הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
מתוך הפרקים שלפנינו בחרנו להאיר את דמויות הנשים המככבות בהם. יש מהן שמעשיהן מסופרים לגנות, ויש שמעשיהן מסופרים לשבח וזכורים ולטוב.
ננסה להבין את מניעי הנשים לפעול, כיצד הן הצליחו לממש את מבוקשן, ומה יכולה ללמוד מהן מי שרוצה לחולל שינוי.
1. ותקראנה לעם: בואו לאכול!
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב.
וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן,
וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן.
וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן,
וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן.
And Israel abode in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of Moab. And they called the people unto the sacrifices of their gods; and the people did eat, and bowed down to their gods.
דיון
- קראו את הפסוקים והציפו את השאלות שהם מעוררים בכם.
- שימו לב - לא מתואר שבנות מואב פיתו את גברי עם ישראל באופן מיני. האם יש לדעתכם קשר בין הזמנתן לאכול מהזבחים לבין 'ויחל העם לזנות'?
- מדוע לדעתכם הזמינו בנות מואב את העם לאכול מזבחי אלוהיהן?
- הסיפור מובא בסמוך לתיאור מפקד בני ישראל לקראת הכניסה לארץ. למה לדעתכם הוא מובא דוקא כאן ועכשיו?
2. ותקרבנה בנות צלפחד, ותעמודנה: תנה לנו אחוזה!
וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת
וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד:
מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה.
וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד:
מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה.
And Zelophehad the son of Hepher had no sons, but daughters; and the names of the daughters of Zelophehad were Mahlah, and Noah, Hoglah, Milcah, and Tirzah.
בקשת בנות צלפחד
(א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף; וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו - מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. (ב) וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל-הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד לֵאמֹר. (ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא-הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל-ה' בַּעֲדַת-קֹרַח, כִּי-בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא-הָיוּ לוֹ. (ד) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן? תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ. (ה) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'.
(ו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ז) כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת - נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן. (ח) וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ כִּי-יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ - וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. (ט) וְאִם-אֵין לוֹ בַּת - וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו. (י) וְאִם-אֵין לוֹ אַחִים - וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו. (יא) וְאִם-אֵין אַחִים לְאָבִיו - וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָרַשׁ אֹתָהּ; וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה.
(א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף; וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו - מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. (ב) וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל-הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד לֵאמֹר. (ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא-הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל-ה' בַּעֲדַת-קֹרַח, כִּי-בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא-הָיוּ לוֹ. (ד) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן? תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ. (ה) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'.
(ו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ז) כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת - נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן. (ח) וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ כִּי-יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ - וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. (ט) וְאִם-אֵין לוֹ בַּת - וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו. (י) וְאִם-אֵין לוֹ אַחִים - וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו. (יא) וְאִם-אֵין אַחִים לְאָבִיו - וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָרַשׁ אֹתָהּ; וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה.
Then drew near the daughters of Zelophehad, the son of Hepher, the son of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of Manasseh the son of Joseph; and these are the names of his daughters: Mahlah, Noah, and Hoglah, and Milcah, and Tirzah. And they stood before Moses, and before Eleazar the priest, and before the princes and all the congregation, at the door of the tent of meeting, saying: ’Our father died in the wilderness, and he was not among the company of them that gathered themselves together against the LORD in the company of Korah, but he died in his own sin; and he had no sons. Why should the name of our father be done away from among his family, because he had no son? Give unto us a possession among the brethren of our father.’ And Moses brought their cause before the LORD. And the LORD spoke unto Moses, saying: ’The daughters of Zelophehad speak right: thou shalt surely give them a possession of an inheritance among their father’s brethren; and thou shalt cause the inheritance of their father to pass unto them. And thou shalt speak unto the children of Israel, saying: If a man die, and have no son, then ye shall cause his inheritance to pass unto his daughter. And if he have no daughter, then ye shall give his inheritance unto his brethren. And if he have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his father’s brethren. And if his father have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his kinsman that is next to him of his family, and he shall possess it. And it shall be unto the children of Israel a statute of judgment, as the LORD commanded Moses.’
דיון
- מהי טענת בנות צלפחד ומה בקשתן?
- על אילו טענות הן מבססות את בקשתן?
- בזכות מה לדעתכם הן הצליחו להשיג את מבוקשן?
בנות צלפחד חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן.
חכמניות הן - שלפי שעה דברו, דאמר ר' שמואל בר רב יצחק: מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין, שנאמר: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה), אמרו לו: אם כבן אנו חשובין - תנה לנו נחלה כבן, אם לאו - תתיבם אמנו! מיד: ויקרב משה את משפטן לפני ה'.
דרשניות הן - שהיו אומרות: אילו היה לו בן לא דברנו [...].
צדקניות הן - שלא נישאו אלא להגון להן [...].
חכמניות הן - שלפי שעה דברו, דאמר ר' שמואל בר רב יצחק: מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין, שנאמר: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה), אמרו לו: אם כבן אנו חשובין - תנה לנו נחלה כבן, אם לאו - תתיבם אמנו! מיד: ויקרב משה את משפטן לפני ה'.
דרשניות הן - שהיו אומרות: אילו היה לו בן לא דברנו [...].
צדקניות הן - שלא נישאו אלא להגון להן [...].
§ The Sages taught: The daughters of Zelophehad are wise, they are interpreters of verses, and they are righteous. The Gemara proves these assertions. That they are wise can be seen from the fact that they spoke in accordance with the moment, i.e., they presented their case at an auspicious time. As Rabbi Shmuel bar Rav Yitzḥak says: Tradition teaches that Moses our teacher was sitting and interpreting in the Torah portion about men whose married brothers had died childless, as it is stated: “If brothers dwell together, and one of them dies, and has no child, the wife of the dead shall not be married abroad to one not of his kin; her husband’s brother shall come to her, and take her for him as a wife” (Deuteronomy 25:5). The daughters of Zelophehad said to Moses: If we are each considered like a son, give us each an inheritance like a son; and if not, our mother should enter into levirate marriage. Immediately upon hearing their claim, the verse records: “And Moses brought their cause before the Lord” (Numbers 27:5). That they are interpreters of verses can be seen from the fact that they were saying: If our father had had a son, we would not have spoken; but because he had no son, we are filling the role of the heir. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita: They would say, if he had had a daughter, we would not have spoken? Rabbi Yirmeya said: Delete from the baraita here the word: Daughter. As they were themselves daughters, this cannot have been their claim. Abaye said that the baraita need not be emended, and should be understood as follows: Even if there was a daughter of a son of Zelophehad, we would not have spoken, for she would have been the heir. That they are righteous can be seen from the fact that they did not rush to marry, but rather waited to marry those fit for them. Rabbi Eliezer ben Ya’akov teaches: Even the youngest to be married among them was not married at less than forty years of age.
"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד" (במדבר כז, א) - חמשתן אמרו חמשה דברים:
הראשונה אמרה: אבינו מת במדבר.
השניה אמרה: והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח.
השלישית אמרה: כי בחטאו מת - הוא המקושש,
הרביעית אמרה: ובנים לא היו לו.
החמישית אמרה: למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו וכו'.
הראשונה אמרה: אבינו מת במדבר.
השניה אמרה: והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח.
השלישית אמרה: כי בחטאו מת - הוא המקושש,
הרביעית אמרה: ובנים לא היו לו.
החמישית אמרה: למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו וכו'.
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- אם אתם ממתמידי פרויקט 929, נסו למצוא את הסיפורים שאליהם רומז המדרש מילקוט שמעוני!
- מה איפשר לבנות צלפחד לחולל את השינוי, על פי המדרשים? מה מוסיפים המדרשים על מה שחשבתם על בנות צלפחד ומה אתם יכולים להוסיף עליהם?
רבקה לוביץ, 'מדרשי בנות צלפחד', נחמה וינגרטן מינץ ותמר ביאלה (עורכות), דרשוני: מדרשי נשים, ידיעות אחרונות: יהדות כאן ועכשיו תשס"ט, עמ' 92
ותקרבנה בנות צלפחד... ואלה שמות בְּנֹתָיו - מדוע נקראו בתחילה בנות צלופחד ורק אחר כך מנאן בשמותיהן? על שם צל ופחד שהיו בהן בתחילה. שבתחילה היו בצֵל אביהן, ופחדו לשאת את ראשן. משנתקרבו האחיות זו לזו, נתעצמו ונודעו בשמותיהן, שנאמר: 'ותקרבנה בנות צלפחד... ואלה שמות בְּנֹתָיו'.
ותקרבנה בנות צלפחד... ואלה שמות בְּנֹתָיו - מדוע נקראו בתחילה בנות צלופחד ורק אחר כך מנאן בשמותיהן? על שם צל ופחד שהיו בהן בתחילה. שבתחילה היו בצֵל אביהן, ופחדו לשאת את ראשן. משנתקרבו האחיות זו לזו, נתעצמו ונודעו בשמותיהן, שנאמר: 'ותקרבנה בנות צלפחד... ואלה שמות בְּנֹתָיו'.
דיון
- כיצד הטיל צלפחד 'צל' על בנותיו, לדעתכם?
- אילו 'צללים' יכולים להעיב על הרצון של נשים לחולל שינוי ועל היכולת להוציאו לפועל?
- מה מוסיפה לדעתכם הדרשנית במדרש זה על מדרשי חז"ל?
ותקרבנה בנות צלפחד – אותו הדור היו הנשים גודרות מה שהאנשים פורצין. שכך אתה מוצא: שאמר להם אהרן, "פרקו נזמי הזהב" (שמות ל"ב, ב'), ולא רצו הנשים ומיחו בבעליהן, שנאמר "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם" (שמות ל"ב, ג'), והנשים לא נשתתפו במעשה העגל, וכן במרגלים שהוציאו דיבה וישובו "וילנו עליו [את] כל העדה" (במדבר י"ד, ל"ו), עליהם נגזרה גזירה, שאמרו לא נוכל לעלות (במדבר י"ג, ל"א), אבל הנשים לא היו עמהם בעצה, מה כתיב למעלה מן הענין, כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר ולא נותר מהם איש (במדבר כ"ו, ס"ה), [איש] ולא אשה, על מה שלא רצו להכנס לארץ, אבל הנשים קרבו לבקש נחלה בארץ, לכך נכתבה פרשת מדין לפרשה זו, שמה שפרצו האנשים גדרו הנשים.
(Numb. 27:1:) “Then came forward the daughters of Zelophehad.” In that generation the women were fencing11On raising a fence about the Law, see Avot 1:1. that which the men were breaching.12Numb. R. 21:10. Accordingly you find that Aaron said to them (i.e., the men in Exod. 32:2), “Take off the gold rings [that are in the ears of your wives…]”; but the women were unwilling and protested against their husbands. Thus it is stated (in vs. 3), “So all the people took off the gold rings that were in their13Since “their” is masculine here, there is an implication that the men only took their own earrings. ears.” Thus the women did not take part in making the [golden] calf. So also in the case of the spies who had spread slander (according to Numb. 14:36), “when they returned, they made [the whole congregation] murmur against him.” A decree was issued against them, because they had said (in Numb. 13:31), “We are unable to go up [against this people for they are stronger than us].” The women, however, were not with them in their counsel. What is written above the matter (in Numb. 26:65)? “Because the Lord had said to them, ‘They shall surely die in the wilderness,’ not a man of them remained.” [Note that Scripture speaks of] “a man,” and not of "a woman.” Because they (i.e., the men) did not want to enter the land, but the women came forward to ask for an inheritance [in the land]; (Numb. 27:1) “Then came forward the daughters of Zelophehad.” Therefore the parashah [about the death of that generation] was written next to this parashah, because what the men broke down the women fenced in. Another interpretation (of Numb. 27:1), “Then came forward [the daughters of Zelophehad ben Hepher ben Gilead ben Machir ben Manasseh, of the families of Manasseh ben Joseph”: [Their action was] an honor to them. [It was also] an honor to their father, an honor to Machir, an honor to Manasseh and an honor to Joseph that such righteous and wise women had issued from him.14Numb. R. 21:11. But what was their wisdom? They [only] spoke up at the proper time, when Moses was busy with the parashah about inheritance (in accordance with Numb. 26:53), “To these shall you apportion the land [for an inheritance].” [So what was their wisdom? That] they said to him, “If we are like a son, let us inherit; but if not, let our mother perform levirate marriage (marry her husband's brother).”15His duty would be to rear children in the name of the deceased father. On levirate marriage generally, see Deut. 25:5-6: also Gen. 38:8-9; Ruth 4:5. Immediately (in Numb. 27:5), “Moses brought their cause before the Lord.” They were righteous, In that they had never been married to someone unworthy of them. Then why did they meet with Moses now? So that he would not [put on airs] over having abstained from his wife for forty years.16Since Moses regularly stood in the Divine Presence, he needed to preserve an unbroken state of purity. The Holy One, blessed be He, informed him through these [women], saying, “Here are women who without being commanded [remained unmarried] for forty years, until they were married to someone worthy of them.”
דיון
- איך מתאר הדרשן את דמותן ומעשיהן של בנות צפלחד ובנות דורן? האם תיאור זה מפתיע אתכם? מדוע?
- איך מקשר המדרש בין 'פרשת מדיין', שבה פתחנו את הלימוד ובין סיפור בנות צלפחד? על מי הוא מטיל את האחריות בכל סיפור שנזכר במדרש? מה דעתכם על כך?
דיון
נקודה למחשבה ולשיתוף
חשבו על מקרה שבו פעלתם בשיתוף פעולה, מכיוון שלא הייתם יכולים לפעול לבדכם.
מה היה תפקידכן/ם במהלך?
האם חשתם מתח בין הצורך לפעול לבד ובין הצורך לפעול ביחד עם א/נשים נוספות/ים?
נקודה למחשבה ולשיתוף
חשבו על מקרה שבו פעלתם בשיתוף פעולה, מכיוון שלא הייתם יכולים לפעול לבדכם.
מה היה תפקידכן/ם במהלך?
האם חשתם מתח בין הצורך לפעול לבד ובין הצורך לפעול ביחד עם א/נשים נוספות/ים?
דיון
ולסיום - גם היום יש בנות שמתנגדות לסדר הקיים ופועלות לשינוי.
צפו בסרטון שערכו תלמידות על מלאלה יספזאי הפקיסטאנית, זוכת פרס נובל לשלום לשנת 2014. כמה השראה!
ולסיום - גם היום יש בנות שמתנגדות לסדר הקיים ופועלות לשינוי.
צפו בסרטון שערכו תלמידות על מלאלה יספזאי הפקיסטאנית, זוכת פרס נובל לשלום לשנת 2014. כמה השראה!
Error loading media...
עבודה בתרבות ישראל, ינואר 2015 מגישות: טל, גאיה, מאיה ונועה
נערה פורצת דרך - מלאלה יוספזאי, זוכת פרס נובל לשלום
נערה פורצת דרך - מלאלה יוספזאי, זוכת פרס נובל לשלום
דף הנחיות למנחה:
במדבר כד-כח.docx
במדבר כד-כח.docx
דף מספר 30 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161