וְאֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים אוֹ עֲבָדִים מְבִיאִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת. אֲבָל הָעַכּוּ''ם אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן אֶלָּא עוֹלוֹת בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כה) "וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹקֵיכֶם". אֲפִלּוּ עוֹלַת הָעוֹף מְקַבְּלִין מִן הַנָּכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן שְׁלָמִים וְלֹא מְנָחוֹת וְלֹא חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. וְכֵן עוֹלוֹת שֶׁאֵינָן בָּאוֹת בְּנֵדֶר וּנְדָבָה אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן מִן הַנָּכְרִי כְּגוֹן עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מֵעוֹלוֹת שֶׁאֵינָן בָּאוֹת מִשּׁוּם נֵדֶר וְלֹא מִשּׁוּם נְדָבָה:
כִּ֣י אֲמַרְתֶּ֗ם כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת־מָ֔וֶת וְעִם־שְׁא֖וֹל עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה שיט [שׁ֣וֹט] שׁוֹטֵ֤ף כִּֽי־עבר [יַֽעֲבֹר֙] לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ כִּ֣י שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב מַחְסֵ֖נוּ וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ׃ (ס)
For you have said, “We have made a covenant with Death, Concluded a pact with Sheol. When the sweeping flood passes through, It shall not reach us; For we have made falsehood our refuge, Taken shelter in treachery.”
חזה. אות לראות ולחזות בו,
כי אמרתם. שאתם מתיאשים מן הפורענות ואומרים דרך ליצנות כרתנו ברית את מות שלא יבוא לנו, וכן שוט האויב כשיעבור בעולם לא יבא אלינו:
לֹא־י֭וֹעִילוּ אוֹצְר֣וֹת רֶ֑שַׁע וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃
Ill-gotten wealth is of no avail, But righteousness saves from death.
וצדקה תציל ממות. וא"ת צדיק שיבזבז נכסיו לצדקה מהיכן יתפרנס:
צדקה. מע"ט בין אדם למקום (ישעיה א' כ"א) ובכל התנ"ך:
וא"ר יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה צדקה דכתיב (משלי י, ב) וצדקה תציל ממות צעקה דכתיב (תהלים קז, כח) ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם שינוי השם דכתיב (בראשית יז, טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וכתיב וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן שינוי מעשה דכתיב (יונה ג, י) וירא האלהים את מעשיהם וכתיב (יונה ג, י) וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה
And Rabbi Yitzḥak said: A person’s sentence is torn up on account of four types of actions. These are: Giving charity, crying out in prayer, a change of one’s name, and a change of one’s deeds for the better. An allusion may be found in Scripture for all of them: Giving charity, as it is written: “And charity delivers from death” (Proverbs 10:2); crying out in prayer, as it is written: “Then they cry to the Lord in their trouble, and He brings them out of their distresses” (Psalms 107:28); a change of one’s name, as it is written: “As for Sarai your wife, you shall not call her name Sarai, but Sarah shall her name be” (Genesis 17:15), and it is written there: “And I will bless her, and I will also give you a son from her” (Genesis 17:16); a change of one’s deeds for the better, as it is written: “And God saw their deeds” (Jonah 3:10), and it is written there: “And God repented of the evil, which He had said He would do to them, and He did not do it” (Jonah 3:10).
הצדקה דוחה את הגזירות הקשות וברעב תציל ממות כמו שאירע לצרפית : הגה והיא מעשרת ואסור לנסות הקב"ה כי אם בדבר זה שנאמר ובחנוני נא בזאת וגו' (טור מגמרא פ"ק דתענית) וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקב"ה אבל לא בשאר צדקה (ב"י דכך משמע מש"ס שם):
Charity prevents threatened punishment from Heaven, and in famine it delivereth from death, as in the story of the widow of Zarephath.1I Kings 17.
פָּתַח (b. h.) 1) to open, begin. Y. Ber. VI, end, 10ᵈ על כל … שהיה פוֹתֵהַ וכ׳ over each cask as he opened it he said the benediction &c. Sabb. 104ᵃ, a. e. פּוֹתְחִין לו (Var. פְּתָחִין), v. טָמֵא I. Ib. 48ᵃ מתירין … אבל לא פותחין you may untie the neck-hole of a shirt, but not cut it open (on the Sabbath). Y. Taan. I, 64ᵇ top (ref. to Is. XLV, 8) כנקבה … פוֹתַחַת וכ׳ like the female that opens for the male. Ned. III, 4 לא יִפְתַּח לו בנדר he must not begin (offer his willingness) to make a vow (in order to escape robbery &c., v. נָדַר); a. v. fr.—Part. pass. פָּתוּחַ; פְּתוּחָה; pl. פְּתוּחִים, פְּתוּחִין; פְּתוּחוֹת. Yeb. 71ᵇ, a. e. נסתם הפ׳, v. סָתַם. Snh. 94ᵃ, v. סָתַם (v. מנצפ"ך). Meg. 3ᵃ, פ׳ באמצע, v. סָתַם. Erub. IV, 6 שלש חצירות הפ׳ זו לזו ופ׳ וכ׳ three courts opening into (communicating with) one another and into the publicroad; a. v. fr.—פתח פתוח, v. פֶּתַח.—Esp. (פרשה) פְּתוּחָה a paragraph in the Torah beginning with a new, indented line, opp. סתומה. Treat. Sof’rim I, 14 איזהו פ׳ כל שלא וכ׳ what is an open paragraph? Such as does not begin at the beginning of a line, וכמה … ותהא נקראת פ׳ and how much space must one leave … for a paragraph to be called open?; a. fr.—Trnsf. [to open the door to,] to introduce (into learning). Y. M. Kat. III, 83ᵇ top איזהו רבו כל שפ׳ לו תחלה who is called one’s (special) teacher? He who was the first to initiate him; a. e.—Esp. to open an opportunity for retracting a vow, to suggest reasons which, if known at the time, would have prevented the person from making the vow, v. חֲרָטָה. Ned. IX, 1 פותחין לאדם בכבוך וכ׳ the judges offer suggestions taken from the respect due to parents (saying, if you had known that this vow cast a reflection on your father &c.). Ib. רִפְתְּחוּ לו בכבוד המקום why not suggest to him the reverence due to the Lord (‘if you had known that he who makes a vow is considered an evil-doer &c.’)? Ib. 4 פותחין לו מן הכתוב וכ׳ we offer suggestions to him from what is written in the Law, saying to him, if you had known that (in fulfilling that vow) you would transgress the law forbidding revenge &c.; a. fr.—B. Kam. 27ᵃ פ׳ בכד וסיים בחבית the Mishnah begins with kad and closes with ḥabith! Ber. 10ᵃ פ׳ בה באשרי וכ׳, v. סוּם I h. Gen. R. s. 84 אתה פָתַחְתָּ תחלה בהצלת וכ׳ thou wast the first man to speak of saving life; אתה פתחת בתשובה וכ׳ thou wast the first to do repentance, … one of thy descendants shall rise and be the first (prophet) to call for repentance; a. fr.—Esp. to open a lecture with a (Biblical) text. Pesik. Aḥăré, p. 170ᵃ ר׳ לוי פ׳ וכ׳ R. Levi took up the text (Ps. LXXV, 5) &c. Gen. R. s. 1; a. v. fr.—Pesik. R. s. 33 [an editorial gloss] פ׳ בכל אלו הפרשיות the author takes his texts from all those (quoted) passages. —2) to explain, speak plainly. Shek. V, 1; Men. 65ᵃ (ref. to פתחיה as identical with מרדכי) he was named Pethahia, שהיה פותח דברים ודורשן וכ׳ (not בדברים) because he explained words and interpreted them (etymologically) and knew seventy languages.—Part. pass. as ab. Sifré Aḥăré, beg., v. סָתַם.
Nif. - נִפְתַּח 1) to be opened. Yeb. 71ᵇ, a. e., v. סָתַם. R. Hash. 16ᵇ שלשה … נִפְתָּחִין בר"ה three books are opened (for recording) on the New Year’s Day. B. Bath. 125ᵇ, v. סוּם I, Nithpa. Pesik. R. l. c. להִיפָּתֵחַ to have one’s bowels opened, v. פְּסִיעָה; a. fr.—Ib. [editorial gloss] ונ׳ עוד שם בפרשת וכ׳ and furthermore this section (Is. LXI, 1) was used as the opening text; a. fr.—Esp. to have one’s eyes opened, to become seeing. Pesik. R. s. 42 כשילדה שדה כל סומא … נ׳ when Sarah gave birth, every blind person in the world was restored to sight; a. e.
Pi. - פִּיתֵּחַ 1) to open. Ib. פי׳ הפילקיות he opened the prisons. Par. III, 8 ועושין … ומְפַתְּחִין בה חלונות they piled wood in the shape of a tower and opened windows in it. Zeb. 88ᵇ רימונים שלא פִיתְּחוּ פיהן (Ms. K. a. R. 2 נִפְתְּחוּ; Ms. R. 1 נִתְפַּתְּחוּ, v. Rabb. D. S. a. l. note 5) pomegranates which have not yet burst open; a. e. —2) to engrave. Y. Ab. Zar. III, 43ᵇ bot פי׳ בה פיתוחים if he cut designs into it. —3) to dig, break ground. Pirké d’R. El. ch. XXVIII; Gen. R. s. 76 כשיצמד … יְפַתְּחוּ וישדדו וכ׳ when an ox and a cow are harnessed together, they will break and harrow all valleys.
Hithpa. - הִתְפַּתֵּחַ,
Nithpa. - נִתְפַּתֵּחַ 1) to be opened, v. supra. Pesik. R. s. 31 נִתְפַּתְּחוּ בדם they (their cavities) were opened with (discharged) blood; a. e. —2) to be cut into, graven. Tosef. Sot. XV, 1; Y. ib. IX, 24ᵇ וכיון … היו מִתְפַּתְּחוֹת לפניו וכ׳ and when they let it (the Shamir, v. שָׁמִיר) look at the stones, they were engraven before it like the (wax-covered) tablets &c.—[Y. Kil. VII, beg. 30ᵈ מתפתחת R. S. to Kil. VIII, 1, v. פִּתְפֵּת.]
Nif. - נִפְתַּח 1) to be opened. Yeb. 71ᵇ, a. e., v. סָתַם. R. Hash. 16ᵇ שלשה … נִפְתָּחִין בר"ה three books are opened (for recording) on the New Year’s Day. B. Bath. 125ᵇ, v. סוּם I, Nithpa. Pesik. R. l. c. להִיפָּתֵחַ to have one’s bowels opened, v. פְּסִיעָה; a. fr.—Ib. [editorial gloss] ונ׳ עוד שם בפרשת וכ׳ and furthermore this section (Is. LXI, 1) was used as the opening text; a. fr.—Esp. to have one’s eyes opened, to become seeing. Pesik. R. s. 42 כשילדה שדה כל סומא … נ׳ when Sarah gave birth, every blind person in the world was restored to sight; a. e.
Pi. - פִּיתֵּחַ 1) to open. Ib. פי׳ הפילקיות he opened the prisons. Par. III, 8 ועושין … ומְפַתְּחִין בה חלונות they piled wood in the shape of a tower and opened windows in it. Zeb. 88ᵇ רימונים שלא פִיתְּחוּ פיהן (Ms. K. a. R. 2 נִפְתְּחוּ; Ms. R. 1 נִתְפַּתְּחוּ, v. Rabb. D. S. a. l. note 5) pomegranates which have not yet burst open; a. e. —2) to engrave. Y. Ab. Zar. III, 43ᵇ bot פי׳ בה פיתוחים if he cut designs into it. —3) to dig, break ground. Pirké d’R. El. ch. XXVIII; Gen. R. s. 76 כשיצמד … יְפַתְּחוּ וישדדו וכ׳ when an ox and a cow are harnessed together, they will break and harrow all valleys.
Hithpa. - הִתְפַּתֵּחַ,
Nithpa. - נִתְפַּתֵּחַ 1) to be opened, v. supra. Pesik. R. s. 31 נִתְפַּתְּחוּ בדם they (their cavities) were opened with (discharged) blood; a. e. —2) to be cut into, graven. Tosef. Sot. XV, 1; Y. ib. IX, 24ᵇ וכיון … היו מִתְפַּתְּחוֹת לפניו וכ׳ and when they let it (the Shamir, v. שָׁמִיר) look at the stones, they were engraven before it like the (wax-covered) tablets &c.—[Y. Kil. VII, beg. 30ᵈ מתפתחת R. S. to Kil. VIII, 1, v. פִּתְפֵּת.]
צְעָקָה f. (preced.) cry, complaint. Gitt. 7ᵃ צַעֲקַת לגימא, v. לְגִימָה. Ex. R. s. 3 עד עתה לא באה צַעֲקָתָם לפני וכ׳ until now their cry has not come before me, because the destined end (of the captivity) has not yet arrived. R. Hash. 16ᵇ ארבעה … צדקה צ׳ וכ׳ four things cause the evil verdict to be torn up (reversed), they are: charity, prayer &c. Deut. R. s. 2 צ׳ (one of the names for prayer); a. fr.
קָרַע (b. h.) to tear, split; esp. to rend the garment in mourning. Kel. XVI, 5 עד שיִקְרְעֶנּוּ (Mish. ed. שיַקְרִיעֶנּוּ Hif.) until he tears the bale open. M. Kat. 22ᵇ על כל … אינו קוֹרֵעַ אלא עליון for all dead (except parents) … one must rend only the upper garment. Ib. האשה קוֹרַעַת וכ׳ a woman (mourning for her parents) rends the lower garment and puts it back in its place, and then rends the upper garment. Snh. 60ᵃ אחד השומע … חייב לִקְרוֹעַ both he that hears a blasphemy directly, and he that hears it from one that heard it (and reports as witness before court) must rend his garment; a. v. fr.—Part. pass. קָרוּעַ; pl. קְרוּעִים, קְרוּעִין. M. Kat. 26ᵇ היוצא בבגד ק׳ וכ׳ he that marches before a corpse with a garment rent (for a previous case) robs (deceives) the dead and the living. Ib.ᵃ (ref. to II Kings II, 12) ק׳ ועומדים לשנים remaining always rent in two; ib. 22ᵇ (v. Rabb. D. S. a. l. note 4); Snh. l. c.; a. fr.
Pi. - קֵרֵעַ 1) same. M. Kat. 26ᵇ ואין מְקָרְעִין בפניו you must not rend your garment in his (the sick man’s) presence. Ib. מקרעין לקטן וכ׳ we rend a minor’s garment in order to make him feel sad; ib. 14ᵇ. R. Hash. 16ᵇ ארבעה … מקרעין גזר וכ׳ four things cause an evil decree passed on man to be torn (cancelled), they are: charity, prayer &c.; a. fr. —2) (cmp. גָּרַע) to scrape, to mark the outlines of letters by abrasion. Gitt. 19ᵇ עדים … מקרעין להם וכ׳ for witnesses that know not how to sign their names, grooves are made on blank paper, and they fill the grooves out with ink; ib. 9ᵇ; Y. ib. II, 44ᵇ top ומְקָרֵעַ; [Tosaf. to Gitt. 9ᵇ: you cut the names out on blank paper and put it on the document, and the witnesses fill the cuts out]. Tosef. Sabb. XI (XII), 8, contrad. fr. רשם; a. e.
Nif. - נִקְרַע to be torn; to be cut open, be operated upon by a section. Yeb. VIII, 6, a. e. טומטום שנ׳, v. טוּמְטוּם. Bekh. 42ᵇ שמא יִקָּרֵעַ וכ׳ he may have an operation performed, and be found a eunuch; Tosef. Yeb. XI, 1; Yeb. 83ᵇ. B. Bath. 168ᵇ נ׳ פסול נִתְקָרֵעַ כשר if a document is found torn, it is invalid; if it appears torn by accident, it is valid as evidence; ib. נ׳ קֶרַע של בית דין נתק׳ וכ׳ miḳrʿa refers to the rent as made in court for cancellation, nithḳareʿa refers to a rent different from the manner customary in court; Y. Gitt. II, 44ᵇ; a. e.
Nithpa. - נִתְקָרֵעַ to become torn, v. supra.
Pi. - קֵרֵעַ 1) same. M. Kat. 26ᵇ ואין מְקָרְעִין בפניו you must not rend your garment in his (the sick man’s) presence. Ib. מקרעין לקטן וכ׳ we rend a minor’s garment in order to make him feel sad; ib. 14ᵇ. R. Hash. 16ᵇ ארבעה … מקרעין גזר וכ׳ four things cause an evil decree passed on man to be torn (cancelled), they are: charity, prayer &c.; a. fr. —2) (cmp. גָּרַע) to scrape, to mark the outlines of letters by abrasion. Gitt. 19ᵇ עדים … מקרעין להם וכ׳ for witnesses that know not how to sign their names, grooves are made on blank paper, and they fill the grooves out with ink; ib. 9ᵇ; Y. ib. II, 44ᵇ top ומְקָרֵעַ; [Tosaf. to Gitt. 9ᵇ: you cut the names out on blank paper and put it on the document, and the witnesses fill the cuts out]. Tosef. Sabb. XI (XII), 8, contrad. fr. רשם; a. e.
Nif. - נִקְרַע to be torn; to be cut open, be operated upon by a section. Yeb. VIII, 6, a. e. טומטום שנ׳, v. טוּמְטוּם. Bekh. 42ᵇ שמא יִקָּרֵעַ וכ׳ he may have an operation performed, and be found a eunuch; Tosef. Yeb. XI, 1; Yeb. 83ᵇ. B. Bath. 168ᵇ נ׳ פסול נִתְקָרֵעַ כשר if a document is found torn, it is invalid; if it appears torn by accident, it is valid as evidence; ib. נ׳ קֶרַע של בית דין נתק׳ וכ׳ miḳrʿa refers to the rent as made in court for cancellation, nithḳareʿa refers to a rent different from the manner customary in court; Y. Gitt. II, 44ᵇ; a. e.
Nithpa. - נִתְקָרֵעַ to become torn, v. supra.
שְׁיָיר, שְׁיָר m. (preced.) remnant, relic, survival. Num. R. s. 1932 (ref. to Deut. III, 11) וכאן עושה אותו ש׳ (ed. Wil. a. oth. שירים) and here he is represented as a survival.—Pl. שְׁיָירִים, שְׁיָרִים; du. שִׁירַיִים, שִׁירַיִם. Men. II, 1 הקומץ … שְׁיָרֶיהָ וכ׳ if a priest takes a handful of the meal-offering with the intention of eating its remnants … the next day. Ruth R. to I, 5 (ref. to ותשאר, ib.) נעשית שְׁיָרֵי שירים she became like the remnants of remnants (of the meal-offering); Yalk. ib. 600 נעשית שירים. Erub. II, 5, a. e. שבעים אמה וש׳ seventy cubits and a balance (less than eighty); Y. ib. II, 20ᵇ שריים (corr. acc.). Zeb. 52ᵃ שירי חטאת the remaining blood of the sin offering after sprinkling (Lev. IV, 34, a. e.). Ib. ש׳ אין מעכבים the pouring out of the remaining blood at the bottom of the altar is not indispensable for the efficacy of the sacrifice (v. עָכַב); Meïl. 9ᵃ ש׳ מעכבים it is indispensable; a. fr.—Men. IX, 8 סמיכה שירי מצוה the laying of hands on the victim is the last of the commendable acts, i.e. is not indispensable. Ib. 93ᵇ אם עשאה לסמיכה ש׳ מצוה if he treated the laying on of hands as dispensable (omitted it); Sifra Vayikra, N’dabah, Par. 3, ch. IV; Neg. XIV, 10; a. e.—Meg. 15ᵇ (ref. to לשאר, Is. XXVIII, 5) למי שמשים עצמו כש׳ for him that considers himself like leavings (is modest); R. Hash. 16ᵇ sq. (ref. to לשארית, Mic. VII, 18).—שְׁיָירוֹת, Num. R. s. 1921 ed. Wil., v. שִׁיּוּר.
שלשה אהובים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו וממונו ומעשים טובים, ובשעת פטירתו מן העולם קורא לבניו ובני ביתו ואומ' להם בבקשה מכם הוציאוני מדין המות הרע הזה והם אומרים לו והלא שמעת ואין שלטון ביום המות ולא כך כתיב אח לא פדה יפדה איש ואפילו ממונו שהוא אוהב אותו אינו יכול לפדותו שנ' ולא יתן לאלהים כפרו למה ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם מדבר זה לעולם אלא לך לשלום תנוח על משכבך ותעמוד לגורלך לקץ הימין ויהא חלקך עם חסידי עולם וכשהוא רואה כן מכניס את ממונו ואומ' לו הרבה טרחתי עליך לילה ויום במישור ובהרים בבקשה ממך פדני מן המות הזה והצילני מן המיתה והוא משיבו והלא שמעת לא יועיל הון ביום עברה אחרי כן הוא מכניס מעשיו הטובים ואומ' להם בואו והצילוני מן המות הזה ותחזקו עמי ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל וכן משיבים לו מעשיו הטובים לך לשלום עד שלא תלך לשם אנו מקדימין אותך שנ' והלך לפניך צדקך.
A man has three friends || in his lifetime, and they are: his sons and his household, his money, and his good deeds. At the hour of a man's departure from the world he gathers his sons and his household, and he says to them: I beg of you to come and save me from the judgment of this evil death. They answer him, saying to him: Hast thou not heard that there is no one who can prevail over the day of death? and is it not written thus, "None of them can by any means redeem his brother" (Ps. 49:7)? "For the redemption of their soul is costly" (Ps. 49:8). And he has his money fetched, and says to it: I beseech thee, save me from the judgment of this evil death. It answers him, saying: Hast thou not heard, "Riches profit not in the day of wrath" (Prov. 11:4)? He (then) has his good deeds fetched, and he says to them: I beseech you, come and deliver me from the judgment of this evil death. And they answer him and say to him: Before thou goest, verily, we will go in advance of thee, as it is said, "And charity delivereth from death" (ibid.). Does then charity deliver from death? (This refers) to an evil death only. Another Scripture says, "And thy righteousness shall go before thee, the glory of the Lord shall be thy rearward" (Isa. 58:8).
צְדָקָה f. (b. h.; preced. wds.) purity, righteousness, equity, liberality, esp. almsgiving. Deut. R. s. 5 (ref. to Prov. XXI, 3) הקרבנות … והצ׳ והדין מכפרין וכ׳ sacrifices effect atonement only for the involuntary sinner, but righteousness (or charity) and justice atone for &c. Pes. 87ᵇ, v. פָּזַר. Tosef. Dem. III, 17, v. גַּבָּיי. Sabb. 118ᵇ גבאי צ׳ collectors of public charity; מחלקי צ׳ distributors of charity, v. חֵלֶק. Succ. 49ᵇ גדולה ג"ח יותר מן הצ׳ deeds of love are worth more than almsgiving; ib. צ׳ בממונו ג"ח וכ׳ charity is done at the mere sacrifice of money, deeds of love are performed with one’s money and with one’s person; צ׳ לעניים ג"ח וכ׳ almsgiving is only for the poor, deeds of love for the poor and the rich. B. Bath. 10ᵇ (ref. to Prov. XIV, 34) כשם … צ׳ מכפרת וכ׳ as the sin-offering brings atonement for Israel, so charity is a means of atonement for the nations. Gen. R. s. 49 (ref. to Gen. XVIII, 19) מתחלה צ׳ ולבסוף משפט (not צדק) first charity (undiscriminating hospitality), and then justice; a. fr.—Pl. צְרָקוֹת. B. Bath. 10ᵃ (ref. to Prov. XI, 4, a. X, 2) שתי צ׳ הללו למה why two verses saying the same thing about charity? Treat. Der. Er. ch. II מחלקי צ׳, v. supra. Ruth R. to III, 3 וסכת זו מצוות וצ׳ ‘anoint thyself’ (ib.), that means with good deeds and charitable acts; a. e.
מאי דבר אחר וכי תימא התם תרתי והכא חדא הכא נמי תרתי נינהו תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
The Gemara asks: What is alternatively? Why did Beit Hillel cite an additional reason? The Gemara explains: And if you say that there Beit Shammai cite two reasons, and here Beit Hillel offer only one; therefore Beit Hillel said they are two reasons here too: When a frequent practice and an infrequent practice coincide, the frequent practice takes precedence over the infrequent practice.
מאי דבר אחר וכי תימא התם תרתי והכא חדא הכא נמי תרתי נינהו תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
The Gemara asks: What is alternatively? Why did Beit Hillel cite an additional reason? The Gemara explains: And if you say that there Beit Shammai cite two reasons, and here Beit Hillel offer only one; therefore Beit Hillel said they are two reasons here too: When a frequent practice and an infrequent practice coincide, the frequent practice takes precedence over the infrequent practice.
הָכָא, הָכָה (= הָא כָא; cmp. preced.) here, hither; in this case, now. Targ. Gen. XXII, 5; a. fr.—Y. Ḥag. II, 78ᵃ top היך אתית להכה how didst thou come hither?—Y. Snh. VI, 23ᶜ bot. ומעייל להכא וכ׳ and I shall bring hither &c.—Succ. 4ᵃ, a. fr. התם … ה׳ there (in the case first mentioned) …, here (in this case). R. Hash. 4ᵃ, a. fr. מה׳ from the following (Biblical passage &c.). Pes. 114ᵃ, a. fr. ה׳ נמי וכ׳ (abbr. ה"נ) in this case, too, &c.; a. v. fr.—In Babli: ה׳ here, in Babylonia, התם, תמן in Palestine; in Y. the reverse. Snh. 5ᵃ; a. fr.—Y. Ber. I, 3ᵈ bot. דבנן דה׳ Palestine scholars. Y. Keth. II, 26ᵃ bot., v. הֵינוּמָא; Lev. R. s. 30 מן ה׳ from now, v. הָלָא; a. v. fr.
נַמִּי adv. (= נְהֵי מִי; cmp. ויהי מה II Sam. XVIII, 23) at all events, really, even, likewise. Pes. 102ᵃ נימא ניהוי תיובתיה נ׳ מהא Ms. M. (ed. נימא מהא נ׳ תיהוי תיובתא) I mean to say, at all events (even if the previous objection could be met) he will stand refuted from this citation; Erub. 30ᵃ. Pes. 114ᵃ, a. fr. הכא נ׳ (abbrev. ה"נ), v. הָכָא. Yoma 64ᵃ נהי נ׳, v. נְהֵי II.—הכי נ׳ (abbrev. ה"נ) it is really so; is it really so? Ḥag. 11ᵇ ה"נ will you say, it is really so (that this subject must be taught only in the presence of three students)? Ḥull. 11ᵇ sq. ה"נ דלא וכ׳ (will you say) it is really so that he ate no meat?; וכי תימא ה"נ וכ׳ and if you will say, ‘yes, it is so’, what about sacred meat? Ib. 12ᵃ אפי׳ תרומה נ׳ then you must say ‘yes’ even with regard to T’rumah; אפי׳ שחיטה נ׳ לא then you must say ‘no’ even with regard to slaughtering. Ib. אי נ׳ שמע אינש אחרינא Rashi (ed. incorr.) even if another person did overhear it. Ib. 51ᵃ והאי נ׳ וכ׳ and this animal has really measured its strength. B. Mets. 98ᵃ, a. fr. אי נ׳ or indeed (which would be better).—R. Hash. 22ᵇ, a. fr. הכי נ׳ מסתברא so, indeed, it stands to reason. Ib., a. fr. תניא נ׳ הכי so, indeed, it has been taught. Ber. 4ᵇ מה קימה … אף שכיבה נ׳ וכ׳ as on getting up you must recite …, so on lying down likewise &c.; a. v. fr.
הָיוּ לְפָנָיו לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת, אַחַת שֶׁל מִנְחָה וְאַחַת שֶׁל מוּסָף, כְּגוֹן שֶׁאֵחַר מִלְּהִתְפַּלֵּל מוּסָף עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּחִלָּה מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ מוּסָף, מִשּׁוּם דְּמִנְחָה תְּדִירָה יוֹתֵר, וְקַיְמָא לָן תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָדִיר, תָּדִיר קוֹדֵם. וּמִכָל מָקוֹם בְּצִבּוּר אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן (רפ"ו).
If you must pray two prayer services, the Minchah service, and the Mussaf service, for example if you delayed praying mussaf until six and a half hours, you should first pray Minchah and after that Mussaf, because Minchah is recited more regularly [daily], and it is an established rule: that when a regular practice conflicts with an occasional practice, the regular practice takes precedence.33See Maseches Zevachim (90a). However, in congregational prayers, this rule is not followed.34Rambam. In order that the congregation not think that Minchah always precedes Mussaf.
הָיוּ לְפָנָיו לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת, אַחַת שֶׁל מִנְחָה וְאַחַת שֶׁל מוּסָף, כְּגוֹן שֶׁאֵחַר מִלְּהִתְפַּלֵּל מוּסָף עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּחִלָּה מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ מוּסָף, מִשּׁוּם דְּמִנְחָה תְּדִירָה יוֹתֵר, וְקַיְמָא לָן תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָדִיר, תָּדִיר קוֹדֵם. וּמִכָל מָקוֹם בְּצִבּוּר אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן (רפ"ו).
If you must pray two prayer services, the Minchah service, and the Mussaf service, for example if you delayed praying mussaf until six and a half hours, you should first pray Minchah and after that Mussaf, because Minchah is recited more regularly [daily], and it is an established rule: that when a regular practice conflicts with an occasional practice, the regular practice takes precedence.33See Maseches Zevachim (90a). However, in congregational prayers, this rule is not followed.34Rambam. In order that the congregation not think that Minchah always precedes Mussaf.
וְרַבִּ֕ים מִיְּשֵׁנֵ֥י אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם׃ (ס)
Many of those that sleep in the dust of the earth will awake, some to eternal life, others to reproaches, to everlasting abhorrence.
תניא ב"ש אומרים ג' כתות הן ליום הדין אחת של צדיקים גמורין ואחת של רשעים גמורין ואחת של בינוניים צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם שנאמר (דניאל יב, ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם בינוניים יורדין לגיהנם
It is taught in a baraita: Beit Shammai say: There will be three groups of people on the great Day of Judgment at the end of days: One of wholly righteous people, one of wholly wicked people, and one of middling people. Wholly righteous people will immediately be written and sealed for eternal life. Wholly wicked people will immediately be written and sealed for Gehenna, as it is stated: “And many of those who sleep in the dust of the earth shall wake, some to eternal life and some to shame and everlasting contempt” (Daniel 12:2). Middling people will descend to Gehenna to be cleansed and to achieve atonement for their sins,
חָתַם (b. h.; cmp. b. h. חָתַל) 1) , to tie up, close, lock. Tanḥ. B’resh. 1 ח׳את הים וכ׳ he locked the Ocean up, that it might not go forth &c. —2) to seal. Y. Ab. Zar. III, 42ᶜ bot. טבעת שׂחוֹתֵם בה the ring with which he seals. Ib. אסור לַחְתּוֹם בה you dare not use it for a seal; Tosef. ib. V (VI), 2; a. fr.—2) to sign, subscribe (as witness, judge &c.) Gitt. VI, 7 אחד … חוֹתְמִין one writes the document and two sign it as witnesses. Ib. 66ᵇ ח׳ סופר if the scribe signed as one of the witnesses. Ib. 67ᵃ ואתם חֲתוֹמוּ and sign you. Shebi. X, 4 הדיינים חותמין וכ׳ the judges sign under it; a. fr.—Part. pass. חָתוּם, f. חֲתוּמָה; pl. חֲתוּמִים, חֲתוּמִין; חֲתוּמוֹת. Yeb. 25ᵇ, a. e. עדים הח׳ וכ׳ if witnesses are signed &c.; a. fr. —3) to close a benediction (v. חֲתִימָה). Pes. X, 6 וחותם בגאולה and he closes with redemption (Blessed be the Lord who redeemed Israel). Ib. לא היה חותם he did not close with a benediction. Ber. I, 4 מקום שאמרו לַחְתּוֹם where the Rabbis ordained to close a benediction with Barukh &c.; a. fr.—Part. pass. as ab. Gitt. 60ᵃ תורה ח׳ ניתנה the Law was given as one complete book, opp. מגילה מגילה in single sheets. [Cant. R. to I, 11, v. next w.]
Pi. - חִיתֵּם to provide with signatures. Y. Gitt. I, beg. 43ᵃ, a. e. מְחַתְּמוֹ בעדים וכ׳ he may have provided it with the signatures of unfit witnesses. Ib. חִתְּמוֹ וכ׳.—Part. pass. מְחוּתָּם. Y. Keth. II, 26ᶜ; Y. Shebu. IV, 35ᶜ מח׳ בארבע וכ׳ provided with four signatures.
Nif. - נֶחְתַּם,
Hithpa. - הִתְחַתֵּם, , Nithpa. נִתְחַתֵּם 1) to be signed, sealed. Gitt. I, 1 בפני נח׳ (Y. ed. נתח׳) in my presence has it been signed; a. fr. —2) to be finally sentenced (by attaching the seal or signature). R. Hash. 16ᵇ נכתבין ונֶחְתָּמִין וכ׳ their verdict is written and sealed at once; Y. ib. I, 57ᵃ מִתְחַתְּמִין. Gen. R. s. 31, beg. נתח׳ גזר דינם their decree was sealed; a. e.
Pi. - חִיתֵּם to provide with signatures. Y. Gitt. I, beg. 43ᵃ, a. e. מְחַתְּמוֹ בעדים וכ׳ he may have provided it with the signatures of unfit witnesses. Ib. חִתְּמוֹ וכ׳.—Part. pass. מְחוּתָּם. Y. Keth. II, 26ᶜ; Y. Shebu. IV, 35ᶜ מח׳ בארבע וכ׳ provided with four signatures.
Nif. - נֶחְתַּם,
Hithpa. - הִתְחַתֵּם, , Nithpa. נִתְחַתֵּם 1) to be signed, sealed. Gitt. I, 1 בפני נח׳ (Y. ed. נתח׳) in my presence has it been signed; a. fr. —2) to be finally sentenced (by attaching the seal or signature). R. Hash. 16ᵇ נכתבין ונֶחְתָּמִין וכ׳ their verdict is written and sealed at once; Y. ib. I, 57ᵃ מִתְחַתְּמִין. Gen. R. s. 31, beg. נתח׳ גזר דינם their decree was sealed; a. e.
אמר רבא מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר (דברים לג, ו) יחי ראובן ואל ימות יחי ראובן בעולם הזה ואל ימות לעולם הבא רבינא אמר מהכא (דניאל יב, ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם רב אשי אמר מהכא (דניאל יב, יג) ואתה לך [לקץ] ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין
The Gemara returns to the topic of the source for resurrection in the Torah. Rava says: From where is resurrection of the dead derived from the Torah? It is derived from a verse, as it is stated: “Let Reuben live and not die, in that his men become few” (Deuteronomy 33:6). This is interpreted: “Let Reuben live” in this world “and not die” in the World-to-Come. Ravina says that resurrection is derived from here: “And many of those who sleep in the dust of the earth shall awaken, some to everlasting life, and some to reproaches and everlasting disgrace” (Daniel 12:2). Rav Ashi says proof is derived from here: “But go you your way until the end be; and you shall rest, and arise to your lot at the end of days” (Daniel 12:13).
ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד וגו' - רמז לו שימות ויעמוד לאחר מכן לקץ הימין לקץ שעתיד הקב"ה להחזיר ימינו לפניו שהרי השיב אחור ימינו:
בְּשָׁכְבְּךָ בַּקְּבֶר תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, אוֹרַיְתָא תִּצֹּר עָלֶיךָ מִדִּינָא דְּהַאי עָלְמָא. "וַהֲקיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", לָעוֹלָם הַבָּא. כַּד יִתְּעַר לְאַחַר מִיתָה, כְּדֵין הִיא תְשִׂיחֶךָ תֶּהֱוֵי סַנֵּגוֹרְיָא עַל גּוּפְךָ, בְּגִין דִּיקוּמוּן אִנּוּן בְּקַדְמֵיתָא לְחַיֵּי עָלְמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל י"ב ב'): "אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם", בְּגִין דְּעָסְקִין בְּחַיֵּי עָלְמָא דָּא אוֹרַיְתָא, וְכָל אִנּוּן מִלִּין דְּאַפִּיק מֵאוֹרַיְתָא דְּאִשְׁתַּדַּל בְּהַאי עָלְמָא קַיְּמֵי קַמֵּהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמְרִין קָּלֵיהוֹן וְלָא מִשְׁתַּכְּכִין.
"Torah protects a man all the years that he is in the grave, as it is written (Proverbs 6:22): 'In your walking, it [Torah] will guide you] — in this world; 'In your lying down, it will protect you' — in the grave, during death; 'and when you awake, it shall speak for you' — in the world to come." The explanation is as we find in the holy Zohar: "When you lie in the grave, Torah will protect you from the din of this world. And when you awake, it shall speak for you. In the world to come, when you awake after death, it will speak for you. That is, it will speak good for you on behalf of your body, so that it awake first for eternal life, as it is written (Daniel 12:2): 'These for eternal life, etc.,' because they occupied themselves with eternal life, i.e., Torah. And all those words that one uttered in studying Torah in this world will stand before the Holy One Blessed be He and speak out, and they will not be silenced.