דניאל ב-ו: דניאל פותר החלומות
הדף מאת: משה מאיר
דניאל מופיע בספרו כפותר חלומות. הדף משווה אותו ל'פותר חלומות' אחר - יוסף, וכן לפותר החלומות בתלמוד. נשווה אותו גם למופעים של פתרון חלומות בספרות המודרנית, אצל אפלפלד ושימבורסקה.
דיון
רקע: דניאל, שהובא לבבל, מתגלה כפותר חלומות יוצא דופן. המלך הציג לחכמיו דרישה מוזרה: לספר לו מה חלם בחלומו, ולפתור את החלום. החכמים הודיעו למלך כי זו דרישה בלתי אפשרית, והמלך איים להרוג את כולם אם לא יעמדו בדרישתו. היחיד שעמד בדרישה היה דניאל.
סיפורו של דניאל קורא לנו להתבונן במושג 'פתרון חלומות'. נעיין בכמה מקורות המספקים נקודות מבט על המושג.

נפתח בהשוואה בין דניאל ויוסף כפותרי חלומות - מהם ההבדלים ביניהם, ומהי משמעותם?
דניאל פרק ב
(יד) בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיוֹךְ רַב טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל: [אז השיב דניאל עצה וטעם, לאריוך, רב הטבחים של המלך, אשר יצא להרוג את חכמי בבל].
(טו) עָנֵה וְאָמַר לְאַרְיוֹךְ שַׁלִּיטָא דִי מַלְכָּא עַל מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן קֳדָם מַלְכָּא אֱדַיִן מִלְּתָא הוֹדַע אַרְיוֹךְ לְדָנִיֵּאל: [ענה ואמר לאריוך: על מה הדת עזה מלפני המלך? אז הודיע אריוך את הדבר לדניאל].
(טז) וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן לֵהּ וּפִשְׁרָא לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא: [דניאל בא וביקש מהמלך שיתן לו זמן להגיד את פתרון החלום למלך.]
(יז) אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרוֹהִי מִלְּתָא הוֹדַע: [אז הלך דניאל לביתו, וסיפר את הדבר לחנניה מישאל ועזריה חבריו].
(יח) וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָה דְּנָה דִּי לָא יְהֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי עִם שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל: [ורחמים לבקש מלפני אלוהי השמים על הסוד הזה, כדי שלא יאבדו דניאל וחבריו עם שאר חכמי בבל].
(יט) אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי לֵילְיָא רָזָה גֲלִי אֱדַיִן דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא: [אז לדניאל בחזון הלילה הסוד נגלה, אז דניאל בירך לאלוהי השמים].
Then Daniel returned answer with counsel and discretion to Arioch the captain of the king’s guard, who was gone forth to slay the wise men of Babylon; he answered and said to Arioch the king’s captain: ‘Wherefore is the decree so peremptory from the king?’ Then Arioch made the thing known to Daniel. Then Daniel went in, and desired of the king that he would give him time, that he might declare unto the king the interpretation. Then Daniel went to his house, and made the thing known to Hananiah, Mishael, and Azariah, his companions; that they might ask mercy of the God of heaven concerning this secret; that Daniel and his companions should not perish with the rest of the wise men of Babylon. Then was the secret revealed unto Daniel in a vision of the night. Then Daniel blessed the God of heaven.
בראשית פרק (לז)
(ה) וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ:
(ו) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי:
(ז) וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי:
(ח) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:
(ט) וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי:
(י) וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה:
(יא) וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר:
And Joseph dreamed a dream, and he told it to his brethren; and they hated him yet the more. And he said unto them: ‘Hear, I pray you, this dream which I have dreamed: for, behold, we were binding sheaves in the field, and, lo, my sheaf arose, and also stood upright; and, behold, your sheaves came round about, and bowed down to my sheaf.’ And his brethren said to him: ‘Shalt thou indeed reign over us? or shalt thou indeed have dominion over us?’ And they hated him yet the more for his dreams, and for his words. And he dreamed yet another dream, and told it to his brethren, and said: ‘Behold, I have dreamed yet a dream: and, behold, the sun and the moon and eleven stars bowed down to me.’ And he told it to his father, and to his brethren; and his father rebuked him, and said unto him: ‘What is this dream that thou hast dreamed? Shall I and thy mother and thy brethren indeed come to bow down to thee to the earth?’ And his brethren envied him; but his father kept the saying in mind. .
בראשית פרק (מא)
(יז) וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר:
(יח) וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
(יט) וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ:
(כ) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת:
(כא) וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ:
(כב) וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבוֹת:
(כג) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם:
(כד) וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי:
(כה) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה:
(כו) שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא:
(כז) וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב:
(כח) הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה:
(כט) הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ל) וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ:
(לא) וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד:
(לב) וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ:
And Pharaoh spoke unto Joseph: ‘In my dream, behold, I stood upon the brink of the river. And, behold, there came up out of the river seven kine, fat-fleshed and well-favoured; and they fed in the reedgrass. And, behold, seven other kine came up after them, poor and very ill-favoured and lean-fleshed, such as I never saw in all the land of Egypt for badness. And the lean and ill-favoured kine did eat up the first seven fat kine. And when they had eaten them up, it could not be known that they had eaten them; but they were still ill-favoured as at the beginning. So I awoke. And I saw in my dream, and, behold, seven ears came up upon one stalk, full and good. And, behold, seven ears, withered, thin, and blasted with the east wind, sprung up after them. And the thin ears swallowed up the seven good ears. And I told it unto the magicians; but there was none that could declare it to me.’ And Joseph said unto Pharaoh: ‘The dream of Pharaoh is one; what God is about to do He hath declared unto Pharaoh. The seven good kine are seven years; and the seven good ears are seven years: the dream is one. And the seven lean and ill-favoured kine that came up after them are seven years, and also the seven empty ears blasted with the east wind; they shall be seven years of famine. That is the thing which I spoke unto Pharaoh: what God is about to do He hath shown unto Pharaoh. Behold, there come seven years of great plenty throughout all the land of Egypt. And there shall arise after them seven years of famine; and all the plenty shall be forgotten in the land of Egypt; and the famine shall consume the land; and the plenty shall not be known in the land by reason of that famine which followeth; for it shall be very grievous. And for that the dream was doubled unto Pharaoh twice, it is because the thing is established by God, and God will shortly bring it to pass.
דיון
השוו בין יוסף ודניאל כפותרי חלומות, ובין עמדתם של חכמי התלמוד ביחס לפתרון החלומות. מה דומה? מה שונה? מה פשר השינויים?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נ"ה עמוד ב' [מתורגם]
שמואל כשראה חלום רע אמר:
[זכריה י'] 'וחלומות השווא ידברו'.
כשראה חלום טוב אמר:
'וכי החלומות השווא ידברו? והרי כתוב [במדבר י"ב] 'בחלום אדבר בו'?'
...
אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רב נחום אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומיהו - רבי בנאה:
'עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה.'
האם כל החלומות הולכים אחר הפה פסוק הוא?
כן, וכדרבי אלעזר,
שאמר רבי אלעזר:
מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה?
שנאמר [בראשית מ"א] 'ויהי כאשר פתר לנו כן היה'.
אמר רבא:
והוא שפותר לו מעין חלומו,
שנאמר [בראשית מ"א] 'איש כחלומו פתר'.
and eleven stars bowed down to me” (Genesis 37:9), and at that time his mother was no longer alive. According to the interpretation of the dream, the moon symbolizes Joseph’s mother. Even this dream that was ultimately fulfilled contained an element that was not fulfilled. From the same source, Rabbi Levi said: One should always anticipate fulfillment of a good dream up to twenty-two years after the dream. From where do we derive this? From Joseph, as it is written in the story of Joseph’s dream: “These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren” (Genesis 37:2); and it is written: “And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh King of Egypt” (Genesis 41:46). From seventeen to thirty how many years are they? Thirteen; and add seven years of plenty and two of famine; the total is twenty-two and only then was the dream fulfilled when his brothers came and bowed down to him. Rav Huna said: A good person is not shown a good dream and a wicked person is not shown a bad dream; rather, a good person is punished for his relatively few transgressions with bad dreams and a wicked person is rewarded for his relatively few merits with good dreams. That was also taught in a baraita: All of King David’s life he never saw a good dream, and all of Ahitophel’s life he never saw a bad dream. The Gemara raises a difficulty: Is it not written: “No evil shall befall you, neither shall any plague come near your tent” (Psalms 91:10)? And Rav Ḥisda said that Rav Yirmeya bar Abba said in explanation of that verse: This means that you will be frightened neither by bad dreams nor by evil thoughts. Neither shall any plague come near your tent, means that you will never find your wife with the uncertain status of a menstruating woman when you return from a journey. This proves that it is impossible that a righteous person will experience bad dreams throughout his life. Rather, one might say that he does not see bad dreams; others see bad dreams about him. The Gemara asks: And when he does not see a dream, is that a virtue? Didn’t Rabbi Zeira say: Anyone who sleeps seven days without a dream is called evil, as it indicates that God does not wish to appear to him even in that indirect manner. Allusion to this is, as it is stated: “And he that has it shall lie satisfied [vesave’a], he shall not be visited with evil” (Proverbs 19:23). The Sages said: Do not read it as satisfied [vesave’a], rather read it as seven [vesheva], which is an allusion to the fact that one who sleeps seven times and does not experience a dream is considered evil. Rather, one must say that David saw dreams and the baraita says as follows: David certainly saw dreams, but he did not understand what he saw. Rav Huna bar Ami said that Rabbi Pedat said that Rabbi Yoḥanan said: One who sees a dream from which his soul is distraught, should go and have it interpreted before three. The Gemara is surprised by this: Interpreted? Didn’t Rav Ḥisda say: A dream not interpreted is like a letter not read? If one is concerned about a dream, why would he actively promote its fulfillment? Rather, say as follows: He should better it before three. He should bring three people and say to them: I saw a good dream. And they should say to him: It is good, and let it be good, may God make it good. May they decree upon you from heaven seven times that it will be good, and it will be good. Afterwards they recite three verses of transformation from bad to good, three verses of redemption, and three verses which mention peace. The Gemara elaborates: Three transformations:
“You transformed my mourning into dancing;
You loosed my sackcloth, and girded me with gladness” (Psalms 30:12);
“Then shall the virgin rejoice in the dance, and the young men and the old together;
for I will transform their mourning into joy, and will comfort them, and make them rejoice from their sorrow” (Jeremiah 31:12);
and: “Nevertheless the Lord your God would not hearken unto Balaam;
but the Lord your God transformed the curse into a blessing unto you” (Deuteronomy 23:6). And three redemptions, as it is written:
“He has redeemed my soul in peace so that none came near me; for they were many that strove with me” (Psalms 55:19);
“The redeemed of the Lord shall return, and come with singing unto Zion, and everlasting joy shall be upon their heads;
they shall obtain gladness and joy, and sorrow and sighing shall flee away” (Isaiah 35:10);
and: “The people said to Saul: Shall Jonathan die, who has wrought this great salvation in Israel?
So the people rescued Jonathan, that he died not” (I Samuel 14:45). And three mentions of peace, as it is written:
“Peace, peace, to him that is far off and to him that is near, says the Lord that creates the expression of the lips; and I will heal him” (Isaiah 57:19);
“Then the spirit clothed Amasai, who was chief of the captains: Yours are we, David, and on your side, you son of Yishai;
peace, peace be unto you, and peace be to your helpers” (I Chronicles 12:19);
and: “Thus you shall say: All hail and peace be both unto you,
and peace be to your house, and peace be unto all that you have” (I Samuel 25:6). The Gemara relates: Ameimar and Mar Zutra and Rav Ashi were sitting together. They said: Let each and every one of us say something that the other has not heard. One of them began and said: One who saw a dream and does not know what he saw should stand before the priests when they lift their hands during the Priestly Blessing and say the following:
Master of the Universe, I am Yours and my dreams are Yours,
I dreamed a dream and I do not know what it is.
Whether I have dreamed of myself, whether my friends have dreamed of me or whether I have dreamed of others,
if the dreams are good, strengthen them and reinforce them like the dreams of Joseph.
And if the dreams require healing,
heal them like the bitter waters of Mara by Moses our teacher, and like Miriam from her leprosy,
and like Hezekiah from his illness, and like the bitter waters of Jericho by Elisha.
And just as You transformed the curse of Balaam the wicked into a blessing,
so transform all of my dreams for me for the best.
And he should complete his prayer together with the priests so the congregation responds amen both to the blessing of the priests and to his individual request. And if he is not able to recite this entire formula, he should say:
Majestic One on high, Who dwells in power,
You are peace and Your name is peace.
May it be Your will that You bestow upon us peace. Another began and said: One who enters a city and fears the evil eye should hold the thumb [zekafa] of his right hand in his left hand and the thumb of his left hand in his right hand and recite the following: I, so-and-so son of so-and-so, come from the descendants of Joseph, over whom the evil eye has no dominion, as it is stated: “Joseph is a fruitful vine, a fruitful vine by a fountain [alei ayin]; its branches run over the wall” (Genesis 49:22). Do not read it as alei ayin; but rather, read it as olei ayin, who rise above the eye and the evil eye has no dominion over him. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Derive it from here, from what is stated in Jacob’s blessing of Joseph’s sons: “And let them grow like fish into a multitude in the midst of the earth” (Genesis 48:16): Just as fish in the sea are covered by water and the evil eye has no dominion over them as they cannot be seen, so too the offspring of Joseph, the evil eye has no dominion over them. And if he is concerned about his own evil eye, lest it damage others, he should look at the side of his left nostril. Another began and said: One who is sick should not reveal it on the first day of his illness so that his luck should not suffer; from there on he may reveal it. Like that which Rava does when he falls ill; on the first day he does not reveal it, from there on he says to his servant: Go out and announce: Rava is sick. Those who love me will pray that God have mercy on me and those who hate me will rejoice over my distress. And it is written: “Rejoice not when your enemy falls, and let not your heart be glad when he stumbles; lest the Lord see it, and it displease Him, and He turn away His wrath from him” (Proverbs 24:17–18). The joy of my enemy over my distress will also assist my healing. The Gemara relates: Shmuel, when he would see a bad dream, would say: “And the dreams speak falsely” (Zechariah 10:2). When he would see a good dream, he would say: And do dreams speak falsely? Isn’t it written: “I speak with him in a dream” (Numbers 12:6)? Rava raised a contradiction between these verses: On the one hand, it is written: “I speak with him in a dream”; and on the other hand, it is written: “And the dreams speak falsely.” The Gemara resolves this contradiction: This is not difficult because there are two types of dreams. Here, the verse, “I speak with him in a dream,” refers to dreams that come by means of an angel; here, the verse, “And the dreams speak falsely,” refers to dreams that come by means of a demon. In a long chain of those transmitting this statement, it is said that Rabbi Bizna bar Zavda said that Rabbi Akiva said that Rabbi Panda said that Rav Naḥum said that Rabbi Birayim said in the name of one elder, and who is he, Rabbi Bena’a: There were twenty-four interpreters of dreams in Jerusalem. One time, I dreamed a dream and went to each of them to interpret it. What one interpreted for me the other did not interpret for me, and, nevertheless, all of the interpretations were realized in me, to fulfill that which is stated: All dreams follow the mouth of the interpreter. The Gemara asks: Is that to say that all dreams follow the mouth is a verse cited as corroboration? The Gemara responds: Yes, and in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar said: From where is it derived that all dreams follow the mouth of the interpreter? As it is stated in the story of the dreams of Pharaoh’s two ministers. The butler and the baker said to Pharaoh: “And it came to pass, as he interpreted to us, so it was” (Genesis 41:13). Rava said, one must attach a caveat to this: This is only in a case where it is interpreted for him in a manner akin to the dream, where the interpretation is relevant to the dream, as it is stated in the story of Joseph’s interpretation of the dreams of Pharaoh’s two ministers: “Each man according to his dream he did interpret” (Genesis 41:12). With regard to Joseph’s interpretation of these dreams, the Gemara asks, it is written: “The baker saw that the interpretation was good” (Genesis 40:16); from where did the baker know that the interpretation was good? Rabbi Elazar said: This teaches that each of them was shown his dream and the interpretation of the other’s dream. That is how he knew that it was the correct interpretation. With regard to the veracity of dreams, Rabbi Yoḥanan said: One who awakened in the morning and a specific verse happens into his mouth, it is a minor prophecy and an indication that the content of the verse will be fulfilled. Rabbi Yoḥanan also said: Three dreams are fulfilled: A dream of the morning, a dream that one’s fellow dreamed about him, and a dream that is interpreted within a dream. And some say that a dream that is repeated several times is also fulfilled, as it is stated: “And for that the dream was doubled unto Pharaoh twice, it is because the thing is established by God, and God will shortly bring it to pass” (Genesis 41:32). Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: A person is shown in his dream only the thoughts of his heart when he was awake, as evidenced by what Daniel said to Nebuchadnezzar, as it is stated: “As for you, O king, your thoughts came upon your bed, what should come to pass hereafter” (Daniel 2:29). And if you wish, say instead that it is derived from here, a related verse: “And that you may know the thoughts of your heart” (Daniel 2:30). How will you know the thoughts of your heart? By their being revealed to you in a dream. Rava said: Know that this is the case, for one is neither shown a golden palm tree nor an elephant going through the eye of a needle in a dream. In other words, dreams only contain images that enter a person’s mind.
דיון
השוו בין דניאל, יוסף והחכמים ובין החלום אצל אפלפלד. מה דומה? מה שונה? מה פשר השינויים?
מדוע אצל אפלפלד אין פותר חלומות?
מה משמעות העובדה כי הגיבור חי "חיי חלום" המקבילים לחיי היומיום שלו? מה היא תורמת לסיפור?
נסו להיזכר במוטיב של חלום המופיע בספר כלשהו שקראתם: מה תפקיד החלום בסיפור? מה פתרונו?
מהו בכלל 'פתרון' לחלום, כיצד לדעתכם ניתן לפתור חלום? מה המפתחות לפיענוח?
אהרון אפלפלד, האיש שלא פסק לישון, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2010, עמ' 24
מתוך 'האיש שלא פסק לישון', אהרון אפלפלד
אותו לילה שוב ראיתי את אבא. הפעם נדמה היה לי שהוא אינו כותב אלא חורת. גבו כפוף וידו אוחזת בכלי החריתה בחוזקה.
'אבא' אמרתי, 'המאמץ שלך רב יותר מהאימונים שלי'.
'זה עט חדש, אני חייב להתרגל אליו.'
'מוטב להתאמן מאשר להכניע את הנייר בעט חריתה.'
'זה גורלי, יקירי, גורלי הוביל אותי אל הבלתי אפשרי ואמר לי להתמיד בו. אתה צודק, מוטב להתאמן, אדם שמתאמן יודע לנשום נכון, גופו חסון וגמיש, ובסופו של דבר יגיע אל הזקנה בבריאות טובה.'
'האימונים משנים אותי, וזה כואב לי.'
'תן להם לשנות אותך,' דיבר הייאוש מגרונו של אבא.
© כל הזכויות שמורות להוצאת כנרת ולמחבר
www.kinbooks.co.il


הסברים
  • רקע: הספר מספר על עולה חדש, שגויס לצבא בתקופת מלחמת השחרור. הוא שוקע בשינה עמוקה, וחי חיים כפולים - ערות באימונים לקראת המלחמה ושינה בה הוא חוזר אל העולם של לפני מלחמת העולם ואל הוריו שנרצחו בה. הקטע הבא הוא אחד החלומות האלה, בהם מופיע אביו של הגיבור. האב הוא סופר מודרניסט, הנאבק למצוא את הביטוי הנכון.
דיון
השוו את החלומות שראיתם עד כה (יוסף, דניאל, התלמוד, אפלפלד) לשיר של ויסלבה שימבורסקה על החלום. מה דומה? מה שונה? שימו לב לעיצוב החלל של החלום, ולעיצוב הזמן.
ויסלבה שימבורסקה, חלום, מתוך: בשבח החלומות, הוצאת קשב לשירה, 2004
חלום, ויסלבה שימבורסקה, תרגום: רפי וייכרט
חללי שלי, שב לעפר שלי, אדמה שלי,
לובש את דמותו שבתצלום:
צל עלה על פניו, קונכיה בידו,
הוא יוצא בדרכו אל חלומי. נודד דרך חשכות כבויות מאף פעם,
דרך ריקויות פעורות זו אל זו לעד,
דרך שבע כפול שבע כפול שבע דומיות.

מופיע על פנים עפעפי,
בעולם האחד והיחיד האפשרי לו.
לבו הירוי פועם,
רוח ראשון קם בשערו.

מתחיל להשתרע ביננו אחו,
שמים קרבים במעוף ענן וצפור,
על קו האופק הרים מתפוצצים בשקט,
ונחל הולך מטה בבקשו ים.

כבר רואים כל כך רחוק, כל כך רחוק,
שיום ולילה משתווים,
וכל עונות השנה מחוות באחת.
הלבנה פורשת מניפת תקופותיה,
פתותי שלג ופרפרים מסתחררים יחדיו
ומן העץ המלבלב נושרים פרות.

אנו קרבים זה לזה, לא יודעת אם בדמעות
או בחיוכים. רק עוד צעד אחד

ונקשיב יחד לקונכיתך,
בה געש אלפי תזמורות,
בה מצעדנו שלנו החגיגי.

© כל הזכויות שמורות למתרגם ולהוצאה
keshevpoetry.wordpress.com
דף הנחיות למנחה:
דניאל א-ה למנחה (1).doc