שמואל א ט-יג: שאול מקים צבא
הדף מאת: חיים גרבר / 929- תנ"ך ביחד
בפרקי השבוע נגענו בנושאים רבים ומגוונים. בדף הלימוד נתמקד בבניית צבא שאול, ולמעשה בסוגיית בניית צבא ממלכה מסודר, מאורגן ומאוחד - לראשונה מאז הכניסה לארץ ישראל טרם ההתיישבות (אז נחלקו לכיבוש לפי שבטים). נשווה את המאמץ לבנות צבא חזק ומאחד, עם הדילמות שהעסיקו בימי קום המדינה את מקבלי ההחלטות עם הקמת צה"ל. הדילמות באו לידי ביטוי במתח שנוצר בין בן-גוריון לבין ארגוני המחתרות השונים טרום הקמת המדינה. בסוף הלימוד נגיע גם לדיון בשאלת נשיאת נשק והעברת האחריות הביטחונית אל האזרחים והאזרחיות סביב אירועי "האינתיפאדה השלישית".
(ו) וַתִּצְלַח רוּחַ-אֱלֹהִים עַל-שָׁאוּל כְּשָׁמְעוֹ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד. (ז) וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ, וַיְשַׁלַּח בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל, כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ; וַיִּפֹּל פַּחַד-ה' עַל-הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד. (ח) וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק; וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף. (ט) וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים, כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד, מָחָר תִּהְיֶה-לָכֶם תְּשׁוּעָה כְּחֹם הַשָּׁמֶשׁ; וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָחוּ. (י) וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵישׁ, מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָנוּ כְּכָל-הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם.
(יא) וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת-הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ-הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּכּוּ אֶת-עַמּוֹן עַד-חֹם הַיּוֹם וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ-בָם שְׁנַיִם יָחַד. (יב) וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל-שְׁמוּאֵל, מִי הָאֹמֵר שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ: תְּנוּ הָאֲנָשִׁים וּנְמִיתֵם. (יג) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, לֹא-יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה: כִּי הַיּוֹם עָשָׂה-ה' תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל. (יד) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הָעָם, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה. (טו) וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם הַגִּלְגָּל וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת-שָׁאוּל לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ-שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי ה' ; וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל-אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד-מְאֹד.
And the spirit of God came upon Sha᾽ul when he heard those tidings, and his anger burned greatly. And he took a yoke of oxen, and cut them up in pieces, and sent them throughout all the territory of Yisra᾽el by the hands of messengers, saying, Whoever comes not forth after Sha᾽ul and after Shemu᾽el, so shall it be done to his oxen. And the fear of the Lord fell on the people and they came out with one consent. And when he numbered them in Bezeq, the children of Yisra᾽el were three hundred thousand, and the men of Yehuda, thirty thousand. And they said to the messengers that came, Thus shall you say to the men of Yavesh-gil῾ad, To morrow, by the time the sun is hot, you shall have help. And the messengers came and reported to the men of Yavesh; and they were glad. Therefore the men of Yavesh said, To morrow we will come out to you, and you shall do with us all that seems good in your eyes. And it was so on the morrow, that Sha᾽ul put the people in three companies; and they came into the midst of the camp in the morning watch, and smote ῾Ammon until the heat of the day: and those that remained were scattered, so that no two of them were left together. And the people said to Shemu᾽el, Who is he that said, Shall Sha᾽ul reign over us? bring the men, that we may put them to death. And Sha᾽ul said, There shall not a man be put to death this day: for today the Lord has wrought salvation in Yisra᾽el. Then said Shemu᾽el to the people, Come, and let us go to Gilgal, and renew the kingdom there. And all the people went to Gilgal; and there they made Sha᾽ul king before the Lord in Gilgal: and there they made sacrifices of peace offerings before the Lord; and there Sha᾽ul and all the men of Yisra᾽el rejoiced greatly.
דיון
הגיוס המהיר של שאול מוציא, לראשונה מאז ההתיישבות בארץ, את הכמות הגדולה ביותר של לוחמים היוצאים למלחמה בעם אחר.
  • עיינו בפסוקים ז-ח - מה רוצה המספר לגרום לנו כקוראים לחוש בפירוט החריג? איזה סוג של צבא קם לנגד עינינו?
  • בפסוק ט מתוארת השמחה של אנשי יבש גלעד, ובפסוק טו חוזרת השמחה, הפעם של כל אנשי ישראל ושאול, מה בא השימוש הזהה בשמחה, יחד עם השוני ביניהם, להדגיש?
(ט) וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם. (י) וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת ה' וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ. (יא) וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח. (יב) וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם.
And when they forgot the Lord their God, he sold them into the hand of Sisera, captain of the host of Ĥażor, and into the hand of the Pelishtim, and into the hand of the king of Mo᾽av, and they fought against them. And they cried to the Lord, and said, We have sinned, because we have forsaken the Lord, and have served the Ba῾alim and the ῾Ashtarot: but now deliver us out of the hand of our enemies, and we will serve Thee. And the Lord sent Yerubba῾al, and Bedan, and Yiftaĥ, and Shemu᾽el, and delivered you out of the hand of your enemies round about, and you dwelled secure. And when you saw that Naĥash the king of the children of ῾Ammon came against you, you said to me, No; but a king shall reign over us: when the Lord your God was your king.
דוד בן-גוריון, "ייחוד וייעוד", הרצאה על חינוך הצבא והעם לפני הפיקוד הגבוה של צבא-הגנה-לישראל, תש"י – 1950, בתוך: נצח ישראל, הוצאת עיינות, עמוד 38,תשכ"ד – 1964,
עד תקופת המלכים לא היה צבא סדיר בישראל, שאול היה הראשון אשר הקים צבא-קבע של שלושת אלפים איש: "וַיִּבְחַר-לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, מִיִּשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ עִם-שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית-אֵל, וְאֶלֶף הָיוּ עִם-יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין; וְיֶתֶר הָעָם, שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו" [שמואל א, פרק יג, פסוק א]
© כל הזכויות שמורות למחבר
lib.cet.ac.il
דיון
  • עיינו בסיפור בשמואל א' - מדוע העם רוצה מלך אשר יתמודד עם נחש מלך עמון? במה כוחו של מלך עדיף ומשמעותי יותר מכוחו של שופט?
  • בן גוריון מתייחס בנאומו לסיפור זה - מה משמעותו של השינוי הארגוני-הצבאי שאליו הוא מפנה את תשומת הלב? האם קיומו של צבא סדיר כזה קשור בהיות שאול מלך ולא שופט?
צבא אחד?
הפקודה הרשמית להקמת צה"ל, עם תיקונים בכתב ידו של ראש-הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, גנזך המדינה, א-320/2

© כל הזכויות שמורות לארכיון המדינה
www.imj.org.il
בן-גוריון בישיבת מועצת המדינה הזמנית, 23.6.1948, בעקבות פרשת אלטלנה
ב-26 במאי הוצאנו פקודה על הקמת צבא ההגנה לישראל. זו לא היתה פקודה רגילה להקמת אחד השירותים הממלכתיים, אלא צו חיים ומוות לקיומה של המדינה, לקיומה של תוחלת ישראל. כי עוד לפני הקמת המדינה הותקפנו התקפה זדונית ע"י צוררים אכזרים; ועם הקמת המדינה הועמדנו בפני פלישה כוללת של צבאות-ערב המזוינים; והתגוננות בפני הפלישה עמדה ועדיין עומדת במרכז חיינו וקיומנו.
הסעיף הרביעי של הפקודה הוא נגד הקמתו וקיומו של כל כוח מזוין מחוץ לצבא הגנה לישראל. ושוב: זה לא היה סעיף המכוון רק לסדר ממלכתי תקין אם כי גם זה חשיבותו גדולה ומכרעת אלא צורך ותנאי חיוני להתגוננותנו: נגד אויב חיצוני אפשר לעמוד רק בכוח צבא אחיד, המציית לממשלה אחת ולפיקוד עליון אחד.
© כל הזכויות שמורות למחבר
lib.cet.ac.il
מנחם בגין, מבחר נאומים בכנסת, פרשת אלטלינה ג בשבט תשי"ט, 12 בינואר 1959 דברי הכנסת כרך 25 עמ' 828-8
במועצת המדינה לא היית צנוע כל כך. אז התפארת, והתהללת והעללת, בעוד המתים מוטלים לפנינו; ואמרת כי התותח אשר בו ציווית - ללא כל אזהרה מוקדמת - להפגיז אנייה מוקפת מכל עבר, תותח קדוש הוא ומקומו בבית-המקדש שייבנה...
איך עמדנו במבחן נורא זה? בלילה ההוא, לאחר רדתנו מן הסיפון שטוף הדמים, קראתי לידידי - עוד מצאתי כוח לקרוא להם: לא תרימו יד על אח...ביום הראשון לאחר התועבה והזוועה היה לנו הרושם כי הלוחמים הנפלאים לא יוכלו להימצא בשורה אחת עם אלה שרצחו באכזריות איומה את חבריהם, את אחיהם...
...מיד לאחר מכן הלכו כל בחורינו, על-פי קריאתנו, לחזיתות הקרב ובתוכם תשע מאות המתנדבים המופלאים של "אלטלינה", ונלחמו שכם אחד עם כל שאר יחידות הצבא, נגד האויב המשותף. כך ניצל עם ישראל ממלחמת-אזרחים איומה, אשר אתה מר בן-גוריון, שבת והצת את אש הטמאה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.daat.ac.il
דיון
  • כיצד מסביר בן גוריון את סעיף 4 בפקודה הקובע כי חל איסור על הקמת כח מזוין אחר?
  • האם שבועת האמונים המקדימה (סעיף 3) קשורה לכך?
הפגזת אלטלנה בפקודת בן גוריון הייתה ב-22 ביוני 1948. שימו לב לתאריך ישיבת מועצת המדינה הזמנית שמתוכה מצוטטים דבריו של בן גוריון:
  • לפי בן גוריון, מדוע מדינה חדשה צריכה לשים דגש על צבא אחיד? מה הסכנה בקיומם של כוחות מזוינים אחרים?
  • מהי ביקורתו של בגין על בן גוריון? האם דבריו מתייחסים רק לצורת הדיבור ולאופן הפירוק של המחתרות השונות או שיש בדבריו גם ביקורת עקרונית?
  • אילו יתרונות יש לכוחות אחרים ולקיומם? מה המחירים בפירוק המסגרות האחרות?
והיום?
Error loading media...
חה"כ ענת ברקו על הצורך לשאת נשק בתקופה ביטחונית רגישה - 22.10.15

למקור השלם
דיון
המציאות הביטחונית של ימינו (שלהי 2015, אירועי מה שמכונה 'האינתיפאדה השלישית') גרמה לשר הביטחון, השר לביטחון פנים, ראש עיריית ירושלים וחברי כנסת נוספים לצאת בקריאה לאזרחים לשאת נשק, להיות ערניים ובכך לתרום לביטחון.
  • בקטע הוידיאו מובא ויכוח בין חברת הכנסת ברקו לשאר הנוכחים בסוגיה זו. יש צדדים כבדי משקל לכאן ולכאן - מהי עמדתכם?
  • בניגוד למה שראינו בדף הלימוד עד כה, בימינו לא מדובר בהקמת ממלכה כבימי שאול או בהקמת מדינה כבימי הקמת צה"ל, אלא במציאות של מדינה מבוססת שיש לה צבא ומשטרה המופקדים על הסדר והביטחון. האם בקריאה כזו יש משום חזרה למצב הקדום של החברה - לימי טרום המדינה/ טרום הממלכה?
"וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ידעו עוד מלחמה." (ישעיהו ב', ד')
דף הנחיות למנחה:
שמואל א ט-יג למנחה.docx