Click here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org.
KORBANOT קורבנות
אמר רבי יצחק מאי דכתיב (ויקרא ו, יח) זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם:
Rabbi Yitzḥak said: What is the meaning of that which is written: “This is the law of the sin offering” (Leviticus 6:18), and: “This is the law of the guilt offering” (Leviticus 7:1)? These verses teach that anyone who engages in studying the law of the sin offering is ascribed credit as though he sacrificed a sin offering, and anyone who engages in studying the law of a guilt offering is ascribed credit as though he sacrificed a guilt offering.
אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם
God said to him: I have already enacted for them the order of offerings. When they read them before Me, I will ascribe them credit as though they had sacrificed them before Me and I will pardon them for all their transgressions.
(א) וקבעו לקרות פרשת התמיד כדאי' במדרש בזמן שאין בהמ"ק קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר הקדמתי להם סדר הקרבנות כ"ז שעוסקין בהן מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ובסדור ר"ע כתוב פרשת ברכת כהנים אחר ברכת התורה קודם פרשת התמיד ויש נוהגין לומר אחריה פסוק וערבה לה' מנחת יהודה וגו'
They established reading the portion about the korban tamid, as is found in the midrash, “At the time when there is no Temple, what will become of them [the children of Israel]? He [God] said to him [Avraham]: I already provided for them in advance [reading] the order of korbanot. Any time that they occupy themselves with them, I count it for them as though they have sacrificed before Me.”
וטוב לו' פרשת העקידה ופרשת המן ועשרת הדברות ופרשת הקרבנות כגון פרשת העולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם אמנם פרשת הקרבנות טוב יותר לאומרה ביום שהם במקום הקרבת הקרבן שזמנו ביום
It is well to say the section of the Akedah and the section of the manna, and the Ten Commandments and the section of the sacrifices, namely the section of the burnt offering and the meal offering and the offering of well being and the sin offering and the guilt offering. Of course it is preferable to say the section of the sacrifices during the day, for they are in place of the offering of the sacrifice, whose time is during the day.
ואטו נשים מי לא מחייבי בתמיד וקרבנות כמו אנשים, הא חייבות בתפילות…
And are women not obligated in the morning tamid offering and sacrificial offerings like men? For they are obligated in prayer which they [the Men of the Great Assembly] enacted to correspond with the korban tamid, and if so they are also obligated to recite the matters of the sacrifices…
ובקריאת פרשת התמיד הן שוות לאנשים שהרי תפלה במקום תמיד תקנוה
In reciting the portion of the tamid they [women] are equal to men, for tefilla [in which women are obligated] was enacted in place of the tamid.
חיד”א, שו”ת יוסף אומץ סימן סז
דנשים חייבות בכל הקרבנות … אבל שאין להם חיוב ללמוד בדיני הקרבנות זהו אמת…דאין חובה אפילו על האנשים לקרות הקרבנות…
Chida, Responsa Yosef Ometz 67
For women are obligated in all the sacrifices…but they have no obligation to learn the laws of the sacrifices, this is the truth… For even men have no obligation to read the korbanot.
דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל
Rabbi Simlai taught: One should always set forth praise of the Holy One, Blessed be He, and then pray
אמר רבי יוסי יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום איני והאמר מר הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף כי קאמרינן בפסוקי דזמרא
Rabbi Yosei said: May my portion be among those who complete hallel every day. The Gemara is surprised at this: Is that so? Didn’t the Master say: One who reads hallel every day is tantamount to one who curses and blasphemes God. He displays contempt for hallel by not reserving it for days on which miracles occurred. The Gemara answers: When we say this statement of Rabbi Yosei, we are referring to the verses of praise [pesukei dezimra], recited during the morning service, not to hallel (Psalms 113–118) recited on special days.
רבנן עבדי כמתניתין - וכותייהו קי"ל ולכן אין מתפללין מתוך קלות ראש ושחוק אלא מתוך כובד ראש ושמחה של מצוה כגון שעסק בדברי תורה ולכן נהגו לומר פסוקי דזמרה ואשרי קודם תפלה:
We do not pray from [a mind frame of] levity and mirth, but rather from [a mind frame of] gravity and the joy of mitzva, as if one were occupied with words of Torah. Therefore, it is customary to recite Pesukei De-zimra and Ashrei prior to prayer.
פסוקי דזמרא - שני מזמורים של הילולים הללו את ה' מן השמים הללו אל בקדשו:
Pesukei D'zimra: The two psalms of praise--Praise G-d from on High (Heaven) (Psalms 148) and Praise G-d in His Holiness (Psalms 150)
אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא
Rabbi Elazar said that Rabbi Avina said: Anyone who recites: “A Psalm of David” (Psalms 145) three times every day is assured of a place in the World-to-Come.
(יב) וְשִׁבְּחוּ חֲכָמִים לְמִי שֶׁקּוֹרֵא זְמִירוֹת מִסֵּפֶר תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִ(תהילים קמה א) ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ עַד סוֹף הַסֵּפֶר. וּכְבָר נָהֲגוּ לִקְרוֹת פְּסוּקִים לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם וְתִקְּנוּ בְּרָכָה לִפְנֵי הַזְּמִירוֹת וְהִיא בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּבְרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם וְהִיא יִשְׁתַּבַּח. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל קְרִיאַת שְׁמַע וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע:
(12) The early Sages lauded one who reads every day psalms from the Psalter, beginning with "the Psalm of David" (Psalm 145) and continuing till the end of the book. It is also settled practice to read verses before and after these Psalms. The Sages appointed a blessing to be recited before the psalms, the one beginning, "Blessed be He who spake", and a blessing to be recited after them, beginning, "Praised be Thy name." Then the blessings for the Shema are recited and the Shema is read.
דין מי ששהה לבוא לב"ה עד ישתבח ובו ס"א:אם בא לב"ה ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה אומר ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות ואח"כ תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה ואח"כ הללו את ה' מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה ואחר כך הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה: הגה ואם יש לו שהות יותר יאמר הודו לה' קראו עד והוא רחום וידלג עד והוא רחום שקודם אשרי כי בנתיים אינן רק פסוקים מלוקטים [הגהות מיימוני פ"ז מהלכות תפלה] ואח"כ ישתבח ואח"כ יוצר וק"ש וברכותיה ויתפלל עם הצבור ואם אין שהות כ"כ ידלג גם מזמור הללו את ה' מן השמים: הגה אם עוד אין שהות לא יאמר רק ברוך שאמר ותהלה לדוד וישתבח
If one comes to synagogue and find the congregation at the end of the P'sukei D'zimra service, he should say "Barukh She'amar" until "M'hulal B'tishbahot" (i.e. the end of the blessing), and afterwards "T'hillah L'david" until "Me-atah v'ad olam halleluyah" (i.e. all of Ashrei). And afterwards "Hal'lu et Hashem min hashamayim" until "Livnei Yisrael am k'rovo hallelulyah" (i.e. Psalm 148). And aftewards "Hallelu el b'kodsho" until "Kol han'shamah t'hallel yah" (Psalm 150). REMA: And if he has more time, he should say "Hodu lashem kiru" (I Chronicles 16:18-36) until "v'hu rahum" (during the anthology of verses from Psalms) and skip to the "v'hu rahum" [immediately] prior to Ashrei because in between [those separate instances of "v'hu rahum"] are simply gathered verses (Hagahot Miyymonei Chapter 7 from Hilkhot T'fillah). And afterwards Yishtabah, and aftwards Yotzer [Or] (i.e. the blessing before Ahavah Rabbah, the paragraph immediately prior to the Sh'ma) and the Sh'ma and its blessings [by which he should] pray with the congregation. And if he doesn't have much time, he should also skip "Hal'lu et Hashem min Hashamayim." REMA: If there is still not enough time, he should only recite Barukh She'amar, T'hillah L'david (i.e. Ashrei), and Yishtabah
שו”ת מהרי”ל החדשות סימן מה
הרי מכניסות את עצמן לק”ש [לקריאת שמע] ולפסוקי דזימרה נמי מחייב’ בהו.
New Responsa Maharil 45
For women accept upon themselves [the obligation] of reciting Shema and are also obligated in Pesukei De-zimra.
ערוך השולחן אורח חיים סימן מז סעיף כה
וקבעו עליהן לחובה גם ק”ש [קריאת שמע] ופסוקי דזמרה ושירת הים
Aruch Ha-shulchan OC 47:25
They [women] have also accepted upon themselves as an obligation Keri’at Shema and Pesukei De-zimra and Shirat Ha-yam.
ופסוקי דזמרה … דהעיקר ניתקנו בשביל התפלה א”כ [אם כן] ממילא חייבות. …
Pesukei De-zimra… was enacted primarily for the sake of tefilla. If so, they [women] are obviously obligated….
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן ע:א
אם רצו לברך …וגם פסוקי דזמרה וברכותיה הרשות בידם:
Shulchan Aruch Ha-Rav, OC 70:1
If they [women] also want to recite Pesukei De-zimra and its blessings, they are permitted.
ערוך השולחן אורח חיים סימן ע:א
וברוך שאמר וישתבח אין חיוב עליהן ויכולות לומר ולמה לא יוכלו לזמר לה’ כמו שעשתה מרים וכל נשי ישראל בקריעת ים סוף:
Aruch Ha-shulchan OC 70:1
Baruch She-amar and Yishtabach are not obligatory upon them [women] and they may say them. Why shouldn’t they be able to sing to God as Miriam and all the women of Israel did at the splitting of the sea?
שו”ת יביע אומר חלק ב או”ח ו:י
… אין לנשים לברך ברכות פסוקי דזמרה, שגם לפסד”ז [לפסוקי דזמרה] יש זמן מיוחד, שהרי נתקנו לפני שחרית דוקא. … ומכיון דלאו רחמי נינהו אע”פ [אף על פי] שהם צורך תפלה, נשים פטורות. וכמ”ש [וכמו שכתב] הגר”ז וה’ ערוך השלחן (סי’ ע) בשם האחרונים. וע’ [ועיין] משנה ברורה (סק”ב) מ”ש [מה שכתב] בזה. ועכ”פ [ועל כל פנים] אם ירצו הנשים לאמרם, יברכו ברכות פסד”ז …[פסוקי דזמרה] בלא הזכרת שם שמים.
Responsa Yabi'a Omer II OC 6:10
Women should not recite the berachot of Pesukei De-zimra, since Pesukei De-zimra also have a specific time, for they were enacted [to be recited] specifically before shacharit…. Since they are not rachamei [seeking mercy], even though they are for the sake of tefilla, women are exempt, as Rav Shneur Zalman of Liadi and Aruch Ha-shulchan wrote in the name of later authorities, and see what Mishna Berura wrote about this. In any case, if women wish to say them, they should recite the berachot of Pesukei De-zimra…without mentioning God’s name.
שו”ת אור לציון ב:ה, הלכות פסוקי דזמרה וקדיש
אף שנשים אינן חייבות בפסוקי דזמרה, מכל מקום רשאות לומר פסוקי דזמרה עם ברכת ברוך שאמר בתחילה וברכת ישתבח לבסוף בשם ומלכות.
Responsa Or Le-Tziyon II:5
Although women are not obligated in Pesukei De-zimra, in any event, they are permitted to recite Pesukei De-Zimra with the berachot, Baruch She’amar at the beginning and Yishtabach at the end, with mention of God’s name and kingship.
© DERACHEHA: WOMEN AND MITZVOT 2020