הדף מאת: חיים גרבר / 929- תנ"ך ביחד
מבין חמשת פרקי השבוע נתמקד בפרק ד', המתאר את מפלת ישראל בקרב לפני פלשתים ומותו של עלי.
הלימוד יתמקד בתיאור נסיבות מפלת הארון ותבוסת ישראל במלחמה, אשר מביאים למות עלי וללידת נכדו 'אי-כבוד'. מתוך דף הלימוד הזה נתבונן גם על שאר הפרקים המתארים את שהות הארון בשבי פלישתים ונשאל מה מקור כוחו של הקודש, של המקום או החפץ הדתי - האם הוא קדוש כשלעצמו או רק בהיותו ייצוג רוחני?
(א) וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל, וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק. (ב) וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים; וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ. (ג) וַיָּבֹא הָעָם אֶל-הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמָּה נְגָפָנוּ ה' הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים? נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ. (ד) וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית-ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים; וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי-עֵלִי עִם-אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים - חָפְנִי וּפִינְחָס. (ה) וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית-ה' אֶל הַמַּחֲנֶה, וַיָּרִעוּ כָל-יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ. (ו) וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ, מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים? וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן ה' בָּא אֶל-הַמַּחֲנֶה. (ז) וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ, בָּא אֱלֹהִים אֶל-הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ, כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם. (ח) אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה, אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר. (ט) הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם; וִהְיִיתֶם לַאֲנָשִׁים וְנִלְחַמְתֶּם. (י) וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו, וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי. (יא) וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִלְקָח; וּשְׁנֵי בְנֵי-עֵלִי מֵתוּ, חָפְנִי וּפִינְחָס.
הסברים
הסברים
- הפרק מתאר בכמה שלבים את מפלתם של ישראל:
1. מפלה ראשונה בפני פלישתים בה נהרגים 4,000 איש מישראל.
2. הוצאת הארון למחנה המלחמה ותגובת הפלשתים.
3. מפלה שניה בפני פלישתים בה נהרגים 30,000 איש מישראל.
And the word of Shemu᾽el came to all Yisra᾽el. Now Yisra᾽el went out against the Pelishtim to battle, and they pitched by Even-ha῾ezer: and the Pelishtim pitched in Afeq. And the Pelishtim put themselves in battle order against Yisra᾽el: and when they joined battle, Yisra᾽el was beaten before the Pelishtim: and they slew of the army in the field about four thousand men. And when the people had come into the camp, the elders of Yisra᾽el said, Why has the Lord smitten us to day before the Pelishtim? Let us fetch the ark of the covenant of the Lord out of Shilo to us, that, when it comes among us, it may save us out of the hand of our enemies. So the people sent to Shilo, that they might bring from there the ark of the covenant of the Lord of hosts, who sits upon the keruvim: and the two sons of ῾Eli, Ĥofni and Pineĥas, were there with the ark of the covenant of God. And when the ark of the covenant of the Lord came into the camp, all Yisra᾽el shouted with a great shout, so that the earth trembled. And when the Pelishtim heard the noise of the shout, they said, What is the noise of this great shout in the camp of the Hebrews? And they understood that the ark of the Lord was come into the camp. And the Pelishtim were afraid, for they said, God is come into the camp. And they said, Woe to us for there has not been such a thing before now. Woe to us! who shall deliver us out of the hand of these mighty gods? these are the gods that smote Miżrayim with all the plagues in the wilderness. Strengthen yourselves and act like men, O Pelishtim, lest you fall slaves to the Hebrews, as they have been slaves to you: quit yourselves like men, and fight. And the Pelishtim fought, and Yisra᾽el was beaten, and they fled every man to his tent: and there was a very great slaughter; for there fell of Yisra᾽el thirty thousand foot soldiers. And the ark of God was taken; and the two sons of ῾Eli, Ĥofni and Pineĥas, were slain.
(יב) וַיָּרָץ אִישׁ-בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא, וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל-רֹאשׁוֹ. (יג) וַיָּבוֹא וְהִנֵּה עֵלִי יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא יַד דֶּרֶךְ מְצַפֶּה כִּי הָיָה לִבּוֹ חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וְהָאִישׁ בָּא לְהַגִּיד בָּעִיר, וַתִּזְעַק כָּל-הָעִיר. (יד) וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת-קוֹל הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר, מֶה קוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה? וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְעֵלִי. (טו) וְעֵלִי בֶּן-תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה וְעֵינָיו קָמָה, וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת. (טז) וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל-עֵלִי, אָנֹכִי הַבָּא מִן-הַמַּעֲרָכָה וַאֲנִי מִן-הַמַּעֲרָכָה נַסְתִּי הַיּוֹם. וַיֹּאמֶר מֶה-הָיָה הַדָּבָר, בְּנִי? (יז) וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר, נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם-שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ, חָפְנִי וּפִינְחָס, וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה.
(יח) וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיִּפֹּל מֵעַל-הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד, וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. (יט) וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת-פִּינְחָס הָרָה לָלַת, וַתִּשְׁמַע אֶת-הַשְּׁמוּעָה אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ, וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי-נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. (כ) וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ, אַל-תִּירְאִי, כִּי בֵן יָלָדְתְּ; וְלֹא עָנְתָה וְלֹא-שָׁתָה לִבָּהּ. (כא) וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִיכָבוֹד, לֵאמֹר, גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל-חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. (כב) וַתֹּאמֶר, גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח, אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.
הסברים
(יח) וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיִּפֹּל מֵעַל-הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד, וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. (יט) וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת-פִּינְחָס הָרָה לָלַת, וַתִּשְׁמַע אֶת-הַשְּׁמוּעָה אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ, וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי-נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. (כ) וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ, אַל-תִּירְאִי, כִּי בֵן יָלָדְתְּ; וְלֹא עָנְתָה וְלֹא-שָׁתָה לִבָּהּ. (כא) וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִיכָבוֹד, לֵאמֹר, גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל-חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. (כב) וַתֹּאמֶר, גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח, אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.
הסברים
- סופו של הפרק מתאר את הגעת הבשורה על המפלה בקרב נגד פלשתים: מותם של 34,000 איש מישראל וחפני ופנחס ועל נפילתו של ארון האלוהים בידי פלשתים
And there ran a man of Binyamin out of the army, and came to Shilo the same day with his clothes rent, and with earth upon his head. And when he came, ῾Eli sat upon a seat by the wayside watching: for his heart trembled for the ark of God. And when the man came into the city, and told it, all the city cried out. And when ῾Eli heard the noise of the crying, he said, What is the noise of this multitude? And the man came in hastily, and told ῾Eli. Now ῾Eli was ninety eight years old; and his eyes were dim, and he could not see. And the man said to ῾Eli, I am he that came out of the battle line: indeed I fled to day out of the battle line. And he said, What has happened, my son? And the messenger answered and said, Yisra᾽el is fled before the Pelishtim, and there has been also a great slaughter among the people, and thy two sons also, Ĥofni and Pineĥas, are dead, and the ark of God is taken. And it came to pass, when he made mention of the ark of God, that he fell from off the seat backwards by the side of the gate, and his neck was broken, and he died: for he was an old man, and heavy. And he had judged Yisra᾽el for forty years. And his daughter in law, the wife of Pineĥas was with child, near to be delivered: and when she heard the tidings that the ark of God was taken, and that her father in law and her husband were dead, she bowed herself and gave birth; for her pains came upon her. And about the time of her death the women that stood by her said to her, Fear not; for thou hast born a son. But she answered not, neither did she regard it. And she named the child I-khavod, saying, Honour is departed from Yisra᾽el: because the ark of God was taken, and because of her father in law and her husband. And she said, Honour is departed from Yisra᾽el: for the ark of God is taken.
דיון
על פי רוב, מפלה בסדר גודל כזה מתוארת במקומות אחרים במקרא כתוצאה או כעונש על חטא גדול. אך במלחמה זו אין חטא כזה מופיע.
על פי רוב, מפלה בסדר גודל כזה מתוארת במקומות אחרים במקרא כתוצאה או כעונש על חטא גדול. אך במלחמה זו אין חטא כזה מופיע.
- עיינו בפסוקים וחשבו, האם יש רמז לחטא בפרק?
דיון
- בתיאור מותו של עלי - על מה מושם הדגש? איזו בשורה גורמת לו למות?
- מדרש השם של 'איכבוד', בנה של אשת פינחס, מופיע פעמיים, בשני הפסוקים החותמים את הפרק. מה באה הכפילות להדגיש?
הרב אמנון בזק, פרק ד - המפלה לפני פלשתים ומות עלי (א), אתר בית המדרש הוירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי
במה חטאו ישראל?
בניגוד לצפוי, עלי איננו ממתין לשמוע את תוצאות הקרב. אין הוא רואה את משמעותה המרכזית של המערכה בשאלת ניצחון ישראל או תבוסתו, שהיא המשקפת את השאלה החשובה ביותר - היש ה' בקרב ישראל, אם אין. במקום להתרכז בשאלה זו, מתוארת ציפייתו של עלי כדאגה שונה לחלוטין: "כִּי הָיָה לִבּוֹ חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים" (שם)...
...לא מפלתם של ישראל החרידה את עלי וגרמה למותו... לקיחת הארון - הסמל החיצוני, הביטוי הסמלי בלבד להשראת השכינה - היא שעשתה זאת. עם כל ההערכה למסירותו לארון, שלקיחתו נגעה ללבו עוד יותר ממותם של בניו, יש בתיאור זה גם ביקורת על עלי...
...המפלה נבעה מכך שלאחר מפלתם הראשונה לא חשבו בני ישראל כיצד לתקן את מעשיהם, אלא סברו שבהבאת ארון ה' למלחמה יזכו בניצחון. סיפור זה היווה דוגמה כיצד חדרו תפיסות אליליות גם לעבודת ה', באופן שאמצעי הפך למטרה, ויוחס לכלי הקודש כוח עצמאי, המנותק ממצבו הרוחני של עם ישראל. ראינו גם שהמקור לתפיסה זו היה עלי, מנהיגם הרוחני של ישראל, שאף הוא מוצג בפרק כמי שעיקר דאגתו נתונה לארון ה', ולא לעם ישראל ולמצבו הרוחני...
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.etzion.org.il
במה חטאו ישראל?
בניגוד לצפוי, עלי איננו ממתין לשמוע את תוצאות הקרב. אין הוא רואה את משמעותה המרכזית של המערכה בשאלת ניצחון ישראל או תבוסתו, שהיא המשקפת את השאלה החשובה ביותר - היש ה' בקרב ישראל, אם אין. במקום להתרכז בשאלה זו, מתוארת ציפייתו של עלי כדאגה שונה לחלוטין: "כִּי הָיָה לִבּוֹ חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים" (שם)...
...לא מפלתם של ישראל החרידה את עלי וגרמה למותו... לקיחת הארון - הסמל החיצוני, הביטוי הסמלי בלבד להשראת השכינה - היא שעשתה זאת. עם כל ההערכה למסירותו לארון, שלקיחתו נגעה ללבו עוד יותר ממותם של בניו, יש בתיאור זה גם ביקורת על עלי...
...המפלה נבעה מכך שלאחר מפלתם הראשונה לא חשבו בני ישראל כיצד לתקן את מעשיהם, אלא סברו שבהבאת ארון ה' למלחמה יזכו בניצחון. סיפור זה היווה דוגמה כיצד חדרו תפיסות אליליות גם לעבודת ה', באופן שאמצעי הפך למטרה, ויוחס לכלי הקודש כוח עצמאי, המנותק ממצבו הרוחני של עם ישראל. ראינו גם שהמקור לתפיסה זו היה עלי, מנהיגם הרוחני של ישראל, שאף הוא מוצג בפרק כמי שעיקר דאגתו נתונה לארון ה', ולא לעם ישראל ולמצבו הרוחני...
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.etzion.org.il
דיון
- מהי מהות החטא, על פי הרב בזק?
- חזרו לפסוקי הפרק וקראו אותם שנית. סמנו לעצמכם את המקומות שבהם מופיע הארון בשמותיו השונים. האם יש משמעות לשמות השונים? מהי?
- שימו לב לתיאור מקומן ודבריהן של הדמויות בפרק ביחס להופעותיו של ארון הברית. מה יחסן לארון?
"היכל ה' המה"
דיון
כאשר כלי הקודש או ארון הברית, ואף המשכן והמקדש, נתפסים כבעלי כוח וקדושה בפני עצמם, קצרה הדרך להתייחס אליהם כאל אובייקט גשמי, ובמילים אחרות - כעבודת אלילים. מנבואת ירמיהו עולה כי זו הייתה השגיאה של העם לפני החורבן הראשון, וכך גם מציג מדרש רבה, כטענה המגיעה מפיהם של מחריבי המקדש.
כאשר כלי הקודש או ארון הברית, ואף המשכן והמקדש, נתפסים כבעלי כוח וקדושה בפני עצמם, קצרה הדרך להתייחס אליהם כאל אובייקט גשמי, ובמילים אחרות - כעבודת אלילים. מנבואת ירמיהו עולה כי זו הייתה השגיאה של העם לפני החורבן הראשון, וכך גם מציג מדרש רבה, כטענה המגיעה מפיהם של מחריבי המקדש.
(ג) כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה. (ד) אַל-תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל-דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר: הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה. (ה) כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת-דַּרְכֵיכֶם וְאֶת-מַעַלְלֵיכֶם: אִם-עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. (ו) גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ, וְדָם נָקִי אַל-תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם, (ז) וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן-עוֹלָם וְעַד-עוֹלָם. (ח) הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל-דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל. (ט) הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם. (י) וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו, וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה? (יא) הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם? גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם-ה'. (יב) כִּי לְכוּ-נָא אֶל-מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה; וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
הסברים
הסברים
- טענת העם נגדה יוצא ירמיהו היא הסתמכות על היכל ה' כמגן מפני החורבן.
ירמיהו מנבא כי על העם לעשות צדקה ומשפט ושבלעדיהם המקדש יחרב- כמו חרבן המשכן בשילה.
Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Amend your ways and your doings, and I will cause you to dwell in this place. Trust ye not in lying words, saying: ‘The temple of the LORD, the temple of the LORD, the temple of the LORD, are these.’ Nay, but if ye thoroughly amend your ways and your doings; if ye thoroughly execute justice between a man and his neighbour; if ye oppress not the stranger, the fatherless, and the widow, and shed not innocent blood in this place, neither walk after other gods to your hurt; then will I cause you to dwell in this place, in the land that I gave to your fathers, for ever and ever. Behold, ye trust in lying words, that cannot profit. Will ye steal, murder, and commit adultery, and swear falsely, and offer unto Baal, and walk after other gods whom ye have not known, and come and stand before Me in this house, whereupon My name is called, and say: ‘We are delivered’, that ye may do all these abominations? Is this house, whereupon My name is called, become a den of robbers in your eyes? Behold, I, even I, have seen it, saith the LORD. For go ye now unto My place which was in Shiloh, where I caused My name to dwell at the first, and see what I did to it for the wickedness of My people Israel.
איכה רבה, פתיחתא ט
רבי יצחק פתח: "בשנו כי שמענו חרפה, כסתה כלמה פנינו, כי באו זרים על מקדשי בית ה'' (ירמיה נ"א, נא),את מוצא בשעה שנכנסו שונאים לירושלים, נכנסו עמהם עמונים ומואבים, שנאמר: 'ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך' (איכה א', י).
נכנסו לבית קדשי הקדשים ומצאו שם שני כרובים, נטלו אותן ונתנו אותן בכליבה [כלוב] והיו מחזירין [מסובבים] אותן בחוצות ירושלים ואומרים, לא הייתם אומרים שאין האמה הזאת עובדת עבודת כוכבים, ראו מה מצינו להם ומה היו עובדים, הא כל אפיין שוין [הרי כל האופנים שווים] , הדא הוא דכתיב [זה שנאמר] : 'יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה' (יחזקאל כ"ה, ח).
מושגים
רבי יצחק פתח: "בשנו כי שמענו חרפה, כסתה כלמה פנינו, כי באו זרים על מקדשי בית ה'' (ירמיה נ"א, נא),את מוצא בשעה שנכנסו שונאים לירושלים, נכנסו עמהם עמונים ומואבים, שנאמר: 'ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך' (איכה א', י).
נכנסו לבית קדשי הקדשים ומצאו שם שני כרובים, נטלו אותן ונתנו אותן בכליבה [כלוב] והיו מחזירין [מסובבים] אותן בחוצות ירושלים ואומרים, לא הייתם אומרים שאין האמה הזאת עובדת עבודת כוכבים, ראו מה מצינו להם ומה היו עובדים, הא כל אפיין שוין [הרי כל האופנים שווים] , הדא הוא דכתיב [זה שנאמר] : 'יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה' (יחזקאל כ"ה, ח).
מושגים
- מדרש איכה רבה - חלק ממדרשי אגדה המרחיבים ומפרשים את סיפורי התורה והמגילות (ולא את המצוות). מדרש זה מתמקד במגילת איכה ובחורבן הבית הראשון. ככל הנראה הוא נערך במאה השישית או השביעית לספירה, ולכן נכללים בו גם מדרשים על חורבן הבית השני ותוצאותיו.
דיון
- התבוננו בדגם הארון: איזו תחושה עולה בכם למראה הכרובים הסוככים עליו בכנפיהם?
- כיצד מבינים בני הזמן בספר שמואל את הכרובים, שהיו הקרובים ביותר למקום הקדוש ביותר, קודש הקודשים? האם מובנת לכם מחשבתם של בני ישראל ושל הפלשתים (בשמואל א), ושל הבבלים, העמונים והמואבים (במדרש) ביחס לארון האלוהים?
עבודה זרה באצטלת קדושה: מבט עכשוי
הרב ישראל רוזן, האם הרב-נבל מצפת נוכל או מאמין בכוחו שמקורו בסטרא אחרא?, אתר סרוגים, 8.7.15
כל המהפך בעולמות אלו חשוד על הסף בהיסחפות למחוזות 'קידוש החטא' ו'עבירה לשם שמים', ובסטיה לכיוון עבודה זרה, גילוי עריות וסחיטת דמים (=ממון).עבודה זרה כיצד?
מעודי תמהתי, כמוכם הקוראים, כיצד יתכן להאמין בעץ ואבן, להאהיל (מלשון אלוהות) פסלי בשר ודם וליחס להם כוחות שמיימיים. והנה, עינינו הרואות; הערצת 'מקובלים' אלו היא הדבר הקרוב ביותר לעבודה זרה! מייחסים להם כוחות על-אנושיים הנובעים כביכול מכוחות קדושה ונבואה והרי לפנינו עבודה זרה כפשוטה, הגולשת מהר לזנות בעל פעור.
ואני שואל את עצמי ולא מצאתי לי מנוח ולא תשובה: האם הם, ה'מושיעים' וה'גואלים', נוכלים, שרלטנים, נבלים וחוטאים ו'משחקים אותה' במודע? או שמא הם עצמם מאמינים בכוחם הרוחני בהנשאם על כתפי "קול העם ברעו" (שמות לב,יז)? אני נוטה לאפשרות השניה, וזו מעצימה את להט תמרור האזהרה ומקשה על זיהויו.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.srugim.co.il
כל המהפך בעולמות אלו חשוד על הסף בהיסחפות למחוזות 'קידוש החטא' ו'עבירה לשם שמים', ובסטיה לכיוון עבודה זרה, גילוי עריות וסחיטת דמים (=ממון).עבודה זרה כיצד?
מעודי תמהתי, כמוכם הקוראים, כיצד יתכן להאמין בעץ ואבן, להאהיל (מלשון אלוהות) פסלי בשר ודם וליחס להם כוחות שמיימיים. והנה, עינינו הרואות; הערצת 'מקובלים' אלו היא הדבר הקרוב ביותר לעבודה זרה! מייחסים להם כוחות על-אנושיים הנובעים כביכול מכוחות קדושה ונבואה והרי לפנינו עבודה זרה כפשוטה, הגולשת מהר לזנות בעל פעור.
ואני שואל את עצמי ולא מצאתי לי מנוח ולא תשובה: האם הם, ה'מושיעים' וה'גואלים', נוכלים, שרלטנים, נבלים וחוטאים ו'משחקים אותה' במודע? או שמא הם עצמם מאמינים בכוחם הרוחני בהנשאם על כתפי "קול העם ברעו" (שמות לב,יז)? אני נוטה לאפשרות השניה, וזו מעצימה את להט תמרור האזהרה ומקשה על זיהויו.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.srugim.co.il
הרב גלעד קריב, למהר להוציא את המהרסים והמחריבים, בלוג יהודי דמוקרטי, 7.8.2015
השבוע זכו הלכות "עבודה זרה" לעדנה בזכות דבריו ההסתה של בנצי גופשטיין, ראש להבה, בזכות שריפת כנסיות. את דבריו תלה בפסיקתו של הרמב"ם לפיה הנצרות היא בגדר עבודה זרה, וזאת בניגוד לאסלאם... אלא שמול פסיקתו ניצבים מרבית בעלי ההלכה שנקטו בגישה שונה ויצרו הבחנה ברורה בין עבודת האלילים בה מדברת התורה לבין דרכן של שתי הדתות המונותיאיסטיות הנוספות אחיותיה של היהדות לדתות אברהם, הנזכר בפסוקיה האחרונים של ההפטרה על ידי הנביא ישעיה.
בנצי גופשטיין וחבריו מרימים יד נגד אזרחיה ותושביה הלא יהודים של מדינת ישראל, לא פחות מכך הם מרימים יד נגד המסורת היהודית המגוונת ורבת הפנים; מסורת שיש בה קולות לכאן ולכאן בכל סוגיה. גופשטיין הופך את התורה לקרדום של שנאה ומניף את הקרדום הזה, בין השאר, על המסורת היהודי עצמה. אם יש עבודה זרה בימינו זו הפרשנות המעוות של בנצי גופשטיין וחבריו לתורה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
giladkariv.com
השבוע זכו הלכות "עבודה זרה" לעדנה בזכות דבריו ההסתה של בנצי גופשטיין, ראש להבה, בזכות שריפת כנסיות. את דבריו תלה בפסיקתו של הרמב"ם לפיה הנצרות היא בגדר עבודה זרה, וזאת בניגוד לאסלאם... אלא שמול פסיקתו ניצבים מרבית בעלי ההלכה שנקטו בגישה שונה ויצרו הבחנה ברורה בין עבודת האלילים בה מדברת התורה לבין דרכן של שתי הדתות המונותיאיסטיות הנוספות אחיותיה של היהדות לדתות אברהם, הנזכר בפסוקיה האחרונים של ההפטרה על ידי הנביא ישעיה.
בנצי גופשטיין וחבריו מרימים יד נגד אזרחיה ותושביה הלא יהודים של מדינת ישראל, לא פחות מכך הם מרימים יד נגד המסורת היהודית המגוונת ורבת הפנים; מסורת שיש בה קולות לכאן ולכאן בכל סוגיה. גופשטיין הופך את התורה לקרדום של שנאה ומניף את הקרדום הזה, בין השאר, על המסורת היהודי עצמה. אם יש עבודה זרה בימינו זו הפרשנות המעוות של בנצי גופשטיין וחבריו לתורה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
giladkariv.com
דיון
הרב רוזן והרב קריב מצביעים, כל אחד בהתאם לתפיסת עולמו, על מציאות ימינו הנתפסת בעיניהם כ'עבודה זרה'.
איזו תופעה מבקר כל אחד מהם? האם לדעתכם השימוש במונח 'עבודה זרה' הוא כינוי גנאי סתמי או עמוק מזה? האם הוא מצביע על ביקורת משותפת? איזה עוד "עבודות זרות" יש בעולם, כפי שאתם חווים ומבינים אותו?
הרב רוזן והרב קריב מצביעים, כל אחד בהתאם לתפיסת עולמו, על מציאות ימינו הנתפסת בעיניהם כ'עבודה זרה'.
דף הנחיות למנחה:
שמואל_ד-ח למנחה.docx
שמואל_ד-ח למנחה.docx
דף מספר 48 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161