יחזקאל יט-כג: מי נלחמה כלביאה?
הדף מאת: איריס יניב / תמורה – יהדות ישראלית
בדף זה נלמד את משל הלביאה של יחזקאל הנביא בפסוקים א-ט בפרק יט. ננסה לברר את מי מתאר יחזקאל במשל זה, ומדוע בחר דווקא בדימוי של לביאה.
דיון
פתיחה
הביטוי "נלחמה כמו לביאה" רווח בשפה העברית ונאמר תמיד בלשון נקבה.
באיזה הקשר אנו משתמשים בביטוי זה? היעזרו בקטע הבא בתשובתכם:
אלי אשכנזי מספר על סבתו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו, 5.5.16
"לא ידענו שסבתי הצנומה והעיוורת נלחמה בשואה כמו לביאה. במשך יותר משנתיים היא נשאה על ידיה את אבי ביערות כמו חתולה שנמלטת מפני טורפים, הצטרפה לפרטיזנים, ולבסוף החליפה את הגלות בקיבוץ. סבתי, ברטה רומנו, הייתה לביאה אבל לא סיפרה דבר, ואנחנו גם לא שאלנו".
למקור השלם
דיון
מדוע אנחנו משתמשים דווקא בלביאה בהקשר זה?

כדי לענות לשאלה זו, צפו בסרטון הבא וקראו את קטע המידע הבא:
Error loading media...
התקפת אריות: לביאות מגינות על גוריהן מפני זכרים תוקפים, ערוץ flowooh

למקור השלם
מעובד על פי ויקיפדיה
הלביאה ממליטה, כעבור פרק זמן של שלושה חודשי הריון, בין שניים לשישה גורים. בדרך כלל תמליט הנקבה שוב רק כעבור שנתיים.
בתחילת דרכם, גורי האריות נתונים לסכנות מסוגים שונים. כדי שטורפים לא יגלו את מקום המצאם, הלביאה מעבירה את גוריה הקטנים כמה פעמים בחודש הראשון לחייהם. גם כשהם גדלים ומתחילים ללכת בעקבות אמם, הסכנה לא חלפה. בין השאר, הם עלולים לפול קורבן לאריות זכרים שגורשו מהלהקה וכעת הם חיים בגפם. אריה כזה ינסה להרוג את הגורים על מנת להזדווג עם הלביאה ולתפוס מחדש את מקומו בלהקה. לכן עד גיל חצי שנה מגוננת האם על גוריה מפני זכרים בלהקה, ובעיקר מפני זכרים זרים, וכן מפני טורפים אחרים בסביבה. לביאות החיות בגפן נאלצות להסתיר את גוריהן בסבך העשב כאשר הן יוצאות לשחר לטרף.
למקור השלם
וְאַתָּה שָׂא קִינָה אֶל-נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ: מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה, בְּתוֹךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ. וַתַּעַל אֶחָד מִגֻּרֶיהָ - כְּפִיר הָיָה, וַיִּלְמַד לִטְרָף-טֶרֶף, אָדָם אָכָל. וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גּוֹיִם, בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ, וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים אֶל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַתֵּרֶא כִּי נוֹחֲלָה, אָבְדָה תִּקְוָתָהּ, וַתִּקַּח אֶחָד מִגֻּרֶיהָ, כְּפִיר שָׂמָתְהוּ. וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ-אֲרָיוֹת, כְּפִיר הָיָה, וַיִּלְמַד לִטְרָף-טֶרֶף, אָדָם אָכָל. וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו, וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב, וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ. וַיִּתְּנוּ עָלָיו גּוֹיִם סָבִיב מִמְּדִינוֹת, וַיִּפְרְשׂוּ עָלָיו רִשְׁתָּם, בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ. וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר בַּחַחִים, וַיְבִאֻהוּ אֶל-מֶלֶךְ בָּבֶל. יְבִאֻהוּ בַּמְּצֹדוֹת לְמַעַן לֹא-יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל.

מילים
  • לְבִיָא - שימו לב: זו הפעם היחידה בתנ"ך בה מוזכרת לביאה
  • רִבְּתָה - גידלה
  • בְּשַׁחְתָּם - בור שמשמש ללכידת בעלי חיים
  • בַחַחִים - טבעות ששמים בלחי או באף החיה כדי למשוך אותה
  • נוֹחֲלָה - מהשורש י,ח,ל. התייאשה
  • וַתֵּשַׁם - מלשון שממה. הפכה לשוממה
Moreover, take thou up a lamentation for the princes of Israel, and say: How was thy mother a lioness; Among lions she couched, In the midst of the young lions She reared her whelps! And she brought up one of her whelps, He became a young lion; And he learned to catch the prey, He devoured men. Then the nations assembled against him, He was taken in their pit; And they brought him with hooks Unto the land of Egypt. Now when she saw that she was disappointed, And her hope was lost, Then she took another of her whelps, And made him a young lion. And he went up and down among the lions, He became a young lion; And he learned to catch the prey, He devoured men. And he knew their castles, And laid waste their cities; And the land was desolate, And the fulness thereof, Because of the noise of his roaring. Then the nations cried out against him On every side from the provinces; And they spread their net over him, He was taken in their pit. And they put him in a cage with hooks, And brought him to the king of Babylon; That they might bring him into strongholds, So that his voice should no more be heard Upon the mountains of Israel.
דיון
אל מי מפנה יחזקאל את הקינה?
כיצד אתם מבינים את הביטוי "מָה אִמְּךָ לְבִיָּא"?
מה עשתה הלביאה עם הגור הראשון?
מה עלה בגורלו של הגור הראשון?
מה עשתה הלביאה אחרי שתקוותיה לגבי הגור הראשון נגוזו? מה דעתכם על התנהגותה? למה, לדעתכם, היא פעלה בדרך זו?
מה עלה בגורלו של הגור השני?
לסיכום: האם מאמצי הלביאה להציל את גוריה הצליחו? האם, לדעתכם, ניתן לומר שהיא "נלחמה כלביאה" על גוריה?
דיון
מהו הנמשל?

ברור שדברי יחזקאל בקינה זו הם משל. השאלה היא: משל לְמה? מי היא הלביאה ומי הם הגורים? לפי אחת משתי הפרשנויות המקובלות, הלביאה היא חמוטל בת ירמיהו, אשת יאשיהו מלך יהודה, והגורים הם שני בניה יהואחז וצדקיהו, שמלכו ביהודה בסוף ימיה.
במלכים ב' מסופר כך:
בֶּן-עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת-יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשׂוּ אֲבֹתָיו. וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת במלך (מִמְּלֹךְ) בִּירוּשָׁלִָם, וַיִּתֶּן-עֹנֶשׁ עַל-הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר-כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב. וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת-אֶלְיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, וַיַּסֵּב אֶת-שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים, וְאֶת-יְהוֹאָחָז לָקַח, וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם.
Jehoahaz was twenty and three years old when he began to reign; and he reigned three months in Jerusalem; and his mother’s name was Hamutal the daughter of Jeremiah of Libnah. And he did that which was evil in the sight of the LORD, according to all that his fathers had done. And Pharaoh-necoh put him in bands at Riblah in the land of Hamath, that he might not reign in Jerusalem; and put the land to a fine of a hundred talents of silver, and a talent of gold.
דיון
במה דומה גורלו של יהואחז בן חמוטל לגורלו של הגור הראשון?
במה שונה תיאורו של הגור הראשון מהתיאור של ספר מלכים על יהואחז?
המשך התיאור במלכים ב':
בֶּן-עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חמיטל (חֲמוּטַל) בַּת-יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוֹיָקִים. כִּי עַל-אַף ה' הָיְתָה בִירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה עַד-הִשְׁלִכוֹ אֹתָם מֵעַל פָּנָיו וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל....
וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר, וְלֹא-הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר, וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל-הָעִיר סָבִיב, וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. וַיִּרְדְּפוּ חֵיל-כַּשְׂדִּים אַחַר הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂגוּ אֹתוֹ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וְכָל-חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו. וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל-מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה, וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ מִשְׁפָּט. וְאֶת-בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו וְאֶת-עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל.

מילים
  • יְהוֹיָקִים - המלך שמלך לפני צדקיהו
  • לְמָלְכוֹ - מלכותו של צדקיהו
  • עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה - אחת עשרה
Zedekiah was twenty and one years old when he began to reign; and he reigned eleven years in Jerusalem; and his mother’s name was Hamutal the daughter of Jeremiah of Libnah. And he did that which was evil in the sight of the LORD, according to all that Jehoiakim had done. For through the anger of the LORD did it come to pass in Jerusalem and Judah, until He had cast them out from His presence. And Zedekiah rebelled against the king of Babylon.
דיון
במה דומה גורלו של צדקיהו בן חמוטל לגורלו של הגור השני?
במה שונה תיאורו של הגור השני מהתיאור של ספר מלכים על צדקיהו?
דיון
הקושי בפרשנות

פרשנות זו, לפיה הלביאה היא חמוטל והגורים הם יהואחז וצדקיהו בניה, מעוררת קושי.
קראו שוב את הקטע הבא. מהו הקושי המתעורר מהיחס בין המשל לנמשל, לפי הפרשנות שהוצעה?
וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת-אֶלְיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, וַיַּסֵּב אֶת-שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים, וְאֶת-יְהוֹאָחָז לָקַח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם. וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה, אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת-הָאָרֶץ לָתֵת אֶת-הַכֶּסֶף עַל-פִּי פַרְעֹה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב אֶת-עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה. בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ זבידה (זְבוּדָּה) בַת-פְּדָיָה מִן-רוּמָה. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשׂוּ אֲבֹתָיו.
And Pharaoh-necoh made Eliakim the son of Josiah king in the room of Josiah his father, and changed his name to Jehoiakim; but he took Jehoahaz away; and he came to Egypt, and died there. And Jehoiakim gave the silver and the gold to Pharaoh; but he taxed the land to give the money according to the commandment of Pharaoh; he exacted the silver and the gold of the people of the land, of every one according to his taxation, to give it unto Pharaoh-necoh. Jehoiakim was twenty and five years old when he began to reign; and he reigned eleven years in Jerusalem; and his mother’s name was Zebudah the daughter of Pedaiah of Rumah. And he did that which was evil in the sight of the LORD, according to all that his fathers had done.
דיון
יהויקים אמנם מרד בבבל, אך בסופו של דבר מת מוות טבעי, ובנו יהויכין עלה לשלטון אחריו, כפי שמסופר במלכים ב כ"ד 1- 6:
בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיְהִי-לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד-בּוֹ. וַיְשַׁלַּח ה' בּוֹ אֶת-גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת-גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי-עַמּוֹן, וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. אַךְ עַל-פִּי ה' הָיְתָה בִּיהוּדָה לְהָסִיר מֵעַל פָּנָיו בְּחַטֹּאת מְנַשֶּׁה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה. וְגַם דַּם-הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ וַיְמַלֵּא אֶת-יְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי, וְלֹא-אָבָה ה' לִסְלֹחַ. וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים, וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
In his days Nebuchadnezzar king of Babylon came up, and Jehoiakim became his servant three years; then he turned and rebelled against him. And the LORD sent against him bands of the Chaldeans, and bands of the Arameans, and bands of the Moabites, and bands of the children of Ammon, and sent them against Judah to destroy it, according to the word of the LORD, which He spoke by the hand of His servants the prophets. Surely at the commandment of the LORD came this upon Judah, to remove them out of His sight, for the sins of Manasseh, according to all that he did; and also for the innocent blood that he shed; for he filled Jerusalem with innocent blood; and the LORD would not pardon. Now the rest of the acts of Jehoiakim, and all that he did, are they not written in the book of the chronicles of the kings of Judah? So Jehoiakim was buried with his fathers; and Jehoiachin his son reigned in his stead.
דיון
סדר המלכים בסוף ממלכת יהודה היה אם כן:
יהואחז בן יאשיהו וחמוטל (מלך שלושה חודשים),
יהויקים בן יאשיהו וזבודה (מלך 11 שנים),
יהויכין בן יהויקים ונחושתא (מלך שלושה חודשים ונכנע למלך בבל, מה שהוביל לגלות של עילית העם),
צדקיהו בן יאשיהו וחמוטל (מלך 11 שנים).
דיון
תארו את מערכת היחסים שהייתה, לדעתכם, בין שלושת בניו של יאשיהו שמלכו.
תארו את מערכת היחסים שהייתה, לדעתכם, בין שתי האמהות של בני יאשיהו שמלכו חמוטל וזבודה.
דיון
הגבירה

כדי לתת נופך נוסף לדיון, חשוב להבין מה היה מעמדה של אם המלך בתקופת המקרא. היא נקראה "גבירה", והיו לה זכויות רבות. כדי להבין עד כמה מעמד הגבירה היה חשוב ונחשק, נביא דוגמה מהמקרא בת שבע.
בסוף ימי דוד, כשהוא זקן, מסופר לנו כך:
וַתָּבֹא בַת-שֶׁבַע אֶל-הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה, וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד, וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית מְשָׁרַת אֶת-הַמֶּלֶךְ. וַתִּקֹּד בַּת-שֶׁבַע וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: מַה-לָּךְ? וַתֹּאמֶר לוֹ: אֲדֹנִי, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּה' אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי-שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל-כִּסְאִי. וְעַתָּה, הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ, וְעַתָּה, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ. וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא -וְצֹאן לָרֹב.

מילים
  • שׁוֹר וּמְרִיא - בהמות מפוטמות
And Bath-sheba went in unto the king into the chamber.—Now the king was very old; and Abishag the Shunammite ministered unto the king.— And Bath-sheba bowed, and prostrated herself unto the king. And the king said: ‘What wouldest thou?’ And she said unto him: ‘My lord, thou didst swear by the LORD thy God unto thy handmaid: Assuredly Solomon thy son shall reign after me, and he shall sit upon my throne. And now, behold, Adonijah reigneth; and thou, my lord the king, knowest it not. And he hath slain oxen and fatlings and sheep in abundance, and hath called all the sons of the king, and Abiathar, the priest, and Joab the captain of the host; but Solomon thy servant hath he not called.
דיון
לא ידוע על שבועה כזו שנשבע דוד.

לאור מה שלמדנו על מעמד הגבירה, מה, לדעתכם, היה האינטרס של בת שבע לשקר לדוד?

עדות נוספת למעמד הגבירה ניתן לראות בסיפור הבא:
וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן-חַגִּית אֶל-בַּת-שֶׁבַע אֵם-שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ? וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם. וַיֹּאמֶר: דָּבָר לִי אֵלָיִךְ, וַתֹּאמֶר: דַּבֵּר. וַיֹּאמֶר: אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי-לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל-יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ, וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵה' הָיְתָה לּוֹ. וְעַתָּה, שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל-תָּשִׁבִי אֶת-פָּנָי, וַתֹּאמֶר אֵלָיו: דַּבֵּר. וַיֹּאמֶר: אִמְרִי-נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא-יָשִׁיב אֶת-פָּנָיִךְ, וְיִתֶּן-לִי אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה. וַתֹּאמֶר בַּת-שֶׁבַע: טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל-הַמֶּלֶךְ. וַתָּבֹא בַת-שֶׁבַע אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר-לוֹ עַל-אֲדֹנִיָּהוּ, וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ וַיֵּשֶׁב עַל-כִּסְאוֹ וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ. וַתֹּאמֶר: שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ. אַל-תָּשֶׁב אֶת-פָּנָי. וַיֹּאמֶר-לָהּ הַמֶּלֶךְ: שַׁאֲלִי, אִמִּי, כִּי לֹא-אָשִׁיב אֶת-פָּנָיִךְ. וַתֹּאמֶר: יֻתַּן אֶת-אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת-אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ?! וְשַׁאֲלִי-לוֹ אֶת-הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי וְלוֹ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה.
Then Adonijah the son of Haggith came to Bath-sheba the mother of Solomon. And she said: ‘Comest thou peaceably?’ And he said: ‘Peaceably.’ He said moreover: ‘I have somewhat to say unto thee.’ And she said: ‘Say on.’ And he said: ‘Thou knowest that the kingdom was mine, and that all Israel set their faces on me, that I should reign; howbeit the kingdom is turned about, and is become my brother’s; for it was his from the LORD. And now I ask one petition of thee, deny me not.’ And she said unto him: ‘Say on.’ And he said: ‘Speak, I pray thee, unto Solomon the king—for he will not say thee nay—that he give me Abishag the Shunammite to wife.’ . And Bath-sheba said: ‘Well; I will speak for thee unto the king.’ Bath-sheba therefore went unto king Solomon, to speak unto him for Adonijah. And the king rose up to meet her, and bowed down unto her, and sat down on his throne, and caused a throne to be set for the king’s mother; and she sat on his right hand. Then she said: ‘I ask one small petition of thee; deny me not.’ And the king said unto her: ‘Ask on, my mother; for I will not deny thee.’ And she said: ‘Let Abishag the Shunammite be given to Adonijah thy brother to wife.’ And king Solomon answered and said unto his mother: ‘And why dost thou ask Abishag the Shunammite for Adonijah? ask for him the kingdom also; for he is mine elder brother; even for him, and for Abiathar the priest, and for Joab the son of Zeruiah.’
דיון
מדוע, לדעתכם, אדוניהו פונה עם בקשתו אל בת שבע, ולא ישירות לשלמה?
התנהגותו של שלמה כלפי אמו הגבירה מעידה על כבוד רב. הסבירו כיצד.

חזרה לחמוטל וזבודה
מהן הנסיבות ההיסטוריות שתרמו לחזרתה של חמוטל למעמד אם המלך, הגבירה? קראו את הפסוקים הבאים:
וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה עַל-מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ
And Jehoiachin the king of Judah went out to the king of Babylon, he, and his mother, and his servants, and his princes, and his officers; and the king of Babylon took him in the eighth year of his reign.
אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה-הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם.
after that Jeconiah the king, and the queen-mother, and the officers, and the princes of Judah and Jerusalem, and the craftsmen, and the smiths, were departed from Jerusalem;
דיון
סיכום:

האם כל מה שלמדתם גורם לכם לראות באור אחר את חמוטל, שנלחמה כלביאה על גוריה? הסבירו.
האירועים עליהם מדבר יחזקאל במשל שלו מופיעים בסוף ספר מלכים, אך באופן שונה. מדוע, לדעתכם, יחזקאל חוזר על תיאור האירועים?
האירועים בסוף ספר מלכים מתוארים בדרך סיפורית-היסטורית, ואילו יחזקאל מתאר אותם בדרך של קינה/ משל / שירה. מדוע, לדעתכם, הוא בחר בדרך תיאור כזו?
האם אתם מכירים דוגמאות נוספות לכך שאותו אירוע מתואר בדרכים אחרות, ולעתים בסגנון ספרותי אחר? ספרו על כך.
דף הנחיות למנחה:
יחזקאל יט-כג.docx