(יג) ...רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן:
(13) Rabbi Judah said: be careful in study, for an error in study counts as deliberate sin. Rabbi Shimon said: There are three crowns: the crown of torah, the crown of priesthood, and the crown of royalty, but the crown of a good name supersedes them all.
(א) אלו השלש מעלות טובות נתנו לאומה זו בתחלת נתינת התורה והן הכהונה והמלכות והתורה כהונה זכה בו אהרן מלכות זכה בו דוד וכתר תורה מונח לכל מי שירצה להתעטר בו ואמרו רז"ל ושמא תאמר שזה הכתר פחות הוא משנים האחרים אינו כן אבל גדול הוא משניה' ובו יהיו השנים שנא' בי מלכי' ימלוכו ורוזני' יחוקקו צדק ואמר בי שרים ישורו וגו' אבל כתר שם טוב מגיע מאת התורה ר"ל ידיעתה והמעשה בה כי בהן יגיע השם הטוב האמיתי:
(1) These three good ranks were given to this nation at the beginning of the giving of the Torah. And they are priesthood, monarchy and Torah. Aharon merited [to take] priesthood, David merited [to take] monarchy, but the crown of Torah remains for anyone who wants to be crowned with it. And the rabbis, may their memory be blessed, said (Yoma 72b), "And lest you will say that this crown is less than the other two, it is not like that. Rather it is greater than both of them. And the two are in it, as it is stated (Proverbs 8:15), 'Through me kings reign and rulers decree just laws' and it states (Proverbs 8:16), 'Through me ministers administer, etc.'" But the crown of a good name comes from Torah [as well], meaning to say its knowledge and its practice - as through them does a truly good name come.
(ב) רבי שמעון אומר אומר שלשה כתרים הם. כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה ניתנה לבית אהרן שנאמר (במדבר כ"ה י"ג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם. וכתר מלכות ניתן לבית דוד שנא' (תהלי' פ"ט ל"ז) זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי. וכתר תורה מונחת לכל באי עולם הרוצה לזכות בו יבוא ויזכה. וזה הכתר גדול על שני הכתרים כמו שארז"ל (ילקוט שמות שס"ח) שלשה זרות הן זר שלחן וזר מזבח הפנימי וזר כפרת שעל הארון שבו מונחת התורה חרות על הלחות. ומלפנים לפרכת מונח הכפרת וזרו. והשנים מונחים מחוץ לפרכת. הנה לך כי התורה מכובדת מן השלחן שהוא כנגד שלחן המלכי' וכן המזבח שהוא כתר הכהונה שמקטירין עליו בכל יום. ועוד ראיה אחרת כי למלכות ולכהונה יחד להם בתים. בית למלכות כמו שנאמר (ירמיה כ"א י"ב) בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט. בית לכהונה כמו שנא' בית אהרן בית הלוי. אבל ליראת השם שהוא כתר התורה אין בית מיוחד שנאמר (תהלים קל"ה כ') יראי ה' ברכו את ה' (שמות כ' כ"א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך:
(2) Rabbi Shimon says: There are three crowns: the crown of Torah, the crown of priesthood and the crown of monarchy: The crown of priesthood was given to the House of Aharon, as it is stated (Numbers 25:13), "It shall be for him and his descendants after him a pact of priesthood for all time." And the crown of monarchy was given to the House of David, as it is stated (Psalms 89:37), "His seed shall be forever; his throne, as the sun before Me." But the crown of Torah rests [available] for all those that come to the world - one who wants to merit it, let him come and merit. And this crown is greater than the [other] two crowns, as the rabbis, may their memory be blessed, said (Yalkut Shimoni on Torah 368), "There are three [decorative] rims: the rim of the table, the rim of the inner altar and the rim of the cover on top of the ark in which rests the Torah, engraved upon the tablets. And the cover and its rim rests inside the dividing curtain, [whereas] the other two rest outside the dividing curtain. Behold for you that the Torah is more glorious than the table that corresponds to the table of the kings; and likewise [than] the altar that is the crown of priesthood, since they burn incense upon it every day." And there is another proof. That is that there are houses for monarchy and priesthood: a house for monarchy, as it is stated (Jeremiah 21:12), "House of David, thus said the Lord, 'Decide justice in the morning'"; a house for priesthood, as it is stated (Psalms 135:19-20), "House of Aharon... House of Levi." But for fear of God, which is the crown of Torah, there is no special house, as it is stated (Psalms 135:20), "those who fear the Lord, bless the Lord" - "in every place where I cause My name to be mentioned I will come to you and bless you" (Exodus 20:21).
(ג) וכתר שם טוב עולה על גביהן. ר"ל ולכתרים כלם צריך כתר שם טוב. והרי הוא תלוי בכתר תורה. כי במה יש לאדם שם טוב אם לא אשר יעסוק בתורה ויקיים המצות. ועל זה נאמר (קהלת ז' א') טוב שם משמן טוב ר"ל אם יניח בביתו שמן אפרסמון שהוא טוב ריח (לו) ולאנשי ביתו ושכניו הקרובים. ואם יתרחקו ממנו מעט לא יריחו בו. אבל המוכתר בשם טוב אפי' הוא עומד בקרן זוית זו שמעו הולך מסוף העולם ועד סופו. ויום המות מיום הולדו. ר"ל (כמן) [כמו] השם טוב יתר בחשיבות על שמן טוב כן חשוב יום המות על יום הולדו למי שנפטר בשם טוב. ואם בני אדם שמחים על הלידה ועצבים ביום המיתה. כי אין בהם תבונה. משל למדינה שהספינה פורשת מן הים ליבשה וספינה הנכנס מן היבשה לים. לזו שנכנסת מנגנין ועושין שמחות ולזו שפורשת אין עושין כל עיקר. והלא אנשי אותה העיר שוטים הם כי באותה שעה שנכנסת לסכנת הים היה להם להתפחד עליה ולא לשמוח וכשיצאת וניצלה מן הסכנה הגדולה היה ראוי לנגן ולשמוח. כך כשנולד אדם ראוי לפחד עליו אם ילך בדרך טובה ואם לאו וכשנפטר בשם טוב מן העולם ישמחו עליו ריעיו ואוהביו. והם עושין בהפך:
(3) but the crown of a good name outweighs (rises above) them all: He wants to say that for all of the crowns, they need the crown of a good name. And behold, that is dependent upon the crown of Torah. For with what is there a good name to a man if not because he is occupied in Torah [study] and fulfills the commandments? And about this is it stated (Ecclesiastes 7:1), "A good name is better than good oil." He meant to say [here] that if he puts down afarsimon oil in his house, it has a good smell (for him) and for the people of his house and for his close neighbors. But if they distance themselves from it a little, they do not smell it. But [with] one who is crowned by a good name - even if he stands in this corner, his reputation goes from one end of the world to the other. "And the day of death than the day of his birth." [Here] he wanted to say (as from) [as] the good name has more significance than the good oil, so [too] is the day of death more significant than the day of his birth for someone who departs with a good name. And if people are happy about the birth and sad on the day of death, it is because they do not have understanding. There is a parable [relevant to this] about a city with a ship leaving the sea for dry land and a ship entering the sea from dry land: For the one entering [the sea] they make music and parties, but for the one leaving [it], they don't do anything at all. And are the people of this city not fools? As at the time that it is entering the danger of the sea, they should have been afraid for it and not rejoice; and when it left and was saved from the great danger, it would have been fitting to make music and to rejoice. So [too] when a person is born is it fitting to be afraid for him, [as to] whether he will go on the good path or whether he will not. But when he leaves with a good name from the world, [it is fitting that] his 'neighbors and friends will rejoice' for him. But they do the opposite.
(א) שלשה כתרים כו'. כמ״ש בפ״ז דיומא שלשה זירים הן ונגד שם טוב היא המנורה שנאמר (קהלת ז׳:א׳) טוב שם משמן טוב:
(א) ט֥וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן ט֑וֹב וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּלְדֽוֹ׃
: בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ז, א): טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְאוֹמֵר (שיר השירים א, ג): שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, שֶׁהָיָה שָׁמָם הַטּוֹב יוֹצֵא בְּכָל הָעוֹלָם.
(ג) לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃