ירמיהו לא-לה: 'לקרוא דרור איש לאחיו'
הדף מאת: אליזבט גולדוין / המדרשה באורנים
הנביא ירמיהו התרה בעם לשחרר את העבדים העבריים, אך לאחר שחרורם - שבו ושעבדו אותם. כעונש על חטא זה התנבא ירמיהו על החורבן. הסיפור הקצר המתואר בירמיהו מתמצת את תולדות השעבוד שאנשים משעבדים את זולתם, בכל מקום ולאורך כל ההיסטוריה. כאילו יש משהו שהוא חזק מן הערכים ומן ההבנה שזה לא בסדר לשעבד את הזולת, משהו שלא עבר מן העולם. האם זהו מאבק אבוד מראש? מהו המנגנון הרגשי והערכי שמאפשר לנו לשעבד את זולתנו? האם אפשר להימנע מכך בכל זאת? אלו הן השאלות שדף זה עוסק בהן.
החורבן הוא עונש על שיעבוד עבדים ושפחות
(ח) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר. (ט) לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ. (י) וַיִּשְׁמְעוּ כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ בַבְּרִית לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם עוֹד וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלֵּחוּ. (יא) וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים ויכבישום (וַיִּכְבְּשׁוּם) לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.
(יב) וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר. (יג) כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי בְרִית אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר. (יד) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר יִמָּכֵר לְךָ וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ וְלֹא שָׁמְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם. (טו) וַתָּשֻׁבוּ אַתֶּם הַיּוֹם וַתַּעֲשׂוּ אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְרֵעֵהוּ וַתִּכְרְתוּ בְרִית לְפָנַי בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו. (טז) וַתָּשֻׁבוּ וַתְּחַלְּלוּ אֶת שְׁמִי וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ אֲשֶׁר שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם לִהְיוֹת לָכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. (יז) לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם ה' אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לזועה (לְזַעֲוָה) לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.
The word that came unto Jeremiah from the LORD, after that the king Zedekiah had made a covenant with all the people that were at Jerusalem, to proclaim liberty unto them; that every man should let his manservant, and every man his maidservant, being a Hebrew man or a Hebrew woman, go free; that none should make bondmen of them, even of a Jew his brother; and all the princes and all the people hearkened, that had entered into the covenant to let every one his man-servant, and every one his maid-servant, go free, and not to make bondmen of them any more; they hearkened, and let them go; but afterwards they turned, and caused the servants and the handmaids, whom they had let go free, to return, and brought them into subjection for servants and for handmaids; therefore the word of the LORD came to Jeremiah from the LORD, saying: Thus saith the LORD, the God of Israel: I made a covenant with your fathers in the day that I brought them forth out of the land of Egypt, out of the house of bondage, saying: ’At the end of seven years ye shall let go every man his brother that is a Hebrew, that hath been sold unto thee, and hath served thee six years, thou shalt let him go free from thee’; but your fathers hearkened not unto Me, neither inclined their ear. And ye were now turned, and had done that which is right in Mine eyes, in proclaiming liberty every man to his neighbour; and ye had made a covenant before Me in the house whereon My name is called; but ye turned and profaned My name, and caused every man his servant, and every man his handmaid, whom ye had let go free at their pleasure, to return; and ye brought them into subjection, to be unto you for servants and for handmaids. Therefore thus saith the LORD: Ye have not hearkened unto Me, to proclaim liberty, every man to his brother, and every man to his neighbour; behold, I proclaim for you a liberty, saith the LORD, unto the sword, unto the pestilence, and unto the famine; and I will make you a horror unto all the kingdoms of the earth.
דיון
כדאי לזכור שבעולם העתיק, העבדות הייתה מקובלת ואף הייתה חלק הכרחי מן המנגנון הכלכלי.
  • מדוע שמעו בני העם לירמיהו ושחררו את העבדים והשפחות העבריים?
  • מדוע בכל זאת, אחרי ששחררו את העבדים, שבו ושעבדו אותם? מה פירוש הפועל "ויכבשום"?
  • איך קשור שעבוד העבדים לחילול ה'?
  • "הנני קורא דרור אל החרב, אל הדבר ואל הרעב" - העונש מוצג כמידה כנגד מידה: למה הכוונה? באיזה מובן?
  • האם לדעתכם העבדות היא בעיה שחלפה מן העולם?
  • האם יש עבדות היום במדינת ישראל? האם זו רק מטפורה?
אני רוצה להציע ששעבוד, כמטפורה, הוא משהו שאדם עושה לעצמו, למשל התמכרות. אבל שעבוד שאינו מטפורה הוא משהו שאדם אחד עושה לזולתו.

עוד לפני שנמשיך לעסוק בשאלות אלה, נעיין תחילה בדיני העבדים בתורה המופיעים בשני מקומות שונים:
דיני עבדים בתורה
(ב) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. (ג) אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. (ד) אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ. (ה) וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. (ו) וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.
If thou buy a Hebrew servant, six years he shall serve; and in the seventh he shall go out free for nothing. If he come in by himself, he shall go out by himself; if he be married, then his wife shall go out with him. If his master give him a wife, and she bear him sons or daughters; the wife and her children shall be her master’s, and he shall go out by himself. But if the servant shall plainly say: I love my master, my wife, and my children; I will not go out free; then his master shall bring him unto God, and shall bring him to the door, or unto the door-post; and his master shall bore his ear through with an awl; and he shall serve him for ever.
(לט) וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד. (מ) כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ. (מא) וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב. (מב) כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד. (מג) לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ. (מד) וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה. (מה) וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה. (מו) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ.

מילים
  • ימוך - ייפול מבחינה כלכלית
And if thy brother be waxen poor with thee, and sell himself unto thee, thou shalt not make him to serve as a bondservant. As a hired servant, and as a settler, he shall be with thee; he shall serve with thee unto the year of jubilee. Then shall he go out from thee, he and his children with him, and shall return unto his own family, and unto the possession of his fathers shall he return. For they are My servants, whom I brought forth out of the land of Egypt; they shall not be sold as bondmen. Thou shalt not rule over him with rigour; but shalt fear thy God. And as for thy bondmen, and thy bondmaids, whom thou mayest have: of the nations that are round about you, of them shall ye buy bondmen and bondmaids. Moreover of the children of the strangers that do sojourn among you, of them may ye buy, and of their families that are with you, which they have begotten in your land; and they may be your possession. And ye may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may ye take your bondmen for ever; but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigour.
דיון
  • יש הבדלים משמעותיים בין שני המקורות. מנו אותם.
  • מהו הענין המרכזי של דיני העבדים בספר שמות?
  • מהו הענין המרכזי של דיני העבדים בספר ויקרא?
בסופו של דבר ההלכה הקדומה שילבה בין שני המקורות: עבד שלא רוצה לצאת לחופשי אחרי שש שנים בשמיטה ונרצעה אוזנו, יוצא לחופשי בשנת היובל.
  • מהו הנימוק ליחס המיוחד לו זוכים העבדים שהם "מאחיך"? מי כלול בקבוצה זו?
  • מדובר כאן בחוק שבין אדם לחברו. מה קשור לכאן הביטוי "ויראת מאלוהיך"?
  • מה דעתכם על ההיתר הגורף לשעבד עבדים מעמים אחרים?
  • האם אפשר להשליך מהיתר זה גם לימינו? אם כן, מה רלוונטי לימינו?
  • האם יש בטקסט פנייה אלינו כלומדי תורה כיום?
  • מהו הדרור שיש לקרוא לו היום בישראל?
  • למי יש לקרוא דרור?
דיון
הפילוסוף עמנואל לוינס סבר שבעולם המערבי, חוסר השיוויון והיעדר הצדק החברתי הופכים את כולנו לאשמים במידת מה בסבל של הזולת. בפרשו את רעיון ערי המקלט במקרא, לוינס כתב על כך שעיר המקלט נועדה אמנם להגן על הרוצח בשגגה משום חצי חפותו (הוא לא התכוון לרצוח) אבל גם להעניש אותו על חצי אשמתו (הוא לא היה די ערני כדי לא לפגוע בזולתו). הנה מה שכתב על הקשר בין ערי מקלט לערים מודרניות ולהעדר הצדק שבהן בשיעור התלמודי שלו "ערי מקלט" בספר "מעבר לפסוק":
עמנואל לוינס, מעבר לפסוק, שוקן, עמ' 64 - 65, 2007.
בחברה המערבית, החופשית והמתורבתת אך שאין בה שוויון או צדק חברתיים של ממש
האם יהיה זה אבסורדי לשאול את עצמנו אם היתרונות שמהם נהנים העשירים לעומת העניים
ובעולם המערבי כל אחד הוא עשיר ביחס למישהו אחר
האין היתרונות הללו הסיבה העקיפה לגסיסה כלשהי של מישהו היכן שהוא?
האם לא קיימות במקום כלשהו בעולם מלחמות ומעשי הרג המוניים שהם תוצאה של יתרונות אלה?
בלי שאנחנו תושבי הערים הגדולות שלנו ערים שאין בהן שוויון אך שהן מוגנות ומשופעות
בלי שנרצה ברעתו של אף אחד?
האין הנוקם או גואל הדם אשר "יחם לבבו" משוטט בינינו,
בצורה של זעם עממי, של רוח מרדנית ואף של עבריינות בפרוורינו,
תוצאה של חוסר איזון חברתי שבו אנו חיים?
הערים שבהן אנחנו חיים וההגנה, המוצדקת משום חפותנו הסובייקטיבית,
שאנו זוכים לה בחברתנו הליברלית
(אף אם אנו זוכים לה פחות מאשר בעבר)
מאיומים כה רבים של נקמה חסרת אמונה וחוק,
הגנה מכוחות חמומים כה רבים,
האין היא בעצם ההגנה על חצי חפות מפשע או חצי אשמה,
שהיא עצמה חפות אך בכל זאת גם אשמה?
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
www.schocken.co.il


מושגים
  • עמנואל לוינס - לוינס (1906 – 1995) פילוסוף יהודי-צרפתי. הגותו עסקה בעיקר בעקרון ה"אחריות לאחר", במחויבות מוסרית לאחר באשר הוא. בין ספריו: אתיקה והאינסופי, אלוהים והפילוסופיה, תשע קריאות תלמודיות.
דיון
  • באיזה אופן הערים של החברה המערבית דומות לערי מקלט?
  • מהי חצי החפות שלנו, אזרחי החברה המערבית?
  • מהי חצי האשמה שלנו, אזרחי החברה המערבית?
  • כיצד כל זה קשור לשעבוד הזולת?
דיון
התיאור הקצר מירמיהו שקראנו לעיל ממלא אותי צער גדול בכל פעם שאני קוראת אותו, כי הוא מספר בקיצור נמרץ את תולדות השעבוד שאנשים משעבדים את זולתם בכל מקום ולאורך כל ההיסטוריה. כאילו יש משהו שהוא חזק מן הערכים ומן ההבנה שזה לא בסדר לשעבד את הזולת, משהו שלא עבר מן העולם. האם זהו מאבק אבוד מראש? מהו המנגנון הרגשי והערכי שמאפשר לנו לשעבד את זולתנו?

דיני העבודה במדינת ישראל הם מן הטובים והמתקדמים בעולם ואולם חוקים אלה לא נאכפים.
כמו כן, שיטת ההעסקה הקבלנית נועדה מיסודה להתחמק מן החובות של דיני העבודה.
למרות תיקונים חוזרים ונשנים בחוק - עובדים נפגעים בזכויותיהם, כפי שעולה למשל מן המאמר של העמותה "קו לעובדים" שלא היה בה צורך אילו נאכפו דיני העבודה כראוי. נעיין בקטע מן הדברים:
אתר קו לעובד, עובדים ישראלים, בעיות עיקריות
עיקר התלונות המגיעות לעמותה הן בנושאי הלנות שכר, השעייה למספר ימים ללא שכר, אי תשלום מלוא הזכויות הסוציאליות או את כולן, תשלום בחסר שעות, ניכויים שלא כדין, ניכוי עבור פנסיה מבלי להעביר לקרן הפנסיה, השפלות. פיטורים שלא כדין, קנסות על עזיבה.
עובדי קבלן: עיקר הפרות הזכויות של העובדים מתבצעות בהעסקת משנה בתחומים שונים כגון כח אדם, אבטחה, ניקיון ואף זבניות בחנויות בגדים, נציגי מכירות ועובדים במכוני כושר. במועד הסמוך לסיום עבודה, פרוייקט או הפסד מכרז של הקבלן העובדים חשופים להלנות שכר והדרך לסייע להם במקרים אלו היא תביעה משפטית. עובדים המועסקים בשמירה, הסעדה וניקיון מועדים לפגיעה גורפת של זכויותיהם דרך הטיפול היא איום בפרסום או פנייה למעסיק בפועל.
אי הפרשה לפנסיה: הסכם פנסיה חובה שהורחב בצו ונכנס לתוקף בסוף שנת 2008 הרחיב באופן משמעותי את שעור השכירים המבוטחים בפנסיה, אולם בעלי ההכנה הנמוכה במשק עדיין לא מקבלים את כספי הפנסיה שלהם במלואם. בקרב המשתכרים עד 5,000 ₪ לחודש שיעור המבוטחים עומד על 50%, בעוד ששיעור המבוטחים בשכר של מעל 5,000 ₪ לחודש מגיע ל- 80%. אי הפרשה והפקדה לפנסיה תיפתר על ידי העמותה באמצעות התערבות מול המעסיק ופנייה לרשויות ולבית הדין לעבודה.
קנסות על עזיבה: תופעה נפוצה שהחלה בחברות סלולר והתפשטה לענפים נוספים. הטיפול במקרים אלו מתבצע באמצעות בדיקת הסיבות לעזיבה וליווי העובדים מול החברה להשבה או ביטול הקנס, או לבית הדין לעבודה. השפלות: עיקר המתלוננות הן עובדות, שמתארות התנכלויות במקום העבודה, כשהפגיעה הגדולה היא העלבתן בפני אנשים נוספים. במקרים כאלה ייתבצע ליווי העובדים או העובדות מול המעסיק ובית הדין לעבודה.
למקור השלם
דיון
  • מדוע לדעתכם יש מעסיקים הפוגעים בזכויות עובדיהם?
  • מיהם מעסיקים אלה? מהו הפרופיל שלהם?
  • מיהם העובדים הנפגעים ביותר?
  • האם יש לנו דרך להשפיע על מציאות זו?
בימי ירמיהו שוחררו העבדים והשפחות אך שועבדו מחדש. בימינו נחקקים חוקים חדשים לבקרים כדי להבטיח זכויות מינימום של עובדים, אך זכויות אלה שבות ונפגעות.
  • מהו היסוד המשותף לשתי תופעות אלה? כיצד נוכל להסביר שתופעות אלה לא נעלמו מן העולם?
  • האם יש דרך טובה יותר להבטיח זכויות מינימליות של עובדות ועובדים מאשר חקיקת חוקים?
  • מומלץ לצפות בסרט זה, https://www.youtube.com/watch?v=k9E6A9oH5jk בו נוכל לראות איך רבות ורבים מאתנו נותנים יד לשיעבוד זולתינו, במקרה זה מלצריות ומלצרים.
אולי יש להשקיע יותר משאבים תרבותיים וחברתיים ביצירת תנאי עבודה הוגנים לכל העובדות והעובדים בישראל כחלק מיהדותה הדמוקרטית של ישראל.
דף הנחיות למנחה:
ירמיהו לא-לה.doc