תהלים קכט-קלג: 'ממעמקים עננו'

מזמור ק"ל בתהלים עוסק בקריאה לאל לתיקון, קריאה מן התהומות בבקשה למענה ולהתגלות וביטחון בישועה שתבוא.

דיון
מזמור ק"ל בתהלים הוא המזמור החותם את נוסח הסליחות לקראת הימים הנוראים לעדות המזרח. בדף לימוד זה נחלק את המזמור לארבעת בתיו ונאיר כל בית בתורו, דרך מקורות נוספים.

דיון
הבית השני של מזמור ק"ל, פסוקים ג-ד, עוסק בסליחה. בפיוטי הסליחות נפוץ המוטיב של בקשת סליחה לפנים משורת הדין, מתוך תחושה שהסליחה אינה מגיעה לנו. פסוק זה מספר דניאל משולב בכמה מפיוטי הסליחות הנפוצים:

דיון
אחרי בקשת הסליחה בבית השני של המזמור, לפנים משורת הדין, מגיעה בבית השלישי בקשה להתגלות, לדיבור ישיר עם הא-ל. בבית השלישי והרביעי יש תקווה להצלה והבעת בטחון בישועה שתבוא.
נלמד בתים אלה לאור טקסטים שמתייחסים גם הם לבקשה למענה ולתקווה לגאולה.

אהוד בנאי, ענה לי
ענה לי/ אהוד בנאי
אני לא מצליח להבין מה אתה אומר
אני לא שולט בשפה שאתה מדבר
אולי זו טעות במספר אולי תקלה
אולי כדאי שננתק וננסה מהתחלה.

אני שומע אותך מקוטע יש רעש כמו ים
כנראה שאין כאן קליטה אתה נעלם
אני עדיין ממתין על הקו שיגיע התור
אני נשאר כל הזמן מחובר אולי תחזור
האם יש כאן אי הבנה שמיד תתגלה ליה
אם אתה עדיין איתי?
ענה לי.

מדוע אתה מדבר רק בשפת סימנים
אולי ניפגש בקרוב פנים אל פנים
אני רוצה להבין מה אתה בעצם רוצה
אני מוכן ללכת אתך עד לקצה הקצה
האם אני על שיחה ממתינה ומיד תתפנה ליה
אם אתה עדיין איתי?
ענה לי.

האם שלחת אלי עכשיו שדר בהול
זה אתר לא מוכר האם אני עובר את הגבול
אם יש בעיה אני מוכן לעזור
אולי יש כאן נתק זמני שמיד יעבור
האם קראת בשמי או שזה רק נדמה לי
האם אתה עדיין איתי?
ענה לי.

האם אתה שם או שאני מדבר אל עצמי
שאצא לקראתך או שאשאר במקומי
אם אפשר בבקשה דבר שפה ברורה
כי אני לא מצליח להבין מה בעצם קרה
קולך בא והולך כל הזמן משתנה לי
האם אתה עדיין איתי?
ענה לי.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

מתוך הסליחות, מחבר לא ידוע
עֲנֵנוּ אֶלֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ:
עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ:

עֲנֵנוּ אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנוּ:

עננו בזכותיה דבר יוחאי עננו:

עננו משגב האמהות עננו:

עננו עזרת השבטים עננו:

עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ:

דיון

הציפייה למענה:

• מדוע היא כה דחופה?
• מה תפקידה?
• האם מגיע לבסוף המענה?
• מה יוצרת ציפייה כזו בחיי המצפה, או בעולם?

אמה פלייר, המקדש הנעלם, הוצאת הספרים הארץ ישראלית 1945
בשנת השבע-עשרה לימי חיי, קרה לי מקרה מוזר שהשפיע השפעה מכריעה על חיי ויטביע עליהם את חותמו....
...עמיתי אשר ידע כי יום חג גדול ליהודים הוא היום הזה, הציע לי להיכנס לבית הכנסת. הסכמתי להצעתו בלי פקפוקים. אילו הייתי לבדי, לא הייתי עושה צעד זה לעולם משום שאסור לקתולי אדוק להיכנס לאיזה בניין השייך לדת אחרת, ועל אחת כמה וכמה שעליו להימנע מלהשתתף באיזו חגיגה דתית שהיא. בית הכנסת היה מלא מפה לפה וכל המתפללים בו עמדו בדומיית-קודש. אחר כך הבינותי שהגעתי בשעה שבה מתחילים את תפילת הנעילה של יום הכיפורים
אולם, שני פרטים בייחוד עשו עליי רושם בשעה שהתבוננתי מסביבי במתפללים הכפופים על מחזוריהם. בראותי את הטליתות שבהן מעוטפים כל הנוכחים, חשבתי בתחילה שכולם חזנים. הרבה מהם שהיו לבושים בגדים לבנים ונפוצים פה ושם בין ההמון, היו דומים לכהן העומד באמצע ההיכל. שנית, נדמה לי שהכנסייה הדוממת הזאת הייתה מצפה לדבר מה העתיד להתרחש, ואומר לעמיתי: "למה הם מצפים אפוא"?
לְמה מצפים יהודים העומדים עטופי טליתות בדומיית-קודש בשעת הנעילה?
קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי
וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי...
יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה'
כִּי עִם ה' הַחֶסֶד
וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
... כפי שיכולתי להבין אחר כך, נתגלו לפניי במחזה זה בצורה מדויקת מאוד, שני קווים אופייניים: צורתה של הכהונה הקיבוצית המיוחדת ליהדות הגולה, ורוח הציפייה והאמונה בעתיד, המטביעה חותם מיוחד על כל פולחנה.היהדות, כירושה יקרה עתיקת-יומין, איננה פונה אל העבר אלא אל העתיד. תקוה עזה בניצחונם הסופי של הטוב והאמת, העמידה אותה על תִלה במשך הרבה דורות וחודרת לכל הוויתה. היא מצפה למשיח.
... מפגישה ראשונה זו נתגלתה הרוח הזאת בקרבי בתפילת העמידה הדוממת של נעילת יום הכיפורים.