יום כיפור
הדף מאת: צו פיוס / צו פיוס
דף לימוד לגיל הרך לקראת יום כיפור. בחרנו להביא בדף זה מקורות המביאים בפני הילדים מצבים של מריבה, כעס, ברוגז ושולם. כיצד משלימים? מה משמעותן של פגיעות שאנו פוגעים זה בזה? ואיך יום כיפור מסייע לנו להשתפר ביחסינו לזולת.
פניה ברגשטיין, מי אשם? מתוך: 'שיר ידעתי', הוצאת הקיבוץ המאוחד
מי אשם? /פניה ברגשטיין
מה לעשות,
ואיך לברר
מי אשם פחות
ומי אשם יותר
ומי רב עם מי
אני עם אחותי,
או היא עמי?
היא אמרה דבר מה
ואני צחקתי,
היא פרעה לי צמה
ואני לא שתקתי,
היא קראה לי שם גנאי
ואני חול בה זרקתי,
ומיד היינו ברוגז,
ולמה ומדוע?
באמת לא ידוע.
ועכשו
כשהיא עוברת
אני מסתלקת
כשהיא מדברת
אני שותקת,
ואיני מביטה בה כלל
וגם היא איננה סולחת
וחבל חבל
כי עכשיו
כבר קשה לברר
מי אשם יותר
ומי התחיל בקטטה
אחותי אתי,
או אני איתה
דיון
שאלות לדיון:
נשאל את הילדים:
  • מי לדעתכם התחיל במריבה? מדוע הילדה חושבת שזה לא ידוע?
  • מי לדעתכם רב עם מי הילדה עם אחותה או אחותה אתה?
  • מדוע חשוב לילדה לברר מי אשם?
  • מדוע האחיות אינן מביטות זו בזו?
  • מדוע האחת מסתלקת כשאחותה מופיעה?
  • האם אתם מכירים מצבים כאלה?
  • אלו עוד ביטויים יש למריבה? הילדה אומרת חבל חבל על מה חבל?
  • האם על כך שלא ברור מי אשמה?
  • האם על דברים נוספים?
  • נבקש מתנדבים להציג בפנינו איך מתנהגים ילדים שהם 'ברוגז'
  • נבקש מהילדים להציע פתרון למצב- איך חוזרים להיות 'שולם'?
  • עיבוד לסיפור עממי מאת אורי אורבך, מתוך: מה מברכים על גלידה, הוצאת אחוזת בית עמ' 32-33. 2010
    אבנים גדולות, אבנים קטנות
    שני יהודים באו אל רב גדול וחכם שבעיר חלב שבסוריה. אמר יהודי אחד:" לפני חדשיים חטאתי חטא גדול מאד לשכני. הוא כבר מחל לי, אני אני עדיין מצטער על החטא והייתי רוצה שה' יסלח לי." שמע הצדיק ופנה אל היהודי השני: "ואתה? מדוע באת אתה אלי?" "אה, שום דבר," ענה השני, "אני באתי רק ללוות את חברי לכאן, עשיתי רק עבירות קלות ממש, חבל על הזמן שלך. פה ושם אני מרכל עם אנשים אחרים, אבל באמת לא משהו גדול שמציק לי במיוחד." אמר הרב לאיש הראשון: "צא אל החצר ותביא לכאן את האבן הכי גדולה שתוכל לסחוב. ואתה," פנה הרב אל האיש השני, "צא גם אתה אל החצר ותביא הרבה אבנים קטנות." יצאו השניים וחזרו עם האבנים, והרב אמר: "עכשיו אני מבקש שתחזירו את האבנים למקומן, כשתסיימו- שובו לכאן." יצאו שני האנשים לחצר. הראשון מצא בקלות את מקומה של האבן הגדולה והשיב אותה למקומה. ואילו האיש השני עמל וטרח שעה ארוכה, אבל האבנים היו כל כך קטנות, ולך תזכור היכן היתה כל אבן מונחת. לבסוף חזרו השניים אל הרב. אמר הרב לאיש הראשון: "אתה, שעשית עבירה גדולה, ידעת למה חטאת, מתי והיכן. לכן הצלחת להתחרט ולכפר בלב שלם על החטא. אבל אתה," פנה הרב לאיש השני, "נדמה לך שעשית רק חטאים קטנים. הם לא הכבידו על לבך ועל מצפונך, לא הצטערת ולא התחרטת עליהם כלל. לכן קשה הרבה יותר לכפר ולסלוח לך. אתה אפילו לא זוכר למי בדיוק חטאת. הנה גם את האבנים הקטנות היה קשה לך להחזיר למקומן. כדי שאלוהים יסלח לך, עליך להתחרט ולבקש את סליחתם של כל האנשים שפגעת בהם." הבינו שני האנשים, ומאז הם נזהרים. גם מחטאים גדולים וגם מחטאים קטנים.
    דיון
    פעילות ושאלות לדיון:
    • נמחיש בעזרת פיזור ואיסוף של חפצים או אבנים גדולות לעומת קטנות:
    • נדאג שכל ילד/ה יתנסו בשני סוגי הפיזור והאיסוף.
    • נשאל: מה היה קל יותר לפזר או לאסוף? איזה סוג של פריטים היה קל יותר לאסוף? מדוע?
    • האם זכרתם כיצד היו מונחים הפריטים לפני שפיזרתם אותם? באיזה מבין המקרים היה לכם קל יותר לזכור את המנח המקורי?
    • מדוע, לדעתכם, בחר הרב להציג את דבריו בעזרת האבנים?
    • נעמוד על כך כי המעשים שלנו משאירים סימנים בעולם, גם אם לנו נדמה כי אלו מעשים קטנים ובלתי משפיעים, וכי ניתן לתקן ולשפר, אבל זה דורש את תשומת לבנו.
    משנה, יומא, ח, ז
    עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו.
    דיון
    שאלות לדיון:
    מה פירוש "עבירות שבין אדם למקום" ? מי הוא ה'מקום'? מה פירוש ' עד שירצה את חבירו' ?
    דף הנחיות למנחה:
    מדרשת דף הנחיות יוכ.docx
    דף מספר 7 בסדרה חגים בגובה עיניים, דפים נוספים בסדרה:
    1 2 3 4 5 6