מזוזה- סמל, שמירה ומצווה
הדף מאת: אברהם בלידשטיין / בית מדרש אלול
המזוזה נחשבת סימן זיהוי של בית יהודי. בדף זה נלמד את תוכן המזוזה, נכיר משמעויות שיוחסו למזוזה לאורך הדורות, ונשאל את עצמנו איזה מקום היא ממלאת בבתים שלנו היום. דף זה הינו אחד מעשרים וחמישה דפי לימוד מבית 'אלול', לרגל חגיגות ה-25 להקמתו של בית המדרש.
צילום קלף המזוזה, מתוך: ויקיפדיה, הועלה על־ידי Sheynhertz-Unbayg, נחלת הכלל
פרשיות המזוזה
דיון
עיינו בצילום קלף המזוזה שלפניכם.
  • מדוע נבחרו דווקא פרשת "שמע" ו"והיה אם שמוע" להיכתב על פתח בתי היהודים?
  • אילו היה הדבר בידכם, איזו פרשה הייתם בוחרים אתם (כתוספת או כתחליף)?
(כג) וְעָבַר ה', לִנְגֹּף אֶת-מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת-הַדָּם עַל-הַמַּשְׁקוֹף, וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח ה', עַל-הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.
For the LORD will pass through to smite the Egyptians; and when He seeth the blood upon the lintel, and on the two side-posts, the LORD will pass over the door, and will not suffer the destroyer to come in unto your houses to smite you.
מכילתא דרבי ישמעאל, בא, מסכתא דפסחא פרשה י"א
ופסח ה' על הפתח ולא יתן והלא דברים קל וחומר ומה אם דם פסח מצרים הקל שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות מיוחדין ונוהגת ביום ובלילה ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית אלא מי גרם עונותינו שנאמר...כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלהיכם וחטאתיכם הסתירו מכם פנים משמוע (ישעיה נט ב).
(ב) וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. (ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ: לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ, לָךְ. (ד) וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. (ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַה' אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. (ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַה' אֱלֹהֶיךָ. (ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב.
And it shall be on the day when ye shall pass over the Jordan unto the land which the LORD thy God giveth thee, that thou shalt set thee up great stones, and plaster them with plaster. And thou shalt write upon them all the words of this law, when thou art passed over; that thou mayest go in unto the land which the LORD thy God giveth thee, a land flowing with milk and honey, as the LORD, the God of thy fathers, hath promised thee. And it shall be when ye are passed over the Jordan, that ye shall set up these stones, which I command you this day, in mount Ebal, and thou shalt plaster them with plaster. And there shalt thou build an altar unto the LORD thy God, an altar of stones; thou shalt lift up no iron tool upon them. Thou shalt build the altar of the LORD thy God of unhewn stones; and thou shalt offer burnt-offerings thereon unto the LORD thy God. And thou shalt sacrifice peace-offerings, and shalt eat there; and thou shalt rejoice before the LORD thy God. And thou shalt write upon the stones all the words of this law very plainly.’
ת"ר: וכתבתם - יכול יכתבנה על האבנים? נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה, מה להלן על הספר, אף כאן על הספר; או כלך לדרך זו: נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה, מה להלן על האבנים, אף כאן על האבנים? נראה למי דומה, דנין כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה הנוהגת לדורות, ואין דנין כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה שאינה נוהגת לדורות.
The Sages taught in a baraita: The verse states: “And you shall write them upon the doorposts of your house, and upon your gates” (Deuteronomy 6:9). One might have thought that one writes a mezuza on the stones of the entrance. To counter this, an expression of writing is stated here, with regard to a mezuza, and an expression of writing is stated there. Just as there the mitzva of writing means on a book, i.e., parchment, so too, a mezuza must be written on a book. The baraita suggests: Or perhaps, go [kalekh] this way, i.e., one can suggest a different interpretation: An expression of writing is stated here, with regard to a mezuza, and writing is stated there, with regard to the mitzva of writing the words of the Torah on stones upon the entry to Eretz Yisrael (Deuteronomy 27:3). Just as there, the words are written on the stones themselves, so too here, the mezuza should be written on the stones. The baraita continues: Let us see to which it is similar, i.e., which comparison appears more apt. We derive writing that is performed in all generations, i.e., that of a mezuza, from another writing that is performed in all generations, but we do not derive writing that is performed in all generations from writing that is not performed in all generations. And furthermore, a mezuza must be written with ink, as it is stated below: “And Baruch said to them: He dictated all these words to me, and I wrote them with ink in the scroll” (Jeremiah 36:18).
דיון
לפי המקורות הנ"ל:
  • מהיכן הגיע הרעיון לסמן את פתח הבית?
  • מה ניתן להסיק מכך על תפקיד המזוזה?
  • מה ההבדל בין הסימון בכניסה לבתים במצרים לבין הסימון בכניסה לארץ? מה מטרת כל אחד מהסימונים?
תפקיד המזוזה
אמר רבא: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה"ר. מאי טעמא? רבנן אמרי: כדי שיפגע במזוזה מיד, רב חנינא מסורא אומר: כי היכי דתינטריה. אמר רבי חנינא: בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם - מלך יושב מבפנים ועם משמרין אותו מבחוץ, מדת הקב"ה אינו כן, עבדיו יושבין מבפנים והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: (תהלים קכ"א) ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך
§ Rava says: It is a mitzva to place the mezuza in the handbreadth adjacent to the public domain. The Gemara asks: What is the reason for this? The Rabbis say that it is in order that one encounter the mezuza immediately upon one’s entrance to the house. Rav Ḥanina from Sura says: It is in order that the mezuza protect the entire house, by placing it as far outside as one can. The Gemara adds: Rabbi Ḥanina says: Come and see that the attribute of flesh and blood is not like the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and blood is that a king sits inside his palace, and the people protect him from the outside, whereas with regard to the attribute of the Holy One, Blessed be He, it is not so. Rather, His servants, the Jewish people, sit inside their homes, and He protects them from the outside. As it is stated: “The Lord is your keeper, the Lord is your shade upon your right hand” (Psalms 121:5).
ספרי, דברים פרשת ואתחנן, פיסקא ל"ו
ובשעריך...חביבים ישראל שסבבם הכתוב במצות, תפילין בראשיהם ותפילין בזרועותיהם, מזוזה בפתחיהם ציצית בבגדיהם...משל למלך בשר ודם שאמר לאשתו הוי מתקשטת בכל תכשיטיך, כדי שתהא רצויה לי, כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, היו מצויינים במצות, כדי שתהיו רצויים לי, וכן הוא אומר (שה"ש ו ד) יפה את רעיתי כתרצה, יפה את כשאת רצויה לי.
וצריך אתה לדעת כי מתוך המצוה הזאת יתבארו לנו עקרי התורה באמונה: חדוש העולם, וההשגחה, והנבואה, שהרי בפרשה ראשונה נזכר ענין היחוד ותלמוד תורה, ובפרשה שניה אמתת עונש ושכר, וזכרון יציאת מצרים שבו נעשים האותות והמופתים והנסים המפורסמים מחייב העקרים האלה ומעיד על שלשה דברים הללו שהן יסוד האמונה ושרשה, והם: החדוש, וההשגחה, והנבואה...
ולפי פשוטו טעם היותנו כותבין שם של שדי במזוזה לפי שהאומות חושבים שהצלחת הבתים תלויה במערכת הכוכבים, ומפני שהשם הזה משדד ומנצח המערכת, על כן נכתוב אותו לרמוז כי ממנו השפע והטוב נכנס אל הבתים לא מן המערכה.
It is important to realise that through fulfillment and study of this commandment many fundamental aspects of the Torah and the outlook of Judaism become clearer to us. The belief in the creation of the world by the Creator, G’d’s being a personal G’d who supervises the fates of His creatures, the existence of the institution of prophecy, are all part of what we find in the segments of the Torah written in the mezuzah. The first paragraph contains references to the Unity and Uniqueness of G’d as well as to His Torah. The second paragraph deals with the principle of reward and punishment, the remembrance of the Exodus from Egypt which was a period during which G’d performed many miracles compelling the witnesses to believe in His primacy in the universe as well as convincing them that G’d takes a very personal interest in each one of His creatures.
Our sages in the Talmud have agreed that the correct spot to affix the mezuzah is within (upper part) the top third of the door frame. (Menachot 33). This is also clear from the Jerusalem Talmud Megillah near the end of the fourth chapter. The reason for this is to symbolize the third and uppermost part of the emanationכבוד which is known both by the name שדי and אדנ-י. [the concept of עשר מעלות, ten levels of sanctity, is not new and appears symbolically in our liturgy such as the blowing of the shofar in units of three times three, the recital of the Biblical verses in the Rosh Hashanah Mussaph prayer, three from each section of the Bible. In all these instances these divisions of three symbolize the attribute of כבוד as it manifests itself in a lower form, an intermediate form, and an upper form. In all of these divisions the tenth and highest unit represents the highest emanation כתר. [Placing the mezuzah near the top of the upright doorpost then symbolizes our striving for affinity to the highest level of sanctity. Ed.]. This is also why we write these names on the outside of the parchment of the mezuzah (Maimonides Hilchot Mezuzah 5,4). The word שדי is to be written in such a way that it is visible through a little hole in the upper half of the casing of the mezuzah. The parchment is affixed in an almost upright manner at a slight angle pointing in the direction of the entrance. This is why it is commonly known as מזוזה, the numerical value of which is the same as the name of G’d אדנ-י i.e. 65. That name also symbolizes that G’d is the שומר ישראל, “the guardian of the people of Israel.” The reason the word שדי is to be visible from the outside is that the Gentiles believe that the success of their domestic lives depends on the horoscopes of the people dwelling therein. Seeing that the name שדי represents the concept that this attribute of G’d defeats any horoscopic constellations, we write this on the outside to demonstrate the Power of G’d which we believe in. All good fortune originates with Him and not the horoscopes under which we are born.
We read that Eliphaz (quoting heretics) says in Job 22,17: ומה יפעל שדי למו, “what can Shaddai do about it?” In the following verse Eliphaz continues: “whereas it was He who filled their house with good things.”
There is a story told in Jerusalem Talmud Peyah 1,1 (Steinsaltz edition page כב) that the last Parthian king Artavan once sent a gift of a very precious pearl to Rabbi Yehudah Hanassi, asking to be sent something of equal value in return. Rabbi Yehudah Hanassi sent a mezuzah in return. When the king received the mezuzah he was dumbfounded that Rabbi Yehudah could consider this little piece of parchment as an equivalent to the precious pearl. He expressed his sentiments in no uncertain terms. Thereupon Rabbi Yehudah explained to the king that they had different sets of values, hence the king’s amazement. He went on to say that whereas the king’s gift was something that he, Rabbi Yehudah, would constantly have to guard against theft, etc., his own gift to the king was something hat would guard over the king and protect him. He quoted Proverbs 6,22 in support. Solomon writes: “When you walk it (‎Torah) will lead you; when you lie down it will watch over you. When you are awake it will talk to you.” Thus far the quote from the Talmud.
When someone affixes a mezuzah to his door he has to recite a benediction “who has sanctified us by means of His commandments and commanded us to affix a mezuzah.” Seeing it is not a commandment which one fulfills regularly, one also says the benediction שהחיינו, acknowledging the kindness of G’d in allowing us to live to this point in time.
דיון
  • מהו תפקיד המזוזה על פי כל אחד מהמקורות הנ"ל?
חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד, וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקדוש ב"ה ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן, וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים, אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא שנאמר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, בריך רחמנא דסייען.
A person should pay heed to the precept of the Mezuzah; for it is an obligation perpetually binding upon all. Whenever one enters or leaves a home with the Mezuzah on the doorpost, he will be confronted with the Declaration of God's Unity, blessed be His holy name; and will remember the love due to God, and will be aroused from his slumbers and his foolish absorption in temporal vanities. He will realize that nothing endures to all eternity save knowledge of the Ruler of the Universe. This thought will immediately restore him to his right senses and he will walk in the paths of righteousness. Our ancient teachers said: He who has phylacteries on his head and arm, fringes on his garment and a Mezuzah on his door may be presumed not to sin, for he has many monitors—angels that save him from sinning, as it is said, (Psalms 34:8) "The angel of the Lord encampeth round about them that fear Him and delivereth them".
מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ, אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקב"ה ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם.
It is a universal custom to write the word Shaddai (Almighty) on the other side of the Mezuzah, opposite the blank space between the two sections. As this word is written on the outside, the practice is unobjectionable. They, however, who write names of angels, holy names, a Biblical text or inscriptions usual on seals, within the Mezuzah, are among those who have no portion in the world to come. For these fools not only fail to fulfill the commandment but they treat an important precept that expresses the Unity of God, the love of Him, and His worship, as if it were an amulet to promote their own personal interests; for, according to their foolish minds, the Mezuzah is something that will secure for them advantage in the vanities of the world.*A reproof to those who sell Mezuzoth to be worn as amulets !
מצות עשה לכתוב פרשת שמע והיה אם שמוע ולקובען על מזוזת הפתח דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך וצריך ליזהר מאד בה כמו שאחז"ל כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא מפני שיש במזוזה יחודו של הקב"ה ותמיד בבואו ובצאתו יזכור יחודו של הקב"ה ויתן יראתו על פניו לבלתי יחטא וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו דכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואם אינו זהיר בה יתקצרו דמכלל הן אתה שומע לאו וכן דרשו חכמים בעון מזוזה בניו ובנותיו מתים קטנים דכתיב דם נפשות אביונכם נקיים וסמיך ליה לא במחתרת מצאתים וגדולה מזה שהבית נשמר על ידה כמו שדרשו בפסוק ה' שומרך וגומר מלך ב"ו מבפנים ועבדיו שומרין אותו מבחוץ ואתם ישנין על מטתכם והקב"ה שומר אתכם מבחוץ וע"כ נתינתה בטפח החיצון שיהא כל הבית לפנים הימנה ובשמירתה ומ"מ לא יהא כוונת המקיימה אלא לקיים מצות הבורא יתעלה שצונו עליה:
דיון
  • שימו לב למתח שנוצר ביחס לשאלת תפקידה של המזוזה בדבריהם של הרמב"ם והטור.
  • כיצד הייתם מיישבים את המתח בכל אחד מהמקורות?
דף מספר 8 בסדרה 25 שנה לאלול, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23