הדף מאת: לירון בירן -ניסנהולץ / עלמא
פרקים לו-מ בספר שמות עוסקים בבנייה הפיזית של המשכן ובפירוט חלקיו השונים, כליו ובגדי הכהונה.
פרק מ' מתאר את ההיערכות הסופית לפני רדת ענן הכבוד על המשכן. עתה מגיע לשיאו תהליך הפירוט הנוקדני של הקמת המשכן, הנחת הכלים במקומם, הלבשת הכהנים ומשיחת כלי הקודש בשמן המשחה. במידה מסוימת מזכיר הפירוט את היערכותה של כלה ערב חופתה.
בתוך תיאורי הבנייה, היצירה וההכנה מוזכרת שוב ושוב דמותו של בצלאל בן אורי, האמן אשר הופקד על תכנון אוהל המועד, בנייתו ואבזורו. דמותו של בצלאל מופיעה שנית בספרות חז"ל ובספרות העברית החדשה ומסמלת את דמות האמן בעולם האמנות והתרבות היהודי והעברי.
דף לימוד זה יפגיש את הלומדים עם דמותו של בצלאל בן אורי דרך טקסטים מן המדרש, מן התלמוד ומן הספרות העברית החדשה. דמותו של בצלאל תשמש לבחינת דמותו של האמן בכלל, הכרת עולמו הפנימי ובחינת תכליתה של האמנות.
פתיחה
(א) וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה, לָדַעַת לַעֲשֹׂת, אֶת-כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה, ה'. (ב) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-בְּצַלְאֵל וְאֶל-אָהֳלִיאָב, וְאֶל כָּל-אִישׁ חֲכַם-לֵב, אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה בְּלִבּוֹ--כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, לְקָרְבָה אֶל-הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ.
And Bezalel and Oholiab shall work, and every wise-hearted man, in whom the LORD hath put wisdom and understanding to know how to work all the work for the service of the sanctuary, according to all that the LORD hath commanded.’ And Moses called Bezalel and Oholiab, and every wise-hearted man, in whose heart the LORD had put wisdom, even every one whose heart stirred him up to come unto the work to do it.
דיון
משימת פתיחה
מזל טוב! זכיתם במכרז המזמין אדריכלים לתכנן מבנה ציבורי בעל חשיבות גבוהה ביותר.
משימת פתיחה
מזל טוב! זכיתם במכרז המזמין אדריכלים לתכנן מבנה ציבורי בעל חשיבות גבוהה ביותר.
- אילו שאלות עליכם לשאול בטרם תפנו לתכנון המבנה?
- מה חשוב לכם לדעת עוד לפני שלב התכנון?
- מהו סדר הפעולות שיש לבצע בהקמת מבנה עד להשלמתו הסופית?
1. האמן האידיאלי
שמות רבה, נ, ב
ד"א "תֵּן לְחָכָם" - זה בצלאל. אתה מוצא, בשעה שאמר הקב"ה למשה 'עשה המשכן', בא ואמר לבצלאל. אמר לו 'מהו המשכן הזה?' אמר לו 'שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו, ומלמד לישראל תורה'. אמר לו בצלאל 'והיכן התורה נתונה?' אמר לו 'משאנו עושים את המשכן אנו עושין הארון' . א"ל רבינו משה, 'אין כבודה של תורה בכך! אלא אנו עושין הארון ואחר-כך המשכן'. לפיכך זכה שיקרא על שמו, שנאמר "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן":
ד"א "תֵּן לְחָכָם" - זה בצלאל. אתה מוצא, בשעה שאמר הקב"ה למשה 'עשה המשכן', בא ואמר לבצלאל. אמר לו 'מהו המשכן הזה?' אמר לו 'שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו, ומלמד לישראל תורה'. אמר לו בצלאל 'והיכן התורה נתונה?' אמר לו 'משאנו עושים את המשכן אנו עושין הארון' . א"ל רבינו משה, 'אין כבודה של תורה בכך! אלא אנו עושין הארון ואחר-כך המשכן'. לפיכך זכה שיקרא על שמו, שנאמר "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן":
דיון
- מה סדר הפעולות שנקט בצלאל בן אורי לפי המדרש? מדוע לדעתכם נקט דווקא סדר זה?
- מה יכולה בחירתו בסדר פעולות זה ללמד עליו כאמן - מה חשוב בעיניו? על מה הוא שם דגש?
- השוו בין דמותו של בצלאל ודמותו של משה במדרש. במה הם שונים? גישתו של מי משניהם עדיפה בעיניכם?
בג' דברים הללו [=חוכמה, תבונה ודעת] נברא העולם שנאמר (משלי ג, יט): "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה" (שם, יט) "בדעתו תהומות נבקעו", ובג' דברים הללו נעשה המשכן שנאמר "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת".
דיון
- האם המדרש מחזק את עמדתו של בצלאל או תומך בגישתו של משה?
- כיצד לדעתכם היה נראה המשכן אילו היה משה בונה אותו?
2. האמן כבעל תעוזה
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: 'לך, אמור לו לבצלאל, עשֵׂה לי משכן, ארון וכלים' - הלך משה והפך ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן! אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן?! כלים שאני עושה להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקב"ה: עשה משכן ארון וכלים! אמר לו: שמא בְּצֵל אֵל היית וידעת?
Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: Bezalel was called by that name on account of his wisdom. When the Holy One, Blessed be He, said to Moses: Go say to Bezalel, “Make a tabernacle, an ark, and vessels” (see Exodus 31:7–11), Moses went and reversed the order and told Bezalel: “Make an ark, and vessels, and a tabernacle” (see Exodus 25–26). He said to Moses: Moses, our teacher, the standard practice throughout the world is that a person builds a house and only afterward places the vessels in the house, and you say to me: Make an ark, and vessels, and a tabernacle. If I do so in the order you have commanded, the vessels that I make, where shall I put them? Perhaps God told you the following: “Make a tabernacle, ark, and vessels” (see Exodus 36). Moses said to Bezalel: Perhaps you were in God’s shadow [betzel El], and you knew precisely what He said. You intuited God’s commands just as He stated them, as if you were there.
דיון
השוו מדרש זה עם המדרש משמות רבה לעיל. עמדו על ההבדלים ביניהם, ושימו לב במיוחד לאופן בו מצייר כל אחד מן הפירושים את דמותו של בצלאל.
השוו מדרש זה עם המדרש משמות רבה לעיל. עמדו על ההבדלים ביניהם, ושימו לב במיוחד לאופן בו מצייר כל אחד מן הפירושים את דמותו של בצלאל.
- כיצד נבדל מדרש זה מן המדרש בשמות רבה?
- מדוע לדעתכם פועל בצלאל בן אורי כאן בצורה הפוכה מאשר בשמות רבה?
- באיזו מידה מעשה האמנות מחייב לדעתכם תעוזה? עצמאות? הליכה נגד הזרם? חירות של מחשבה וביטוי?
3. בצלאל בן אורי כאמן בן זמננו
בוריס שץ, ירושלים הבנויה, 1918, עמוד 15.
הדבר היה ביום השישי אחרי הצהריים, ב"בצלאל" כבר שבתה עבודה, החצר הורבצה לכבוד השבת, איש לא היה שם, הכל נסגר, הושלך הס. הדממה הבלתי רגילה ב"בצלאל", המלא תמיד תשואות, השרתה עלי רוח עצבות. עליתי הגגה, ישבתי מול המנורה על המגדל, אשר משם אהבתי לפנים להשקיף על העיר, לחלום פתאום חזו עיני תמונה כהה נשענת על כן המנורה... זאת הייתה תמונת איש בחצי ימיו, רם קומה, עוטה מעיל אדום כהה ועל ראשו הגא חבוש פאר קטן ולבן ומתחתיו גלשו קווצות, שחורות ארוכות, הוא עמד מופנה מנגדי, לא יכולתי לראות את פניו...
בגן נאה על יד תחנת-תעופה ניצבתי עם מורי. ונעל באווירון ונשב בו שנינו. כמעט רגע ואנחנו הגבהנו עוף ונדאה באוויר צח וזך תחת רקיע התכלת. מלמטה נראתה עיר יפה להפליא, המשתרעת על פני גבעות ובקעות ובה מגדלים רמים, כיפות, גגות, שטוחים בהירים, גנים, ברכות וגשרים גשורים מעל לבקעות. "מה זאת?" שאלתי את מורי.
"ירושלים, ירושלים הבנויה".
"ירושלים הבנויה"! קראתי מתוך התפעלות , "הבה נרדה נא למטה, אשעשע את עיני, אשמח את ליבי, ארוצה בשווקיה, אשוטט ברחובותיה, אראה נא הכל, כיצד נבנתה? מה עשו בה? איך חיים שם? השלום ל"בצלאל"? העודנו חי?"
"חכה! , אל תיחפז" ענני מורי בבת צחוק טובה. "הן אמן אתה וידוע תדע כי מתחילה צריך להתבונן אל הקווים הגדולים, אל הכלל, ואחר אל כל חלק וחלק לבדו, ורק אז נבין את ה"כלל" אל הנכון. וככה נעשה: אני אראך את פני ירושליים, לב הארץ, מלמעלה, מבחוץ, וגם את פני ארץ ישראל תראה ואחר אורידך ארצה. שם לא נעוף, לא ניסע. את ירושלים עוברים ברגל לאורכה ולרוחבה. כל מדרך כף רגל בה קדוש הוא. הרואה אתה?". הורה לי באצבעו על קבוצת בניינים בטבור העיר, "זהו בית המקדש"...
הדבר היה ביום השישי אחרי הצהריים, ב"בצלאל" כבר שבתה עבודה, החצר הורבצה לכבוד השבת, איש לא היה שם, הכל נסגר, הושלך הס. הדממה הבלתי רגילה ב"בצלאל", המלא תמיד תשואות, השרתה עלי רוח עצבות. עליתי הגגה, ישבתי מול המנורה על המגדל, אשר משם אהבתי לפנים להשקיף על העיר, לחלום פתאום חזו עיני תמונה כהה נשענת על כן המנורה... זאת הייתה תמונת איש בחצי ימיו, רם קומה, עוטה מעיל אדום כהה ועל ראשו הגא חבוש פאר קטן ולבן ומתחתיו גלשו קווצות, שחורות ארוכות, הוא עמד מופנה מנגדי, לא יכולתי לראות את פניו...
בגן נאה על יד תחנת-תעופה ניצבתי עם מורי. ונעל באווירון ונשב בו שנינו. כמעט רגע ואנחנו הגבהנו עוף ונדאה באוויר צח וזך תחת רקיע התכלת. מלמטה נראתה עיר יפה להפליא, המשתרעת על פני גבעות ובקעות ובה מגדלים רמים, כיפות, גגות, שטוחים בהירים, גנים, ברכות וגשרים גשורים מעל לבקעות. "מה זאת?" שאלתי את מורי.
"ירושלים, ירושלים הבנויה".
"ירושלים הבנויה"! קראתי מתוך התפעלות , "הבה נרדה נא למטה, אשעשע את עיני, אשמח את ליבי, ארוצה בשווקיה, אשוטט ברחובותיה, אראה נא הכל, כיצד נבנתה? מה עשו בה? איך חיים שם? השלום ל"בצלאל"? העודנו חי?"
"חכה! , אל תיחפז" ענני מורי בבת צחוק טובה. "הן אמן אתה וידוע תדע כי מתחילה צריך להתבונן אל הקווים הגדולים, אל הכלל, ואחר אל כל חלק וחלק לבדו, ורק אז נבין את ה"כלל" אל הנכון. וככה נעשה: אני אראך את פני ירושליים, לב הארץ, מלמעלה, מבחוץ, וגם את פני ארץ ישראל תראה ואחר אורידך ארצה. שם לא נעוף, לא ניסע. את ירושלים עוברים ברגל לאורכה ולרוחבה. כל מדרך כף רגל בה קדוש הוא. הרואה אתה?". הורה לי באצבעו על קבוצת בניינים בטבור העיר, "זהו בית המקדש"...
דיון
- אילו קווים בדמותו של בצלאל בן אורי המקראי אימץ בוריס שץ בדמות המופיעה בספרו?
- האם ניתן למצוא דמיון בין יצירתו של בצלאל בן אורי המקראי לבין ירושלים האוטופית שמתאר בוריס שץ ובית הספר בצלאל בתיאורו של בובר?
שמואל יוסף עגנון, עגונות, 1908, עמ' תז
מתוך: אלו ואלו
ויותר שהיה הקצין משכלל ומפאר את בית ה' שם את לבו אל ארון הקודש שיהי מצוין ביופיו, בבחינת עין לא ראתה. התחיל מחזר אחר אומן נאה. ראה בין האומנים אומן אחד מוכשר במלאכת מחשבת ביותר בן אורי שמו. אדם זה שתקן היה וצנוע היה, בעל מלאכה פשוט לכאורה, אלא שרוח יתירה היתה נשקפת מעיניו וממעשה ידיו. עמד ומסר לו את מלאכת ארון הקודש.
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
www.schocken.co.il
מתוך: אלו ואלו
ויותר שהיה הקצין משכלל ומפאר את בית ה' שם את לבו אל ארון הקודש שיהי מצוין ביופיו, בבחינת עין לא ראתה. התחיל מחזר אחר אומן נאה. ראה בין האומנים אומן אחד מוכשר במלאכת מחשבת ביותר בן אורי שמו. אדם זה שתקן היה וצנוע היה, בעל מלאכה פשוט לכאורה, אלא שרוח יתירה היתה נשקפת מעיניו וממעשה ידיו. עמד ומסר לו את מלאכת ארון הקודש.
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
www.schocken.co.il
דיון
- האם לדעתכם השילוב בין כישרון אמנותי ורוח יתרה הוא שילוב הראוי רק ליצירות בעלות אופי ותכלית דתיים? ושמא מן הראוי שהוא יאפיין כל מעשה אמנות באשר הוא?
- מה ניתן ללמוד מהשימוש התכוף בדמותו של בצלאל בן אורי ברובדי הספרות השונים? האם יש בכך אמירה שהיא מעבר להערכת הדמות עצמה? האם אפשר ללמוד מכך גם על מעשה האמנות עצמו?
סיכום: מעשה האמנות
הראי"ה קוק, על שיר השירים, אלומה - אגודה למדעי היהדות, ירושלים תרצ"ו
הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית וכל זמן שחסר עוד אף שרטוט אחד הנגלה במעמקי הנפש החושבת והמרגשת שלא יצא אל הפועל עוד יש חובה על מלאכת המחשבת להוציאו. מובן הדבר מעצמו שרק אלה האוצרות, שבהתפתחותם הם מבסמים את אויר המציאות טוב ויפה לפתח. מכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים; אמנם אותם הדברים הגנוזים שקבורתם הוא בעורם. עליהם מתוקן היתד שעל אוזנו לחפור ולכסות, ואי לו מי שמשתמש ביתד זו פעולה שכנגדה למען הרבות באשה. זעזועי הנפש מצד רגשי אהבה הטבעית שנוטלת חלק גדול במציאות במוסר ובחיים, הם ראויים להתפרש ע"י הספרות בכל הצדדים שבהם היא מוציאה אל הפועל את הגנוז, אבל רק בשמירה היותר מעולה מנטות לצד השיכרון המכוער, שיש באלה הרגשות שמהפך אותם מטהרה טבעית לטומאה של זוהמה מנוולת, רק אנשי קודש ראויים להיות שרי קודש.
הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית וכל זמן שחסר עוד אף שרטוט אחד הנגלה במעמקי הנפש החושבת והמרגשת שלא יצא אל הפועל עוד יש חובה על מלאכת המחשבת להוציאו. מובן הדבר מעצמו שרק אלה האוצרות, שבהתפתחותם הם מבסמים את אויר המציאות טוב ויפה לפתח. מכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים; אמנם אותם הדברים הגנוזים שקבורתם הוא בעורם. עליהם מתוקן היתד שעל אוזנו לחפור ולכסות, ואי לו מי שמשתמש ביתד זו פעולה שכנגדה למען הרבות באשה. זעזועי הנפש מצד רגשי אהבה הטבעית שנוטלת חלק גדול במציאות במוסר ובחיים, הם ראויים להתפרש ע"י הספרות בכל הצדדים שבהם היא מוציאה אל הפועל את הגנוז, אבל רק בשמירה היותר מעולה מנטות לצד השיכרון המכוער, שיש באלה הרגשות שמהפך אותם מטהרה טבעית לטומאה של זוהמה מנוולת, רק אנשי קודש ראויים להיות שרי קודש.
דיון
כיצד תופס הרב קוק את תכליתו של מעשה האמנות ואת תפקידו של האמן?
כיצד תופס הרב קוק את תכליתו של מעשה האמנות ואת תפקידו של האמן?
קישורים לרקע והרחבה:
לאתר פרויקט 929
לאתר פרויקט 929
דף הנחיות למנחה:
שמות- לו-מ.docx
שמות- לו-מ.docx
דף מספר 19 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161