| א. תאורי המבול והכליון |
1. באילו אמצעים מתוארת בפסוקים אלה ההתגברות ההולכת הלוך וגבור של מי המבול?
2. באילו אמצעים מתואר הכליון הגמור, ונוצר הרושם המחריד בלב הקורא?
3. מהן "המלים המדריכות" בקטע זה, ומה משמעותן?
| ב. השינויים ברשימת הנספים במבול |
"מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה {שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ...}"
Of clean beasts, and of beasts that are not clean, and of fowls, and of every thing that creepeth upon the ground,
"... וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף"
they, and every beast after its kind, and all the cattle after their kind, and every creeping thing that creepeth upon the earth after its kind, and every fowl after its kind, every bird of every sort.
"וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ
בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם"
And all flesh perished that moved upon the earth, both fowl, and cattle, and beast, and every swarming thing that swarmeth upon the earth, and every man;
"וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ..."
And He blotted out every living substance which was upon the face of the ground, both man, and cattle, and creeping thing, and fowl of the heaven; and they were blotted out from the earth; and Noah only was left, and they that were with him in the ark.
פרק ח' פסוקים ט"ז-י"ז
"כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ הוצא (הַיְצֵא) אִתָּךְ"
"כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ הוצא (הַיְצֵא) אִתָּךְ"
"כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה"
every beast, every creeping thing, and every fowl, whatsoever moveth upon the earth, after their families; went forth out of the ark.
ר' יוסף אבן-כספי, פרק ז' פסוק ח':
ד"ה מן הבהמה הטהורה: מי יתן טעם וסיבה הכרחית או שום בחירה בשינויים שעשה נותן התורה בסיפור זה, והוא כי למעלה בתחילה (פסוק ג') זכר עוף ולא זכר רמש, ובשלישית היא פה (פסוק ח') זכר בהמה ועוף ורמש; ועוד רביעית (פסוק י"ד) יסדר חיה, בהמה, רמש, עוף; ועוד חמישית (פסוק כ"א) יסדר רמש, עוף, בהמה, חיה, שרץ, אדם; ועוד ששית (פסוק כ"ג) יסדר אדם, בהמה, רמש; ועוד שביעית ביציאה (ח' ט"ז) יסדר חיה, עוף, בהמה רמש; ועוד שמינית (פסוק י"ט) יסדר חיה, רמש, עוף. ובכלל: כי מי שיתן סיבה לכל אלו השנויים מצד שינוי הסידור שבא בכאן וגם תוספות וגרעונות, הוא – כמו שיאמר המורה בכמו זה – מכוון כוונות לא כיוון בם אומרם. אבל לפי דעתי בחר וכיוון נותן התורה לעשות אלו השנויים בזה וכדומה לזה בדברים הקלים, להעירנו על עשותו בכחו זה בקצת הענינים, עד שנדע, כי קצת אלו השנויים אין לתת בהם טעם, כי הם מטבע האפשרי השווי, אין אחד יותר ראוי מן האחר... וגם בקצת ענינים וסידורים ילמדנו כי יש מן ההכרחי, וכל זה צריך עיון. אחר הניחנו החלוקות והמינים, הנה הסכנה הוא פן נחליף מין במין ונחליף חי במת, וזכור זה והקם על זה.
ד"ה מן הבהמה הטהורה: מי יתן טעם וסיבה הכרחית או שום בחירה בשינויים שעשה נותן התורה בסיפור זה, והוא כי למעלה בתחילה (פסוק ג') זכר עוף ולא זכר רמש, ובשלישית היא פה (פסוק ח') זכר בהמה ועוף ורמש; ועוד רביעית (פסוק י"ד) יסדר חיה, בהמה, רמש, עוף; ועוד חמישית (פסוק כ"א) יסדר רמש, עוף, בהמה, חיה, שרץ, אדם; ועוד ששית (פסוק כ"ג) יסדר אדם, בהמה, רמש; ועוד שביעית ביציאה (ח' ט"ז) יסדר חיה, עוף, בהמה רמש; ועוד שמינית (פסוק י"ט) יסדר חיה, רמש, עוף. ובכלל: כי מי שיתן סיבה לכל אלו השנויים מצד שינוי הסידור שבא בכאן וגם תוספות וגרעונות, הוא – כמו שיאמר המורה בכמו זה – מכוון כוונות לא כיוון בם אומרם. אבל לפי דעתי בחר וכיוון נותן התורה לעשות אלו השנויים בזה וכדומה לזה בדברים הקלים, להעירנו על עשותו בכחו זה בקצת הענינים, עד שנדע, כי קצת אלו השנויים אין לתת בהם טעם, כי הם מטבע האפשרי השווי, אין אחד יותר ראוי מן האחר... וגם בקצת ענינים וסידורים ילמדנו כי יש מן ההכרחי, וכל זה צריך עיון. אחר הניחנו החלוקות והמינים, הנה הסכנה הוא פן נחליף מין במין ונחליף חי במת, וזכור זה והקם על זה.
ויגוע כל בשר... תחילה "ויגוע כל בשר" שיצאו נפשותיהם שהיא הגויעה.
וסידר בזה עוף, בהמה, חיה, שרץ, אדם, כי העוף לחלישותו גוע תחילה, ע"י השטף הבא מלמעלה; ואחר כך מתו גם הבהמות ואחר כך גם החיות, שיש מהם שמגורתם במערות צורים בראשי ההרים ששם מצאו סתר בין נגד הגשם שבא מלמעלה בין נגד שטיפת התהום, כי כשבאו המים עד ראשי ההרים גמעו גם המה; אחר כך מתו השרצים שבתוכם ימצאו מינים רבים החיים במים וביבשה והם האריכו ימים יותר.
ואחר כך מת האדם, כי אין ספק שהאדם שהוא בעל תחבולות יותר מכולם, עלה על ראשי ההרים והסתתר בצורים עד שנמצאו יחידים נמלטים, או שעברו בספינות על פני ימים; אולם אחרי שעלו המים ט"ו אמה מלמעלה לראשי ההרים פסקו כל התחבולות, שהגם שעלו לעצים הגבוהים שעל ראשי ההרים, נהרגו מן השטף, והספינות נשברו בלב ימים, וספו תמו מאין מחיה, עד שגם מין האדם גוע ואיננו.
קאסוטו, מנח עד אברהם עמ' 52-53, פסוק כ"א:
כל בשר הרומש על הארץ: כלל, ואחריו פרט: עוף, בהמה, חיה, שרץ, לבסוף אחרון חביב, האדם.
כל בשר הרומש על הארץ: כלל, ואחריו פרט: עוף, בהמה, חיה, שרץ, לבסוף אחרון חביב, האדם.
And all flesh perished that moved upon the earth, both fowl, and cattle, and beast, and every swarming thing that swarmeth upon the earth, and every man;
קאסוטו, מנח עד אברהם עמ' 52-53, פסוק כ"א:
ד"ה וכל האדם: כך מסתיים הפסוק, כאילו מתוך עצבון מר: לא רק העוף הרגיל לפרוח במרומי שמים, ולא רק הבהמה החביבה על האדם, ולא רק החיה הרחוקה יותר מן האדם, ולא רק השרץ הנבזה ברובו בעיני האדם, אלא גם החשוב שבנבראים, האדם, ולא רק מקצתו של מין האדם, אלא כולו! גם השרץ, שלא דאג הכתוב להזכירו במפורש בפסקות הקודמות, נזכר כאן כדי לרדת עד הדרגה הנמוכה ביותר בסוגי בעלי החיים ולעלות אחר כך בקפיצה פתאומית לדרגה הנשגבה ביותר: "וכל האדם".
ד"ה וכל האדם: כך מסתיים הפסוק, כאילו מתוך עצבון מר: לא רק העוף הרגיל לפרוח במרומי שמים, ולא רק הבהמה החביבה על האדם, ולא רק החיה הרחוקה יותר מן האדם, ולא רק השרץ הנבזה ברובו בעיני האדם, אלא גם החשוב שבנבראים, האדם, ולא רק מקצתו של מין האדם, אלא כולו! גם השרץ, שלא דאג הכתוב להזכירו במפורש בפסקות הקודמות, נזכר כאן כדי לרדת עד הדרגה הנמוכה ביותר בסוגי בעלי החיים ולעלות אחר כך בקפיצה פתאומית לדרגה הנשגבה ביותר: "וכל האדם".
1. כמה גישות שונות יש לפנינו לשאלת השינויים הללו?
2. מהן מעלותיה ומהן מגרעותיה של כל אחת מן הגישות?
3. התוכל לתת הסבר משלך לאחד או שניים מן השינויים בפסוקים דלעיל?
4. הסבר את דברי אבן כספי "כי הם מטבע האפשרי השווי".
| ג. נח ואשתו - מתוך המדרש |
*
1. מדרש הגדול, חיי שרה (ע"פ תורה שלמה לכשר):
(משלי ל"א) "אשת חיל מי ימצא"- זו אשתו של נח שהיתה מצדקת את בעלה כשאמר לו הקב"ה "כי אותך ראיתי צדיק לפני" "ורחוק מפנינים מכרה"- שהיתה היא וכלותיה מעשיהן רחוקים ממעשה דור המבול.
(משלי ל"א) "אשת חיל מי ימצא"- זו אשתו של נח שהיתה מצדקת את בעלה כשאמר לו הקב"ה "כי אותך ראיתי צדיק לפני" "ורחוק מפנינים מכרה"- שהיתה היא וכלותיה מעשיהן רחוקים ממעשה דור המבול.
ומקשים: ומניין לו למדרש שהיתה צדקת, ושמא לא ניצלה אלא בזכותו?
2. מדרש הגדול, פרשת נח (ע"פ תורה שלמה לכשר):
(ז' ד') "ומחיתי את כל היקום"... כיון שאמר הקב"ה כך, עמד נח בתפילה ואמר: ריבון העולמים אם נשטף אני עמהם, יהיו משיחין עלי ואומרים: "מה הועיל זה שהלך בצדקות ותמות?" כענין שנאמר (איוב ט' כ"ג): "למסת נקיים ילעג". שמע הקב"ה וערב לו ואמר: "עשה לך תיבה".
(ז' ד') "ומחיתי את כל היקום"... כיון שאמר הקב"ה כך, עמד נח בתפילה ואמר: ריבון העולמים אם נשטף אני עמהם, יהיו משיחין עלי ואומרים: "מה הועיל זה שהלך בצדקות ותמות?" כענין שנאמר (איוב ט' כ"ג): "למסת נקיים ילעג". שמע הקב"ה וערב לו ואמר: "עשה לך תיבה".
ומקשים: והלא אם יספה הוא יחד עם כולם – מי הוא אשר יהיה משיח ואומר?
| ד. שאלות בדברי ראב"ע |
תמהו מפרשי ראב"ע על דבריו הראשונים (עד "הזאת"). הסבר מהי התמיהה המתעוררת לגבי דבריו אלה וכיצד יש לישבה?
הסבר את דבריו המסומנים בקו!
ד"ה וארובות: כמו (מלכים ב' ז') "הנה ה' עושה ארובות בשמים" והאוצר והחלון כלשון בני אדם ומשפטם.
מה קשה לו בפסוקנו?
על איזה "אוצר" ועל איזה "חלון" מדבר הראב"ע?
ד"ה ויגוע: וכבר גוע, ורבים בתורה כמוהו כמו (דברים ג' כ"ג) "ואתחנן" וכן (תהלים ע"ח) "וימטר עליהם מן" על פירוש האמת.
א. מה קשה לו?
*
ב. מה ראיה מצא בתהלים ע"ח ע"ד לדעתו?
| ה. שאלות לשון וסגנון |
"בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה"
In the selfsame day entered Noah, and Shem, and Ham, and Japheth, the sons of Noah, and Noah’s wife, and the three wives of his sons with them, into the ark;
ר' יוסף אבן כספי:
הנה היו יותר קצר, אם אמר "בא נח ובניו ואשתו".
הנה היו יותר קצר, אם אמר "בא נח ובניו ואשתו".
And Noah went in, and his sons, and his wife, and his sons’ wives with him, into the ark, before the waters of the flood.
הסבר, למה זכר איפוא את שמו של נח שלוש פעמים!
השוה:
פרק ח'
"וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ"
And he sent forth a raven, and it went forth to and fro, until the waters were dried up from off the earth.
"לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
of the fowl also of the air, seven and seven, male and female; to keep seed alive upon the face of all the earth.
"וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ"
And the waters prevailed upon the earth a hundred and fifty days.
"וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה... חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ"
And Noah was six hundred years old when the flood of waters was upon the earth.
פסוק י"ג
"וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה"
"וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה"
פסוק י"ד
"וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי... יָבְשָׁה הָאָרֶץ"
"וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי... יָבְשָׁה הָאָרֶץ"
נסה להסביר אחדים מן השינויים האלה!