לנושא שמיטת כספים כולו ולטעמו של "את הנכרי תגש" עיין גיליון ראה תש"ו.
| א. שאלת מבנה |
מה הקשר הפנימי בין ארבע הפרשיות המסודרות בזו אחר זו: פרק י"ד פסוקים כ"ב-כ"ז פרק י"ד פסוקים כ"ח-כ"ט פרק ט"ו פסוקים א'-ו' פרק ט"ו פסוקים ז'-י"א התוכל למצוא הדרגה בסידור המצוות הללו?
| ב. האם יהיה אביון? |
"אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן"
אפס כי לא יהיה בך אביון HOWBEIT THERE SHALL BE NO NEEDY AMONG YOU — But further on (v. 11) it states, “For the needy shall never cease out of the land”! But the explanation is: When you do the will of the Omnipresent the needy will be amongst the others and not amongst you, if, however, you do not the will of the Omnipresent, the needy will be amongst you (Sifrei Devarim 114:1).
"כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן"
If there be among you a needy man, one of thy brethren, within any of thy gates, in thy land which the LORD thy God giveth thee, thou shalt not harden thy heart, nor shut thy hand from thy needy brother;
"כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ"
For the poor shall never cease out of the land; therefore I command thee, saying: ‘Thou shalt surely open thy hand unto thy poor and needy brother, in thy land.’
מקשה אברבנאל:
והם מאמרים סותרים זה לזה?
והם מאמרים סותרים זה לזה?
ד"ה אפס: הטעם, דע כי זה שצויתיך שלא תגוש את אחיך אין צורך אם היו כל ישראל או רובם שומעים בקול ה', אז "לא יהיה בך אביון", שהוא צריך להיותך מלוה אותו רק "כלכם תעבטו גויים רבים" והטעם תקחו עבוטו שהוא משכון בעבור ממון שתתן לו שהוא צריך אליו.
However… The sense of this passage is: Know that there might be no need for that which I have commanded you concerning not pressing your brother for payment; for there will be no one among you in need of your lending to him if all (or the majority) of Israel hearkens unto the voice of God . Rather, you will all secure loans from many nations (meaning, that you will take their “security” — i.e., “collateral” — for the money that you will give them, which they need in order to engage in commerce).
ד"ה ומשלת: ובהיותכם ישרים תהיו עוד מושלים על הנכרים, רק המצוה "כי יהיה בך אביון" על כן אמר "כי לא יחדל אביון" כי יודע כי יבוא דור שלא יהיה רובו זכאי.
Indeed, as long as you remain upright, you will rule over them. Nevertheless, the command does apply If there be among you a needy man. Accordingly, Scripture informs us that “the needy will not be absent in the midst of your land” [: 11]; He knew that the generation would come in which the majority of people are not innocent.
ד"ה כי לא יחדל: מפרשים אמרו שלא יחדל האביון מקרב הארץ באחד מכל הזמנים, כי לעולם יהיה אביון בארץ, שגלוי היה לפניו שלא יעשו מה שאמר להם כי לא יהיה בך אביון אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל המצוה. ואינו נכון לדעתי, כי התורה תרמוז במה שעתיד להיות, אבל לא יתנבא עליהם בפירוש שלא יקיימו התורה לעולם, וחלילה, רק בדרך אזהרה יזכיר הדבר. והנכון שיאמר, שלא יחדל אביון, שיהיה נמנע ולא ימצא עוד לעולם. והזכיר זה, בעבור שהבטיח שלא יהיה בהם אביון בשמרם כל המצוה, אמר אבל ידעתי כי לא יהיו כל הדורות כל ימי עולם כולם שומרים כל המצוה עד שלא נצטרך כלל לצוות על האביון, כי אולי בקצת הימים ימצא אביון, ואני מצווך עליו אם ימצא. ואמר 'מקרב הארץ', לרמוז על כל הישוב, כי ההבטחה שלא יהיה בנו אביון בארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו נחלה אם נקיים שם כל המצות, ועתה אמר כי יתכן שימצא אביון באחד מן הזמנים ובאחד מן המקומות אשר תשב בה, כי טעם 'בארצך' כטעם בכל מושבותיכם (במדבר ל"ה כ"ט), בארץ ובחוצה לארץ.
אברבנאל, בשם אחרים:
שיהיה מכח הנמנע שלא יהיה בהם אביון, כי דבר נמנע ואפס הוא שלא יהיה בך אביון, אף על פי שברך יברכך ה' אלוקיך, לפי שאתה עם רב, ואיך לא יהיה בכם אפילו אביון אחד? ולכן מפני זה הוצרכה שנת השמיטה, והיה "אפס" זה על דרך (במדבר י"ג) "אפס כי עז העם" רוצה לומר: טובה הארץ מאוד, אפס כי עז העם – ועם זה לא יסתור זה המאמר (פסוק ד') למה שאמר אחרי זה "כי לא יחדל אביון".
שיהיה מכח הנמנע שלא יהיה בהם אביון, כי דבר נמנע ואפס הוא שלא יהיה בך אביון, אף על פי שברך יברכך ה' אלוקיך, לפי שאתה עם רב, ואיך לא יהיה בכם אפילו אביון אחד? ולכן מפני זה הוצרכה שנת השמיטה, והיה "אפס" זה על דרך (במדבר י"ג) "אפס כי עז העם" רוצה לומר: טובה הארץ מאוד, אפס כי עז העם – ועם זה לא יסתור זה המאמר (פסוק ד') למה שאמר אחרי זה "כי לא יחדל אביון".
*
1. כיצד מישבים שלושת המפרשים האלה את הסתירה הנ"ל?
*
2. כיצד מפרש אברבנאל (מפי אחרים) את מילת "אפס"?
| ג. הסדר להלוואה ולנתינת צדקה - שאלות ברש"י |
"כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ"
If there be among you a needy man, one of thy brethren, within any of thy gates, in thy land which the LORD thy God giveth thee, thou shalt not harden thy heart, nor shut thy hand from thy needy brother;
ד"ה מאחד אחיך: אחיך מאביך קודם לאחיך מאמך.
מאחד אחיך ONE OF THY BRETHREN — thy brother on thy fathers side has preference over thy brother on thy mother’s side (Sifrei Devarim 116:5);
ד"ה שעריך: עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת.
שעריך [WITHIN ANY OF] THY GATES — this implies that the poor of thine own city have preference over the poor of another city (Sifrei Devarim 116:6; cf. Rashi on Exodus 22:24).
ועיין גם רש"י, שמות כ"ב כ"ד:
ד"ה את עמי: (בבא מציעא ע"א) עמי ונכרי - עמי קודם, עני ועשיר - עני קודם, עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמים. וזה משמעו: אם כסף תלוה, את עמי תלוהו ולא לנכרי. ולאיזה מעמי? את העני. ולאיזה עני? לאותו שעמך.
ד"ה את עמי: (בבא מציעא ע"א) עמי ונכרי - עמי קודם, עני ועשיר - עני קודם, עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמים. וזה משמעו: אם כסף תלוה, את עמי תלוהו ולא לנכרי. ולאיזה מעמי? את העני. ולאיזה עני? לאותו שעמך.
1. מה קשה לרש"י?
*
2. הסבר, מה טעם נקבע סדר זה להלוואה ולנתינת צדקה ולא נקבע להפך, שיתן בלא הקדם בני משפחתו ובני עירו? מה הטעם המוסרי לסדר זה?
| ד. "לא תאמץ את לבבך" |
"לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ"
If there be among you a needy man, one of thy brethren, within any of thy gates, in thy land which the LORD thy God giveth thee, thou shalt not harden thy heart, nor shut thy hand from thy needy brother;
שטבע ישראל להיות רחמנים ולחמול על אדם כושל, אלא גם זה טבע האדם לחמול על ממונו ולאמץ את לב החמלה, על כן באה אזהרת "לא תאמץ את לבבך".
Do not close your hand. This refers to one of your brothers. The nature of Yisroel is to be merciful, and to take pity on someone who is suffering. However it is also human nature to take pity on one’s own money, and to close up one’s merciful heart.
1. מה הקושי בפסוקנו שרצה לישב?
2. כיצד מפרש בעל העמק דבר את מילת "תאמץ"?