הדף מאת: אפרת גרבר-ארן
דף הלימוד עוסק בקריעת ים סוף, מתוך עיון במדרשי חז"ל, ננסה לחשוב מהי קריעת ים סוף עבורי? איך אני מתמודדת עם אתגרים?
קריעת ים סוף
(ח)וַיְחַזֵּק ה' אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה: (ט)וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל-פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן: (י)וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְֹאוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶל-ה': (יא)וַיֹּאמְרוּ אֶל-משֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה-זֹּאת עָשִֹיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם: (יב)הֲלא-זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר: (יג)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-הָעָם אַל-תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר-יַעֲשֶֹה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם (לא) תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד-עוֹלָם: (יד)ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן: (טו)וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה מַה-תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל וְיִסָּעוּ: (טז)וְאַתָּה הָרֵם אֶת-מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה: (יז)וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת-לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו: (יח)וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה' בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו: (יט)וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְֹרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: (כ)וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְֹרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת-הַלָּיְלָה וְלא-קָרַב זֶה אֶל-זֶה כָּל-הַלָּיְלָה: (כא)וַיֵּט משֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה וַיָּשֶֹם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם: (כב)וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם: (כג)וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל-תּוֹךְ הַיָּם: (כד)וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל-מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם: (כה)וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְֹרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם: (כו)וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל-מִצְרַיִם עַל-רִכְבּוֹ וְעַל-פָּרָשָׁיו: (כז)וַיֵּט משֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת-מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם: (כח)וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לא-נִשְׁאַר בָּהֶם עַד-אֶחָד: (כט)וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם:
(ח)וַיְחַזֵּק ה' אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה: (ט)וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל-פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן: (י)וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְֹאוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל אֶל-ה': (יא)וַיֹּאמְרוּ אֶל-משֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה-זֹּאת עָשִֹיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם: (יב)הֲלא-זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר: (יג)וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-הָעָם אַל-תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר-יַעֲשֶֹה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם (לא) תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד-עוֹלָם: (יד)ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן: (טו)וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה מַה-תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל וְיִסָּעוּ: (טז)וְאַתָּה הָרֵם אֶת-מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה: (יז)וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת-לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו: (יח)וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה' בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו: (יט)וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְֹרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: (כ)וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְֹרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת-הַלָּיְלָה וְלא-קָרַב זֶה אֶל-זֶה כָּל-הַלָּיְלָה: (כא)וַיֵּט משֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה וַיָּשֶֹם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם: (כב)וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם: (כג)וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל-תּוֹךְ הַיָּם: (כד)וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל-מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם: (כה)וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְֹרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם: (כו)וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל-מִצְרַיִם עַל-רִכְבּוֹ וְעַל-פָּרָשָׁיו: (כז)וַיֵּט משֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת-מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם: (כח)וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לא-נִשְׁאַר בָּהֶם עַד-אֶחָד: (כט)וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם:
And the LORD hardened the heart of Pharaoh king of Egypt, and he pursued after the children of Israel; for the children of Israel went out with a high hand. And the Egyptians pursued after them, all the horses and chariots of Pharaoh, and his horsemen, and his army, and overtook them encamping by the sea, beside Pi-hahiroth, in front of Baal-zephon. And when Pharaoh drew nigh, the children of Israel lifted up their eyes, and, behold, the Egyptians were marching after them; and they were sore afraid; and the children of Israel cried out unto the LORD. And they said unto Moses: ‘Because there were no graves in Egypt, hast thou taken us away to die in the wilderness? wherefore hast thou dealt thus with us, to bring us forth out of Egypt? Is not this the word that we spoke unto thee in Egypt, saying: Let us alone, that we may serve the Egyptians? For it were better for us to serve the Egyptians, than that we should die in the wilderness.’ And Moses said unto the people: ‘Fear ye not, stand still, and see the salvation of the LORD, which He will work for you to-day; for whereas ye have seen the Egyptians to-day, ye shall see them again no more for ever. The LORD will fight for you, and ye shall hold your peace.’ And the LORD said unto Moses: ‘Wherefore criest thou unto Me? speak unto the children of Israel, that they go forward. And lift thou up thy rod, and stretch out thy hand over the sea, and divide it; and the children of Israel shall go into the midst of the sea on dry ground. And I, behold, I will harden the hearts of the Egyptians, and they shall go in after them; and I will get Me honour upon Pharaoh, and upon all his host, upon his chariots, and upon his horsemen. And the Egyptians shall know that I am the LORD, when I have gotten Me honour upon Pharaoh, upon his chariots, and upon his horsemen.’ And the angel of God, who went before the camp of Israel, removed and went behind them; and the pillar of cloud removed from before them, and stood behind them; and it came between the camp of Egypt and the camp of Israel; and there was the cloud and the darkness here, yet gave it light by night there; and the one came not near the other all the night. And Moses stretched out his hand over the sea; and the LORD caused the sea to go back by a strong east wind all the night, and made the sea dry land, and the waters were divided. And the children of Israel went into the midst of the sea upon the dry ground; and the waters were a wall unto them on their right hand, and on their left. And the Egyptians pursued, and went in after them into the midst of the sea, all Pharaoh’s horses, his chariots, and his horsemen. And it came to pass in the morning watch, that the LORD looked forth upon the host of the Egyptians through the pillar of fire and of cloud, and discomfited the host of the Egyptians. And He took off their chariot wheels, and made them to drive heavily; so that the Egyptians said: ‘Let us flee from the face of Israel; for the LORD fighteth for them against the Egyptians.’ And the LORD said unto Moses: ‘Stretch out thy hand over the sea, that the waters may come back upon the Egyptians, upon their chariots, and upon their horsemen.’ And Moses stretched forth his hand over the sea, and the sea returned to its strength when the morning appeared; and the Egyptians fled against it; and the LORD overthrew the Egyptians in the midst of the sea. And the waters returned, and covered the chariots, and the horsemen, even all the host of Pharaoh that went in after them into the sea; there remained not so much as one of them. But the children of Israel walked upon dry land in the midst of the sea; and the waters were a wall unto them on their right hand, and on their left.
דיון
- האם קריעת ים סוף מתוארת כאירוע קשה?
- מה התחדש לך בקריאת הפסוקים?
קושי הפרנסה
אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב "נתן לחם לכל בשר" וסמיך ליה "לגזר ים סוף לגזרים"
אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב "נתן לחם לכל בשר" וסמיך ליה "לגזר ים סוף לגזרים"
Rav Sheizvi said, citing Rabbi Elazar ben Azarya: The task of providing a person’s food is as difficult as the splitting of the Red Sea, as it is written: “He gives food to all flesh, for His mercy endures forever” (Psalms 136:25), and juxtaposed to it is the verse: “To Him who divided the Red Sea in sunder, for His mercy endures forever” (Psalms 136:13). The reiteration of the last part of the verse indicates that the two praises are to a certain extent equivalent.
דיון
- מה הוא "קושי הפרנסה" בעבורך?
- מדוע לדעתך קושי זה משווה כאן לקריעת ים סוף?
קושי הזיווג
רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים סח) "אלהים מושיב יחידים ביתה", מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששת ימים, כדכתיב (שמות כ) "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ", אמרה לו, מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני, אמרה לו: ודא הוא אומנתיה?? אף אני יכולה לעשות כן! כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן. אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף
רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים סח) "אלהים מושיב יחידים ביתה", מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששת ימים, כדכתיב (שמות כ) "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ", אמרה לו, מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני, אמרה לו: ודא הוא אומנתיה?? אף אני יכולה לעשות כן! כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן. אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף
[The following dialogue, one of many, is reported in the name of R. Yosi ben Halafta, one of the Mishnah’s most prominent sages, and an unnamed Roman woman of rank.] Rabbi Yehudah bar Simon began: "God returns the solitary ones homeward" (Psalms 58:7). A Roman Matron asked Rabbi Yosi ben Halafta, "In how many days did God create the world?" He said, "In six, as it is said, 'Since six days God made...' (Exodus 20:11) "And since then," she asked, "what has God been doing?" "God sits [on the Heavenly Throne] and makes matches: the daughter of this one to that one, the wife [i.e. widow] of this one to that one, the money of this one to that one," responded R. Yosi. "And for merely this you believe in Him!" she said. "Even I can do that. I have many slaves, both male and female. In no time at all, I can match them for marriage." R. Yosi, "Though this may be an easy thing for you to do, for God it is as difficult as splitting the Sea of Reeds." Whereupon, Rabbi Yosi took his leave. What did she do? The Matron lined up a thousand male and a thousand female slaves and paired them off before nightfall. The morning after, her estate resembled a battlefield. One slave had his head bashed in, another had lost an eye, while a third hobbled because of a broken leg. She said to them: "What do we have here?" and they each said to her: "I don't want this one" [with whom you matched me." Immediately, she summoned R. Yosi and she brought him to her and said: "Your God is not like our god, and your Torah is true, pleasing and praiseworthy. You spoke wisely." ...
דיון
- מדוע כל כך קשה לקב"ה "לזווג זיווגים"?
- מה דעתך על כך שהמדרש טוען שלקב"ה קשה?
- מדוע מתקיימת ההשוואה בין קריעת ים סוף לבין השידוכים?
מדרש אגדה (בובר) ויקרא, פרשת שמיני תזריע, פרק יב
נס הלידה
אמר ר' מאיר מעשה נסים הקב"ה עושה עם התינוק הזה כקריעת ים סוף. היאך? עד שלא תלד היא מושכת דמים, ומשהוא יולדת הדמים מסתלקים לשדיים ונעשה חלב, והתינוק יונק מחלב ומתגדל
נס הלידה
אמר ר' מאיר מעשה נסים הקב"ה עושה עם התינוק הזה כקריעת ים סוף. היאך? עד שלא תלד היא מושכת דמים, ומשהוא יולדת הדמים מסתלקים לשדיים ונעשה חלב, והתינוק יונק מחלב ומתגדל
דיון
שימו לב שכאן קריעת ים סוף אינה מתוארת כקשה, אלא כניסית. ר' מאיר מסביר, על פי תפיסתם המדעית באותה תקופה, שאחרי הלידה דם הוסת הופך לחלב אם.
שימו לב שכאן קריעת ים סוף אינה מתוארת כקשה, אלא כניסית. ר' מאיר מסביר, על פי תפיסתם המדעית באותה תקופה, שאחרי הלידה דם הוסת הופך לחלב אם.
- מה דעתך על ההשוואה בין קריעת ים סוף לבין הלידה?
- נסו לחשוב על קשרים נוספים בין סיפור קריעת ים סוף לבין לידה
- נסו לחשוב על סוגים נוספים של "לידות" (לידת רעיון/יצירה/מחשבה/פרוייקט), האם הם מתקשרים לכם לקריאת ים סוף?
מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דויהי, פרשה ב
על שפת הים
ארבע כתות נעשו ישראל על הים,
1. אחת אומרת ליפול אל הים
2. ואחת אומרת לשוב למצרים
3. ואחת אומרת לעשות מלחמה כנגדן
4. ואחת אומרת נצווח כנגדן.
זאת שאמרה ליפול אל הים נאמר להם "התיצבו וראו את ישועת ה'...",
זו שאמרה נשוב למצרים נאמר להם "כי אשר ראיתם את מצרים ...",
זו שאמרה נעשה מלחמה כנגדן נאמר להם "ה' ילחם לכם",
זו שאמרה נצווח כנגדן נאמר להם "ואתם תחרישון".
על שפת הים
ארבע כתות נעשו ישראל על הים,
1. אחת אומרת ליפול אל הים
2. ואחת אומרת לשוב למצרים
3. ואחת אומרת לעשות מלחמה כנגדן
4. ואחת אומרת נצווח כנגדן.
זאת שאמרה ליפול אל הים נאמר להם "התיצבו וראו את ישועת ה'...",
זו שאמרה נשוב למצרים נאמר להם "כי אשר ראיתם את מצרים ...",
זו שאמרה נעשה מלחמה כנגדן נאמר להם "ה' ילחם לכם",
זו שאמרה נצווח כנגדן נאמר להם "ואתם תחרישון".
דיון
מדרש זה מתאר ארבע תגובות אפשריות כאשר אנו עומדים בפני אתגר, פחד או חוסר אונים.
מדרש זה מתאר ארבע תגובות אפשריות כאשר אנו עומדים בפני אתגר, פחד או חוסר אונים.
- כיצד אתם מגיבים בדרך כלל בפני אתגרים?
- באיזה אופן התגובה משתנה בהתאם לאתגרים שונים?
דיון
תרגילי כתיבה
לסיכום, נסו לכתוב על דף תשובות לשאלות הבאות -
מהו ים סוף בשבילך?
היית רוצה לקרוע אותו? אולי דווקא לאחות?
נסי/נסה לתאר מצב בו את/ה עומד/ת על שפת ים סוף שלך, איך את/ה מרגיש/ה? מה את/ה רואה? מה את/ה עושה בסופו של דבר?
הקריאו אחד בפני השני את הקטעים וחישבו עליהם יחד.
תרגילי כתיבה
לסיכום, נסו לכתוב על דף תשובות לשאלות הבאות -
מהו ים סוף בשבילך?
היית רוצה לקרוע אותו? אולי דווקא לאחות?
נסי/נסה לתאר מצב בו את/ה עומד/ת על שפת ים סוף שלך, איך את/ה מרגיש/ה? מה את/ה רואה? מה את/ה עושה בסופו של דבר?
הקריאו אחד בפני השני את הקטעים וחישבו עליהם יחד.