עיין גם גיליון במדבר תשכ"א.
| א. משמעות מילת "לכן" |
שלוש פעמים פותח הנביא דבריו במילת "לכן":
"לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ..."
Therefore, behold, I will hedge up thy way with thorns, And I will make a wall against her, That she shall not find her paths.
"לָכֵן אָשׁוּב וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ..."
Therefore will I take back My corn in the time thereof, And My wine in the season thereof, And will snatch away My wool and My flax Given to cover her nakedness.
"לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר..."
Therefore, behold, I will allure her, And bring her into the wilderness, And speak tenderly unto her.
הסבר את משמעותו של כל "לכן" בתוך הקשרו!
| ב. זהות "מאהבי" |
"כִּי אָמְרָה אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי
נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי"
For their mother hath played the harlot, She that conceived them hath done shamefully; For she said: ‘I will go after my lovers, That give me my bread and my water, My wool and my flax, mine oil and my drink.’
ד"ה אחרי מאהבי: אשור ומצרים שהיה לישראל ברית עימהם ומצילים אותם מאויביהם והיו הולכים בטח בשוחד אשר היו נותנים להם וכיון שהיו בשלום בבריתם עימהם כאילו הם מספיקים צרכיהם, כי בעזרתם היו עובדים את אדמתם והולכים מארץ אל ארץ בשלום, וזהו: "לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי..."
ואדוני אבי ז"ל פירש "אחרי מאהבי" – השמש והירח והכוכבים שהיו עובדיהם, וכוונתם הייתה, כי הם היו נותנים מזונם וסיפוקם, כמו שאמר (ירמיהו מ"ד י"ח) "ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו".
מי משני המפרשים – ר' דוד קמחי או ר' יוסף קמחי אביו - קרוב יותר לפשוטו של המקרא? (נמק תשובתך)
| ג. "אלכה ואשובה אל אישי" |
"... וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל לָכֵן אָשׁוּב וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ..."
And she shall run after her lovers, but she shall not overtake them, And she shall seek them, but shall not find them; Then shall she say: ‘I will go and return to my first husband; For then was it better with me than now.’
ד"ה והיא לא ידעה: עד עתה, כי הייתה אומרת, כי הבעלים שתקטיר להם הם הטיבו לה, כדרך (ירמיהו מ"ד): "ומאז חדלנו להקטיר למלכת השמים חסרנו כל".
ד"ה ואמרה אלכה ואשובה: וזה לא תאמר עד שסבלה הגלות זמן רב, כמו שכתוב בתורה (דברים ד' ל') "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך..." כי אילו אמרה זאת בהיותה בארץ לא הייתה גולה.
ד"ה והיא לא ידעה: כי היו מתעים אותה ראשיהם ונביאי שקר...
אברבנאל:
בתשובתה שעשתה ב"אלכה ואשובה" לא נתחרטה מִלֶכֶת אחרי הבעלים ולא אמרה לשוב מהם ולעזבם, גם לא הודתה בפיה שהצלחותיה וטובותיה לא היו מהם כי אם מה' יתברך, אבל היה עניין תשובתה, שבזמן פשעיה עזבה את ה' ועבדה את הבעלים בלבד, ושבזה חטאה לא בעבודת הבעלים כי אם בעזבה את עבודת הא-ל יתברך, ושהוא יותר טוב לשוב אל ה' ולעבדו בשיתוף עם הבעלים, ולכן אמרה: "אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה", שעשתה החילוף בפחות ויתר כי מי שיאמר "טוב זה מזה" מורה ששניהם טובים, אלא שאחד הוא יותר טוב מחברו. וכן היה דעת האומה הפושעת, שהכוחות שהייתה עובדת אותם היו משפיעים עליה הטובות, אבל לא הייתה השפעתם כל כך טובה, כמו השפעת השי"ת, ויצא מזה שהיה יותר טוב לקבץ כולם בעבודות הא-לוה יתברך והבעלים, כדי שהא-ל יתברך ישפיע בהשגחתו, והכוכבים בפעולותיהם וכוחותיהם ישפיעו גם כן, ובזה תתרבה הברכה. ולזה אמרה "אלכה ואשובה" כי מילת "אלכה" חוזרת אל מה שנאמר למעלה "אלכה אחרי מאהבי", כאילו אמרה: אנכי על כל פנים אלכה אחרי מאהבי אבל עם זה גם כן אשובה אל אישי הראשון, כי טוב יהיה לי אז, רוצה לומר – כשאעבוד את כולם - "מעתה", שעזבתי את ה' ועבדתי הבעלים בלבד. ועל זה אמר ה' יתברך: הנה הסכלה ההוללה הזאת גם עתה חשבה, שטובותיה היו מפאת הבעלים ועוד היום החזיקה בסכלותה לעבדם. וכיוון שהיא לא ידעה ולא הודתה בפיה שאנכי נתתי לה בכל הזמנים, הראשונים והאחרונים, הדגן והתירוש והיצהר, ושאנכי הרביתי לה הכסף והזהב שעשו מהם צורת הבעלים והפסילים, לכן מפני זה אשוב ולקחתי דגני בעתו...
בתשובתה שעשתה ב"אלכה ואשובה" לא נתחרטה מִלֶכֶת אחרי הבעלים ולא אמרה לשוב מהם ולעזבם, גם לא הודתה בפיה שהצלחותיה וטובותיה לא היו מהם כי אם מה' יתברך, אבל היה עניין תשובתה, שבזמן פשעיה עזבה את ה' ועבדה את הבעלים בלבד, ושבזה חטאה לא בעבודת הבעלים כי אם בעזבה את עבודת הא-ל יתברך, ושהוא יותר טוב לשוב אל ה' ולעבדו בשיתוף עם הבעלים, ולכן אמרה: "אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה", שעשתה החילוף בפחות ויתר כי מי שיאמר "טוב זה מזה" מורה ששניהם טובים, אלא שאחד הוא יותר טוב מחברו. וכן היה דעת האומה הפושעת, שהכוחות שהייתה עובדת אותם היו משפיעים עליה הטובות, אבל לא הייתה השפעתם כל כך טובה, כמו השפעת השי"ת, ויצא מזה שהיה יותר טוב לקבץ כולם בעבודות הא-לוה יתברך והבעלים, כדי שהא-ל יתברך ישפיע בהשגחתו, והכוכבים בפעולותיהם וכוחותיהם ישפיעו גם כן, ובזה תתרבה הברכה. ולזה אמרה "אלכה ואשובה" כי מילת "אלכה" חוזרת אל מה שנאמר למעלה "אלכה אחרי מאהבי", כאילו אמרה: אנכי על כל פנים אלכה אחרי מאהבי אבל עם זה גם כן אשובה אל אישי הראשון, כי טוב יהיה לי אז, רוצה לומר – כשאעבוד את כולם - "מעתה", שעזבתי את ה' ועבדתי הבעלים בלבד. ועל זה אמר ה' יתברך: הנה הסכלה ההוללה הזאת גם עתה חשבה, שטובותיה היו מפאת הבעלים ועוד היום החזיקה בסכלותה לעבדם. וכיוון שהיא לא ידעה ולא הודתה בפיה שאנכי נתתי לה בכל הזמנים, הראשונים והאחרונים, הדגן והתירוש והיצהר, ושאנכי הרביתי לה הכסף והזהב שעשו מהם צורת הבעלים והפסילים, לכן מפני זה אשוב ולקחתי דגני בעתו...
וויינקאף, ("פירוש מדעי" הוצאת א. כהנא):
ד"ה והיא לא ידעה: חוזר אל פסוק ז'. היא אמרה: מאהבי נתנו לי מאכלי וכסותי, ועשתה עצמה כאילו לא ידעה כי אני הוא אשר נתתי לה את כל הכבוד הזה. או שחוזר אל פסוק ט' "ואמרה אלכה" – ורוצונו לומר: בדוחקה ובלחצה היה לה לומר: "אלכה ואשובה אל אישי הראשון" ולא עלה במחשבתה להכיר, כי אני הוא הנותן לה את הדגן...
ד"ה והיא לא ידעה: חוזר אל פסוק ז'. היא אמרה: מאהבי נתנו לי מאכלי וכסותי, ועשתה עצמה כאילו לא ידעה כי אני הוא אשר נתתי לה את כל הכבוד הזה. או שחוזר אל פסוק ט' "ואמרה אלכה" – ורוצונו לומר: בדוחקה ובלחצה היה לה לומר: "אלכה ואשובה אל אישי הראשון" ולא עלה במחשבתה להכיר, כי אני הוא הנותן לה את הדגן...
1. מהו הקושי שרצו כל הפרשנים האלה ליישבו?
2. מהו ההבדל בין ארבע התשובות הניתנות בזה לקושי הנ"ל?
3. התוכל ליישב את הקושי בתשובה אחרת?
4. מהו פירוש "אז" ו"עתה" לפי דעת האברבנאל, בניגוד לדעת שאר הפרשנים?
5. מהו הקשר שרואה אברבנאל בין "אלכה" של פסוק ז' לבין "אלכה" של פסוק א'?
| ד. האמנם "והיא לא ידעה" |
"וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ..."
For she did not know that it was I that gave her The corn, and the wine, and the oil, And multiplied unto her silver and gold, Which they used for Baal.
תנחומא פרשת אמור (יח):
אמר ר' יהודה בר' סימון: כתוב (ישעיה א'): "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו – ישראל לא ידע עמי לא התבונן" – ולא היו יודעין? אלא שדשו בעקב. ודכוותיה: "והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן" – ולא הייתה יודעת? אלא שדשה בעקב.
אמר ר' יהודה בר' סימון: כתוב (ישעיה א'): "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו – ישראל לא ידע עמי לא התבונן" – ולא היו יודעין? אלא שדשו בעקב. ודכוותיה: "והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן" – ולא הייתה יודעת? אלא שדשה בעקב.
השווה את דברי המדרש לדברי ראב"ע, רד"ק ואברבנאל, שהובאו בשאלה ג'. מה בין מדרשנו לבינם? נגד איזו השקפה נלחם מדרשנו?
| ה. שאלות לשון וסגנון |
השווה:
"אָשׁוּב וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ
וְהִצַּלְתִּי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ"
Therefore will I take back My corn in the time thereof, And My wine in the season thereof, And will snatch away My wool and My flax Given to cover her nakedness.
"וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ"
And I will lay waste her vines and her fig-trees, Whereof she hath said: ‘These are my hire That my lovers have given me’; And I will make them a forest, And the beasts of the field shall eat them.
הסבר את סיבת החליפין בכינויים מכינוי בגוף ראשון לכינוי בגוף שלישי, והלא הכוונה לאותם דגן ותירוש וגפן ותאנה שניתנו לישראל מאת ה'!
2. הושע ב׳:י״א
"וְהִצַּלְתִּי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי"
Therefore will I take back My corn in the time thereof, And My wine in the season thereof, And will snatch away My wool and My flax Given to cover her nakedness.
ד"ה והצלתי: כל הצלה שבמקרא לשון תרומה והפרשה הוא, ומוכיח עליו (בראשית ל"א) "ויצל אלוקים את מקנה אביכם ויתן לי", (בראשית שם) "כי כל העשר אשר הציל אלוקים מאבינו – לנו הוא.
הסבר למה בחר הנביא כאן בפועל הבלתי רגיל במשמעות זו – "והצלתי", ולמה לא אמר כרגיל ו"לקחתי"?
3. הושע ב׳:ט״ו
"... אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאֹתִי שָׁכְחָה"
And I will visit upon her the days of the Baalim, Wherein she offered unto them, And decked herself with her ear-rings and her jewels, And went after her lovers, And forgot Me, saith the LORD.
הסבר את סיבת השינוי בסדר המילים: שלוש פעמים יבוא המושא אחרי הנושא והנשוא, ובסוף יבוא המושא לפני הנושא והנשוא!