פרשת ראה תשכ"ח - "בנים אתם לה'..."
א. "בנים אתם..." - מדברי המדרש
A. "You are children..." - from the Words of the Midrash
"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם"

"You are the children of the Lord your God"

בנים אתם לה' א-להיכם. (קדושין לו) ר' יהודה אומר, אם נוהגים אתם כבנים הרי אתם בנים, ואם לאו אין אתם בנים. ר' מאיר אומר, בין כך ובין כך בנים אתם לה' א-להיכם, וכן הוא אומר: והיה מספר בני ישראל כחול הים, [והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם בני אל חי].

(Ibid. 14:1) "Children are you to the L-rd your G-d": R. Yehudah says: When you deport yourselves as children, you are called "children"; when you do not deport yourselves as children, you are not called "children." R. Meir says: In either instance you are called "children," as it is written (Jeremiah 4:22) "They are foolish children," and (Ibid. 32:30) "children without faith," and (Isaiah 1:4) "seed of evildoers, perverse children," and (Hoshea 2:1) "Instead of being said of them, 'You are not My people,' it will be said of them 'children of the living G-d.'"

**

הסבר מה היא ראיית ר' מאיר מהושע א' ב' - במה פסוק זה מסייע לדעתו?

**

Explain what the proof was for R. Meir from Hosea 1:2; in what way does this verse help, according to his opinion?

ב. טעם איסור "לא תתגודדו"
B. The Prohibition of "you shall not cut yourselves"
"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת"

"You are the children of the Lord your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead."

"כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱ-לֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"

"For thou art a holy people unto the Lord thy God, and the Lord hath chosen thee to be His own treasure out of all peoples that are upon the face of the earth."

ד"ה וטעם בנים: אחר שתדעו שאתם בנים לשם והוא אוהב אתכם יותר מהאב לבן, אל תתגודדו על כל מה שיעשה, כי כל אשר יעשה לטוב הוא, ואם לא תבינוהו, כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו, כן תעשו גם אתם, כי עם קדוש אתה, ואינך כשאר כל הכנענים, על כן לא תעשה כמעשיהם. וטעם הסמך פרשת (י"ד ג') "לא תאכל כל תועבה" כי אתה עם קדוש בלב ובפה, ותהיו מובדלים מן העמים וכל רואיכם יכירו אתכם, כי לא תקרחו על מת, ולא תאכלו כל חי; ואם אתם עם קדוש, אין ראוי שתאכל טמא ותטמא הנפש.

Children Once you understand that you are children of God , and He loves you more than a father loves his child, then you will not cut your flesh over anything that He does, for everything that he does is good. Even if you do not understand it — as small children do not not understand their father’s actions, yet they trust him — you should yourselves act likewise, "because you are a consecrated people" and you are not like the other Canaanites. Accordingly you should not act as they act. The reason for the juxtaposition of this passage with the passage "you must not eat any abominable thing" is: You are to be a holy nation, in your hearts and in your mouths. You must thus be distinguishable from the other nations, so that anyone who sees you will recognize you. Accordingly you must not make yourselves bald over the dead [cf . : 1], nor may you eat just any animal — for, if you are to be a holy nation, it is not fitting that you should eat that which is defiled, and thereby defile your souls.

ד"ה בנים אתם לה' אלוקיכם: גם זו מצוה מבוארת, שאמר בתורת כהנים (ויקרא כ"א ח') "לא יקרחו קרחה בראשם ובבשרם לא ישרטו שרטת" ועתה יבאר כי לא בעבור מעלת הכהנים בלבד, שהזכיר שם שהם קדושים לאלוקיהם (ויקרא כ"א ט') ציוה בהם זה, אבל כל העדה כולם קדושים, וכולכם בנים לה' אלוקיכם כמו הכהנים, אם כן תשמרו גם אתם במצוה הזאת כמותם... (אחרי הביאו דברי הראב"ע דלעיל) ...ולפי דעתי, כי טעם "עם קדוש" הבטחה בקיום הנפשות לפניו יתברך, יאמר: מאחר שאתה עם קדוש וסגולת ה' "ולא ישא אלוקים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח" (הרמב"ן משתמש כאן במליצה, שמואל ב' י"ד י"ד), אין ראוי לכם להתגודד ולהקרח על נפש ואפילו ימות בנוער. ולא יאסור הכתוב הבכי, כי הטבע יתעורר לבכות בפירוד האוהבים ונדודה אף בחיים; ומכאן סמך לרבותינו באסרם להתאבל על נפש יותר מדאי.

S.v. You are children to the Lord your God: This commandment has also already been stated regarding the priests in the book of Leviticus (21:5), "do not shave a bald spot on your head and on your flesh do not scratch a mark." And now it can be explained that this commandment was not only given to the priests on account of their elevated status - as it mentioned there that they are holy to their God (Leviticus 21:9) - but rather the entire nation is holy and they are all children of God, just like the priests. If so, you are also obligated in this prohibition like them... [After he brings the words of R. Ibn Ezra from above]... And according to my opinion, that the understanding of "a holy nation,' is that it is a promise of [eternal] life, it is saying, "Since you are a holy nation and special to the Lord, 'and God will not take away the life of one who makes plans, so that no one may be kept banished' (using the expression from II Samuel 14:14); it is not fitting for you to cut yourselves or to make a bald spot for [the death of] a soul, and even if he dies in his youth." But scripture does not prohibit crying, as nature arouses one to cry when friends part and wander [away], even when alive. And from here there is support to that which our Rabbis forbade to mourn more than is appropriate.

ד"ה בנים אתם: צריך לדייק מה טעם סמך מאמר "בנים אתם" למאמר תתגודדו. נראה שנתכוין לומר שבמיתת איש אין אבדה למת, אלא הרי הוא דומה לאדם ששלח בנו לסחורה לעיר אחרת ולימים שלח האב אחר בנו ואין העדר הבן אלא מן המקום שהלך משם, אבל על כל פנים ישנו, ואדרבא – לטוב לו, שחזר הבן אצל אביו שהוא מקור החיים, ועל זה אין לנו להתגודד ולשים קרחה.

And yet the question remains: According to the one who said that Beit Shammai acted in accordance with their opinion, we should read here: “You shall not cut yourselves” (Deuteronomy 14:1), which is interpreted to mean: Do not become numerous factions. Abaye said: When we say that the prohibition: “You shall not cut yourselves” applies, we are referring to a case where two courts are located in one city, and these rule in accordance with the statement of Beit Shammai and those rule in accordance with the statement of Beit Hillel. However, with regard to two courts located in two different cities, we have no problem with it. Rava said to him: But the dispute between Beit Shammai and Beit Hillel is considered like a case of two courts in one city, as these two schools of thought were found everywhere, not in any specific place. Rather, Rava said: When we say that the prohibition: “You shall not cut yourselves” applies, we are referring to a case where there is a court in one city, a section of which rules in accordance with the statement of Beit Shammai and another section rules in accordance with the statement of Beit Hillel. However, with regard to two courts located in one city, we have no problem with it.

ר' דוד הופמן, דברים י"ד א'-ב':
ד"ה בנים אתם: הוא מבוא לכל הפרק. כלומר אתם קרובים אל ה' כמו בנים הקרובים לאביהם, ועל כן אתם חייבים להיות ראויים לקרבת ה', הן בהופעתכם החיצונית, והן במאכלכם.

R. David Hoffman on Deuteronomy 14:1-2:

S.v. You are the children: This is an introduction to the whole chapter, meaning to say, you are close to God like children are close to their fathers. So therefore you are obligated to be fit for closeness to God - whether it is in your outer appearance or whether it is in your foods.

ר' דוד הופמן, דברים י"ד א'-ב':
ד"ה לא תתגודדו: רבותינו לימדונו בספרי: "לא תתגודדו" כדרך שאחרים מתגודדים, שנאמר (מלכים א' י"ח) "ויתגודדו כמשפטם בחרבות וברמחים". עובדי עבודה זרה מאומות העולם וגם כמרי הבעל שבישראל לא הכירו את אמתותו של הקב"ה בעל הרחמים, הרוצה להטיב עם בריותיו. הללו היו סבורים שאלוהיהם מקנאים באשרו של האדם. הם היו סבורים שכדי להשיג משהו מן האלילים שלהם, צריך אדם לקבל על עצמו סיגוף שהוא תמורת הדבר המושג, כדי להפיס את קנאתם של האלילים. על כן התגודדו כמרי הבעל בחרבות וברמחים כשראו שבקשתם לא נמלאה, כדי להפציר ביראתם שכתמורה עבור צערם ויסוריהם תתן להם את מבוקשם. לא כן ישראל: "בנים אתם לה'", הוא אוהב אתכם, כאהוב אב את בניו, ועל כן אין לכם לייסר עצמכם בייסורין כדי להשיג את מבוקשכם מה'.

R. David Hoffman on Deuteronomy 14:1-2:

S.v. You shall not cut yourselves: Our Rabbis taught us in the Sifrei, "You shall not cut yourselves" - in the way that others cut themselves, as it is stated (I Kings 18:28), "and they cut themselves like their custom with swords and spears." Idolaters from the nations of the world and also priests of Baal in Israel did not recognize the truth of God as the master of kindness, who wants to do good to His creatures. They thought that their gods were jealous about the happiness of men: They thought that in order to get something from their idols, a man had to accept afflictions for himself which were in exchange for the thing received, in order to appease the jealousy of the idols. Hence, when the priests of Baal (in II Kings) saw that their request was not answered, they cut themselves with swords and spears in order to plead to their deities to give them what they wanted, in return for their pain and afflictions. Not so is Israel: "You are children of the Lord" - He loves you like a father love his sons. Therefore you need not afflict yourselves in order to acquire what you want from God.

1. רוב פרשנינו מתקשים בהנמקה הכפולה הניתנת כאן לאיסור "לא תתגודדו". וכן מקשה בעל העמק דבר:

1. Most of the commentators find difficult the double explanation that is given for the prohibition of "you shall not cut yourselves." And the author of Haamek Davar also raises the difficulty:

ד"ה בנים אתם: מובן שהוא הקדמה וטעם לאזהרה שאחריו. אבל קשה: אם הוא טעם, אם כן למה זה כתבה תורה עוד טעם אחר "כי עם קדוש אתה"?

S.v. You are children: It is clear that this is an introduction and that the reason for the prohibition is after it. But it is difficult - if it is the reason, why did the Torah write another reason, "since you are a holy nation."

כיצד מיישבים קושיה זו ראב"ע, רמב"ן ובעל אור החיים?

How do R. Ibn Ezra, Ramban and the author of Ohr HaChaim resolve this difficulty?

*

2. גם הרמב"ן וגם בעל אור החיים רואים בפסוקנו רמז להישארות הנפש. מה ההבדל בין שניהם?

*

2. Both Ramban and the author of Ohr HaChaim see an indication for the survival of the soul in our verse. What is the difference between the two?

**

3. הרמב"ן מביא בדבריו פסוק מתוך שמואל ב' י"ד. האם הוא מפרשו בדבריו כאן כפשוטו?

**

3. Ramban cites a verse in his words from II Samuel 14. Does he use it in his words here according to its simple meaning?

4. במה שונה ר' דוד הופמן (בקטע הראשון שבדבריו) מכל קודמיו?

4. In what way does R. David Hoffman (in the first passage of his words) differ from all of his predecessors?

5. היש אפשרות לפרש את ההתגודדות של העכו"ם ושל כמרי ע"ז שלא כפי שפירשם ר' דוד הופמן?

5. Is there a possibility to explain the cutting of the skin of the idolatry and the priests of idolatry in a way different than R. David Hoffman explained them?

ג. "בנים אתם... לא תתגודדו"
C. "You are children... you shall not cut yourselves"
"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ"

"You are the children of the Lord your God: ye shall not cut yourselves"

ר' יוסף בכור שור:
ד"ה בנים אתם לה': ואם מת אביכם אין לכם להתגודד ולעשות קרחה ולהצטער יותר מדי, כי אינכם יתומים בכך, שהרי יש לכם אב גדול חי וקיים יתברך שמו.

R. Yosef Bekhor Shor:
S.v. You are children of the Lord: And if your fathers die, you should not cut yourselves and make bald spots and distress yourselves more than is appropriate. For behold you have a great Father that is alive and well, may His name be blessed.

במה שונה פירושו מפירוש כל הקודמים?

In what way is his explanation different than all of the earlier ones?

ד. "לא תתגודדו" בירמיהו
D. "Do not cut yourselves" in Jeremiah

השווה לפסוקנו ירמיהו ט"ז ו':

Compare our verse to Jeremiah 16:6:

"וּמֵ֨תוּ גְדֹלִ֧ים וּקְטַנִּ֛ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹ֣א יִקָּבֵ֑רוּ וְלֹֽא־יִסְפְּד֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א יִתְגֹּדַ֔ד וְלֹ֥א יִקָּרֵ֖חַ לָהֶֽם"

"Great and small alike shall die in this land, They shall not be buried; men shall not lament them, Nor gash and tonsure themselves for them."

ולא יתגודד ולא יקרח להם. דרך האבלים להתגודד ולשרוט בשרם ולקרוח קרחה בראשם ומכל מקום לישראל אסור ולא הזכירו כאן אלא לדוגמת אבל:

S.v. And they shall not cut themselves: It is the way of mourners to cut themselves and to make gashes on their flesh and to make bald spots on their heads, but it is nevertheless prohibited to Israel. And it was only mentioned here as an illustration of mourning.

ולא יתגודד ולא יקרח להם, ואע"פ שהוא אסור לישראל לעשותו כמו שכתוב לא תתגודדו לא תשימו קרחה בין עיניכם למת אולי הם היו עושין כמנהגי הגוים כמו שהיו עושים עבירות אחרות כמנהג הגוים ואמר כי לא יהיה להם פנאי לעשות הדברים שעושים על מת לא דברי אבל ולא דברי נחמה:

One will not cut himself nor make a bald spot. And even though it is forbidden to Israel to do it - as it is written, "you shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead" - perhaps they did like the customs of the nations [here], just like they did other sins like the customs of the nations. And it states that they will not have the free time to do the things that they do for the dead - not the things of mourning and not the things of consolation.

1. מה ההבדל בין שני הפרשנים ביישוב הקושיה?

1. What is the difference between the two commentators in their resolution of the difficulty?

2. לפלא שאמר הרד"ק "אולי הם היו עושים..." והלא בספר ירמיהו מצינו ראיה ברורה שהיו עושים. היכן?

2. It is a wonder that Radak said, "Perhaps they did...." And do we not find a clear proof in Jeremiah that they were doing this? Where?

3. מדוע נמנע רש"י מלפרש כדרך שפירש הרד"ק, שהוא נראה פשוטו של מקרא?

3. Why did Rashi refrain from explaining like the approach of Radak. which appears to be the simple meaning of Scripture?

ה. איסור "לא תתגודדו" בתלמוד וברמב"ם
E. The Prohibition of "you shall not cut yourselves in the Talmud and Rambam
"לֹא תִתְגֹּדְדוּ"

"you shall not cut yourselves"

ד"ה לא תתגודדו: כדכתיב (מלכים א' י"ח כ"ח) "ויתגודדו כמשפטם בחרבות וברמחים (עד שפך דם)" וכמו (דניאל ד' י"א) "גודו אילנא".

לא תתגודדו, as described in Kings I 18,28 ויתגודדו כמשפטם בחרבות וברמחים, “they gashed themselves with swords and daggers.” The word is also used for cutting down trees (Sanhedrin 110)

מהו לא תתגודדו? לא תעשו חבורה על מת.

This verse: “You shall not cut yourselves,” is required for the matter itself, as the Merciful One is saying: Do not cut yourselves over the dead.

קרינן כאן (דברים יד, א) לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות... אמר רבא כי אמרינן לא תתגודדו כגון ב"ד בעיר אחת פלג מורין כדברי ב"ש ופלג מורין כדברי ב"ה

We should read here: “You shall not cut yourselves (titgodedu)” (Deuteronomy 14:1), which is interpreted to mean: Do not become numerous factions (agudot, agudot)... Rava said: When we say that the prohibition: “You shall not cut yourselves” applies, we are referring to a case where there is a court in one city, a section of which rules in accordance with the statement of Beit Shammai and another section rules in accordance with the statement of Beit Hillel.

ובכלל אזהרה זו שלא יהיו שני בתי דינים (כסף משנה מביא בשם ר' דוד כהן בתשובה: ואפשר שנפל טעות סופרים בספרים והגירסא הנכונה היא "שלא יהיו כשני בתי דינים" והסופרים חסרו הכ"ף) בעיר אחת, זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג אחר, שדבר זה גורם למחלוקות גדולות, שנאמר "לא תתגודדו" – לא תעשו אגודות אגודות.

Included in this prohibitive commandment is also a warning that there shall not be two tribunals (Kessef Mishneh suggests this should read, like two tribunals) in one city, one following one set of customs and the other following another set of customs, for such practice causes great divisions, even as it is said: "Ye shall not cut (divide) yourselves," ye shall not multiply divisions.

**

התוכל להסביר מה האחיזה לדרש זה מלבד שורש המלה "גדד"?

**

Are you able to explain what underpins this homily besides the root of the word, cut (gedad, which is similar to the word agudah, grouping)?