מבוא
סדר העבודה הוא חלק מיצירה פייטנית אנונימית ארוכה וקדומה מאוד, המתארת את עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים. הפיוט נאמר בקהילות המזרח, והתקבל במאה השמונה עשרה גם בקהילות החסידים. אמירת סדר עבודת הכהן הגדול במסגרת חזרת הש"ץ על תפילת מוסף של יום הכיפורים הייתה נהוגה כבר בימי התלמוד.
הזמר ישי ריבו חידש את הפיוט, נתן לו עיבוד עכשווי והוסיף מילים משלו. בדף מקורות זה נכיר את הפיוט מעט יותר, נבחן את השינויים בגרסה המודרנית ונחשוב על היחס שלנו לפיוט
האזינו למילות השיר לפני שאתם קוראים את הטקסט עצמו ונסו לזהות את החלקים שהם מהמקורות ואילו חלקים הוא הוסיף בעצמו. גם אם אתם לא מכירים את סדר העבודה, לא נורא, הקשיבו לשפה, אילו חלקים נשמעים כמו עברית מודרנית ואילו ככאלו שנכתבו לפני 2000 שנה?
לפניכם ארבעה חלקים מרכזיים מתוך סדר העבודה. נסו לענות על השאלות הבאות:
1. איזו כותרת הייתם נותנים לפעולה שנעשית בכל אחד מארבעת החלקים?
2. מה עושה הכהן הגדול ומה עושה העם בכל אחד מהחלקים?
חָזר וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג: זְהָבִים מַעֲבִיר וּלְבָנִים לוֹבֵשׁ שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן: וּמִהַר וְקִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ תְּחִלָּה אֵצֶל פָּרוֹ.
(ד) וְכַךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם. חָטָאתִי. עָוִיתִי. פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי: אָנָּא בַשֵּׁם. כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים. שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה:
(ו) וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
(יז) יָצָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ. וְנִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד. וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף:
(יח) וְכַךְ הָיָה מוֹנֶה. אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע:
עכשיו נבחן את המקבילה לארבעת החלקים הללו בסדר העבודה בשיר.
למעשה, ישי ריבו מפרק את סדר העבודה ואז בונה אותו מחדש. חישבו על ארבע הפעולות שמתרחשות במהלך סדר העבודה וענו על השאלה הבאה:
מה מבטאות ארבעת הפעולות בסדר העבודה המקורי ואצל ישי ריבו?
כדאי ומומלץ להקשיב שוב לשיר ולחשוב על הדרך בה המנגינה משפיעה על המילים.
סדר העבודה- ישי ריבו
"נכנס למקום שנכנס, ועמד במקום שעמד, רחץ ידיו רגליו טבל עלה ונסתפג. בא ממקום שהוא בא, והלך למקום שהלך, פשט בגדי החול לבש בגדי לבן. וכך היה אומר: "אנא השם כפר לחטאים לעוונות ולפשעים שחטאתי לפניך אני וביתי".
ואם אדם היה יכול לזכור את הפגמים, את החסרונות, את כל הפשעים, את כל העוונות בטח כך היה מונה: "אחת, אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש" ישר היה מתייאש כי לא יכול היה לשאת את טעם מרירות החטא את הבושה את הפספוס את ההפסד.
והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את שם השם המפורש יוצא מפי כהן גדול היו כורעים משתחווים ונופלים על פניהם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
פסע למקום שפסע, פניו לקודש אחוריו להיכל, ללא רבב היו שוים פיו ומעשיו. בא ממקום שהוא בא והלך למקום שהלך, פשט בגדי לבן לבש בגדי זהב. וכך היה אומר: "אנא השם כפר לחטאים לעוונות ולפשעים שחטאתי לפניך אני וביתי" ואם אדם היה יכול לזכור את החסדים, את הטובות, את כל הרחמים את כל הישועות, בטח כך היה מונה: "אחת, אחת ואחת אחת ושתים אחת מאלף אלפי אלפים ורב רבי רבבות נסים נפלאות שעשית עמנו ימים ולילות".
והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את שם השם המפורש יוצא מפי כהן גדול היו כורעים משתחווים ונופלים על פניהם: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"
עיינו במילים של החלק האחרון של השיר והאזינו שוב לשיר באותו זמן. העבודה של הכהן הגדול מסתיימת בתחושה של שמחה. האם יש הבדל בין הסיבה לשמחה בטקסט הקלאסי לעומת הגרסה של ישי ריבו? אם כן, מהי?
סדר העבודה- ישי ריבו
יצא ממקום שיצא ורעד במקום שעמדפשט בגדי זהב לבש בגדי עצמווכל העם והכהנים היו מלווים אותו לביתוויום טוב לאוהביו כי נסלח לכל עדת ישראל
אשרי העם שככה לואשרי העם שהשם אלוקיואשרי העם שככה לואשרי העם שהשם אלוקיואשרי העם...כאהל הנמתח בדרי מעלה מראה כהןכברקים היוצאים מזיו החיות מראה כהןכדמות הקשת בתוך הענן מראה כהןכחסד הניתן על פני חתן מראה כהן
עתה נחזור לכותרת של הדף, האם לאמירה "ונשלמה פרים שפתינו" יש משמעות חדשה בעקבות הלימוד?
(ג) קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃
(3) Take words with you And return to the LORD. Say to Him: “Forgive all guilt And accept what is good; Instead of bulls we will pay [The offering of] our lips.