פילוסופיית התשובה
הדף מאת: חיים אלבום
הרעיון של התשובה הוא רעיון רווי פרדוקסים, המחשבה שאדם שנברא ע"י האל יפעל בניגוד לרצונו של האל אינו מתיישב עם ההיגיון. המחשבה שאדם, שחטא כלפי מצוותיו של האל, יכול לחזור בו, להתחרט ולקבל על עצמו שינוי, גם כאשר ברור כי יחטא שוב, גם הוא אינו הגיוני. המקורות בדף מבקשים להציע הבנות לרעיונות העומדים מאחורי התשובה.
רשות לכל אדם נתונה
רשות לכל אדם נתונה - אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. [...] אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כִּילַי [=קמצן] או שוֹעַ [=עשיר ונדיב] וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיִכְפֵּהוּ [=יכריח אותו] ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה [...] אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע...
Every man was endowed with a free will; if he desires to bend himself toward the good path and to be just it is within the power of his hand to reach out for it, and if he desires to bend himself to a bad path and to be wicked it is within the power of his hand to reach out for it. This is known from what it is written in the Torah, saying: "Behold, the man is become as one of us, to know good and evil" (Gen. 3.22), that is as if saying: "Behold, this species, man, stands alone in the world, and there is no other kind like him, as regards this subject of being able of his own accord, by his reason and thought, to know the good and the evil, and to do whatever his inclination dictates him with none to stay his hand from either doing good or evil; and, being that he is so, 'Lest he put forth his hand, and take also from the tree of life, and eat, and live forever'" (Ibid.)1Abodah Zarah, 16b; Megillah, 25a. G. Permit not your thought to dwell upon that which ridiculous fools of other peoples and a majority of asinine individuals among the children of Israel say, that the Holy One, blessed is He! decrees at the very embryonic state of every man whether he should be just or wicked. The matter is not so. Every man is capable of being as just as Moses our Master or as wicked as Jeroboam, wise or incony, merciful or human, miser or philanthropist, and so in all other tendencies. There is none to either force things upon him or to decree things against him; either to pull him one way or draw him another way, but he alone, of his own free will, with the consent of his mind, bends to any path he may desire to follow. It is concerning this that Jeremiah said: "Out of the mouth of the Most High proceedeth not the evil and the good" (Lam. 3. 38),2I am amazed that the English version of the American Jewish Publication Society, too, makes this sentence interrogatory. G. which is as if saying, the Creator decrees not that man should be either good or bad. Now, this being so, the consequence hereof is that the sinner alone brought harm upon himself. It is, therefore, meet that he should lament and shed tears because he sinned, and because of what he did to his soul and rewarded it with evil. Even this is the meaning of the succeeding Verse: "Wherefore doth a living man complain, or a strong man? Because of his sins" (Ibid.)3The English version in all existing translations is entirely opposed to what was an accepted doctorine by all medieval and modern Hebrew scholars. I corrected it to harmonize the texts. G. Again, he continues, in the succeeding Verse seeing that it all is in our power, and we did all the evil of our own free will and accord, it is, indeed meet for us to turn in repentance and abandon our wickedness, for our free will is in our hands now as well as at the time we committed the sins saying: "Let us search and try our ways, and return to the Lord" (Ibid.–40).4See Niddah, 16b; but the Maimoni doctorine does not contradict that text; you can not teach a brainless idiot wisdom, but a man with brains is often a charlatan; the choice is his. C. G.
תשובתו של פרעה
דבר אחר, "כי אני הכבדתי את לבו", אמר ר' יוחנן: מכאן פתחון פה למינין לומר, לא הייתה ממנו שיעשה תשובה; שנאמר: "כי אני הכבדתי את לבו"! אמר ליה [=לו] ר' שמעון בן לקיש: ייסתם פיהם של מינים, אלא (משלי ג, לד): "אם ללצים הוא יליץ", שהקב"ה מתרה בו באדם פעם ראשונה, שנייה ושלישית, ואינו חוזר בו הוא נועל לבו מן התשובה, כדי לפרוע ממנו מה שחטא. אף כך פרעה הרשע, כיון ששיגר הקב"ה ה' פעמים ולא השגיח על דבריו אמר לו הקב"ה: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך. הווי: "כי אני הכבדתי את לבו".

מושגים
  • שמות רבה - מדרש אגדה ארץ-ישראלי לספר שמות. חלקו הראשון דומה בסגנונו לבראשית רבה, וייתכן כי הוא המשכו (המאה ה- 5 לספירה). חלקו השני מאוחר יותר, מימי הביניים.
Another explanation: For I have hardened his heart - Rabbi Yochanan said: Does this not provide heretics with an opportunity to open their mouths to say that he had no means of repenting, as it say "For I have hardened his heart". Rabbi Shimon ben Lakish said to him: Let the mouths of the heretics be stopped up. Rather, (Mishlei 3:34) If it concerns the scorners, he scorns them. When the Holy One Blessed be He warns a man once, twice, thrice and he doesn't repent, and G-d will close his heart against repentance so that He should not exact vengeance from him for his sins. So to with the wicked Pharaoh, since Hashem sent five times to him and he took no notice, G-d then said: "You have stiffened your neck and hardened your heart; well, I will add impurity to your impurity". Hence, "For I have hardened his heart". What does "I have hardened" imply? That G-d made his heart like a liver (כבד) into which even if boiled a second time no juice enters; so also was the heart of Pharaoh made like a liver, and he did not receive the words of G-d. Hence, "For I have hardened his heart".
אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע [...], היאך [איך] היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך, הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם, והוא [האדם] מתחילת ברייתו כבר נגזר עליו? [...] ומה מקום היה לכל התורה כולה ובאיזה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק, [אלוהים, שהוא] השופט כל הארץ, לא יעשה משפט? ואל תתמה ותאמר היאך [איך] יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ [שירצה] [...] וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו [אלוהים]?! [...] דע, שהכל כחפצו [של אלוהים] יעשה [...]. כיצד? כשם שהיוצר חפץ להיות [שתהיה] האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה [...], ככה חפץ להיות [שיהיה] האדם רשותו בידו [...], אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל, עושה כל שהאדם יכול לעשות. [...]

הסברים
  • אם אלוהים היה מחליט מראש אם אדם יהיה צדיק או רשע, לא היה טעם לשלוח את הנביאים, שיראו לעם מהי הדרך הטובה ולא היה צורך בתורה! אלוהים רוצה שתהיה בידינו האפשרות לבחור כיצד להתנהג
Had the decree of God prompted man to be either just or wicked, or had there been a fundamentally inborn something to draw man to either of the paths, or to any one branch of knowledge, or to a given tendency of the tendencies, or to particular act of all actions as the astrologists maintain by their foolish inventions, how did He charge us by the prophets, to do thus and not to do such, improve your ways, and do not follow your wickedness, whereas man from his embryonic state already had a decree of his conduct issued, or his inborn nature draws him toward a given path of conduct from which he can not deviate? Moreover, what need would there be, under such circumstances, for the Torah altogether? And by what law, and under what system of justice could the wicked be punished, or the just rewarded? Shall the judge of the whole earth not exercise justice? Now, do not wonder and ask: "How is it possible for man to do what his heart desires, and have his entire course of action lodged within himself seeing that he can not do aught in the world without the permission of his Master and without His Will, even as the Verse says: "Whatsoever the Lord pleased, that hath He done, in heaven and in earth, in the seas and in all deeps" (Ps. 135.6)? Know all that man does is in accordance with His Will, although our actions are really in our own keeping. For example? Even as it is the Creator's Will that fire and air shall ascend upward, and that water and earth shall descend downward, or that the sphere shall revolve in a circle, and that other creatures of the universe should likewise follow their respective natural laws, as it was His Will for them to be, so was it His Will that man shall have the free choice of conduct in his own hand, and that all his actions should be lodged within him, and that he should be neither forced or drawn, but he, of his own free will and accord, as God endowed him with, he exercises in all that is possible for man to do. He is, therefore, judged according to actions; if he did good, his is rewarded with good; and if he did wrong, he is punished. This is in harmony with what the prophet said: "This hath been of your own doing" (Mal. 1.9); and: "According as they have chosen their own ways" (Is. 66.3); and of this very subject Solomon said: "Rejoice O young man, in thy youth, and let thy heart cheer thee in the days of thy youth, and walk in the ways of thy heart, and in the sight of thine eyes; but know thou, that for all these things God will bring thee into judgment" (Ecc. 11. 9); as if saying: "True, it is within the power of thine hand to do so, but thou art to render an accounting on the day of judgment".6See Shabbat, 156a; Maimonides, herein, does not deny the variations in human intelligence, nor native excellence of one and native shortcomings of another; what he maintains is that man is not governed in his conduct by natural laws, as is every creature below him. G.
שפינוזה, "אתיקה", הקדמה לחלק ג: על מקור הריגשות וטבען, (תרגם: ירמיהו יובל) הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 193-194
שפינוזה: האומנם בחירה חופשית?
רוב המחברים שכתבו על הריגשות ועל אורח חיי האדם נראים כעוסקים בדברים שמחוץ לטבע, ולא בדברים הנשמעים לחוקי הטבע המשותפים. אדרבה, דומה שהם משיגים את האדם בטבע כמן ממלכה בתוך ממלכה. שכן הם מאמינים שהאדם פורע את סדר הטבע יותר משהוא נשמע לו, ויש לו שלטון מוחלט על מעשיו, ואינו נקבע אלא על ידי עצמו. נוסף על כך, את הסיבה לחולשת האדם ולהפכפכנותו הם מייחסים לא לעוצמתו המשותפת (הכללית) של הטבע, אלא למי יודע איזה פגם בטבע האדם, שעל כן הם מקוננים עליו, לועגים ובזים לו או מה שקורה על פי רוב מקללים אותו. ומי שיודע להטיל דופי בחולשה של רוח האדם באופן חי ונמלץ יותר, נחשב למעין איש אלוהים.
רמב"ם, הלכות תשובה, פרק ה, הלכה ה
שמא [=אולי] תאמר: והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע, או לא ידע? אם ידע שהוא יהיה צדיק, אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו [=באמת]?! דע, שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מִדה ורחבה מִני ים [...]. וכשם שאין כוח באדם להשיג ולמצוא אמיתת הבורא, [...], אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא .[...] אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך. [...]

הסברים
  • הרמב"ם מסיים עניין זה ואומר, שברור לו שיש בחירה חופשית, אבל השאלה היא מה מקומו של אלוהים בעולם שיש בו גם אלוהים וגם בחירה חופשית, היא שאלה קשה מאוד, 'רחבה מני ים'
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) פסיקתא עמוד 497 - 496
קודם שנברא העולם היה הקב"ה לבדו בגבורתו, ועלה במחשבתו לבראות העולם והיה מחריש וחושב: היאך יברא [את העולם] ויתקיים מפני עונותיהם של בני אדם? וברא תשובה קודם שברא העולם [...]. דתנן [למדנו]: "הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רוב המעשה" (אבות פרק ג, ט"ו). כיצד? אדם יוצא לשוק ונשבע לַשֶּׁקֶר על מקח וממכר, רואה נשים ומהרהר, נכנס לפני השלטון ואינו מתנקה מלספר לשון הרע ונכנס לביתו מלא עוונות [חטאים]. ישן על מיטתו והפקיד רוחו ביד הקב"ה [...]. אמר דוִד לפני הקב"ה: אם אתה גובה מאדם עונו [מעניש אותו על פי חטאיו] לא יעמוד [יקום בבוקר] לעולם ממיטתו. אלא - בראת תשובה בעולמך: אף על פי שחטא, כיון שעשה תשובה מוחלין [סולחים] לו.

הסברים
  • האדם אמנם חוטא בחטאים רבים, אבל אלוהים, שהוא כל יכול, ברא גם את התשובה והותיר לאדם את האחריות לחייו - לעשות תשובה ולבקש סליחה על החטאים שחטאנו.
דף מספר 3 בסדרה כל התשובות נכונות, דפים נוספים בסדרה:
1 2 4 5