| א. מיקומה של נבואת שלמה |
אברבנאל, מקשה:
מה ראה כותב הספר הזה להכניס בתוך סיפור הבניין אותה הנבואה אשר באה לשלמה "הבית הזה אשר אתה בונה..."? והיה ראוי שיזכור אותה אם בתחילת הסיפור וראשו ואם בסופו, ולא יפסיק הדיבור ממלאכת הבניין שהיה בו ויביא הנבואה הזאת, ופסוקי בניין הבית מפה ומפה הם כתובים והנבואה באמצעו.
מה ראה כותב הספר הזה להכניס בתוך סיפור הבניין אותה הנבואה אשר באה לשלמה "הבית הזה אשר אתה בונה..."? והיה ראוי שיזכור אותה אם בתחילת הסיפור וראשו ואם בסופו, ולא יפסיק הדיבור ממלאכת הבניין שהיה בו ויביא הנבואה הזאת, ופסוקי בניין הבית מפה ומפה הם כתובים והנבואה באמצעו.
נסה לענות לקושייתו.
| ב. חלונות שקופים ואטומים |
"וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטוּמִים"
And for the house he made windows broad within, and narrow without.
תרגום יונתן:
ועביד לביתא כוון פתיחן מלגיו וסתימן מלברא.
ועביד לביתא כוון פתיחן מלגיו וסתימן מלברא.
רבותינו פירשו: "שקופים" לשון ראייה ופתיחה והשקפה, פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים – קצרים מבפנים שלא כדרך שאר חלונות אחרות העשויות למאור, להראות שאינו צריך לאורה.
That were open [wide] on the outside and closed [narrow] on the inside. Our Rabbis explained [שקופים] as an expression of looking, an opening, an observation;7It was made of a glass-like substance.—Metzudas Dovid. open on the outside and closed on the inside, narrow on the inside, not in the usual manner of other windows8Alternatively, חלוני means “sockets” into which שקפים [=“horizontal beams”] were inserted. The sockets were open only on the inside and did not go all the way through the wall, i.e., they were אטומים [=sealed] and not visible from the outside of the building. which are made for illumination,9They are therefore constructed narrow on the outside and widening towards the inside to allow the light to spread out as it enters. to indicate that it was not in need of illumination.10See Maseches Menachos 86b.
פירשו חז"ל שהיו רחבים מבחוץ וצרים מבפנים להורות שאינו צריך לאורה, אלא כי זה דרך דרש, כי כבר התבאר במופתים הנדסיים (עיין עלון ההדרכה), כי מפני היות החלונות רחבות מבחוץ והולכות בשיפוע ירבה יותר האור בבית.
אבן כספי, אדני כסף:
אלה הם הפכים זה לזה וחיבור שניהם יחד הוא הממוצע, וכן "גר ותושב" – וזה מבואר ליודעי ההיגיון.
אלה הם הפכים זה לזה וחיבור שניהם יחד הוא הממוצע, וכן "גר ותושב" – וזה מבואר ליודעי ההיגיון.
אברבנאל:
(מביא דברי חז"ל שברש"י)... לומר שהקב"ה לא היה צריך לאור מוחש בביתו כי באורו נראה אור. ודרך דרש הוא, כי כבר התבאר במופתי הנדסה, כי מפני היות החלונות רחבות מבחוץ וצרות (ככה!) מבפנים הולכות בשיפוע ירבה יותר האור בבית וכמו שכתב הרלב"ג. ויותר נכון לפרש בזה שהם שמות הפכיים, רצוני לומר: "שקופים" מלשון פתיחה והשקפה כמו (בראשית כ"ו) "וישקף אבימלך", (שופטים ה') "בעד החלון נשקפה", ו"אטומים" מלשון סתימה כמו (משלי כ"א) "אוטם אזנו". ועניינו שהיו החלונות האלו עשויים בתיקון מלאכה כמו אשנבים וחרכים, כדרך שעושים המלכים מעניין שְׂבָכָה דקה בסדקים דקים, שהמלכים עומדים שם בחלונות ההם והם רואים את הכל ואינם נראים. ולפי שהיה בחלונות חלק מהפתוח וחלק מהסתום כאילו הם מורכבים משניהם - קראם "שקופים אטומים" על דרך "גר ותושב". והנה עשה שלמה זה, לפי שיבוא אור לבית מאותם חלונות ולא יוכל אדם מבחוץ לראות דבר. ...ומאשר אמר הכתוב ,"ויעש לבית" ולא "ויעש בבית" אֶדְרוֹך אני דרך אחר מהפירוש: "שקופים" אינם פתוחים כי אם מעניין השקפה והיא הראיה. וידמה ששלמה ציוה לעשות חלונות מזכוכית שהם שקופים, ר"ל נראים ובהירים בעצמם והיו אטומים כי לא היו פתוחים כי אם סתומים, להיותם מזכוכית שהוא דבר מקשיי, מדובק ומתאחד יחד, ונקרא בלעז וידריא"דש, וגם היום ינהגו בבניינים הגדולים לשים אותם בקירות.
(מביא דברי חז"ל שברש"י)... לומר שהקב"ה לא היה צריך לאור מוחש בביתו כי באורו נראה אור. ודרך דרש הוא, כי כבר התבאר במופתי הנדסה, כי מפני היות החלונות רחבות מבחוץ וצרות (ככה!) מבפנים הולכות בשיפוע ירבה יותר האור בבית וכמו שכתב הרלב"ג. ויותר נכון לפרש בזה שהם שמות הפכיים, רצוני לומר: "שקופים" מלשון פתיחה והשקפה כמו (בראשית כ"ו) "וישקף אבימלך", (שופטים ה') "בעד החלון נשקפה", ו"אטומים" מלשון סתימה כמו (משלי כ"א) "אוטם אזנו". ועניינו שהיו החלונות האלו עשויים בתיקון מלאכה כמו אשנבים וחרכים, כדרך שעושים המלכים מעניין שְׂבָכָה דקה בסדקים דקים, שהמלכים עומדים שם בחלונות ההם והם רואים את הכל ואינם נראים. ולפי שהיה בחלונות חלק מהפתוח וחלק מהסתום כאילו הם מורכבים משניהם - קראם "שקופים אטומים" על דרך "גר ותושב". והנה עשה שלמה זה, לפי שיבוא אור לבית מאותם חלונות ולא יוכל אדם מבחוץ לראות דבר. ...ומאשר אמר הכתוב ,"ויעש לבית" ולא "ויעש בבית" אֶדְרוֹך אני דרך אחר מהפירוש: "שקופים" אינם פתוחים כי אם מעניין השקפה והיא הראיה. וידמה ששלמה ציוה לעשות חלונות מזכוכית שהם שקופים, ר"ל נראים ובהירים בעצמם והיו אטומים כי לא היו פתוחים כי אם סתומים, להיותם מזכוכית שהוא דבר מקשיי, מדובק ומתאחד יחד, ונקרא בלעז וידריא"דש, וגם היום ינהגו בבניינים הגדולים לשים אותם בקירות.
משה יצחק אשכנזי, "הואיל משה" (טריאסטי במאה הי"א, מתלמידי שד"ל):
רבותי פירשוהו חלונות הולכים ומתקצרים כחורי המצודות הנקראים ארובות שמאחריהן יראה כל מה שנגדו, ומנגדן לא יראה מה שאחריהן, ורובי קשת יושבים שם ואורבים, ואם כן – "שקופים אטומים", רוצה לומר, שיוכל אדם להשקיף בעדן אף על פי שכמעט אטומים וסגורים הם. ויש מי שפירשו סגורות ע"י זכוכית באופן שאפשר להשקיף בעדם והחכם פיליפזאהן דוחה פירוש זה באומרו, שאף אם נודעה בין בני ישראל הזכוכית בימים הקדמונים לא נשתמשו בו לחלונות. ושד"ל הביא דעה זו בשם "יש אומרים", ולא קיימה ולא דחקה, ופירש: חלונות סגורים במוטות עץ שיש מקום פנוי בין מוט למוט להכניס האורה. ולי נראה שלשון "שקופים" הוא מלשון ארמי "שקיפין קדים" תרגום אונקלוס לבראשית מ"א "שדופות קדים", ופרש רש"י שם: חבוטות. חלונות סגורים בדלתות חובטות זו על זו בהסגרן, והדלתות עצמן קרויות שקופות כמו שנקרא החלק העליון שעליו חובטים "משקוף". ו"אטומים" ר"ל מלשון שלמים, כולם מלוח אחד בלא חורים או מוטות עץ או שליבת פתילי ברזל.
רבותי פירשוהו חלונות הולכים ומתקצרים כחורי המצודות הנקראים ארובות שמאחריהן יראה כל מה שנגדו, ומנגדן לא יראה מה שאחריהן, ורובי קשת יושבים שם ואורבים, ואם כן – "שקופים אטומים", רוצה לומר, שיוכל אדם להשקיף בעדן אף על פי שכמעט אטומים וסגורים הם. ויש מי שפירשו סגורות ע"י זכוכית באופן שאפשר להשקיף בעדם והחכם פיליפזאהן דוחה פירוש זה באומרו, שאף אם נודעה בין בני ישראל הזכוכית בימים הקדמונים לא נשתמשו בו לחלונות. ושד"ל הביא דעה זו בשם "יש אומרים", ולא קיימה ולא דחקה, ופירש: חלונות סגורים במוטות עץ שיש מקום פנוי בין מוט למוט להכניס האורה. ולי נראה שלשון "שקופים" הוא מלשון ארמי "שקיפין קדים" תרגום אונקלוס לבראשית מ"א "שדופות קדים", ופרש רש"י שם: חבוטות. חלונות סגורים בדלתות חובטות זו על זו בהסגרן, והדלתות עצמן קרויות שקופות כמו שנקרא החלק העליון שעליו חובטים "משקוף". ו"אטומים" ר"ל מלשון שלמים, כולם מלוח אחד בלא חורים או מוטות עץ או שליבת פתילי ברזל.
איזה מן הפירושים נראה לך פשט? הסבר מהי חולשת הפירושים שאתה דוחה!
| ג. כוונת צורת החלונות |
(ויקרא כ"ד) "צו את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך", אמר ר' שמואל בר נחמני: "אליך" – ולא לי. לא לאורה אני צריך.
שולחן בצפון ומנורה בדרום (שמות כ"ו ל"ה) – לא לאכילה אני צריך , ולא לאורה אני צריך.
§ The Gemara discusses the Candelabrum and other aspects of the Temple. The verse states: “Command the children of Israel, and they shall take for yourself refined pounded olive oil for illumination, to kindle the lamps continually” (Leviticus 24:2). Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: God tells the Jewish people that the oil should be taken “for yourself,” to indicate that it is for their benefit and not for My benefit, as I do not need its light. Similarly, with regard to the Table of the shewbread, located in the north of the Sanctuary, and the Candelabrum, located in the south of the Sanctuary, Rabbi Zerika says that Rabbi Elazar says: God said to the Jewish people: I do not require the Table for eating, nor do I require the Candelabrum for its illumination. In evidence of this, the Candelabrum was not positioned close to the Table, as is done by one who sets a table with food in order to eat there.
רש"י:
ומזבח הזהב היה באמצע, שמע מינה לא לאורה אני צריך, ולא לאכילה, דאם הייתי צריך הייתי נותן מנורה סמוך לשולחן כנוהג שבעולם.
ומזבח הזהב היה באמצע, שמע מינה לא לאורה אני צריך, ולא לאכילה, דאם הייתי צריך הייתי נותן מנורה סמוך לשולחן כנוהג שבעולם.
(מלכים א' ו') "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" תנא: שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים – לא לאורה אני צריך.
With regard the Temple built by King Solomon, the verse states: “And he made for the House, windows narrow and broad” (I Kings 6:4). The Sages taught in a baraita: Typically, windows are constructed to widen toward the inside in order that the light from the outside would be dispersed throughout the room. For the Temple, God said: Make the windows narrow within and broad without, as I do not require its illumination. On the contrary, the light of the Temple is to be radiated outward.
רש"י:
ד"ה שקופים מבחוץ: רחבים מבחוץ.
ד"ה שקופים מבחוץ: רחבים מבחוץ.
רש"י:
ד"ה ואטומים מבפנים: ופיהם אטום וקצר מבפנים ודרך בנאים (ברש"י כ"י: דדרך כותל אבנים) כשעושין חלון מרחיבין אותו מבפנים, שמשפיעין את עובי הכותב מכל צד, כדי שלא יסתום ויעכב עובי הכותל את האורה מלבוא לצדדיו. אבל ההיכל היה קצר מבפנים ומרחיב והולך לצד חוץ, כדי שתצא אורה מן ההיכל שתאיר לעולם כי לא לאורה אני צריך.
ד"ה ואטומים מבפנים: ופיהם אטום וקצר מבפנים ודרך בנאים (ברש"י כ"י: דדרך כותל אבנים) כשעושין חלון מרחיבין אותו מבפנים, שמשפיעין את עובי הכותב מכל צד, כדי שלא יסתום ויעכב עובי הכותל את האורה מלבוא לצדדיו. אבל ההיכל היה קצר מבפנים ומרחיב והולך לצד חוץ, כדי שתצא אורה מן ההיכל שתאיר לעולם כי לא לאורה אני צריך.
רש"י, בספר מלכים לפסוקנו:
רבותינו פירשו: שקופין לשון ראיה ופתיחה והשקפה, "פתוחים" מבחוץ ואטומים מבפנים - קצרים מבפנים שלא כדרך שאר חלונות העשויות למאור, להראות שאינו צריך לאורה.
רבותינו פירשו: שקופין לשון ראיה ופתיחה והשקפה, "פתוחים" מבחוץ ואטומים מבפנים - קצרים מבפנים שלא כדרך שאר חלונות העשויות למאור, להראות שאינו צריך לאורה.
פסיקתא דרב כהנא כ"א, "קומי אורי" (כ"ט):
אמר ר' חנינא: חלונות היו בבית המקדש ומהן הייתה אורה יוצאת לעולם. ומה טעם? (מלכים א' ו' ד') "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" – שקופות היו ואטומות היו. מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ, כדי להוציא אורה לעולם. אמר ר' לוי: בנוהג שבעולם אדם בונה לו טרקלין ועושה לו חלונותיו מקטינות מבחוץ ומרחיבות מבפנים, כדי להכניס אורה לתוכו, אבל חלונות בית המקדש לא היו כן, אלא מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ, כדי להוציא אורה לעולם.
אמר ר' חנינא: חלונות היו בבית המקדש ומהן הייתה אורה יוצאת לעולם. ומה טעם? (מלכים א' ו' ד') "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" – שקופות היו ואטומות היו. מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ, כדי להוציא אורה לעולם. אמר ר' לוי: בנוהג שבעולם אדם בונה לו טרקלין ועושה לו חלונותיו מקטינות מבחוץ ומרחיבות מבפנים, כדי להכניס אורה לתוכו, אבל חלונות בית המקדש לא היו כן, אלא מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ, כדי להוציא אורה לעולם.
1. הסבר מהי כוונת צורת החלונות (וכן פרטי העמדת הכלים) לפי דעת הגמרא ומהי הכוונה לפי דעת המדרש?
**
2. ומקשה ר' שמואל לאנידו, בפירושו "כלי יקר" לנביאים:
מניין להם לחז"ל דשקופים - מבחוץ, ואטומים – מבפנים, ושמא איפכא וכדעת תרגום יונתן ("פתיחן מלגיו וסתימין מלבר") ויהיו אם כן החלונות כשאר כל החלונות שבעולם?
מניין להם לחז"ל דשקופים - מבחוץ, ואטומים – מבפנים, ושמא איפכא וכדעת תרגום יונתן ("פתיחן מלגיו וסתימין מלבר") ויהיו אם כן החלונות כשאר כל החלונות שבעולם?
והוא עצמו מביא בין שאר תשובותיו:
... לפי שבדבריהם אלו נבין בהלצה, שאמר (מלכים א', ו' ד') "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" "לבית" – בלמ"ד, ולא "בבית" בבי"ת, לומר שלא הייתה עשייה זו אלא להוציא משם האורה לכל בית ובית שבעולם.
... לפי שבדבריהם אלו נבין בהלצה, שאמר (מלכים א', ו' ד') "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" "לבית" – בלמ"ד, ולא "בבית" בבי"ת, לומר שלא הייתה עשייה זו אלא להוציא משם האורה לכל בית ובית שבעולם.
התוכל לענות לקושייתו שלא על דרך ההלצה ובהסתמך על לשון הכתוב?
| ד. עיקר תכלית הבית |
"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה"
’As for this house which thou art building, if thou wilt walk in My statutes, and execute Mine ordinances, and keep all My commandments to walk in them; then will I establish My word with thee, which I spoke unto David thy father;
באור:
ד"ה הבית הזה: שיעור המקרא הזה הוא: על דבר הבית הזה אשר אתה בונה אני אומר לך: אם תלך בחוקותי...
ד"ה הבית הזה: שיעור המקרא הזה הוא: על דבר הבית הזה אשר אתה בונה אני אומר לך: אם תלך בחוקותי...
ד"ה הבית הזה אשר אתה בונה: הודיעו כי עיקר הבית אינו הבית עצמו, רק שהוא הציור על שיתאחדו שם ישראל לעבוד את ה' שכם אחד, באופן שעל ידי זה ישרה שכינתו בתוכם, וזה עיקר הבית אשר יבנו לו. וזהו שאמר: "הבית אשר אתה בונה אם תלך בחוקותי" ר"ל: ההליכה בחוקותי הוא עיקר הבית.
1. מה הקושי בפסוקנו?
2. מה ההבדל בין שתי התשובות?
3. הרעיון שנאמר בפירוש המלבי"ם מוצא ביטויו גם בפרשתנו. היכן?