הדף מאת: טלי גורן-ספיר וליונל מיטלפונקט / תמורה – יהדות ישראלית
מתוך פרקי השבוע בחרנו להתמקד בתיאור מצבה של מנהיגות שבט אפרים, המאופיינת בשכרות ושיכרון כוח וביהירות.
פסוקי הפתיחה בפרק מתארים מנהיגים שיכורים שאינם מתפקדים, בעלי שיפוט לקוי, ששיכרון הכוח מביא אותם לאובדן דרך וזוהמה, והופך את החברה לחברה חולה.
הלימוד עוסק בהשלכות השכרות על חיינו, כפרטים וכחברה. פרקנו מלמד כי המנהיגים בימי ישעיהו, גם מנהיגי אפרים וגם מנהיגי יהודה, היו אלכוהוליסטים. הנביא מוכיח אותם על שכרותם ומתריע כי היא תביא לתוצאות הרסניות, אישיות, חברתיות וכלכליות.
בפרק כ"ח מתריע הנביא ישעיהו על שכרותם של מנהיגי אפרים:
(א) הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא-שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן. (ב) הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד. (ג) בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם. (ד) וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה. (ה) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ. (ו) וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל-הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה. (ז) וְגַם-אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן-הַיַּיִן תָּעוּ מִן-הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה. (ח) כִּי כָּל-שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.
(א) הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא-שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן. (ב) הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד. (ג) בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם. (ד) וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה. (ה) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ. (ו) וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל-הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה. (ז) וְגַם-אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן-הַיַּיִן תָּעוּ מִן-הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה. (ח) כִּי כָּל-שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.
Woe to the crown of pride of the drunkards of Ephraim, And to the fading flower of his glorious beauty, Which is on the head of the fat valley of them that are smitten down with wine! Behold, the Lord hath a mighty and strong one, As a storm of hail, a tempest of destruction, As a storm of mighty waters overflowing, That casteth down to the earth with violence. The crown of pride of the drunkards of Ephraim Shall be trodden under foot; And the fading flower of his glorious beauty, Which is on the head of the fat valley, Shall be as the first-ripe fig before the summer, Which when one looketh upon it, While it is yet in his hand he eateth it up. In that day shall the LORD of hosts be For a crown of glory, and for a diadem of beauty, Unto the residue of His people; And for a spirit of judgment to him that sitteth in judgment, And for strength to them that turn back the battle at the gate. But these also reel through wine, And stagger through strong drink; The priest and the prophet reel through strong drink, They are confused because of wine, They stagger because of strong drink; They reel in vision, they totter in judgment. For all tables are full of filthy vomit, and no place is clean.
דיון
כלפי מה מתריע הנביא? ממה הוא חושש?
נסו לתאר מצבי שכרות בחייכם האם שכרות היא בהכרח תוצאה של שתיית יין מופרזת? האם אפשר להרחיב מצב של 'שכרות' גם על תחומים אחרים בחיים? תנו דוגמאות.
כלפי מה מתריע הנביא? ממה הוא חושש?
נסו לתאר מצבי שכרות בחייכם האם שכרות היא בהכרח תוצאה של שתיית יין מופרזת? האם אפשר להרחיב מצב של 'שכרות' גם על תחומים אחרים בחיים? תנו דוגמאות.
שכרות = כסלות
פרק כ"ו בספר משלי ממשיל את השיכור לכסיל:
"חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים"
"חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים"
As a thorn that cometh into the hand of a drunkard, So is a parable in the mouth of fools.
דיון
נסו להסביר את המשל
מהו 'חוח' במשליו של שלמה המלך? היעזרו בביטוי 'שושנה בין החוחים' מיהי השושנה ומיהם החוחים? מה אפשר ללמוד מזה על החוח ועל הכסיל?
נסו להסביר את המשל
מהו 'חוח' במשליו של שלמה המלך? היעזרו בביטוי 'שושנה בין החוחים' מיהי השושנה ומיהם החוחים? מה אפשר ללמוד מזה על החוח ועל הכסיל?
"וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל"
He that hideth hatred is of lying lips; And he that uttereth a slander is a fool.
דיון
כיצד מתקשר המשל לכסיל?
מה להבנתכם קורה לשיכור לפי הפסוק במשלי כ"ו, ט?
אילו מצבי שיכרון נוספים אתם מכירים ומה המחירים שלהם?
כיצד מתקשר המשל לכסיל?
מה להבנתכם קורה לשיכור לפי הפסוק במשלי כ"ו, ט?
אילו מצבי שיכרון נוספים אתם מכירים ומה המחירים שלהם?
ערים בלילה - התדרדרות אישית
Error loading media...
https://www.youtube.com/watch?v=IzRAq_gpemo
הסרט ערים בלילה, הבמאית שיר לוי
© כל הזכויות שמורות לשיר לוי
www.youtube.com
הסרט ערים בלילה, הבמאית שיר לוי
© כל הזכויות שמורות לשיר לוי
www.youtube.com
דיון
צפו יחד בסרטון "הורים ערים" (7:12 דקות)
דיון:
במהלך הסרט אומר אחד ההורים: "יש שם ילדים טובים, ילדים מבולבלים, שחושבים שהם צריכים להתחפש למשהו שראו בסרטים".
מהו הבלבול שאתם מזהים בסרטון ועל איזה רקע הוא צומח?
מהי תרומת עולם המבוגרים לבלבול זה?
צפו יחד בסרטון "הורים ערים" (7:12 דקות)
דיון:
במהלך הסרט אומר אחד ההורים: "יש שם ילדים טובים, ילדים מבולבלים, שחושבים שהם צריכים להתחפש למשהו שראו בסרטים".
מהו הבלבול שאתם מזהים בסרטון ועל איזה רקע הוא צומח?
מהי תרומת עולם המבוגרים לבלבול זה?
כי היין כשיצא מגופו, והיגון בא בלבו
ההוא תלמידא דהוה חסיד והוה ליה אבא ושתי חמרא טובא, ובכל עידן דהוה נפיל בשוקא אתו עולמיא ומכין יתיה באבנים ובצרורין, וצווחין וקורין בתרוי חזו שיכרא [=תלמיד אחד היה חסיד, והיה לו אבא שהיה שותה הרבה יין, ובכל פעם שהיה נופל בשוק, היו באים נערים ומכים אותו באבנים ובצרורות, וצועקים וקוראים אחריו: "ראו שיכור"]. וכשראה בנו החסיד הוא מכלים ושואל את נפשו למות, ובכל יום אומר לו אבא אני אשגר ויביאו לך לביתך מכל היין שמוכרין במדינה ולא תלך לשתות בבית היין, שאתה עושה חרפה ממני וממך, והוא אומר לו כן פעם אחת ושתים בכל יום, עד שאמר אביו שיעשה כמו שהוא אומר, שלא ילך לשתות בבית היין. וכן עשה החסיד שהוא עושה לו בכל יום ובכל לילה מאכל ומשתה ומישנו במטתו ואחר הולך לו. פעם אחת היה יורד מטר, ויצא החסיד לשוק והיה הולך לבית הכנסת לתפלה, וראה שכור אחד שהוא שוכב בשוק ואמת המים יורד עליו, והבחורים והנערים מכין אותו באבנים ובצרורין ומשליכין חומר [=בוץ] בפניו ובתוך פיו. כשראה זה החסיד אמר בלבו אלך לאבא ואביאנו לכאן, ואראה לו זה השכור והחרפה שעושין ממנו הבחורים והנערים, אולי ימנע פיו מלשתות בבית היין ולהשתכר. וכן עשה, הביאו לשם והראהו לו. מה עשה אביו הזקן, הלך אצל השכור ושאל לו באיזה בית שתה אותו יין שהיה משתכר בו. אמר לו בנו החסיד, אבא, בשביל זה קראתיך?! אלא [כדי] שתראה החרפה שעושים לזה. כי כן עושים לך בעת שאתה שותה, אולי שתמנע פיך מלשתות בבית היין, אמר לו בני, בחיי אין לי תענוג וגן עדן אלא זה. כששמע החסיד הלך לו במפח נפש. אבל לא שמחת היין הפקודים והתורה, כי היין כשיצא מגופו והיגון בא בלבו זה יוצא וזה בא, והתורה והמצוה הוא העונג והשמחה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר: "כי היא חייך ואורך ימיך", בעולם הזה ובעולם הבא שכלו ארוך.
ההוא תלמידא דהוה חסיד והוה ליה אבא ושתי חמרא טובא, ובכל עידן דהוה נפיל בשוקא אתו עולמיא ומכין יתיה באבנים ובצרורין, וצווחין וקורין בתרוי חזו שיכרא [=תלמיד אחד היה חסיד, והיה לו אבא שהיה שותה הרבה יין, ובכל פעם שהיה נופל בשוק, היו באים נערים ומכים אותו באבנים ובצרורות, וצועקים וקוראים אחריו: "ראו שיכור"]. וכשראה בנו החסיד הוא מכלים ושואל את נפשו למות, ובכל יום אומר לו אבא אני אשגר ויביאו לך לביתך מכל היין שמוכרין במדינה ולא תלך לשתות בבית היין, שאתה עושה חרפה ממני וממך, והוא אומר לו כן פעם אחת ושתים בכל יום, עד שאמר אביו שיעשה כמו שהוא אומר, שלא ילך לשתות בבית היין. וכן עשה החסיד שהוא עושה לו בכל יום ובכל לילה מאכל ומשתה ומישנו במטתו ואחר הולך לו. פעם אחת היה יורד מטר, ויצא החסיד לשוק והיה הולך לבית הכנסת לתפלה, וראה שכור אחד שהוא שוכב בשוק ואמת המים יורד עליו, והבחורים והנערים מכין אותו באבנים ובצרורין ומשליכין חומר [=בוץ] בפניו ובתוך פיו. כשראה זה החסיד אמר בלבו אלך לאבא ואביאנו לכאן, ואראה לו זה השכור והחרפה שעושין ממנו הבחורים והנערים, אולי ימנע פיו מלשתות בבית היין ולהשתכר. וכן עשה, הביאו לשם והראהו לו. מה עשה אביו הזקן, הלך אצל השכור ושאל לו באיזה בית שתה אותו יין שהיה משתכר בו. אמר לו בנו החסיד, אבא, בשביל זה קראתיך?! אלא [כדי] שתראה החרפה שעושים לזה. כי כן עושים לך בעת שאתה שותה, אולי שתמנע פיך מלשתות בבית היין, אמר לו בני, בחיי אין לי תענוג וגן עדן אלא זה. כששמע החסיד הלך לו במפח נפש. אבל לא שמחת היין הפקודים והתורה, כי היין כשיצא מגופו והיגון בא בלבו זה יוצא וזה בא, והתורה והמצוה הוא העונג והשמחה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר: "כי היא חייך ואורך ימיך", בעולם הזה ובעולם הבא שכלו ארוך.
And to the elders of Israel: Rabbi Akiva said, "Israel is compared to a bird - just like a bird cannot fly without wings, so [too,] Israel cannot do anything without elders. Rabbi Yose bar Chalafta said, "Great is old age - as if they are elders, they are beloved; and if they are youths, the Holy One, blessed be He, makes old age spring upon them [early]." Rabbi Shimon ben Yochai said, "Not [only] in one place, nor in two or three places do we find that the Omnipresent dispenses honor to the elders: In Egypt, as it is stated (Exodus 3:18), 'And they will listen to your voice and you will come, you and the elders of Israel'; at the [burning] bush, 'Go and collect the elders of Israel' (Exodus 3:16); at Sinai, 'you and Aharon, Nadav and Avihu and seventy of the elders of Isreal' (Exodus 24:10); at the tent of meeting, 'to Aharon and to his sons and to the elders of Israel. So [too,] in the future to come, the Holy One, blessed be He, dispenses honor to the elders, as it is stated (Isaiah 24:23), 'And the moon will be embarrassed and the sun ashamed, since the King, the Lord of hosts [will be] on Mount Zion and in Jerusalem and across from His elders will be honor.'" The Sages, may their memory be blessed, said, "The Holy One, blessed be He, will in the future make an assembly of His elders. And that is what the verse states, 'since the King, the Lord of hosts [will be] on Mount Zion and in Jerusalem and across from His elders will be honor.'" And the Holy One, blessed be He, honors the righteous ones and the pious ones, but any time that a mistake comes from them, He chastises them. See that which is written about the sons of Aharon, as they were assistant priests and erred with wine, as so did they, may their memory be blessed, say - that they were inebriated with wine; and hence the Holy One, blessed be He, commanded after their death, to warn about wine, as it is stated, "Wine and strong drink shall you not drink, you and your sons with you." The Holy One, blessed be He, said, "Be careful with wine. See that which Noach did, as he began to err with it, as it is stated (Genesis 9:20), 'And Noah, the man of the earth, began to plant a vineyard,' and it is written (Genesis 9:21), 'And he drank from the wine and he became drunk and he revealed himself.' What caused him to become disgraced? The wine. And it caused him to bring a curse upon his seed, as it is stated (Genesis 9:25), 'And he said, "Cursed is Canaan."' And hence, be warned about wine, since wine brings a person to all the sins in the world - to licentiousness, to the spilling of blood, to theft and to all the [other] sins in the world." And does it not gladden the heart of man; and the verse praise it like one reading in the Torah? As it is stated, (Psalms 104:15), "And wine gladdens the heart of a man," and it states (Pslams 19:9), "The precepts of the Lord, gladdening the heart." And further, He bequeaths the Garden of Eden to those occupied with Torah and its precepts, as it is stated (Deuteronomy 30:20), "as it is your life and the length of your days"; and a drunk - when the wine is still with him - sits happily, as if he was sitting in the Garden of Eden. [The resolution is] like [the story of] that student who was a pious man, and he had a father that drank heavily. And each time he would fall in the marketplace [from drinking], people would come and hit him with stones and pebbles. And they would yell and call out behind him, "Look at the drunkard." And when his son the pious man saw, he was embarrassed and wished for his soul to die. And every day, he would say to [his father,] "I will order [it] and they will bring you from every wine that they sell in the province to your house, and [just] don't go to drink in the tavern, such that you make a disgrace of yourself and of me." And he [would] say this to him once or twice every day, until his father said that he would do this, as he said, not to go to drink in the tavern. And so did the pious man do, that he would make food and drink for him every day and every night and put him to sleep in his bed, and then leave. One time, rain was falling and that pious man went out to the marketplace and was walking to the synagogue for prayer. And he saw a drunkard laying in the marketplace and a puddle of water was falling on him. And the young men and the youths were hitting him with stones and pebbles and throwing clay in his face and into his mouth. When this pious man saw, he said in his heart, "I will go to father and bring him to here, and I will show him this drunkard and the disgrace that the young men and youths make out of him; maybe he will prevent his mouth from drinking in the tavern and from getting drunk." And so did he do, he brought him to there and showed [the drunkard] to him. What did his old father do? He walked over to the drunkard and asked him in which [tavern] he drank that wine from which he became drunk. His pious son said to him, "Father, for this did I call you? Rather to see the disgrace they make out of him, as so do they do to you at the time that you drink - maybe you will prevent your mouth from drinking in the tavern?" He said to him, "My son, I have no enjoyment and Garden of Eden in my life besides this." When the pious man heard, he left with a bitter spirit. But the precepts and the Torah are not [just like] the joy of wine - since when the wine leaves his body, sorrow comes into his heart, 'this one leaves and that one comes'; but the Torah and the commandments are a delight and joy in this world and in the world to come, as it is stated, "as it is your life and the length of your days" - in this world and in the world to come, which is completely long. And you will find further with the sacrifices that it states about the lambs, "two one-year old unblemished lambs" (Numbers 28:9); about the bread, two issaron; but about the wine, [only] a quarter of a hin. So little would they offer [of the wine] to make known proper action (derekh erets). As much wine brings a person to sin, to great grief and to loss of the purse, as it is stated (Proverbs 23:31), "Do not ogle that red wine, as it lends its color to the cup, as it flows on smoothly" - in his home, such that there not be with what to cook, since he sells and gives everything for the sake of wine. Another [understanding]: Do not read it [as] "to the cup (kos)," but rather "to the purse (kis)," as he puts an evil eye into his purse. And so do you find with the Children of Ephraim, as it states (Hosea 7:11), "But Ephraim was like a silly dove, with no heart." Why? Because they drink much wine; and it states (Isaiah 28:1), "Woe, the crown of pride of the drunkards of Ephraim." And we have also found with a man and a woman that the verse states to take out their son to pelt him with stones, as it is stated (Deuteronomy 21:18), "And if a man has a son that is wild and rebellious," and it states (Deuteronomy 21:19), "And his father and his mother shall grab him." And why all of this? Because he went out to bad culture, such that he will spend his money, steal and do sins, and become liable for the death penalty. And before he becomes liable for death, "And his father and his mother shall grab him, etc. And all of the people of his city shall pelt him, etc." (Deuteronomy 21:19-21). And know [from this], that there is great evil in drinking much wine. And how much meat does he eat more than another man, for which he is liable for death? One litra. And another verse states, "Do not be of those who guzzle wine, or glut themselves on meat to them" (Proverbs 23:20). What is [the meaning of] "to them?" Meaning to say, to them do they do the evil - as they spend [all] their money and come to disgrace; and in the end, they become liable for death in this world and in the world to come.
דיון
מדרש חכמים זה עומד על מצב קיצוני של תופעת השכרות.
לו היה אותו חסיד בא בימינו אלה להתייעץ עמנו מה לעשות עם אביו ששותה לשוכרה איזו תשובה היה מקבל?
מה רע בעצם במעשה של האב? למי הוא מזיק? מה ההבדל בין 'גן עדן' של האב ל'גן עדן' של הבן? מה דעתכם על גישה האומרת שאין הבן צריך להתערב בבחירותיו של האב?
המדרש מתאר תופעה המנוגדת לסרטון ולמצבים רבים במציאות דווקא הילד הוא המוטרד משתיית האב, לעומת הורים שמוטרדים משתיית הילדים. האם אנו עוסקים בשני הצדדים של אותו מטבע, או שיש הבדלים מהותיים בין שתי התופעות?
מדרש חכמים זה עומד על מצב קיצוני של תופעת השכרות.
לו היה אותו חסיד בא בימינו אלה להתייעץ עמנו מה לעשות עם אביו ששותה לשוכרה איזו תשובה היה מקבל?
מה רע בעצם במעשה של האב? למי הוא מזיק? מה ההבדל בין 'גן עדן' של האב ל'גן עדן' של הבן? מה דעתכם על גישה האומרת שאין הבן צריך להתערב בבחירותיו של האב?
המדרש מתאר תופעה המנוגדת לסרטון ולמצבים רבים במציאות דווקא הילד הוא המוטרד משתיית האב, לעומת הורים שמוטרדים משתיית הילדים. האם אנו עוסקים בשני הצדדים של אותו מטבע, או שיש הבדלים מהותיים בין שתי התופעות?
'מעוות לא יוכל לתקון'? התדרדרות מנהיגותית
קראו את הפסוקים הבאים מתוך קוהלת, פרק א, פסוקים י"ב-י"ח:
(יב) אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם. (יג) וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ. (יד) רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. (טו) מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת. (טז) דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלִָם וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת. (יז) וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלֹת וְשִׂכְלוּת יָדַעְתִּי שֶׁגַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ. (יח) כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב-כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב.
(יב) אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם. (יג) וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ. (יד) רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. (טו) מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת. (טז) דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלִָם וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת. (יז) וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלֹת וְשִׂכְלוּת יָדַעְתִּי שֶׁגַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ. (יח) כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב-כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב.
I Koheleth have been king over Israel in Jerusalem. And I applied my heart to seek and to search out by wisdom concerning all things that are done under heaven; it is a sore task that God hath given to the sons of men to be exercised therewith. I have seen all the works that are done under the sun; and, behold, all is vanity and a striving after wind. That which is crooked cannot be made straight; And that which is wanting cannot be numbered. I spoke with my own heart, saying: ‘Lo, I have gotten great wisdom, more also than all that were before me over Jerusalem’; yea, my heart hath had great experience of wisdom and knowledge. And I applied my heart to know wisdom, and to know madness and folly—I perceived that this also was a striving after wind. For in much wisdom is much vexation; And he that increaseth knowledge increaseth sorrow.
דיון
קוהלת אומר: "מעוות לא יוכל לתקון, וחיסרון לא יוכל להימנות", וממשיך ואומר: "ואתנה ליבי לדעת חוכמה, ודעת הוללות ושכלות", כלומר: גם את החוכמה וגם את ההוללות והשכלות (סכלות) חוויתי בחיי, זה לצד זה. עם הכוח בא שיכרון הכוח.
האם אתם מסכימים עם המסר של קוהלת?
האם גם אתם מזהים בחייכם ובאישיותכם מצבים או נטיות של שיכרון כוח?
האם וכיצד ניתן להילחם בשיכרון הכוח?
קוהלת אומר: "מעוות לא יוכל לתקון, וחיסרון לא יוכל להימנות", וממשיך ואומר: "ואתנה ליבי לדעת חוכמה, ודעת הוללות ושכלות", כלומר: גם את החוכמה וגם את ההוללות והשכלות (סכלות) חוויתי בחיי, זה לצד זה. עם הכוח בא שיכרון הכוח.
האם אתם מסכימים עם המסר של קוהלת?
האם גם אתם מזהים בחייכם ובאישיותכם מצבים או נטיות של שיכרון כוח?
האם וכיצד ניתן להילחם בשיכרון הכוח?
יצחק רבין, טקס סיום מחזור בבי"ס לפיקוד ומטה, 1992
קטע מנאומו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בטקס סיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל, 1992
"לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה זהו צירוף שתי המילים "יהיה בסדר". צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיים היום-יום של מדינת ישראל, הוא בלתי-נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך-כלל כל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה"יהיה בסדר", אותה טפיחת כתף חברה'מנית, אותה קריצת עין, אותו "סמוך עלי", הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. אווירת ה"חפיף" היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר". השירות בצה"ל לקראת שנות האלפיים תובע מן המשרתים בו, מכם, מאותה חבורה שאתם שייכים אליה, שורה ארוכה-ארוכה של תכונות וכישורים אשר מייחדת אתכם מקבוצות רבות אחרות באוכלוסיה. היא הופכת אתכם לקבוצת איכות שמדינה שלמה ודואגת יכולה להשעין את ראשה על כתפיה, ולדעת שבטחונה נמצא בידיים הטובות ביותר. איכות שמדינה שלמה ודואגת יכולה להשעין את ראשה על כתפיה, ולדעת שבטחונה נמצא בידיים הטובות ביותר".
למקור השלם
קטע מנאומו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בטקס סיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל, 1992
"לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה זהו צירוף שתי המילים "יהיה בסדר". צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיים היום-יום של מדינת ישראל, הוא בלתי-נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך-כלל כל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה"יהיה בסדר", אותה טפיחת כתף חברה'מנית, אותה קריצת עין, אותו "סמוך עלי", הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. אווירת ה"חפיף" היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר". השירות בצה"ל לקראת שנות האלפיים תובע מן המשרתים בו, מכם, מאותה חבורה שאתם שייכים אליה, שורה ארוכה-ארוכה של תכונות וכישורים אשר מייחדת אתכם מקבוצות רבות אחרות באוכלוסיה. היא הופכת אתכם לקבוצת איכות שמדינה שלמה ודואגת יכולה להשעין את ראשה על כתפיה, ולדעת שבטחונה נמצא בידיים הטובות ביותר. איכות שמדינה שלמה ודואגת יכולה להשעין את ראשה על כתפיה, ולדעת שבטחונה נמצא בידיים הטובות ביותר".
למקור השלם
דיון
נסחו במילים שלכם, למה התכוון יצחק רבין זל?
אילו דוגמאות מביא רבין זל לביטוי הבעייתי 'יהיה בסדר'?
היכן נתקלתם בביטוי זה בחייכם? אילו רגשות הוא מעורר בכם?
האם גם בעיניכם 'יהיה בסדר' הוא ביטוי בעייתי? פרטו, נמקו והביאו דוגמאות מחייכם.
מה הקשר בין ביטוי זה לשכרות? האם אתם מוצאים הקבלות בין נאומו של יצחק רבין לנאומו של הנביא ישעיהו שראינו בתחילת הלימוד?
נסחו במילים שלכם, למה התכוון יצחק רבין זל?
אילו דוגמאות מביא רבין זל לביטוי הבעייתי 'יהיה בסדר'?
היכן נתקלתם בביטוי זה בחייכם? אילו רגשות הוא מעורר בכם?
האם גם בעיניכם 'יהיה בסדר' הוא ביטוי בעייתי? פרטו, נמקו והביאו דוגמאות מחייכם.
מה הקשר בין ביטוי זה לשכרות? האם אתם מוצאים הקבלות בין נאומו של יצחק רבין לנאומו של הנביא ישעיהו שראינו בתחילת הלימוד?
דף הנחיות למנחה:
דף_למנחה.doc
דף_למנחה.doc
דף מספר 56 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161