הדף מאת: תכנית בארי / מכון שלום הרטמן
שיעור לקראת חנוכה על הנס. אחד הסיפורים המרכזיים של חנוכה הוא סיפור נס פך השמן, והמצווה לפרסם את הנס עומדת בשורשה של הדלקת נרות החנוכה. חנוכה הוא הזדמנות לברר מהי המשמעות של הנס – האם ראוי לאדם לסמוך על הנס או שמא עליו לדאוג בעצמו למציאות? האם יש מצבים בחיינו שבהם עלינו לקוות לנס? השיעור מתאים במיוחד לשעת מחנך בכיתה יא.
לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס -שמא אין עושין לו נס.
Rabbi Yannai would examine the ferry and cross. The Gemara comments that Rabbi Yannai acted in accordance with his reasoning stated elsewhere, as he said: A person should never stand in a place of danger saying that they on High will perform a miracle for him, lest in the end they do not perform a miracle for him. And, moreover, even if they do perform a miracle for him, they will deduct it from his merits. Rabbi Ḥanin said: What is the verse that alludes to this? When Jacob said: “I am not worthy of all the mercies, and of all the truth, which You have shown unto Your servant” (Genesis 32:11), and he explains: Since You have bestowed upon me so much kindness and truth, my merits have been diminished. Similarly, the Gemara relates that Rabbi Zeira would not go out and walk among the palm trees on a day when there was a southern wind blowing due to the fear that the trees might fall on him.
דיון
- האם לדעתכם מקור זה שולל את קיומם של ניסים?
- כנגד מה יוצא המקור? נמקו.
- כיצד, על פי המקור, צריך האדם להתייחס לנס?
סידור התפילה, מתוך תפילת שמונה עשרה וברכת המזון
תפילת 'על הניסים'
ועל הנסים ועל הפרקן. ועל הגבורות. ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה
בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול החשמנאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל לשכחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך. ואתה ברחמך הרבים עמדת להם בעת צרתם. רבת את ריבם. דנת את דינם. נקמת את ניקמתם. מסרת גיבורים ביד חלשים. ורבים ביד מעטים. ורשעים ביד צדיקים. וטמאים ביד טהורים. וזדים ביד עוסקי תורתך. לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה. ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך. וטהרו את מקדשך. והדליקו נרות בחצרות קדשך. וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודאה. ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול סלה
תפילת 'על הניסים'
ועל הנסים ועל הפרקן. ועל הגבורות. ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה
בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול החשמנאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל לשכחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך. ואתה ברחמך הרבים עמדת להם בעת צרתם. רבת את ריבם. דנת את דינם. נקמת את ניקמתם. מסרת גיבורים ביד חלשים. ורבים ביד מעטים. ורשעים ביד צדיקים. וטמאים ביד טהורים. וזדים ביד עוסקי תורתך. לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה. ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך. וטהרו את מקדשך. והדליקו נרות בחצרות קדשך. וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודאה. ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול סלה
דיון
- מה הייתה הסכנה שנשקפה ליהודים מידי היוונים, על פי מקור זה?
- מהו נס חנוכה על פי מקור זה?
- האם לדעתכם, על פי מקור זה, ניצחון המכבים על היוונים היה אפשרי ללא הנס? מהי דעתכם האישית?
מרדכי ריווסמן, ימי החנוכה (תרגום מיידיש: אברהם אברונין)
ימי החנוכה
יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ,
בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ,
לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב,
סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב
הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.
נִצְחוֹן הַמַּכַּבִּים נְסַפֵּר, נְזַמֵּרָה
עַל הַיְּוָנִים אָז יָדָם כִּי גָּבֵרָה,
יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה,
עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה.
הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ...
© כל הזכויות שמורות למתרגם ולאקו"ם
www.acum.org.il
ימי החנוכה
יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ,
בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ,
לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב,
סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב
הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.
נִצְחוֹן הַמַּכַּבִּים נְסַפֵּר, נְזַמֵּרָה
עַל הַיְּוָנִים אָז יָדָם כִּי גָּבֵרָה,
יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה,
עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה.
הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ...
© כל הזכויות שמורות למתרגם ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
מהו נס חנוכה על פי מקור זה? מי חולל אותו?
האם לדעתכם בני אדם יכולים לחולל ניסים?
מהו נס חנוכה על פי מקור זה? מי חולל אותו?
האם לדעתכם בני אדם יכולים לחולל ניסים?
תלמוד בבלי
מַאי חֲנוּכָּה? [=מה היא חנוכה?] דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּכ"ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַּחֲנוּכָּה תְּמָנְיָא אִינוּן, דְּלָא לְמִסְפַד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן [=בכ"ה בכסלו ימי החנוכה, שמונה הם, שלא לספוד בהם ושלא להתענות בהם]. שֶכְּשֶנִּכְנְסוּ יְוָונִים לַהֵיכָל טִמְּאוּ כָּל הַשְּמָנִים שֶבַּהֵיכָל, וּכְשֶגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶל שֶמֶן שֶהָיָה מוּנָּח בּחוֹתָמוֹ שֶל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְמוֹנָה יָמִים. לְשָנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה. תלמוד בבלי, שבת כ"א ע"ב (בצירוף פירוש שטיינזלץ)
מושגים
מַאי חֲנוּכָּה? [=מה היא חנוכה?] דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּכ"ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַּחֲנוּכָּה תְּמָנְיָא אִינוּן, דְּלָא לְמִסְפַד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן [=בכ"ה בכסלו ימי החנוכה, שמונה הם, שלא לספוד בהם ושלא להתענות בהם]. שֶכְּשֶנִּכְנְסוּ יְוָונִים לַהֵיכָל טִמְּאוּ כָּל הַשְּמָנִים שֶבַּהֵיכָל, וּכְשֶגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶל שֶמֶן שֶהָיָה מוּנָּח בּחוֹתָמוֹ שֶל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְמוֹנָה יָמִים. לְשָנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה. תלמוד בבלי, שבת כ"א ע"ב (בצירוף פירוש שטיינזלץ)
מושגים
- תלמוד בבלי - חיבור קולקטיבי שבו מסוכמת הגותם של האמוראים במאות 3-5 לספירה כפרשנות והרחבה של המשנה, וכולל דברי הלכה ואגדה. האמוראים פעלו בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ-ישראל, ולפיכך ישנם שני תלמודים - התלמוד הירושלמי (הארץ-ישראלי) והתלמוד הבבלי שנחשב לחשוב מביניהם, ודיוניו ההלכתיים הם הבסיס להלכה הנוהגת עד היום. יש המדגישים כי התלמוד הבבלי מציג לעיתים קרובות נרטיב שונה (לפעמים אף באופן מהותי), מיצירתה של ארץ ישראל המשתקפת בספרות התנאים ובתלמוד הירושלמי, ומשקף את עולמם של יהודי בבל.
one is not bound to attend to it. Therefore, there is no reason to make certain from the outset to light it with materials that burn well, as even if it is extinguished, he is not required to relight it. However, he also holds that it is permitted to use its light. As a result, he must ensure that the wick burns well on Shabbat; if not, he is liable to come to adjust the flame in order to use its light. The third opinion is that which Rabbi Zeira said that Rav Mattana said, and others say that Rabbi Zeira said that Rav said: The wicks and oils with which the Sages said one may not light on Shabbat, one may, nevertheless, light with them on Hanukkah, both during the week and on Shabbat. Rabbi Yirmeya said: What is Rav’s reason? He holds that if it is extinguished, one is not bound to attend to it and relight it, and it is prohibited to use its light. Therefore, even on Shabbat, there is no concern lest he come to adjust the wick, as it is prohibited to utilize its light. The Gemara relates that the Sages said this halakha before Abaye in the name of Rabbi Yirmeya and he did not accept it, as he did not hold Rabbi Yirmeya in high regard. However, subsequently, when Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, the Sages said this halakha before Abaye in the name of Rabbi Yoḥanan, and he accepted it. Then Abaye said regretfully: Had I merited, I would have learned this halakha from the outset. The Gemara wonders: Didn’t he ultimately learn it and accept it? What difference does it make from whom and at what point he learned it? The Gemara answers: The practical difference is with regard to knowledge acquired in one’s youth, which is better remembered. With regard to the opinion that one need not rekindle the Hanukkah light if it is extinguished, the Gemara asks: And is it true that if the Hanukkah light is extinguished one is not bound to attend to it? The Gemara raises a contradiction from that which was taught in a baraita: The mitzva of kindling the Hanukkah lights is from sunset until traffic in the marketplace ceases. Does that not mean that if the light is extinguished, he must rekindle it so that it will remain lit for the duration of that period? The Gemara answers: No, the baraita can be understood otherwise: That if one did not yet light at sunset, he may still light the Hanukkah lights until traffic ceases. Alternatively, one could say that this is referring to the matter of its measure. One must prepare a wick and oil sufficient to burn for the period lasting from sunset until traffic ceases. If he did so, even if the light is extinguished beforehand, he need not relight it. The expression until traffic in the marketplace ceases is mentioned here, and the Gemara asks: Until when exactly is this time? Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Until the traffic of the people of Tadmor [tarmoda’ei] ceases. They sold kindling wood and remained in the marketplace later than everyone else. People who discovered at sunset that they had exhausted their wood supply could purchase wood from them. The Sages taught in a baraita: The basic mitzva of Hanukkah is each day to have a light kindled by a person, the head of the household, for himself and his household. And the mehadrin, i.e., those who are meticulous in the performance of mitzvot, kindle a light for each and every one in the household. And the mehadrin min hamehadrin, who are even more meticulous, adjust the number of lights daily. Beit Shammai and Beit Hillel disagree as to the nature of that adjustment. Beit Shammai say: On the first day one kindles eight lights and, from there on, gradually decreases the number of lights until, on the last day of Hanukkah, he kindles one light. And Beit Hillel say: On the first day one kindles one light, and from there on, gradually increases the number of lights until, on the last day, he kindles eight lights. Ulla said: There were two amora’im in the West, Eretz Yisrael, who disagreed with regard to this dispute, Rabbi Yosei bar Avin and Rabbi Yosei bar Zevida. One said that the reason for Beit Shammai’s opinion is that the number of lights corresponds to the incoming days, i.e., the future. On the first day, eight days remain in Hanukkah, one kindles eight lights, and on the second day seven days remain, one kindles seven, etc. The reason for Beit Hillel’s opinion is that the number of lights corresponds to the outgoing days. Each day, the number of lights corresponds to the number of the days of Hanukkah that were already observed. And one said that the reason for Beit Shammai’s opinion is that the number of lights corresponds to the bulls of the festival of Sukkot: Thirteen were sacrificed on the first day and each succeeding day one fewer was sacrificed (Numbers 29:12–31). The reason for Beit Hillel’s opinion is that the number of lights is based on the principle: One elevates to a higher level in matters of sanctity and one does not downgrade. Therefore, if the objective is to have the number of lights correspond to the number of days, there is no alternative to increasing their number with the passing of each day. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: There were two Elders in Sidon, and one of them acted in accordance with the opinion of Beit Shammai, and one of them acted in accordance with the opinion of Beit Hillel. Each provided a reason for his actions: One gave a reason for his actions: The number of lights corresponds to the bulls of the Festival. And one gave a reason for his actions: The number of lights is based on the principle: One elevates to a higher level in matters of sanctity and one does not downgrade. The Sages taught in a baraita: It is a mitzva to place the Hanukkah lamp at the entrance to one’s house on the outside, so that all can see it. If he lived upstairs, he places it at the window adjacent to the public domain. And in a time of danger, when the gentiles issued decrees to prohibit kindling lights, he places it on the table and that is sufficient to fulfill his obligation. Rava said: One must kindle another light in addition to the Hanukkah lights in order to use its light, as it is prohibited to use the light of the Hanukkah lights. And if there is a bonfire, he need not light an additional light, as he can use the light of the bonfire. However, if he is an important person, who is unaccustomed to using the light of a bonfire, even though there is a bonfire, he must kindle another light. The Gemara asks: What is Hanukkah, and why are lights kindled on Hanukkah? The Gemara answers: The Sages taught in Megillat Ta’anit: On the twenty-fifth of Kislev, the days of Hanukkah are eight. One may not eulogize on them and one may not fast on them. What is the reason? When the Greeks entered the Sanctuary they defiled all the oils that were in the Sanctuary by touching them. And when the Hasmonean monarchy overcame them and emerged victorious over them, they searched and found only one cruse of oil that was placed with the seal of the High Priest, undisturbed by the Greeks. And there was sufficient oil there to light the candelabrum for only one day. A miracle occurred and they lit the candelabrum from it eight days. The next year the Sages instituted those days and made them holidays with recitation of hallel and special thanksgiving in prayer and blessings. We learned there in a mishna with regard to damages: In the case of a spark that emerges from under a hammer, and went out of the artisan’s workshop, and caused damage, the one who struck the hammer is liable. Similarly, in the case of a camel that is laden with flax and it passed through the public domain, and its flax entered into a store, and caught fire from the storekeeper’s lamp, and set fire to the building, the camel owner is liable. Since his flax entered into another’s domain, which he had no permission to enter, all the damages were caused due to his negligence. However, if the storekeeper placed his lamp outside the store and it set fire to the flax, the storekeeper is liable, as he placed the lamp outside his domain where he had no right to place it. Rabbi Yehuda says: If the flax was set on fire by the storekeeper’s Hanukkah lamp that he placed outside the entrance to his store, he is not liable, as in that case, it is permitted for the storekeeper to place his lamp outside. Ravina said in the name of Rabba: That is to say that it is a mitzva to place the Hanukkah lamp within ten handbreadths of the ground. As if it should enter your mind to say that he may place it above ten handbreadths, why is the storekeeper exempt? Let the camel owner say to the storekeeper: You should have placed the lamp above the height of a camel and its rider, and then no damage would have been caused. By failing to do so, the storekeeper caused the damage, and the camel owner should not be liable. The Gemara rejects this: And perhaps one is also permitted to place the Hanukkah lamp above ten handbreadths, and the reason Rabbi Yehuda exempted the storekeeper was due to concern for the observance of the mitzva of kindling Hanukkah lights. He held that if you burden one excessively, he will come to refrain from performing the mitzva of kindling Hanukkah lights. Since the storekeeper placed the Hanukkah lamp outside at the behest of the Sages, the storekeeper should not be required to take extra precautions. With regard to the essence of the matter Rav Kahana said that Rav Natan bar Manyumi taught in the name of Rabbi Tanḥum:
דיון
- מהו נס חנוכה על פי מקור זה?
- מהו חלקם של המכבים בנס?
- האם המכבים יכלו לפתור בכוחות עצמם את בעיית השמן במקדש? מהו המסר העולה ממקור זה לגבי מקומם של ניסים בחיינו?
קישורים לרקע והרחבה:
אתר תכנית 'בארי'
אתר תכנית 'בארי'
דף הנחיות למנחה:
חנוכה 4.rtf
חנוכה 4.rtf