(ג) אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:
(3) Antigonos, man of Sokho, received from Shimon the Righteous. He would say, "Do not be as servants who are serving the master in order to receive a reward, rather be as servants who are serving the master not in order to receive a reward; and may the fear of Heaven be upon you."
והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העולם הבא הרי זה צדיק גמור
it taught in a baraita that one who says: I am contributing this sela to charity so that my son will live, or if he says: I am performing the mitzva so that I will be one destined for the World-to-Come, his person is a full-fledged righteous person as far as that mitzva is concerned? These ulterior motives, e.g., seeking a reward, do not detract from the value of the mitzva.
שיזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור - והדתנן (אבות פ"א מ"ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו בכה"ג שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא ומתחרט על הצדקה שעשה אבל מי שאינו תוהא ומתחרט ה"ז צדיק גמור וכן משמע בריש מסכת ר"ה (דף ד.) ובפ"ק דב"ב (דף י:).
Tosafot:
Doesn't it say in Avot (1:3) "Do not be as servants who are serving the master in order to receive a reward? This is referring to a situation when if the good that one hopes for does not come, one regrets the charity that was given. However, one who does not regret, such a person is completely righteous. This is also alluded to in tractate Rosh Hashana (4a) and the first chapter of Bava Batra (10b).
אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס. פירש הר"ב אלא מאהבה בלבד. כלומר שעל זה הזהיר שתהא העבודה מאהבה בלבד לפי שזו היא עיקר העבודה אבל לא שהוא ר"ל שהעבודה שעל מנת לקבל פרס היא אסורה. שמ"מ עובד ה' הוא. ומפני כן לא נמנעה התורה השלמה להודיע השכר והעונש. אלא שאם יעבוד לתקות שכר או מניעת ההיזק. הנה אינו במעלה כמו העובד מאהבה שאין לו בעבודתו שום פנייה כלל. ורצה התנא להזהירנו שנהיה מן העובדים מאהבה. אבל לא שיוציא העובד לתקות שכר מכלל העובדים. לא כן הוא. וכמאמרם בפ"ק דב"ב [דף י' ע"ב] האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני. כדי שיהיה לי חלק לעולם הבא. הרי זה צדיק גמור. ועוד שאם אי אתה אומר כן אתה מקפח ח"ו רגליהן של שונאי ישראל. כי איה שוקל איה סופר אשר יאמר כי הוא זה העובד מאהבה. הייטב בעיני ה' שכל העובד ומתכוין שיתקיים בו יעודו התורה שנאמרה לנו מפיו ב"ה שלא יהיה מקבל שכרו הטוב על זה. לא ניחא למרייהו דתימרו הכי. וכן אמר רבי בריש פ"ב והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה. וכמ"ש שם בס"ד. וכן בסוף פ"ב ונאמן הוא בעל מלאכתך וכו'. וע"ש מה שאכתוב על ודע מתן שכרן וכו' ועזריה אחי שמעון דמשנה ב' פרק קמא דזבחים יוכיח. ואף זה התנא לא לכך נתכוין. ואני אומר שמדברי עצמו אתה לומד כן. ושהוא נשמר בעצמו מזה שלא נכשל בדבריו. מדאמר אל תהיו כעבדים וכו' ולא אמר אל תהיו עובדים על מנת לקבל פרס. ובזה היה מלמד לתלמידיו בדרך קצרה. אבל הורה באמרו אל תהיו כעבדים וכו'. כלומר דודאי המשמשין ע"מ לקבל פרס. עבדים הם. אבל אתם אל תהיו כמותן אלא גדולים מהם ועבדו מאהבה בלבד. וראיתי לרבינו מהר"ר ליווא מפראג ז"ל בספר דרך חיים שכתב שלכך אמר אלא הוו כעבדים וכו' ולא די לו באמרו אל תהיו וכו' לפי שממאמרו אל תהיו היה נשמע ששולל ואוסר מלהיות כעבדים המשמשים וכו' וזה אינו שאין זה איסור שגם העובד כן הוא צדיק גמור. אבל לא בא אלא להורות שיש עוד מעלה ומדרגה יותר גדולה והיא העובד מאהבה. ולכך הוצרך לכפול ולומר אלא הוו כעבדים וכו' לומר שאין תכלית כוונתו אלא שתהיו כעבדים המשמשין שלא ע"מ וכו'. וזו היא המעלה היותר גדולה. אבל אין רצונו לומר לאסור לשמש ע"מ לקבל פרס. אלו דבריו ודעתו ז"ל. ומעתה צא ולמד שהתנא הזה הנה כפי שלמותו וחכמתו נתחכם מאד בדבריו שבתחלת לשונו הורה על זה שלא ישלול העובדים ע"מ לקבל פרס. אלא שגם העובדים להפרע לקבל שכר הוא קורא אותם עבדים.
Tosafot Yom Tov
BE NOT LIKE SERVANTS SERVING THE MASTER FOR PAY. Rav: rather, out of love alone. In other words, the mishna enjoins that the service be out of love alone, for this is the truest kind of service. It does not mean to say, however, that that service for pay is forbidden, as in either case he is serving G-d; for this reason our perfect Torah did not see unfit to mention rewards and punishments. One who serves in the hopes of earning reward or avoiding pain is simply not on the level of the one who serves out of love alone, whose service has no secondary intention whatsoever.
And the tanna wished to enjoin us to be among those who serve out of love alone, but not to exclude one who serves in the hopes of earning reward from the category of those who serve! This is not the case, as the Sages say in Bava Batra 10b: One who says, “I give this sela to charity that my son should live!” or “...that I should have a share in the world to come!” is perfectly righteous. Furthermore, if one takes the opposite position, one cuts the very legs out from under the nation of Israel!8 For “where is the weigher, where is the counter” (Isaiah 33:18) who shall say that so-and-so is one who truly serves out of love alone? And can it be good in G-d’s eyes that anyone who serves Him with the intent that the rewards promised by the Torah itself be fulfilled—that same Torah which has been communicated to us from His mouth—that such a one not receive his good lot on account of this? It pleases not their Master that people should say thus!
Rabbi Yehudah HaNassi says as much in Avot 2:1: Consider the loss incurred in doing a mitzvah against the reward for doing it, per my explanation there. Similarly, in 2:16: And you have a faithful taskmaster, who shall pay your wages. Cf. what I’ve written there on And you should know what reward awaits the righteous in the future. And we further see that there can be nothing wrong with this from the story of Azariah the brother of Simon, related in the mishna in Zevachim 1:2.
As mentioned above, the tanna of our mishna does not prohibit this, and I say that his own words prove it, which he chose with care in order that we shouldn’t misunderstand them. For why would he say “be not like servants serving the master for pay” when he could simply have said “do not serve for pay,” which would have gotten the point across to his students more succinctly? By saying “be not like servants who serve the master for pay” he taught that even those who serve for pay are servants at any rate, just that one should not be like them but greater than they, and should serve out of love alone.
Harav Gershon Shaul Yom-Tov Lipmann ben Nathan ha-Levi Heller (c. 1579 in Wallerstein, Bavaria – 19 August 1654 in Kraków), was a Bohemian rabbi and Talmudist, best known for writing a commentary on the Mishnah called the Tosefet Yom-Tov.
Rabbi Menachem HaMeiri
יש מדרגה אחרת בצדקה אלא שאינה ראויה למנות והוא הנותן לקנות לו שם ולהתגדל ולפרסם עצמו עליהם וזו אינה מדת ישראל והיא מדה מגונה עד למאד לא דיו שאינה נחשבת בצדקה אלא שהוא נקרא חוטא ועליה נאמר וחסד לאומים חטאת ומ"מ הנותן לכונת נטילת פרס כגון האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני בשביל שאזכה לעולם הבא או שתמשך הצלחתי וכיוצא באלו הרי זו צדקה גמורה ובלבד במי שאם לא נתקיימה מחשבתו אינו קורא תגר ואינו מתחרט על שנתן ולא הועיל כאלו היה שכר רופא ואינו מהרהר אחר מדותיו של מקום אלא שמצדיק עליו את דינו:
Menachem ben Solomon Meiri or Hameiri (1249–1306) Provence, Catalonia
Sefer Mitzvot Gadol
וכמו כן אנשים שעובדין הקדוש ברוך הוא על דעת שייטיב להם בעולם הזה ובעולם הבא, ודאי מידה טובה היאשמאמין בהקב"ה שיתן לו שכר טוב אבל זו אינה עיקר העבודה כי עיקר מחשבתו לצורך עצמו, אבל המעלה הטובה והעליונה בעבודת הבורא היא הכתובה אצל ייחוד שמו,ואהבת, לעבוד את הבורא מאהבהא שלא על מנת לקבל פרס ויחשוב בלבו הטובות שעשה לו הקדוש ברוך הוא כבר שבראו מטיפה סרוחה ויכוננהו בחכמה וברא בו נקביםנקבים ומחוץ, עשה לו נקבי עינים להביט ולראות בהם, עשה לו העפעפים לעצום עיניו ולישן שלא להביט ברע
Moses ben Jacob of Coucy: 13th Century, France
שו"ת מהרי"ל סימן קס
א ומי שנדר על מנת שיחיו בניו ופירש אם לא יחיו לא יתן, אם כופין אותו ליתן מכח אל תהיו כעבדים כו' ואם נאמר דאין כופין, עדיין תיבעי לך אם אסור לעשות כן, דהא דאמרינן אל תהיו כו' (דשמא) [שמא] רוצה לומר דווקא היכא שעשה כבר ומתחרט, אבל במתנה כך מתחלה, אע"ג דצדיק לא מקרי, שמא [גם] רשע לא מקרי.
תשובה] ומי שנדר בתנאי כפול אם יחיו בניו מנלן לכופו כיון שכפל תנאו. ונהי דעבד ע"מ לקבל פרס הרי הוא עובד מיראת עונש ואינו בכלל צדיק אלא חד מז' פרושים פרק[היה] נוטלג הלא פירש מהר"םד דרוב נדרים הכיה איתנהו ע"י אסמכתא, אם
יהיה אלקי' עמדיו אם נתון תתן [ העם הזה בידי] וכל הני בתנאי הוו
Yaakov ben Moshe Levi Moelin was a Talmudist and posek best known for his codification of the customs of the German Jews. He is also known as Maharil מהרי"ל - the Hebrew acronym for "Our Teacher, the Rabbi, Yaakov Levi
Born: 1365, Mainz, Germany - Died: September 14, 1427, Worms, Germany
(טו)... וכל שכן האומר אתן סלע לצדקה כדי שיחיה בני ואם לא יחיה לא אתן אע"ג דעובד ע"מ לקבל פרס מכל מקום פטור אם לא יחיה. (ב"י סי' רנ"ט בשם מ"כ והוא תשובת מהרי"ל סי' ק"ץ וד"מ שם):
Rabbi Yehoshua Baumol 1880 (Poland) - 1948 (New York)

