א. למיקומה של פרשתנו |
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא"
Speak unto the children of Israel, saying: If a woman be delivered, and bear a man-child, then she shall be unclean seven days; as in the days of the impurity of her sickness shall she be unclean.
ד"ה אשה כי תזריע: (ויקרא רבה) אמר ר' שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף.
אשה כי תזריע IF A WOMAN HAVE CONCEIVED SEED — R. Simlai said: Even as the formation of man took place after that of every cattle, beast and fowl when the world was created, so, too, the law regarding him is set forth after the law regarding cattle, beast and fowl (contained in the previous chapter) (Leviticus Rabbah 14:1).
שפתי חכמים:
ואם תאמר, מאי טעמא יצירתן של בהמה וחיה קודם ליצירתו של אדם? כבר תירצו בגמרא (סנהדרין ל"ח) מפני מה נברא אדם בערב שבת? כדי שלא יהו אומרים שותף היה לקב"ה במעשה בראשית.
ואם תאמר, מאי טעמא יצירתן של בהמה וחיה קודם ליצירתו של אדם? כבר תירצו בגמרא (סנהדרין ל"ח) מפני מה נברא אדם בערב שבת? כדי שלא יהו אומרים שותף היה לקב"ה במעשה בראשית.
שפתי חכמים:
דבר אחר: כדי שלא תזוח דעתו עליו, אומרים לו: יתוש קדמך.
דבר אחר: כדי שלא תזוח דעתו עליו, אומרים לו: יתוש קדמך.
שפתי חכמים:
דבר אחר: כדי שיכנס למצות מיד.
דבר אחר: כדי שיכנס למצות מיד.
1. מה קשה לרש"י?
2. מה מקשה בעל שפתי חכמים על דברי רש"י?
3. מה ההבדל העקרוני בין שלוש תשובותיו של בעל שפתי חכמים?
ב. "כימי נדת דותה" |
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא"
Speak unto the children of Israel, saying: If a woman be delivered, and bear a man-child, then she shall be unclean seven days; as in the days of the impurity of her sickness shall she be unclean.
ד"ה כימי נדת דותה: כסדר כל טומאה האמורה בנדה...
כימי נדת דותה תטמא AS IN THE DAYS OF THE SEPARATION FOR HER IMPURITY SHALL SHE BECOME UNCLEAN — According to the regulation of every uncleanness which is mentioned in the case of a נדה does she become unclean in respect to the uncleanness resulting from child-birth — even though the womb opened without any issue of blood (cf. Niddah 21a).
ד"ה כימי נדת דותה: תהיה טמאה כחומר טומאה בימי נדתה, כימי כמו כבימי.
1. מה קשה לרש"י?
2. האם מסכים שד"ל לדברי רש"י, ומה מכריחו לבאר כן?
ג. "זכר נקבה" - "בן בת" |
פסוקים ב'-ו' מדוע משתמש הכתוב בפסוקים ב', ה' בביטויים זכר-נקבה ובפסוק ו' קוראם בן-בת? התוכל לתת סיבה לשינוי זה?
ד. התורה נאמרה בפרטיה לפני שנכתבה |
רש"ר הירש מוצא בפרשתנו פסוק המעיד על כך, כי התורה נאמרה בפרטיה בעל פה לפני שנכתבה. מהו הפסוק שיש בו רמז לכך?
ה. "בן שנתו" |
"וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן"
And when the days of her purification are fulfilled, for a son, or for a daughter, she shall bring a lamb of the first year for a burnt-offering, and a young pigeon, or a turtle-dove, for a sin-offering, unto the door of the tent of meeting, unto the priest.
ד"ה בן שנתו: לולי הקבלה מי היה מפרש לנו בן שנתו אם הוא בן שנה תמימה לא יותר או פחות או תוספות. ויש אומרים שטעם הכבש לעולה שמא עלתה שום מחשבה על רוחה בשעת לדתה מרוב הצער, חטאת שמא דברה בפיה.
Were it not for the tradition, who would explain to us whether a yearling meant exactly one year old, or less than one year old, or greater than one year old [cf. comment on 23:12]? Some people have suggested the reason for the burnt-offering of a lamb: perhaps, in her great distress, an evil thought entered her mind during childbirth. As for the sin-offering, perhaps she uttered it out loud.
ועיין גם שמות פרק י"ב פסוק ח'-
רש"י:
ד"ה בן שנה: כל שנתו קרוי בן שנה כלומר שנולד בשנה זו.
ד"ה בן שנה: כל שנתו קרוי בן שנה כלומר שנולד בשנה זו.
שם ראב"ע:
ד"ה שה תמים: ... אמר ר' ישועה: כי יש הפרש בין בן שנה ובין בן שנתו כי בן שנה עלתה לו שנה ובן שנתו כמשמעו. והנה בקרבן הנשיאים כבש אחד בן שנתו. ובאחרונה כתוב כבשים בני שנה (במדבר ז' כ"ג).
ד"ה שה תמים: ... אמר ר' ישועה: כי יש הפרש בין בן שנה ובין בן שנתו כי בן שנה עלתה לו שנה ובן שנתו כמשמעו. והנה בקרבן הנשיאים כבש אחד בן שנתו. ובאחרונה כתוב כבשים בני שנה (במדבר ז' כ"ג).
ראב"ע:
ד"ה ממחרת השבת: ...והטעם שתתנו כבש בן שנתו כדי שתהיו נרצים. והמכחישים אמרו כי בן שנה שיש לו שנה תמימה והנה לא קראו בחנוכת המזבח כבש אחד בן שנתו לעולה (במדבר ז' ט"ו) ובפרשה אחרונה כבשים בני שנה שנים עשר (שם פסוק ט"ז).
ד"ה ממחרת השבת: ...והטעם שתתנו כבש בן שנתו כדי שתהיו נרצים. והמכחישים אמרו כי בן שנה שיש לו שנה תמימה והנה לא קראו בחנוכת המזבח כבש אחד בן שנתו לעולה (במדבר ז' ט"ו) ובפרשה אחרונה כבשים בני שנה שנים עשר (שם פסוק ט"ז).
1. מה קשה לראב"ע?
2. מה פירוש "הקבלה"?
3. מי הם "המכחישים"?
ו. "אשה כי תזריע" - מדברי המדרש |
מדרש רבה, פרשת תזריע:
(איוב ל"ו): אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק... הלשון הזה משמש לשון שירה... שהבריות ישנין על מטותיהן והקב"ה משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים ומנגבן ומעריך שולחן לפני כל אחד ואחד... ר' לוי אמר: בנוהג שבעולם, מפקיד אדם אצל חברו ארנקי של כסף בחשאי ומחזיר לו ליטרה של זהב בפרהסיה, אינו מחזיק לו טובה? כך הקב"ה: מפקידין לו הבריות טפה לכלוכית בחשאי והקב"ה מחזיר להם נפשות משובחות שלמות בפרהסיה, ואין זה שבח? הוי אשא דעי וכו' ולפועלי אתן צדק.
(איוב ל"ו): אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק... הלשון הזה משמש לשון שירה... שהבריות ישנין על מטותיהן והקב"ה משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים ומנגבן ומעריך שולחן לפני כל אחד ואחד... ר' לוי אמר: בנוהג שבעולם, מפקיד אדם אצל חברו ארנקי של כסף בחשאי ומחזיר לו ליטרה של זהב בפרהסיה, אינו מחזיק לו טובה? כך הקב"ה: מפקידין לו הבריות טפה לכלוכית בחשאי והקב"ה מחזיר להם נפשות משובחות שלמות בפרהסיה, ואין זה שבח? הוי אשא דעי וכו' ולפועלי אתן צדק.
תנחומא, פרשת תזריע:
(שמואל): ואין צור כאלוקינו – אין צייר כאלוקינו. מלך בשר ודם צר צורה על הכותל - אינו יכול לצור בה רוח ונשמה, והקב"ה צר צורה בתוך צורה ונותן בתוכה רוח ונשמה... אדם צר צורה - הוא מדבר וצורתו אינה מדברת, והאדם עומד ומשבח את צורתו, אבל הקב"ה צר את האדם והאדם עומד ומשבח להקב"ה. בשר ודם מבקש לצור צורה – כמה סימנין הוא נותן עד שלא צר אותה צורה, אבל הקב"ה אינו כן, אלא צר את האדם בתוך טיפה אחת. בוא וראה הטווס הזה שס"ו מיני צבעונין יש בו ומהיכן הוא נוצר, מתוך טיפה של לובן נוצר... הוי אומר: אין צור כאלוקינו. בשר ודם צר צורה, אבל צורתו אינה עושה צורה, אבל הקב"ה אינו כן, אלא צר צורה וצורתו עושה צורה... אמרו חז"ל: מעשה נסים עשה הקב"ה עם האדם, שהוא נתון באמבטי יום אחד נפשו מצירה עליו, והתינוק הזה נתון במעי אמו ט' חדשים ואין נפשו קניטה עליו. למה? שהקב"ה עושה עמו מעשה נסים. ועל זה אמר איוב: אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק.
(שמואל): ואין צור כאלוקינו – אין צייר כאלוקינו. מלך בשר ודם צר צורה על הכותל - אינו יכול לצור בה רוח ונשמה, והקב"ה צר צורה בתוך צורה ונותן בתוכה רוח ונשמה... אדם צר צורה - הוא מדבר וצורתו אינה מדברת, והאדם עומד ומשבח את צורתו, אבל הקב"ה צר את האדם והאדם עומד ומשבח להקב"ה. בשר ודם מבקש לצור צורה – כמה סימנין הוא נותן עד שלא צר אותה צורה, אבל הקב"ה אינו כן, אלא צר את האדם בתוך טיפה אחת. בוא וראה הטווס הזה שס"ו מיני צבעונין יש בו ומהיכן הוא נוצר, מתוך טיפה של לובן נוצר... הוי אומר: אין צור כאלוקינו. בשר ודם צר צורה, אבל צורתו אינה עושה צורה, אבל הקב"ה אינו כן, אלא צר צורה וצורתו עושה צורה... אמרו חז"ל: מעשה נסים עשה הקב"ה עם האדם, שהוא נתון באמבטי יום אחד נפשו מצירה עליו, והתינוק הזה נתון במעי אמו ט' חדשים ואין נפשו קניטה עליו. למה? שהקב"ה עושה עמו מעשה נסים. ועל זה אמר איוב: אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק.
מהי מגמת כל המדרשים הללו, ומה עורר את חז"ל לאמרם בקשר לפרשתנו?
ז. פינה לשונית דקדוקית |
רק לחובבים
ד"ה ימול: מבנין נפעל כמו לא יכון (תהלים ק"א ז') והיה מגזרת מולים היו (יהושע ה' ה') ויתכן להיותו חסר נו"ן מגזרת ונמלתם כמו איש כי ידור נדר (במדבר ל' ג') ויחסר כמו אביו או בית דין.
cut off a verb in the passive [nif‘al] form, probably an ‘ayin-vav verb (like “established” [Psalms 101:7]), derived from the word “circumcised” [Joshua 5:5]. Quite possibly, though, it is a peh-nun verb in the active [qal] form, derived from the word “circumcise” [Genesis 17:11]. The nun would disappear and be replaced by a doubling of the second consonant of the root (as in “swear” [Numbers 30:3]); Scripture has omitted the implied subject of the sentence — the boy’s father, or the Court.
1. מה הוא שורש המילה ומה בניינה כאן?
ד"ה והקריבו: (זבחים י"ג, סנהדרין פ"ג) ללמדך שאין מעכבה לאכול בקדשים אלא אחד מהם. ואי זה הוא? זה חטאת, שנאמר וכפר עליה הכהן וטהרה - מי שהוא בא לכפר בו הטהרה תלוייה.
והקריבו AND HE SHALL OFFER IT — Two offerings have been mentioned, a lamb and a bird, but it states here ,,and he shall offer it and so make an atonement for her” — this teaches you that only the omission to sacrifice a particular one of these two precludes her from eating the sacrificial food. And which is this? It is the sin-offering, because it is stated immediately afterwards: “he shall make expiation for her and she shall be clean” — that which is intended as expiation (i. e. the sin-offering), upon it does the purification depend (Sifra, Tazria Parashat Yoledet, Chapter 3 4).
2. מה קשה לרש"י?
ד"ה והקריבו: הכינוי חוזר למילת קרבן שהיא בכח פועל הקריב.
באר את המילים המסומנות בקו!
להבנת דבריו העזר בראב"ע, שמות פרק א' פסוק י':
ד"ה לו: בעבורו, כמו: אמרי לי (בראשית כ' י"ג). דע כי כל הפעלים עוברים או עתידים שם הפועל בכחם. פירוש שם דבר הנגזר מן הפועל שהוא חסר הוא נשמע מכח הפעלים כמו: והנה ברכת ברך (במדבר כ"ג י"א) וברך לא אשיבנה (שם שם כ"א). והטעם וברך ברכה. וככה: וברוב יועצים תקום (משלי ט"ו כ"ב). והשלם יועצים עיצה תקום. וככה: כי תקראנה קורות מלחמה. אמר ר' מרינוס כי טעם ועלה מן הארץ כמו ועלינו, ודבר ככה שלא יכשיל השטן פיהו. ולפי דעתי אין צורך.
ד"ה לו: בעבורו, כמו: אמרי לי (בראשית כ' י"ג). דע כי כל הפעלים עוברים או עתידים שם הפועל בכחם. פירוש שם דבר הנגזר מן הפועל שהוא חסר הוא נשמע מכח הפעלים כמו: והנה ברכת ברך (במדבר כ"ג י"א) וברך לא אשיבנה (שם שם כ"א). והטעם וברך ברכה. וככה: וברוב יועצים תקום (משלי ט"ו כ"ב). והשלם יועצים עיצה תקום. וככה: כי תקראנה קורות מלחמה. אמר ר' מרינוס כי טעם ועלה מן הארץ כמו ועלינו, ודבר ככה שלא יכשיל השטן פיהו. ולפי דעתי אין צורך.