הדף מאת: אוברי אייזקס / בית מדרש אלול
"לכה דודי" הוא אחד הפיוטים הפופולאריים והמוכרים ביותר, אך על פי רוב הוא לא לגמרי מובן.
כך למשל כנסת ישראל מופיעה בו ככלה היוצאת לקראת דודה, ובו זמנית גם כחתן היוצא לקראת כלתו שהיא השבת.
השבת המתקרבת מרמזת לסיכוי של גאולה עתידית, אך השמחה פגומה עקב עול הגלות.
הפיוט ניתן לפרשנות בשתי רמות:
ברמה הציונית- יש בו קריאה לציון לגאול את עצמה
ברמה האישית- ישנה ציפייה לקראת גאולה התלויה בכוחות פנימיים העשויים להתעורר.
דף זה הינו אחד מעשרים וחמישה דפי לימוד מבית 'אלול', לרגל חגיגות ה-25 להקמתו של בית המדרש.
סידור התפילה, קבלת שבת
לכה דודי
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה
לֹא תֵּבֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִי מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁסָיִךְ וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְעָיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרֹצִי וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה
בֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ גַּם בְּשִׂמְחָה בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא
לכה דודי
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה
לֹא תֵּבֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִי מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ
וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁסָיִךְ וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְעָיִךְ
יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה
יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרֹצִי וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה
בֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ גַּם בְּשִׂמְחָה בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא
דיון
דמיינו את 'לכה דודי' כשיחה בין שחקנים על הבמה:
דמיינו את 'לכה דודי' כשיחה בין שחקנים על הבמה:
- כמה שחקנים יש? כמה דמויות מופיעות? כמה קולות שונים נשמעים?
- מה היחס בין כל אחת מן הדמויות?
- שימו לב לחילופים בין זכר לנקבה. מי מופיע כזכר ומי מופיע כנקבה ואיך החילופים משפיעים על הקשרים?
- מה מסבך את הדרמה? איפה יש מקום לתקווה ואופטימיות?
- במה ובמי תלויים הסיכויים להירפא ולהתחזק? מי קורא למי?
רבי חנינא היה מתעטף ועומד בערב שבת והיה אומר "בואו ונצא לקראת שבת המלכה", ור' ינאי היה לובש בגדי השבת ואומר "בואי כלה, בואי כלה".
The Gemara now returns to the issue of delight in and deference to Shabbat. Rabbi Ḥanina would wrap himself in his garment and stand at nightfall on Shabbat eve, and say: Come and we will go out to greet Shabbat the queen. Rabbi Yannai put on his garment on Shabbat eve and said: Enter, O bride. Enter, O bride. The Gemara relates: Rabba bar Rav Huna happened to come to the house of Rabba bar Rav Naḥman. They brought before him three se’a of oiled biscuits. He said to them: Did you know I was coming and prepared all of this in my honor? They said to him: Are you more important to us than Shabbat? The biscuits were prepared in deference to Shabbat.
תני ר' שמעון בן יוחי: אמרה שבת לפני הקב"ה רבש"ע [ריבונו של עולם] לכל יש בן זוג, ולי אין בן זוג אתמהא. אמר לה הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ, ה).
Why did God bless Shabbat? Rabbi Berekiah says: "Because it has no partner. The first day of the week has the second, the third has the fourth, the fifth has the sixth, but Shabbat has no partner. Rabbi Samuel ben Nahman said: Because it cannot be postponed: a festival can be postponed, as well as the Day of Atonement [because these are days which a beit din must declare to be a new moon]. Rabbi Shimon bar Yochai taught: Shabbat pleased with the Holy One, Blessed be God saying: "Everyone else has a partner, but I have nothing!" God answered saying: "The community of Israel will be your partner." God continued: "And when thy stood before Sinai, God said to the Israelites: "Remember what I said to Shabbat, that the community of Israel is your partner, [in the words of scripture] "Remember Shabbat and keep it holy" (Exodus 20:8)...
דיון
הפיוט 'לכה דודי' ניתן לפרשנות ברמה ציונית- לאומית.
הכותב עושה שימוש בפרסוניפיקציה (האנשה) של ירושלים, המופיעה בפיוט כדמות השרויה באבל.
בהמשך, ישנה קריאה מפורשת לציון לקום ולגאול את עצמה: "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי"
משמעות זו של גאולה במובן הרחב, באה לידי ביטוי כמעט באותו האופן ממש גם במקור הבא:
הפיוט 'לכה דודי' ניתן לפרשנות ברמה ציונית- לאומית.
הכותב עושה שימוש בפרסוניפיקציה (האנשה) של ירושלים, המופיעה בפיוט כדמות השרויה באבל.
בהמשך, ישנה קריאה מפורשת לציון לקום ולגאול את עצמה: "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי"
משמעות זו של גאולה במובן הרחב, באה לידי ביטוי כמעט באותו האופן ממש גם במקור הבא:
(א) עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.
(ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם התפתחו מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת-צִיּוֹן.
(ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם התפתחו מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת-צִיּוֹן.
Awake, awake, Put on thy strength, O Zion; Put on thy beautiful garments, O Jerusalem, the holy city; For henceforth there shall no more come into thee The uncircumcised and the unclean. Shake thyself from the dust; Arise, and sit down, O Jerusalem; Loose thyself from the bands of thy neck, O captive daughter of Zion.
דיון
- כיצד לדעתכם תורם מוטיב ההאנשה להעברת המסר שבפיוט?
דיון
נוסף על הפרשנות ברמה הציונית-הלאומית, הפיוט ניתן לפרשנות גם ברמה האישית.
לא מדובר כאן בהכרח על גאולה גדולה של עם המתנער מעול החורבן, אלא על חיפוש אחר גאולה פרטית.
כפי שהשבת מבשרת תקווה, כך האדם הפרטי יכול לחפש תקווה ונקודות חוזק כאשר הוא מתמודד נגד שונאיו ומבלעיו הפרטיים המאיימים על שלוות נפשו.
הקטע הבא של טשרניחובסקי, מדבר על היכולת של האדם הפרטי לגאול את עצמו מסבלו, אך גם שם משתלבים הסיכויים לגאולה פרטית בד בבד עם הגאולה הגדולה שהיא תיקון האומה:
נוסף על הפרשנות ברמה הציונית-הלאומית, הפיוט ניתן לפרשנות גם ברמה האישית.
לא מדובר כאן בהכרח על גאולה גדולה של עם המתנער מעול החורבן, אלא על חיפוש אחר גאולה פרטית.
כפי שהשבת מבשרת תקווה, כך האדם הפרטי יכול לחפש תקווה ונקודות חוזק כאשר הוא מתמודד נגד שונאיו ומבלעיו הפרטיים המאיימים על שלוות נפשו.
הקטע הבא של טשרניחובסקי, מדבר על היכולת של האדם הפרטי לגאול את עצמו מסבלו, אך גם שם משתלבים הסיכויים לגאולה פרטית בד בבד עם הגאולה הגדולה שהיא תיקון האומה:
שאול טשרניחובסקי, "שאול טשרניחובסקי - כל השירים", שוקן, 1951
כבר עברנו כמה
מדברות וימים
כבר הלכנו כמה
כוחותינו תמים
כיצד זה תעינו
טרם הונח לנו
אותה ארץ שמש
אותה לא מצאנו
אולי כבר איננה
ודאי ניטל זיווה
דבר בשבילנו
אדוני לא ציווה
ארץ בה יתקיים
אשר כל איש קיווה
נכנס כל הנכנס
פגע בו עקיבא
שלום לך עקיבא
שלום לך רבי
איפה הם הקדושים
איפה המכבי
עונה לו עקיבא
אומר לו הרבי
כל ישראל קדושים
אתה המכבי
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
כבר עברנו כמה
מדברות וימים
כבר הלכנו כמה
כוחותינו תמים
כיצד זה תעינו
טרם הונח לנו
אותה ארץ שמש
אותה לא מצאנו
אולי כבר איננה
ודאי ניטל זיווה
דבר בשבילנו
אדוני לא ציווה
ארץ בה יתקיים
אשר כל איש קיווה
נכנס כל הנכנס
פגע בו עקיבא
שלום לך עקיבא
שלום לך רבי
איפה הם הקדושים
איפה המכבי
עונה לו עקיבא
אומר לו הרבי
כל ישראל קדושים
אתה המכבי
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
