Marror (Torah + Botany)

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בְּפֶסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר. פֶּסַח, עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מַצָּה, עַל שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מָרוֹר, עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם. בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג), וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס, לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו, הַלְלוּיָהּ:

Mishnah Pesachim 10:5

R. Gamliel was wont to say: Whoever does not say these three things on Pesach [i.e., whoever does not give the reasons for these three things] has not fulfilled his obligation: Pesach, matzah, and maror. Pesach — because the L rd "passed over" (pasach) the houses of our forefathers in Egypt. Matzah — because our forefathers were redeemed from Egypt. Maror — because the Egyptians embittered (mareru) the lives of our forefathers in Egypt. In every generation one must see himself as if he went forth from Egypt, viz. (Exodus 13:8): "And you shall tell your son on that day, saying: 'Because of this the L rd wrought for me when I went forth from Egypt.'" Therefore, we are obligated to thank, praise, extol, glorify, exalt, beatify, bless, upraise, and acclaim Him who wrought for our forefathers and for us all of these miracles. He delivered us from slavery to freedom, from sorrow to joy, from mourning to festivity, from pitch darkness to a great light, and from subjugation to redemption — and we shall say before Him "Hallelukah!"

משנה פסחים ב׳:ו׳

וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, בַּחֲזֶרֶת וּבְעֻלָשִׁין וּבְתַמְכָא וּבְחַרְחֲבִינָה וּבְמָרוֹר.

יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, אֲבָל לֹא כְבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבֻשָּׁלִין. וּמִצְטָרְפִין לְכַזָּיִת. וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן, וּבִדְמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ:

Mishnah Pesachim 2:6

And these are the greens with which one fulfills his obligation (to eat maror - bitter herbs) on Pesach: with chazereth (lettuce), with endives, with tamcha [bast which grows around the palm tree], with charchavina (palm ivy), and with maror (bitter herb) [a kind of coriander which is especially bitter]. One fulfils his obligation with them whether they are wet or dry [specifically with their stalk, as stated below. But with leaves, (he fulfills his obligation) only with wet ones, but not with dry ones.] But they may not be preserved (in vinegar), and they may not be boiled to a pulp, and they may not be cooked. And they combine to an olive-size [for the fulfillment of the maror obligation. The same is true of the five species of grain. They combine to an olive-size for the fulfillment of the matzah obligation. Both are being referred to.] And one fulfills his obligation with their stalks, and with demai, and with ma'aser rishon whose terumah was taken, and with ma'aser sheni and hekdesh which were redeemed.

החי והצומח במשנה

Photocopied from Yehuda Feliks -

מרור

עולשין

חזרת

חרחבינה

חזרת

This is sharp, not bitter, as noted below the image description

החי והצומח במשנה

English

פסחים ל״ט א:י״ג

אמר ליה רבה בר רב חנין לאביי אימא מרור חד מרורים כתיב ואימא מרורים תרי דומיא דמצה מה מצה מינין הרבה אף מרור מינין הרבה

Pesachim 39a:13

Rabba bar Rav Ḥanin said to Abaye: I can say that the bitter herb mentioned in the Torah includes merely one species, i.e., only the bitterest plant can be used for this obligation. Abaye responded: For this reason it is written: “Bitter herbs” (Exodus 12:8) in the plural, indicating that many types of bitter herbs are fit for this purpose. Rabba retorted: But one can say that “bitter herbs” refers to two different species, but no more. Abaye explained: Bitter herbs are similar to matza; just as matza can be prepared from many types of grain, so too, bitter herbs can be taken from many different types of vegetables.

פסחים ל״ט א:י״ד

אמר רבה בר רב הונא אמר רב ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולן נזרעין בערוגה אחת למימרא דלית בהו משום כלאים

Pesachim 39a:14

Rabba bar Rav Huna said that Rav said: With regard to the vegetables that the Sages said a person can fulfill with them his obligation to eat bitter herbs on Passover, they may all be planted in one garden bed. The Gemara concludes: That is to say that the prohibition against planting diverse kinds of seeds does not apply to them? Rav’s statement indicates that all these species are so similar that they may be planted together without violating the prohibition against planting different species of crops in one area of a field.

פסחים ל״ט א:ט״ו

מתיב רבא חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה כרישין וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה חרדל וחרדל מצרי ודלעת המצרי והרמוצה אינם כלאים זה בזה חזרת וחזרת גלין אין חזרת ועולשין לא

Pesachim 39a:15

Rava raised an objection from a mishna: Ḥazeret and ḥazeret gallin; endive and wild endive; leek and wild leek; coriander and wild coriander; mustard and Egyptian mustard; and Egyptian gourd and harmutza, a type of gourd, are not considered a mixture of diverse kinds when planted together. This indicates that ḥazeret and ḥazeret gallin, yes, they may be planted together; however, ḥazeret and endives, no, they may not be planted together.

אורח חיים תע״ג:ה׳

אלו ירקות שיוצא בהם ידי חובתו חזרת עולשין תמכ' חרחבינ' (פי' מיני עשבים מרים) מרור ויוצאי' בעלין שלהן ובקלחן אבל לא בשורש אלא שבעלין אין יוצאין אא"כ הם לחים ובקלחים יוצאין בין לחים בין יבשים אבל לא כבושים ולא שלוקים ולא מבושלים וכולם מצטרפין לכזית שהוא השיעור שלהם ועיקר המצוה בחזרת ואם אין לו חזרת יחזיר אחר ראשון ראשון כפי הסדר שהם שנויים:

הגה ואם אין לו אחד מאלו הירקות יקח לענה או שאר ירק מר (אגור)

וחרוסת יעשה עב זכר לטיט ואח"כ נותנין בו מעט חומץ או יין אדום זכר לדם (טור) ועושין חרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל (תוס' פ' ע"פ) כגון תפוחים תאנים אגוזים רימונים שקדים ונותנין עליו תבלין כגון קנמון וזנגביל הדומין לתבן שהיו מגבלין בו הטיט: (טור)

Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:5

...

אורח חיים שט״ז:א׳

צידה האסורה והמותרת בשבת. ושלא ישפשף הרוק ובו י"ב סעיפים:
הצד צפור דרור למגדל שהוא ניצוד בו ושאר צפרים וצבי לבית או לביבר שהם ניצודים בו חייב ואם אינו ניצוד בו פטור אבל אסור:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 316:1

1. When Trapping an Animal Is Forbidden on Shabbos and When It Is Permitted, 12 Seifim: 1. A person who traps a sparrow in a cabinet into which it flew, and other birds, and a deer in a house or a roofed coop and they are trapped in there, is liable. If it is not trapped in there, one is exempt, although it is forbidden.