בראשית מא-מה: שים לב לחלומותיך
הדף מאת: אדוה הכהן בומנדיל וסמואל בומנדיל / אתר מדרשת
ביחידה הקודמת חלומותיו של יוסף הובילו להשלכתו אל הבור בידי אחיו. הוא יצא מן הבור, עלה לגדולה בבית פוטיפר, אך שב והושלך לבור במצרים. ביחידה שלפנינו, חלומותיו של פרעה יוציאו את יוסף מן הבור, ועלייתו לגדולה תהיה הפעם מטאורית אף יותר מקודמתה. חלומותיו הראשונים של יוסף הולכים ומתממשים במציאות חייו. במוקד חמשת הפרקים שלפנינו בולטים שני סיפורים עיקריים: חלומות פרעה, ופגישת יוסף ואחיו. דף הלימוד בוחן שני סיפורים אלה, מתוך פרספקטיבה של חלומות ופתרונם, ושואל עד כמה החלומות מספרים לנו את גורלנו הלא נמנע או מצביעים על הייעוד שמומלץ לנו לבחור או שהיינו רוצים לבחור בו.
פתיחה: מילים בוראות מציאות
אריק רות', תסריטאי הסרט 'פורסט גאמפ', מתוך דבריו של פורסט בסצינה על קברה של ג'ני לקראת סוף הסרט. 1994
אני לא יודע אם לכל אחד מאתנו יש ייעוד או שכולנו סתם צפים לנו סביב במעין אקראיות נישאת ברוח. אבל, אני חושב שאולי זה שניהם. אולי שניהם קורים באותו הזמן.
דיון
  • האם בחייכם נוכחת "תחושת גורל"? האם לדעתכם קורות האדם מושפעים משאיפותיו או מייעודו?
  • "ניבא ולא ידע מה שניבא", "נבואה שמגשימה את עצמה" האם חוויתם התגשמות מילים לכדי מציאות? כיצד אפשר להסביר זאת?
  • איזו תחושה עולה לדעתכם מסיפורי בראשית: האם מילים שנאמרו הופכות למציאות? האם קורות האבות מוכתבים מגורלם הקבוע מראש ושמא מבחירותיהם המשתנות?
1. "לפעמים חלומות מתגשמים...": עליית יוסף לגדולה
(טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ.

(כה) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה, חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא. אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה.

(לג) וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(לט) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ: (מ) אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.

(נג) וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (נד) וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא, כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף; וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת, וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם.
And Pharaoh said unto Joseph: ‘I have dreamed a dream, and there is none that can interpret it; and I have heard say of thee, that when thou hearest a dream thou canst interpret it.’
דיון
  • היכן אתם ממקמים את עצמכם בטווח שבין "חלומות שווא ידברו", לתפיסת החלום כנבואה, או לראייתו כנבואה המגשימה עצמה? האם לדעתכם חלומות אכן עשויים להתגשם? ואם כן, האם הם בבחינת נבואה או נבואה שמגשימה עצמה?
  • נסו לחשוב על שאלה זו ביחס לשני מובני המילה "חלום" (תקווה ושאיפה, או חזיון), ביחס לחלומות פרעה המסופרים בפסוקים אלו ולחלומות יוסף משכבר. כיצד אתם מסבירים את התגשמות חלומות פרעה וראשית מימוש חלומות יוסף?
בַּר הֲדָיָא פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה.
מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְטוֹבָה, וּמִי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ שָׂכָר פָּתַר לוֹ לְרָעָה.
אַבַּיֵּי וְרָבָא רָאוּ חֲלוֹם, אַבַּיֵּי נָתַן לוֹ זוּז, רָבָא לֹא נָתַן לוֹ.
אָמְרוּ לוֹ: הִקְרִיאוּנוּ בַּחֲלוֹם "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ..."
לְרָבָא אָמַר: תַּפְסִיד סְחוֹרָתְךָ... לְאַבַּיֵּי אָמַר: תַּרְוִיחַ סְחוֹרָתְךָ...
- הִקְרִיאוּנוּ: "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר"
לְאַבַּיֵּי אָמַר: בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ מְרֻבִּים... לְרָבָא אָמַר: אִשְׁתְּךָ תָּמוּת ...
- הִקְרִיאוּנוּ: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ"
לְאַבַּיֵּי אָמַר: תַּרְוִיחַ סְחוֹרָתְךָ ... וּלְרָבָא אָמַר: תַּפְסִיד סְחוֹרָתְךָ...
(וכו' וכו')...
לְסוֹף בָּא רָבָא וְנָתַן לוֹ שָׂכָר.
אָמַר לוֹ: רָאִיתִי כֹּתֶל שֶׁנָּפַל.
אָמַר לוֹ: נְכָסִים בְּלֹא מְצָרִים תִּקְנֶה.
- רָאִיתִי אַרְמוֹנוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי שֶׁנָּפַל וְכִסַּנִי אֲבָקוֹ.
אָמַר לוֹ: אַבַּיֵּי מֵת וִישִׁיבָתוֹ תָּבוֹא אֶצְלְךָ.
...
מְצָאוֹ רָבָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ: כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה.
אָמַר: רָשָׁע, בְּךָ הַדָּבָר תָּלוּי וְצִעַרְתַּנִי כָּל כָּךְ!
...
למקור השלם
On a similar note, the Gemara relates that the Roman emperor said to Rabbi Yehoshua, son of Rabbi Ḥananya: You Jews say that you are extremely wise. If that is so, tell me what I will see in my dream. Rabbi Yehoshua said to him: You will see the Persians capture you, and enslave you, and force you to herd unclean animals with a golden staff. He thought the entire day about the images described to him by Rabbi Yehoshua and that night he saw it in his dream. King Shapur of Persia said to Shmuel: You Jews say that you are extremely wise. If that is so, tell me what I will see in my dream. Shmuel said to him: You will see the Romans come and take you into captivity and force you to grind date pits in mills of gold. He thought the entire day about the images described to him by Shmuel, and that night he saw it in his dream. The Gemara relates: Bar Haddaya was an interpreter of dreams. For one who gave him a fee, he would interpret the dream favorably, and for one who did not give him a fee, he would interpret the dream unfavorably. The Gemara relates: There was an incident in which both Abaye and Rava saw an identical dream and they asked bar Haddaya to interpret it. Abaye gave him money and paid his fee, while Rava did not give him money. They said to him: The verse: “Your ox shall be slain before your eyes and you shall not eat thereof” (Deuteronomy 28:31) was read to us in our dream. He interpreted their dream and to Rava he said: Your business will be lost and you will derive no pleasure from eating because of the extreme sadness of your heart. To Abaye he said: Your business will profit and you will be unable to eat due to the joy in your heart. They said to him: The verse, “You shall beget sons and daughters, but they shall not be yours; for they shall go into captivity” (Deuteronomy 28:41), was read to us in our dream. He interpreted their dreams, and to Rava he said its literal, adverse sense. To Abaye he said: Your sons and daughters will be numerous, and your daughters will be married to outsiders and it will seem to you as if they were taken in captivity. They said to him: The verse: “Your sons and your daughters shall be given unto another people” (Deuteronomy 28:32), was read to us in our dream. To Abaye he said: Your sons and daughters will be numerous. You say, that they should marry your relatives and your wife says that they should marry her relatives and she will impose her will upon you and they will be given in marriage to her relatives, which is like another nation as far as you are concerned. To Rava he said: Your wife will die and your sons and daughters will come into the hands of another woman. As Rava said that Rabbi Yirmeya bar Abba said that Rav said: What is the meaning of that which is written in the verse: “Your sons and your daughters shall be given unto another people”? This refers to the father’s wife, the stepmother. They said to him: The verse: “Go your way, eat your bread with joy, and drink your wine with a merry heart” (Ecclesiastes 9:7) was read to us in our dream. To Abaye he said: Your business will profit and you will eat and drink and read the verse out of the joy of your heart. To Rava he said: Your business will be lost, you will slaughter but not eat, you will drink wine and read passages from the Bible in order to allay your fears. They said to him: The verse: “You shall carry much seed out into the field, and shall gather little in; for the locust shall consume it” (Deuteronomy 28:38), was read to us in our dream. To Abaye he said from the beginning of the verse, that he will enjoy an abundant harvest. To Rava he said from the end of the verse, that his harvest will be destroyed. They said to him: The verse: “You shall have olive-trees throughout all your borders, but you shall not anoint yourself with the oil; for your olives shall drop off” (Deuteronomy 28:40), was read to us in our dream. And again, to Abaye he said from the beginning of the verse. To Rava he said from the end of the verse. They said to him: The verse: “All the peoples of the earth shall see that the name of the Lord is called upon you; and they shall be afraid of you” (Deuteronomy 28:10), was read to us in our dream. To Abaye he said: Your name will become well-known as head of the yeshiva, and you will be feared by all. To Rava he said: The king’s treasury was broken into and you will be apprehended as a thief, and everyone will draw an a fortiori inference from you: If Rava who is wealthy and of distinguished lineage can be arrested on charges of theft, what will become of the rest of us? Indeed, the next day, the king’s treasury was burglarized, and they came and apprehended Rava. Abaye and Rava said to him: We saw lettuce on the mouth of the barrels. To Abaye he said: Your business will double like lettuce whose leaves are wide and wrinkled. To Rava he said: Your work will be bitter like a lettuce stalk. They said to him: We saw meat on the mouth of barrels. To Abaye he said: Your wine will be sweet and everyone will come to buy meat and wine from you. To Rava he said: Your wine will spoil, and everyone will go to buy meat in order to eat with it, to dip the meat in your vinegar. They said to him: We saw a barrel hanging from a palm tree. To Abaye he said: Your business will rise like a palm tree. To Rava he said: Your work will be sweet like dates which are very cheap in Babylonia, indicating that you will be compelled to sell your merchandise at a cheap price. They said to him: We saw a pomegranate taking root on the mouth of barrels. To Abaye he said: Your business will increase in value like a pomegranate. To Rava he said: Your work will go sour like a pomegranate. They said to him: We saw a barrel fall into a pit. To Abaye he said: Your merchandise will be in demand as the adage says: Bread falls in a pit and is not found. In other words, everyone will seek your wares and they will not find them due to increased demand. To Rava he said: Your merchandise will be ruined and you will throw it away into a pit. They said to him: We saw a donkey-foal standing near our heads, braying. To Abaye he said: You will be a king, that is to say, head of the yeshiva, and an interpreter will stand near you to repeat your teachings to the masses out loud. To Rava he said: I see the words peter ḥamor, first-born donkey, erased from your phylacteries. Rava said to him: I myself saw it and it is there. Bar Haddaya said to him: The letter vav of the word peter ḥamor is certainly erased from your phylacteries. Ultimately, Rava went to bar Haddaya alone. Rava said to him: I saw the outer door of my house fall. Bar Haddaya said to him: Your wife will die, as she is the one who protects the house. Rava said to him: I saw my front and back teeth fall out. He said to him: Your sons and daughters will die. Rava said to him: I saw two doves that were flying. He said to him: You will divorce two women. Rava said to him: I saw two turnip-heads [gargelidei]. He said to him: You will receive two blows with a club shaped like a turnip. That same day Rava went and sat in the study hall the entire day. He discovered these two blind people who were fighting with each other. Rava went to separate them and they struck Rava two blows. When they raised their staffs to strike him an additional blow, he said: That is enough for me, I only saw two. Ultimately, Rava came and gave him, bar Haddaya, a fee. And then Rava, said to him: I saw my wall fall. Bar Haddaya said to him: You will acquire property without limits. Rava said to him: I saw Abaye’s house [appadna] fall and its dust covered me. Bar Haddaya said to him: Abaye will die and his yeshiva will come to you. Rava said to him: I saw my house fall, and everyone came and took the bricks. He said to him: Your teachings will be disseminated throughout the world. Rava said to him: I saw that my head split and my brain fell out. He said to him: A feather will fall out of the pillow near your head. Rava said to him: The Egyptian hallel, the hallel that celebrates the Exodus, was read to me in a dream. He said to him: Miracles will be performed for you. Bar Haddaya was going with Rava on a ship; bar Haddaya said: Why am I going with a person for whom miracles will be performed, lest the miracle will be that the ship will sink and he alone will be saved. As bar Haddaya was climbing onto the ship a book fell from him. Rava found it and saw: All dreams follow the mouth, written therein. He said to bar Haddaya: Scoundrel. It was dependent on you, and you caused me so much suffering. I forgive you for everything except for the daughter of Rav Ḥisda, Rava’s wife, whom bar Haddaya predicted would die. May it be Your will that this man be delivered into the hands of a kingdom that has no compassion on him. Bar Haddaya said to himself: What will I do? We learned through tradition that the curse of a Sage, even if baseless, comes true? And all the more so in the case of Rava, as he cursed me justifiably. He said to himself: I will get up and go into exile, as the Master said: Exile atones for transgression. He arose and exiled himself to the seat of the Roman government. He went and sat by the entrance, where the keeper of the king’s wardrobe stood. The wardrobe guard dreamed a dream. He said to bar Haddaya: I saw in the dream that a needle pierced my finger. Bar Haddaya said to him: Give me a zuz. He did not give him the coin so bar Haddaya said nothing to him. Again, the guard said to him: I saw a worm that fell between my two fingers, eating them. Bar Haddaya said to him: Give me a zuz. He did not give him the coin, so bar Haddaya said nothing to him. Again, the guard said to him: I saw that a worm fell upon my entire hand, eating it. Bar Haddaya said to him: A worm fell upon and ate all the silk garments. They heard of this in the king’s palace and they brought the wardrobe keeper and were in the process of executing him. He said to them: Why me? Bring the one who knew and did not say the information that he knew. They brought bar Haddaya and said to him: Because of your zuz, ruin came upon
דיון
  • איזו תפיסת חלומות עולה מן הסיפור על בר הדיא?
  • מדוע לדעתכם אנשים מספרים את חלומותיהם? למי כדאי לספר חלומות?
  • האם הפשר הניתן לחלומות הוא המשפיע על התממשותם? האם הפתרון שנתן יוסף לפרעה חשף את משמעות החלום, או יצר אותה?
  • בשורת יוסף לפרעה אינה קלה לעיכול. מדוע לדעתכם פרעה מגיב בחיוב לפתרון שמציע יוסף?
2. "פגישה חצי פגישה": יוסף ואחיו
(ז) וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר-אֹכֶל. (ח) וַיַּכֵּר יוֹסֵף, אֶת-אֶחָיו; וְהֵם, לֹא הִכִּרֻהוּ. (ט) וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף--אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם. (י) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, לֹא אֲדֹנִי; וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ, לִשְׁבָּר-אֹכֶל. (יא) כֻּלָּנוּ, בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד נָחְנוּ; כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא-הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים. (יב) וַיֹּאמֶר, אֲלֵהֶם: לֹא, כִּי-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת. (יג) וַיֹּאמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ.
...
(כא) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת.
...
(לו) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.
And Joseph saw his brethren, and he knew them, but made himself strange unto them, and spoke roughly with them; and he said unto them: ‘Whence come ye?’ And they said: ‘From the land of Canaan to buy food.’ And Joseph knew his brethren, but they knew him not. And Joseph remembered the dreams which he dreamed of them, and said unto them: ‘Ye are spies; to see the nakedness of the land ye are come.’ And they said unto him: ‘Nay, my lord, but to buy food are thy servants come. We are all one man’s sons; we are upright men, thy servants are no spies.’ And he said unto them: ‘Nay, but to see the nakedness of the land ye are come.’ And they said: ‘We thy servants are twelve brethren, the sons of one man in the land of Canaan; and, behold, the youngest is this day with our father, and one is not.’
'כלנו בני איש אחד נחנו' - נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עמהם שאף הוא בן אביהם.
כלנו בני איש אחד נחנו WE ARE ALL ONE MAN’S SONS — The Holy Spirit was enkindled in them and they included him with themselves (by using the word “We”) that he, also, was the son of their father (Genesis Rabbah 91:7).
(ה) וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם. (ו) כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר. (ז) וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. (ח) וְעַתָּה, לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים; וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
And now be not grieved, nor angry with yourselves, that ye sold me hither; for God did send me before you to preserve life. For these two years hath the famine been in the land; and there are yet five years, in which there shall be neither plowing nor harvest. And God sent me before you to give you a remnant on the earth, and to save you alive for a great deliverance. So now it was not you that sent me hither, but God; and He hath made me a father to Pharaoh, and lord of all his house, and ruler over all the land of Egypt.
'ונחיה' - נצנצה בו רוח הקודש ע"י הליכה זו תחי רוחך שנאמר 'ותחי רוח יעקב אביהם'.
ונחיה THAT WE MAY LIVE — (literally, and we shall live). The spirit of prophecy was enkindled within him. He said: owing to this journey your spirit will live again, which indeed happened, as it is said, (Genesis 45:27) “And the spirit of Jacob, their father, revived”.
אבות דרבי נתן, פרק מג, משנה ט
יעקב נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר: 'ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין'.
'אחיכם' זה שמעון, 'אחר' זה יוסף, 'ואת בנימין' זה בנימין כמשמעו.
דיון
  • על קווי התפר שבין הנסתר לגלוי, בין המודע ללא מודע, בין הדיבור לנבואה כיצד תאפיינו את פגישתם של יוסף ואחיו?
  • האם ייתכן לדעתכם שאחי יוסף לא הכירוהו?
וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.
And he turned himself about from them, and wept; and he returned to them, and spoke to them, and took Simeon from among them, and bound him before their eyes.
(כט) וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן-אִמּוֹ, וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי; וַיֹּאמַר, אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. (ל) וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ, לִבְכּוֹת; וַיָּבֹא הַחַדְרָה, וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.
And he lifted up his eyes, and saw Benjamin his brother, his mother’s son, and said: ‘Is this your youngest brother of whom ye spoke unto me?’ And he said: ‘God be gracious unto thee, my son.’ And Joseph made haste; for his heart yearned toward his brother; and he sought where to weep; and he entered into his chamber, and wept there.
(א) וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי; וְלֹא-עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו. (ב) וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ, בִּבְכִי; וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.
...
(יד) וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו, וַיֵּבְךְּ; וּבִנְיָמִן--בָּכָה, עַל-צַוָּארָיו. (טו) וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם; וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.
Then Joseph could not refrain himself before all them that stood by him; and he cried: ‘Cause every man to go out from me.’ And there stood no man with him, while Joseph made himself known unto his brethren. And he wept aloud; and the Egyptians heard, and the house of Pharaoh heard.
נחמה לייבוביץ, גיליון פרק מה, שנת תש"ד
לא מצינו בכל התנ"ך, שאדם 'נותן קולו בבכי' חוץ מבפסוקנו.
דיון
  • במהלך פגישות יוסף ואחיו בולט הטשטוש בין המובן לנעלם, הגלוי והנסתר. תיאור בכיו של יוסף חוזר ונשנה ברגעי הפגישה. מה לדעתכם תפקיד הבכי על רקע הפער בין הגלוי לנסתר?
לסיום
Error loading media...
מריל סטריפ בדמותה של מרגרט תאצ'ר, מתוך הסרט "אשת הברזל", 2011, מתוך אתר YouTube
שים לב למחשבותיך
מצוטט ומתורגם מתוך הסרט "אשת הברזל", המילים נאמרות מפי דמותה של מרגרט תאצ'ר ומיוחסות, כנראה בטעות, לגנדי
שים לב למחשבותיך - הן הופכות למילים.
שים למה למילותיך - הן הופכות למעשים.
שים לב למעשיך - הם נהיים הרגלים.
שים לב להרגליך - הם הופכים לאופי שלך.
ושים לב לאופי שלך - שכן הוא נהיה גורלך.
מחשבותינו נהיות מי שאנחנו.
דיון
  • הציטוט מתאר שרשרת סיבתית שראשיתה במחשבות וסופה בגורל: המחשבות שהופכות למילים, שהופכות למעשים, שנהיים הרגלים, שהופכים לאופי ולגורל. האם התיאור משכנע בעיניכם? ושמא להפך - הגורל אינו התוצאה אלא הסיבה, והוא המניע את השרשרת כולה?
  • במבט כללי על פרקי היחידה מה הניע לדעתכם את שרשרת האירועים: גורל יוסף או מחשבותיו? האם היה זה ייעודו, אולי חלומותיו בלילות, או אולי חלומות שאיפותיו?
  • מה מאפיין לדעתכם את דמותו של יוסף, כפי שהצטיירה בפרקים אלו?
קישורים לרקע והרחבה:
לאתר פרויקט 929