הדף מאת: עדי בן-זאב / 929- תנ"ך ביחד
ספר משלי גדוש במסרי תוכחה ומוסר - השאלה איך אפשר לומר אותם מבלי להסתכן בתגובה של כעס ושנאה מצד השומע; והאם אפשר להימנע מלומר ביקורת. דף לימוד זה יעסוק בשאלת הביקורת: האם חובה עלינו להעיר ולהטיף מוסר כאשר לפנינו מצב שאינו מוסרי או אינו נכון? ואם להעיר ולהוכיח - כיצד?
דיון
פתיחה
ספר משלי גדוש במסרי תוכחה ומוסר - השאלה איך אפשר לומר אותם מבלי להסתכן בתגובה של כעס ושנאה מצד השומע; והאם אפשר להימנע מלומר ביקורת. דף לימוד זה יעסוק בשאלת הביקורת: האם חובה עלינו להעיר ולהטיף מוסר כאשר אנו רואים מצב שאינו מוסרי או אינו נכון? ואם להעיר ולהוכיח - כיצד?
פתיחה
ספר משלי גדוש במסרי תוכחה ומוסר - השאלה איך אפשר לומר אותם מבלי להסתכן בתגובה של כעס ושנאה מצד השומע; והאם אפשר להימנע מלומר ביקורת. דף לימוד זה יעסוק בשאלת הביקורת: האם חובה עלינו להעיר ולהטיף מוסר כאשר אנו רואים מצב שאינו מוסרי או אינו נכון? ואם להעיר ולהוכיח - כיצד?
דיון
קראו את יחידת הפרקים השבועית ומצאו את המילים המבטאות אווירה של תוכחה ומוסר.
האם ניתן לדעתכם לקבל את המוסר?
האם הביקורת שמשמיע המחבר היא ביקורת בונה ומצמיחה?
קראו את יחידת הפרקים השבועית ומצאו את המילים המבטאות אווירה של תוכחה ומוסר.
האם ניתן לדעתכם לקבל את המוסר?
האם הביקורת שמשמיע המחבר היא ביקורת בונה ומצמיחה?
מבחר פסוקים העוסקים בתוכחה
פרק (ט)
(ז) יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ.
(ח) אַל-תּוֹכַח לֵץ פֶּן-יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.
(ט) תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם-עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח.
[...]
(יג) אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל-יָדְעָה מָּה.
(יד) וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל-כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת.
(טו) לִקְרֹא לְעֹבְרֵי-דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם.
(טז) מִי-פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר-לֵב וְאָמְרָה לּוֹ.
(יז) מַיִם-גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם.
(יח) וְלֹא-יָדַע כִּי-רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ.
פרק (יב)
(א) אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשׂוֹנֵא תוֹכַחַת בָּעַר.
פרק (יג)
(א) בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא-שָׁמַע גְּעָרָה.
פרק (ט)
(ז) יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ.
(ח) אַל-תּוֹכַח לֵץ פֶּן-יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.
(ט) תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם-עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח.
[...]
(יג) אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל-יָדְעָה מָּה.
(יד) וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל-כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת.
(טו) לִקְרֹא לְעֹבְרֵי-דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם.
(טז) מִי-פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר-לֵב וְאָמְרָה לּוֹ.
(יז) מַיִם-גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם.
(יח) וְלֹא-יָדַע כִּי-רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ.
פרק (יב)
(א) אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשׂוֹנֵא תוֹכַחַת בָּעַר.
פרק (יג)
(א) בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא-שָׁמַע גְּעָרָה.
He that correcteth a scorner getteth to himself shame, and he that reproveth a wicked man, it becometh unto him a blot. Reprove not a scorner, lest he hate thee; reprove a wise man, and he will love thee. Give to a wise man, and he will be yet wiser; teach a righteous man, and he will increase in learning. The fear of the LORD is the beginning of wisdom, and the knowledge of the All-holy is understanding. For by me thy days shall be multiplied, and the years of thy life shall be increased. If thou art wise, thou art wise for thyself; And if thou scornest, thou alone shalt bear it.’ The woman Folly is riotous; She is thoughtless, and knoweth nothing. And she sitteth at the door of her house, On a seat in the high places of the city, To call to them that pass by, Who go right on their ways: ’Whoso is thoughtless, let him turn in hither’; And as for him that lacketh understanding, she saith to him: ’Stolen waters are sweet, And bread eaten in secret is pleasant.’ But he knoweth not that the shades are there; that her guests are in the depths of the nether-world.
דיון
בחינה אישית
בדקו את עצמכם: איך אתם מקבלים משוב או ביקורת מהסביבה? האם קל לכם או קשה לכם לשמוע?
באיזה אופן אתם נותנים משוב וביקורת לאחרים?
מה עליכם לעשות כדי שיהיה לכם קל יותר להקשיב לביקורת?
מהו הדגש שלכם בהעברת הביקורת?
בחינה אישית
בדקו את עצמכם: איך אתם מקבלים משוב או ביקורת מהסביבה? האם קל לכם או קשה לכם לשמוע?
באיזה אופן אתם נותנים משוב וביקורת לאחרים?
מה עליכם לעשות כדי שיהיה לכם קל יותר להקשיב לביקורת?
מהו הדגש שלכם בהעברת הביקורת?
שנאה, תוכחה, אהבה
(יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'.
(יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'.
Thou shalt not hate thy brother in thy heart; thou shalt surely rebuke thy neighbour, and not bear sin because of him. Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the LORD.
רמב"ן, פירוש על ויקרא י"ט, ד"ה לא תשנא את אחיך בלבבך
"לא תשנא את אחיך בלבבך" - בעבור שדרך השונאים לכסות את שנאתם בלבם, כמו שאמר (משלי כו כד) "בשפתיו ינכר שונא", הזכיר הכתוב בהווה ואמר "הוכח תוכיח את עמיתך" - מצוה אחרת, ללמדו תוכחת מוסר; "ולא תשא עליו חטא" - שיהיה עליך אשם כאשר יחטא ולא הוכחת אותו, ולזה יטה לשון אונקלוס שאמר "ולא תקבל על דיליה חובא" שלא תקבל אתה עונש בחטא שלו. ואחרי כן ציווה שתאהוב אותו. והנה השונא את רעהו עובר בלאו, והאוהב לו מקיים עשה. והנכון בעיני כי "הוכח תוכיח" כמו "והוכיח אברהם את אבימלך" (בראשית כא כה), ויאמר הכתוב אל תשנא את אחיך בלבבך בעשותו לך שלא כרצונך, אבל תוכיחנו 'מדוע ככה עשית עמדי'? ולא תשא עליו חטא לכסות שנאתו בלבך ולא תגיד לו, כי בהוכיחך אותו יתנצל לך או ישוב ויתודה על חטאו ותכפר לו. ואחרי כן יזהיר שלא תנקום ממנו ולא תטור בלבבך מה שעשה לך, כי יתכן שלא ישנא אותו אבל יזכור החטא בלבו, ולפיכך יזהירנו שימחה פשע אחיו וחטאתו מלבו, ואחרי כן יצוה שיאהב לו כמוהו.
"לא תשנא את אחיך בלבבך" - בעבור שדרך השונאים לכסות את שנאתם בלבם, כמו שאמר (משלי כו כד) "בשפתיו ינכר שונא", הזכיר הכתוב בהווה ואמר "הוכח תוכיח את עמיתך" - מצוה אחרת, ללמדו תוכחת מוסר; "ולא תשא עליו חטא" - שיהיה עליך אשם כאשר יחטא ולא הוכחת אותו, ולזה יטה לשון אונקלוס שאמר "ולא תקבל על דיליה חובא" שלא תקבל אתה עונש בחטא שלו. ואחרי כן ציווה שתאהוב אותו. והנה השונא את רעהו עובר בלאו, והאוהב לו מקיים עשה. והנכון בעיני כי "הוכח תוכיח" כמו "והוכיח אברהם את אבימלך" (בראשית כא כה), ויאמר הכתוב אל תשנא את אחיך בלבבך בעשותו לך שלא כרצונך, אבל תוכיחנו 'מדוע ככה עשית עמדי'? ולא תשא עליו חטא לכסות שנאתו בלבך ולא תגיד לו, כי בהוכיחך אותו יתנצל לך או ישוב ויתודה על חטאו ותכפר לו. ואחרי כן יזהיר שלא תנקום ממנו ולא תטור בלבבך מה שעשה לך, כי יתכן שלא ישנא אותו אבל יזכור החטא בלבו, ולפיכך יזהירנו שימחה פשע אחיו וחטאתו מלבו, ואחרי כן יצוה שיאהב לו כמוהו.
דיון
הוכחת העמית מופיעה בתוך רצף של מצוות שבין אדם לחברו, ובצמוד למצוות 'ואהבת לרעך כמוך'.
מהי משמעות הדבר?
איזה חיבור יוצר הרמב"ן בין הפסוקים?
האם אנחנו צריכים להוכיח דווקא את מי שאנחנו אוהבים? או אולי יש כאן קריאה להוכיח באהבה?
הוכחת העמית מופיעה בתוך רצף של מצוות שבין אדם לחברו, ובצמוד למצוות 'ואהבת לרעך כמוך'.
מהי משמעות הדבר?
איזה חיבור יוצר הרמב"ן בין הפסוקים?
האם אנחנו צריכים להוכיח דווקא את מי שאנחנו אוהבים? או אולי יש כאן קריאה להוכיח באהבה?
איך מעבירים ביקורת?
(יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל-אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב. (טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. (טז) כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹהִים ואֶת-תּוֹרֹתָיו. (יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא-טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. (יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם-אַתָּה גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.
(יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל-אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב. (טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. (טז) כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹהִים ואֶת-תּוֹרֹתָיו. (יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא-טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. (יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם-אַתָּה גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.
And when Moses’father-in-law saw all that he did to the people, he said: ‘What is this thing that thou doest to the people? why sittest thou thyself alone, and all the people stand about thee from morning unto even?’ And Moses said unto his father-in-law: ‘Because the people come unto me to inquire of God; when they have a matter, it cometh unto me; and I judge between a man and his neighbour, and I make them know the statutes of God, and His laws.’ And Moses’father-in-law said unto him: ‘The thing that thou doest is not good. Thou wilt surely wear away, both thou, and this people that is with thee; for the thing is too heavy for thee; thou art not able to perform it thyself alone.
רוצים להרוג את הנביא
(א) בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת ה' לֵאמֹר. (ב) כֹּה אָמַר ה' עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית ה' וְדִבַּרְתָּ עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית ה' אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַל תִּגְרַע דָּבָר. (ג) אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְנִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם. (ד) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם. (ה) לִשְׁמֹעַ עַל דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. (ו) וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת הָעִיר הזאתה (הַזֹּאת) אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ.
(ז) וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית ה'. (ח) וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' לְדַבֵּר אֶל כָּל-הָעָם וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת. (ט) מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם ה' לֵאמֹר כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב וַיִּקָּהֵל כָּל הָעָם אֶל יִרְמְיָהוּ בְּבֵית ה'. (י) וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲלוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ בֵּית ה' וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר ה' הֶחָדָשׁ. (יא) וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם. (יב) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר ה' שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם. (יג) וְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם וְיִנָּחֵם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם. (יד) וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם. (טו) אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל יֹשְׁבֶיהָ כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי ה' עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. (טז) וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ.
מילים
(א) בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת ה' לֵאמֹר. (ב) כֹּה אָמַר ה' עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית ה' וְדִבַּרְתָּ עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית ה' אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַל תִּגְרַע דָּבָר. (ג) אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְנִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם. (ד) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם. (ה) לִשְׁמֹעַ עַל דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. (ו) וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת הָעִיר הזאתה (הַזֹּאת) אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ.
(ז) וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית ה'. (ח) וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' לְדַבֵּר אֶל כָּל-הָעָם וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת. (ט) מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם ה' לֵאמֹר כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב וַיִּקָּהֵל כָּל הָעָם אֶל יִרְמְיָהוּ בְּבֵית ה'. (י) וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲלוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ בֵּית ה' וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר ה' הֶחָדָשׁ. (יא) וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם. (יב) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר ה' שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם. (יג) וְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם וְיִנָּחֵם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם. (יד) וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם. (טו) אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל יֹשְׁבֶיהָ כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי ה' עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. (טז) וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ.
מילים
- כשילה - המשכן שכן בשילה עם ארון ברית ה' לפני בניית בית המקדש בירושלים. העיר, השייכת לממלכת ישראל נחרבה עם שאר הממלכה וזהו זיכרון צורב וכאוב לממלכת יהודה, עליה מתנבא הנביא ירמיהו.
In the beginning of the reign of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, came this word from the LORD, saying:
דיון
עמדו על ההבדלים בין הסיפור של יתרו ושל ירמיהו.
מדוע יש הבדל באופן קבלת הביקורת?
חשבו על התוכן והצורה שבהם נאמרת הביקורת. האם היא נאמרת בפרטיות או בפומבי?
מה המטרה בכל אחד מהמקרים?
האם יש משמעות לאופי ולמעמד של מקבל הביקורת?
עמדו על ההבדלים בין הסיפור של יתרו ושל ירמיהו.
מדוע יש הבדל באופן קבלת הביקורת?
חשבו על התוכן והצורה שבהם נאמרת הביקורת. האם היא נאמרת בפרטיות או בפומבי?
מה המטרה בכל אחד מהמקרים?
האם יש משמעות לאופי ולמעמד של מקבל הביקורת?
דיון
לפניכם שלושה שירים של משוררות מודרניות.
מה ניתן ללמוד מהם על נושא התוכחה והביקורת?
אילו סימנים הביקורת עלולה להשאיר על הנפש?
ומה המחיר של ויתור על האפשרות לשמוע ביקורת? (חשבו על דימוי המזלג והכף בשירה של נורית זרחי)
לפניכם שלושה שירים של משוררות מודרניות.
מה ניתן ללמוד מהם על נושא התוכחה והביקורת?
אילו סימנים הביקורת עלולה להשאיר על הנפש?
ומה המחיר של ויתור על האפשרות לשמוע ביקורת? (חשבו על דימוי המזלג והכף בשירה של נורית זרחי)
נורית זרחי, 'ילדה מזלג וילדה כף', מתוך: הנמר שמתחת למיטה, מסדה: 1979, עמ' 6-7
ילְדָּה מַזְלֵג וְיַלְדָּה כַּף / נורית זרחי
יַלְדָּה מַזְלֵג הָיְתָה דּוֹקֶרֶת, אַךְ הִתְבָּרֵר אַחֲרֵי הַכֹּל,
תָּמִיד כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת. שֶׁעַכְשָו אֵין לָהֶם בַּמֶּה לֶאֱכֹל:
יַלְדָּה מַזְלֵג הָיְתָה נוֹעֶצֶת לֹא עוּגוֹת,
בְּכָל אֶחָד מִלָּה עוֹקֶצֶת. לֹא בָּשָֹר,
תָּפְסוּ אוֹתָהּ אֲנָשִׁים בָּאַף לֹא דָּגִים,
וְהָפְכוּ אוֹתָהּ לְיַלְדָּה כַּף, לֹא יָרָק.
וְכֻלָּם מָחֲאוּ כַּף וּבֹקֶּר וָעֶרֶב וְצָהֳרַיִם
וְיָצְאו בְּמָחוֹל. הֵם אוֹכְלִים אַךְ וְרַק
מָרָק.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
ילְדָּה מַזְלֵג וְיַלְדָּה כַּף / נורית זרחי
יַלְדָּה מַזְלֵג הָיְתָה דּוֹקֶרֶת, אַךְ הִתְבָּרֵר אַחֲרֵי הַכֹּל,
תָּמִיד כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת. שֶׁעַכְשָו אֵין לָהֶם בַּמֶּה לֶאֱכֹל:
יַלְדָּה מַזְלֵג הָיְתָה נוֹעֶצֶת לֹא עוּגוֹת,
בְּכָל אֶחָד מִלָּה עוֹקֶצֶת. לֹא בָּשָֹר,
תָּפְסוּ אוֹתָהּ אֲנָשִׁים בָּאַף לֹא דָּגִים,
וְהָפְכוּ אוֹתָהּ לְיַלְדָּה כַּף, לֹא יָרָק.
וְכֻלָּם מָחֲאוּ כַּף וּבֹקֶּר וָעֶרֶב וְצָהֳרַיִם
וְיָצְאו בְּמָחוֹל. הֵם אוֹכְלִים אַךְ וְרַק
מָרָק.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
יונה וולך, לא יכולתי לעשות כלום, מתוך שני גנים, הוצאת דגה, 1969
לא יכולתי לעשות כלום/ יונה וולך
לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצואר וחוזר על השאלה
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה, היה לך סיכוי
ואתה תצטרך להתחיל הכל מחדש.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
לא יכולתי לעשות כלום/ יונה וולך
לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצואר וחוזר על השאלה
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה, היה לך סיכוי
ואתה תצטרך להתחיל הכל מחדש.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
חמוטל בר יוסף, מתנה, בתוך השתוות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, עמ' 9
מתנה – חמוטל בר יוסף
הָיִיתִי בַּת תֵּשַׁע כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי לַעֲשות מַתָּנָה לְאִמִּי לְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ,
לַעֲשׂוֹת לְבַדִּי וְלָכֵן בַּסֵּתֶר, מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה,
מַשֶּׁהוּ שֶׁעָשִׂיתִי לְבַד, שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ הַפְתָּעָה,
שֶׁיִּהְיֶה נֶחְמָד בְּעֵינֶיהָ, שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ קְצַת שִׂמְחָה.
בַּסֵּתֶר תָּפַרְתִּי מִמְחָטָה, מַפִּית אֹכֶל, מַטְלִית, מַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹמֶה לְאַרְנָק.
בַּסֵּתֶר גָּזַרְתִּי אֶת שְׂמִיכַת הַבֻּבָּה לְפִסּוֹת בַּד צִבְעוֹנִי
וְתָפַרְתִּי אוֹתָם בְּתֶפֶר מַכְלֵב וְתֶפֶר מַסְרֵק שֶׁלָּמַדְנוּ.
אִמִּי קִבְּלָה מֵאָבִי סִכָּה מִכֶּסֶף שֶׁל "בְּצַלְאֵל",
עֲשׂוּיָה חוּטֵי פִילִיגְרָן, בְּצוּרַת שְׁנֵי הָרִים תְּאוֹמִים.
הִיא הִנִּיחָה אוֹתָם בֵּין שָׁדֶיהָ, עַל הַשִּׂמְלָה הַכְּחֻלָּה.
עַל הַמַּתָּנָה שֶׁלִי הִיא אָמְרָה: יוֹתֵר טוֹב הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד גָּדוֹל.
יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִשְׁאַרְתִּי הֲמוּמָה. לֹא הָיָה לִי מַה לַעֲנוֹת.
"יוֹתֵר טוֹב הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד גָּדוֹל", הֵבַנְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
הִיא מֵתָה לִפְנֵי שָׁנִים לֹא רַבּוֹת בְּלִי שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתָּהּ עַל זֶה.
אֲבָל הַיּוֹם נוֹדַע לִי פִּתְאֹם שֶׁבְּקָרוֹב אֶפְגֹּש אוֹתָהּ וְאוֹמַר:
אִמָּא, זֶה מַה שֶׁעָשִׂיתִי. זֶה מַה שֶׁיָּכֹלְתִּי.
מִמְחָטָה, מַפִּית, מַטְלִית וּמַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹמֶה לְאַרְנָק.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
מתנה – חמוטל בר יוסף
הָיִיתִי בַּת תֵּשַׁע כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי לַעֲשות מַתָּנָה לְאִמִּי לְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ,
לַעֲשׂוֹת לְבַדִּי וְלָכֵן בַּסֵּתֶר, מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה,
מַשֶּׁהוּ שֶׁעָשִׂיתִי לְבַד, שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ הַפְתָּעָה,
שֶׁיִּהְיֶה נֶחְמָד בְּעֵינֶיהָ, שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ קְצַת שִׂמְחָה.
בַּסֵּתֶר תָּפַרְתִּי מִמְחָטָה, מַפִּית אֹכֶל, מַטְלִית, מַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹמֶה לְאַרְנָק.
בַּסֵּתֶר גָּזַרְתִּי אֶת שְׂמִיכַת הַבֻּבָּה לְפִסּוֹת בַּד צִבְעוֹנִי
וְתָפַרְתִּי אוֹתָם בְּתֶפֶר מַכְלֵב וְתֶפֶר מַסְרֵק שֶׁלָּמַדְנוּ.
אִמִּי קִבְּלָה מֵאָבִי סִכָּה מִכֶּסֶף שֶׁל "בְּצַלְאֵל",
עֲשׂוּיָה חוּטֵי פִילִיגְרָן, בְּצוּרַת שְׁנֵי הָרִים תְּאוֹמִים.
הִיא הִנִּיחָה אוֹתָם בֵּין שָׁדֶיהָ, עַל הַשִּׂמְלָה הַכְּחֻלָּה.
עַל הַמַּתָּנָה שֶׁלִי הִיא אָמְרָה: יוֹתֵר טוֹב הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד גָּדוֹל.
יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִשְׁאַרְתִּי הֲמוּמָה. לֹא הָיָה לִי מַה לַעֲנוֹת.
"יוֹתֵר טוֹב הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד גָּדוֹל", הֵבַנְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
הִיא מֵתָה לִפְנֵי שָׁנִים לֹא רַבּוֹת בְּלִי שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתָּהּ עַל זֶה.
אֲבָל הַיּוֹם נוֹדַע לִי פִּתְאֹם שֶׁבְּקָרוֹב אֶפְגֹּש אוֹתָהּ וְאוֹמַר:
אִמָּא, זֶה מַה שֶׁעָשִׂיתִי. זֶה מַה שֶׁיָּכֹלְתִּי.
מִמְחָטָה, מַפִּית, מַטְלִית וּמַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹמֶה לְאַרְנָק.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
סיכום
לפניכם טבלה ובה כללים לאמירה נכונה של משוב.
אילו מקורות מתוך מה שלמדנו מתחברים לטבלה, ומה אתם לוקחים ממנה באופן אישי?
סיכום
לפניכם טבלה ובה כללים לאמירה נכונה של משוב.
אילו מקורות מתוך מה שלמדנו מתחברים לטבלה, ומה אתם לוקחים ממנה באופן אישי?
| משוב נכון | משוב שגוי |
| תיאורי ספציפי-ממוקד מידע אמין, מדויק ומאוזן מתחשב בצורכי המקבל ובערכיו נוגע בהתנהגויות הניתנות לשינוי מתבסס על דוגמאות מאפשר דו שיח יוצר אוירה של הקשבה מביע הבנה, אכפתיות והזדהות מתחשב במצבו של המקבל | מתאר תכונות אישיות כללי, אינו ממוקד מידע חלקי המתבסס על שמועות מתעלם מצרכיו וערכיו של המקבל מתייחס לתכונות מתבסס על תחושות ומחשבות מונולוג יוצר אוירת קונפליקט מביע ריחוק, אטימות ועליונות אינו מתחשב במצבו של המקבל |
דף הנחיות למנחה:
משלי ט-יג למנחה.docx
משלי ט-יג למנחה.docx
דף מספר 129 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161