ירמיהו יא-טו: בריתות וסמלים אצל ירמיהו
הדף מאת: הרב גלית אורן-מורן / תמורה – יהדות ישראלית
פרקי השבוע הם אוסף מגוון של נבואות, שהמשותף להן הוא שכולן מובעות מתוך עולמו הפנימי והפיזי של ירמיהו - מהמקום הדחוי והנרדף שבו היה שרוי; ממקום רגשי פגוע וקשה. אצל ירמיהו ניכר כי לרגש מקום חשוב ומרכזי. מטרת הלימוד היא להתחבר לעולמו הפנימי של ירמיהו, להתבונן ברגשותיו, בחוויותיו ולמצוא הדים לרגשות ולתחושות אלו בחיינו. לפיכך, הלומדים הרוצים בכך מוזמנים לשתף ברגשותיהם בנושאים המדוברים.
ברית ובריתות
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.
And God said: ‘This is the token of the covenant which I make between Me and you and every living creature that is with you, for perpetual generations: I have set My bow in the cloud, and it shall be for a token of a covenant between Me and the earth. And it shall come to pass, when I bring clouds over the earth, and the bow is seen in the cloud, that I will remember My covenant, which is between Me and you and every living creature of all flesh; and the waters shall no more become a flood to destroy all flesh. And the bow shall be in the cloud; and I will look upon it, that I may remember the everlasting covenant between God and every living creature of all flesh that is upon the earth.’ And God said unto Noah: ‘This is the token of the covenant which I have established between Me and all flesh that is upon the earth.’
וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם.
And ye shall be circumcised in the flesh of your foreskin; and it shall be a token of a covenant betwixt Me and you. And he that is eight days old shall be circumcised among you, every male throughout your generations, he that is born in the house, or bought with money of any foreigner, that is not of thy seed. He that is born in thy house, and he that is bought with thy money, must needs be circumcised; and My covenant shall be in your flesh for an everlasting covenant.
בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.
In that day the LORD made a covenant with Abram, saying: ‘Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates;
דיון
מה המשותף לכל הבריתות הללו?
האם בריתות כגון אלה מקובלות עליכם? מדוע?
האם גם אתם חשים חלק בבריתות כאלה, הסבירו.
ברית דמים מילים: עמנואל צבר לחן: יאיר רוזנבלום
ברית דמים

על דעת המקום, ועל דעת הקהל
רכבנו סופה וגם סער,
בוטחים,
"אל תשלח ידך אל הנער".

ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.

למודים ושבעים, יודעים את השעה,
שעטו הראלים, יובלים,
חילים
לבנון ושריון וקול שובר ארזים.

ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.

בלילה ההוא, אמא, הראל לקינות יובל,
עוד זה מדבר וזה בא, אמא,
יובל על במותיך חלל.

בלילה ההוא, אבא, היתה צעקה גדולה.
עוד זה מדבר וזה בא
הראל גם יובל, יובל גם הראל,
ועיר תלפיות שכולה.

ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.

תלפיות לך ארצי, הראלים בשערך.
ברית דמים, ברית עולם בבשרך,
את אימת הימים ינחמו ילודיך
ואת בדמייך חיי.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
ברית עולם מילים: אהוד מנור לחן: מתי כספי
ברית עולם

עוד מעט כמעט
אנו גוף אחד -
את ידך נתת
בידי שלי לעד.
את לי עד
שאני פוחד
ולכן רועד
כל גופי הלילה.
יום יום וליל כל הזמן
בנתיב אחד -
לא מסומן.
יום יום וליל - כל הזמן
יחד ולבד
לך לעצמי נאמן.

אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב
אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב
עד הלב, עד כאב- מקווה, מתקרב.

אט לאט
נגלה מעט
מי אני - מי את
ואולי אולי נלמד -
לוותר
ולתת יותר
עד שתיותר
רק אהבתנו.

יום יום וליל כל הזמן
בנתיב אחד -
לא מסומן.
יום יום וליל - כל הזמן
יחד ולבד
לך, לעצמי נאמן.

אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב
אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב
עד הלב, עד כאב - מקווה, מתקרב.

עוד מעט
יעלה האור
ואני שיכור
ורוצה אותך לזכור -
ולשמור
עד ימי הסוף,
עד שנחלוף
ותגוע הלמות התוף.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
אדם בתוך עצמו הוא גר, מילים ולחן: שלום חנוך
אדם בתוך עצמו הוא גר

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.
אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת
או באיזה כפר
לפעמים סופה עוברת
וביתו נשבר
אבל
אבל לרוב,
אדם גם לעצמו הוא זר.

ואת, ואת
כמה טוב שבאת,
בלעדייך ריק הבית
והלילה קר.
אז אני שומר עלייך
כמה שאפשר,
ועם כל זאת, האם
אמצא אותך מחר?

אדם קרוב אצל עצמו
אדם בתוך עצמו הוא גר.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
הציעו מכנה משותף לכל הטקסטים.
חשבו על הקשר ביניהם לבין הבריתות המקראיות שראינו לעיל.
איזו ברית, אחת או יותר, כרתתם אתם? מדוע?
האם יש ברית שאותה לא תהיו מוכנים לכרות? מדוע?
אליעזר שבייד, מתוך: חידוש החיים הקהילתיים בישראל , בתוך: מיהדות לציונות, מציונות ליהדות, הוצאת הספריה הציונית, 1984
קהילה וברית
הקהילה היא צורת החברה שבה בא לידי ביטוי אורח-החיים המיוחד לישראל כעם התורה. [...] הדפוס הארגוני והמשפטי של הקהילה המסורתית, הידועה לנו מגלגולי הדורות האחרונים, הוא אמנם יצירת הגלות, אבל עקרון הקהילה בחיי העם מקורו עוד בימי שבתו על אדמתו. [...]
הכוונה היא לעקרון של ברית [...] במה מתייחדת חברה המיוסדת על ברית? בקדימה הניתנת לתודעת האחריות ולהתחייבות ההדדית שיש לבני-אדם זה כלפי זה מתוך עצם היותם בני-אדם. ההבדל בין האדם, שנברא בצלם בוראו, לבין בעלי-חיים מתפרש בהקשר זה כהבדל שבין התחברות שמניעה אותה הכרת חובה מוסרית ראשיתית לבין התחברות שמניעים אותה אינסטינקטים או יצרים טבעיים.
מובן, שאין להתעלם מפעולתם של גורמים טבעיים מעין אלה בחברה אנושית. האדם הוא גם בעל-חיים, יצור של הטבע, אבל ההתחברות האנושית מן הראוי שלא תיווסד על המשיכה היצרית בין הבריות או על בקשת התועלת במלחמת-הקיום, אלא על הכרת החובה המוסרית הנגזרת מהכרה של ייעוד משותף, מפני שהכרת הייעוד - והחובה שמקורה בייעוד זה - היא המעלה את בעל-החיים האנושי לדרגת אדם. על-ידי הכרה זו הוא נעשה אישיות בעל פעולה עצמית ובעל התכוונות עצמית, והיא-היא חירותו.
תיאור בריאת האדם בספר בראשית הוא הנחת היסוד לרעיון הברית המתגלה תחילה במעשיהם של האבות, ולימים, בספר שמות, בהתאחדותם של שבטי ישראל לעם. עם ישראל נהיה לעם בכריתת ברית, ומעתה ואילך חיי כל יחיד בישראל נתפסים במסלול הברית, מכניסתו בבריתו של אברהם אבינו סמוך ללידתו, דרך הבגרות הבאה לידי ביטוי בקבלה שלימה של עול מצוות בתוך משפחתו וקהילתו ובתוך עמו, ועד להכרזה הסמלית הפוטרת אדם מכל התחייבויותיו החברתיות אחרי קבורתו. קיומו כאדם הוא אפוא כניסתו ועמידתו בברית המחייבת אותו במעגלי חייו. [...]
על-ידי הברית הם [בני האדם] מתעלים להיות אישים, כי ההתחייבות ההדדית מונעת את האפשרות הטבעית, שהצורך שיש לבני-אדם כבעלי-חיים זה בזה יבוא על סיפוקו מתוך מאבק כוח, בדרך של שעבוד ואינוס, או אפילו בדרך פשרה פרי איזון הכוחות, באופן שכל הנפגשים במישור של סיפוק הצרכים גרידא ישתמשו זה בזה כאמצעים לאושרם הפרטי. על-ידי הברית מכיר אפוא כל אחד מן הנכנסים לתוכה בזולתו כאישיות בעלת ערך עצמי, כבן-חורין וכתכלית. [...]
דיון
מהו הערך המוסרי שיש לברית בין אנשים, לדברי שביד?
האם לדעתכם בריתות אנושיות מאפשרות התעלות רוחנית או מוסרית?
אילו בריתות חשובות יש בחייכם/ן ומה התרומה שלהן לאיכות החיים והיחסים?
נשמע, נעשה ונשמע
כֹּה-אָמַר ה' אֵלַי הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים וְשַׂמְתּוֹ עַל-מָתְנֶיךָ וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ. וָאֶקְנֶה אֶת-הָאֵזוֹר כִּדְבַר ה' וָאָשִׂם עַל-מָתְנָי.
וַיְהִי דְבַר-ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר. קַח אֶת-הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל-מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע. וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אוֹתִי. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי קוּם לֵךְ פְּרָתָה וְקַח מִשָּׁם אֶת-הָאֵזוֹר אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ-שָׁם. וָאֵלֵךְ פְּרָתָה וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת-הָאֵזוֹר מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-טְמַנְתִּיו שָׁמָּה וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר לֹא יִצְלַח לַכֹּל.
וַיְהִי דְבַר-ה' אֵלַי לֵאמֹר. כֹּה, אָמַר ה' כָּכָה אַשְׁחִית אֶת-גְּאוֹן יְהוּדָה וְאֶת-גְּאוֹן יְרוּשָׁלִַם הָרָב. הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת-דְּבָרַי הַהֹלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וִיהִי כָּאֵזוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא-יִצְלַח לַכֹּל.
כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל-מָתְנֵי-אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת-כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-כָּל-בֵּית יְהוּדָה נְאֻם-ה' לִהְיוֹת לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ.... תְּנוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל-הָרֵי נָשֶׁף וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת ישית (וְשִׁית) לַעֲרָפֶל. וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה-נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'.
Thus said the LORD unto me: ‘Go, and get thee a linen girdle, and put it upon thy loins, and put it not in water.’ So I got a girdle according to the word of the LORD, and put it upon my loins. And the word of the LORD came unto me the second time, saying: ’Take the girdle that thou hast gotten, which is upon thy loins, and arise, go to Perath, and hide it there in a cleft of the rock.’ So I went, and hid it in Perath, as the LORD commanded me. And it came to pass after many days, that the LORD said unto me: ‘Arise, go to Perath, and take the girdle from thence, which I commanded thee to hide there.’ Then I went to Perath, and digged, and took the girdle from the place where I had hid it; and, behold, the girdle was marred, it was profitable for nothing. Then the word of the LORD came unto me, saying: Thus saith the LORD: After this manner will I mar the pride of Judah, and the great pride of Jerusalem, even this evil people, that refuse to hear My words, that walk in the stubbornness of their heart, and are gone after other gods to serve them, and to worship them, that it be as this girdle, which is profitable for nothing. For as the girdle cleaveth to the loins of a man, so have I caused to cleave unto Me the whole house of Israel and the whole house of Judah, saith the LORD, that they might be unto Me for a people, and for a name, and for a praise, and for a glory; but they would not hearken. Moreover thou shalt speak unto them this word: Thus saith the LORD, the God of Israel: ‘Every bottle is filled with wine’; and when they shall say unto thee: ‘Do we not know that every bottle is filled with wine?’ Then shalt thou say unto them: Thus saith the LORD: Behold, I will fill all the inhabitants of this land, even the kings that sit upon David’s throne, and the priests, and the prophets, and all the inhabitants of Jerusalem, with drunkenness. And I will dash them one against another, even the fathers and the sons together, saith the LORD; I will not pity, nor spare, nor have compassion, that I should not destroy them. Hear ye, and give ear, be not proud; For the LORD hath spoken. Give glory to the LORD your God, Before it grow dark, And before your feet stumble Upon the mountains of twilight, And, while ye look for light, He turn it into the shadow of death, And make it gross darkness. But if ye will not hear it, My soul shall weep in secret for your pride; And mine eyes shall weep sore, and run down with tears, Because the LORD’S flock is carried away captive.
דיון
שימו לב להשתלשלות הסיפור, הוראה עשייה, הוראה עשייה. הנביא אינו מבין מה מטרת פעולותיו וממלא אחר ההוראות למרות זאת.
מה הדבר מצריך ממנו?
החפץ המדובר הוא אזור חלציים. מדוע נבחר דווקא חפץ זה לדעתכם?
מה מסמל אזור חלציים חשוף?
מהו הנמשל בנבואה זו?
האם נתקלתם במצב שבו מילאתם הוראה/בקשה מבלי לדעת את תכליתה? מה היו תחושותיכם?
דיון
התבוננו בתמונות שלפניכם. מה משותף לכל התמונות?
ארכיון בצלאל נרקיס לאמנות יהודית
כתובה יהודית, קורפו, 1840
למקור השלם
ארכיון בצלאל נרקיס לאמנות יהודית
סכין מילה, בית הכנסת אוהל יצחק, בוכרה
© כל הזכויות שמורות לבאדיבות המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים״ (צילום: זאב רדובן, 2000)
cja.huji.ac.il
הצייר קהן, ארכיון בצלאל נרקיס לאמנות יהודית
חתן בר מצוה
למקור השלם
ארכיון בצלאל נרקיס לאמנות יהודית
נר נשמה בזמן אבלות, קרואטיה
© כל הזכויות שמורות ל״באדיבות המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים״ (צילום: זאב רדובן, 1986)
cja.huji.ac.il
דיון
מה הקשר בין התמונות לירמיהו? כיצד השתמש הוא בהמחשה?
אילו סמלים מוחשיים נוספים אתם מכירים?
מדוע אנו זקוקים לסמלים מוחשיים לבריתות מופשטות? מה הם תורמים לנו?
דף הנחיות למנחה:
ירמיהו יא-טו דף למנחה.doc