תהלים לד-לח: 'המבט שלך הוא אש'

פסוקים אחדים לאורך פרקים לד-לח בתהלים משתמשים במוטיב המבט, הראייה, הידיעה והאור. בדף זה נדון בקשר בין הפסוקים השונים, דרך טקסטים חסידיים, ספרותיים וליריים העוסקים בנושא המבט, ההשפעה והבחירה. לסיום נתייחס בקצרה גם לזקנה. מומלץ לקרוא את הפרקים מתהלים לפני הלימוד, אבל לא חובה.

דיון
שאלה מנחה
בפסוק ו' מתוארות שתי תגובות פיזיות הפוכות. מהן? לאילו מצבים הן מגיבות? כיצד אתם מבינים את התגובה הזו?

דיון
שאלה מנחה
מה משמעות "באורך נראה אור"? כיצד אפשר לראות "אור בעזרת "אור"? מהם לדעתכם האורות המדוברים? (מוזמנים לעיין בהקשר בפרק).

רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, תורה קנ"ג
בחינת מראה מלוטשת
עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד-חָכָם כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כְּלָל, רַק הִיא מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ הַיְנוּ עַל- יְדֵי שֶׁהַלְּבָנָה הִיא כְּמַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת, עַל-יְדֵי-זֶה מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וּמִתְנוֹצֵץ מִמֶּנָּה אוֹר לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ אַךְ אִם הָיָה גִּשְׁמָהּ עָב וְחָשׁוּךְ בִּלְתִּי מְלֻטֶּשֶׁת, לא הָיְתָה יְכוֹלָה לְקַבֵּל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּלָל.
וְכֵן הַתַּלְמִיד וְהָרַב, הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל סימן ו, אות ה) וְאִם הַתַּלְמִיד יֵשׁ לוֹ פָּנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת, אֲזַי יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים, לְקַבֵּל אוֹר פְּנֵי הָרַב, וַאֲזַי רָאוּי שֶׁהָרַב יִתְרָאֶה עַצְמוֹ בְּתוֹךְ פְּנֵי הַתַּלְמִיד הַמְקַבֵּל פָּנָיו, כְּמוֹ בְּכָל מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת, שֶׁכָּל הָעוֹמֵד כְּנֶגְדָּהּ רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַמַּרְאָה כֵּן מְחֻיָּב גַּם כֵּן כָּאן, שֶׁהַתַּלְמִיד יְקַבֵּל פְּנֵי הָרַב, הַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל פְּנֵי הָרַב לְתוֹכוֹ, שֶׁיִּתְרָאֶה בְּתוֹכוֹ פְּנֵי הָרַב קַבָּלַת פָּנִים, הַיְנוּ קַבָּלַת פָּנִים מַמָּשׁ כַּנַּ"ל...

הסברים

• "אנפין נהירין" פנים מאירות/ ברורות/ בהירות

דיון
שאלה מנחה
רבי נחמן מדבר על הקשר שבין תלמיד ורבו. כיצד קטע זה מאיר מחדש את פסוק ו' בפרק ל"ד "הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ"? ואת "באורך נראה אור"?

דיון
שאלה מנחה
על איזה סוג 'ראייה' מדובר כאן? מה הקשר לטעם?
מה קורה למי שרואה וטועם? כיצד הראייה הזאת שונה או דומה ל'באורך נראה אור'?

דיון
שאלה מנחה
שימו לב לפסוקים ו, י:
מה משמעות הביטוי 'להוציא את הצדק לאור'?
מהי ה'התבוננות' על הרשע? כיצד היא קשורה לאור, למבט ולראייה, לדעתכם?

חופש העיתונות בישראל ערכים בראי המשפט, עמ' 139-125, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל
צדק צריך להיראות
כאשר כיהן הנשיא השביעי של בית המשפט העליון מאיר שמגר כראש התביעה הכללית בישראל, הוא כתב באחת מהנחיותיו המפורסמות לתובעים: "הכלל לפיו צדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות כי נעשה, הוא מורה דרך שמקומו לא רק בעגתם המקצועית של המשפטנים, אלא הוא קנה מידה מעשי וחיוני לשליחי ציבור העוסקים בהשלטת המשפט. השלטת המשפט נעשית לא רק למען הרשעת עבריינים אלא גם לשם מניעת עבירות נוספות, ואין מניעת עבירות כאשר מאבד הציבור את אמונו בדרכי פעולתן של הרשויות המשליטות את המשפט".
...פרופ' דוד ליבאי, לימים שר המשפטים, נימק במחקר שפרסם באוניברסיטת תל אביב בשנות השבעים, את חשיבות החשיפה התקשורתית של ההליכים המשפטיים, לרבות בשלב המעצר שבטרם אישום: "פומביות המשפט איננה רק זכותו של הנאשם, כי אם היא באה להבטיח שצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה, מתוך אמונה שמעקב ציבורי אחר הדיון המשפטי מהווה כשלעצמו תמריץ לעשיית צדק. הציבור חייב לדעת אם זרועות החוק פועלות ביעילות ובהגינות ללא משוא פנים וללא אפלייה". ואילו השופט אהרן ברק נימק כך את החלטתו להטיל אחריות פלילית על עיתונאית שהפריזה לטעמו בחירות שנטלה לעצמה בסיקור נסיבותיו של נאשם ערב גזירת דינו: "הדין יוכרע בבית המשפט על ידי שופטים החופשיים מכל השפעה חיצונית, המכריעים את הדין על יסוד הראיות המוגשות להם כדין, ועל יסוד הטיעונים שהצדדים משמיעים לפניהם. רק בדרך זו ייעשה צדק וייראה שנעשה צדק, ואמון הציבור ברשות השופטת יישמר". (משה נגבי)
למקור השלם

דיון
שאלות מנחות להבנה ודיון:
אילו סיבות יש להוצאת הצדק לאור? האם הסיבות המשפטיות דומות או שונות לאור הצהריים המוזכר בפסוק שראינו בפרק ל"ז?

רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, תורה רפ"ב
תתבונן ותסתכל
וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר
צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא. בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת
וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה
וְזֶה בְּחִינַת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"
הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לָדוּן אֶת הַכּל לְכַף זְכוּת
וְאַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר
אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך אַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בּוֹ מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
וְזֶהוּ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע
שֶׁצָּרִיך אַתָּה לְבַקֵּשׁ בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ מְעַט טוֹב עֲדַיִן
כִּי אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלּא עָשָׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב מִיָּמָיו
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע וְאַתָּה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה
עַל יְדֵי זֶה וְזֶהוּ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע
עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בְּהָרָשָׁע עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
עַל יְדֵי זֶה וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ
הַיְנוּ כְּשֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתִסְתַּכֵּל עַל מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ
וְאֵינֶנּוּ שָׁם עַל מְקוֹמוֹ. הָרִאשׁוֹן
כִּי עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְדָנִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת
וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ כַּנַּ"ל וְהָבֵן

דיון
שאלות מנחות להבנה ודיון:
כיצד רבי נחמן רואה את ה'התבוננות' על מקומו של הרשע? האם אתם הבנתם את הפסוק כמו שרבי נחמן מבין אותו?
מהו 'מקומו' של הרשע?
איך הרשע זז ממקומו, לפי רבי נחמן? מה גורם לו לזוז? ולאן? מהו מקומו החדש?
'אף על פי שאתה רואה שהוא רשע' - מהו תפקיד הראייה?

דיון
מהי חשיבות הראיה בפסוק הזה? מי רואה מה? איזה סוג של ראיה זו לדעתכם: על פני השטח או ראיה עומק? האם הראיה דומה או שונה מהראיה שמתאר רבי נחמן?

ניקול קראוס, תולדות האהבה, הוצאת כנרת - מחברות לספרות, עמוד 7, 2005
למות ביום שבו לא ראו אותי
"אני משתדל להקפיד שיראו אותי. לפעמים כשאני יוצא, אני קונה מיץ גם אם אינני צמא. אם החנות עמוסה אני מסוגל אפילו להפיל את הכסף הקטן על הרצפה, לפזר מטבעות לכל עבר. ואז אני יורד על הברכיים. זה מאמץ גדול עבורי לרדת על הברכיים, ומאמץ גדול עוד יותר לקום. ואףֿ-עלֿ-פי-כן. אולי אני נראה כמו אידיוט. אני מסוגל להיכנס לאַתלֵטס פוט ולהגיד, מה יש לכם במחלקת הסניקרס? המוכר מסתכל עלי כמו שמסתכלים על שמוק עלוב שכמוני ומפנה אותי לזוג היחיד של רוקפורט שיש להם במלאי, משהו בלבן רועש. עזוב, אני אומר, את אלה כבר יש לי, וניגש למדפי הריבוק ובוחר משהו שאפילו לא דומה לנעל, איזה מין גרב חסין מים, אולי, ומבקש אותו במידה 43. הילד מסתכל עלי שוב, ביתר תשומת לב. הוא נותן בי מבט ארוך וקשה. מידה 43, אני אומר שוב, לופת את הנעל הקרומית. הוא מניד את ראשו והולך לחדרון מאחור להביא אותן, וכשהוא חוזר הוא מוצא אותי פושט את הגרביים. אני מפשיל את המכנסיים ומביט למטה בצמדֿ חמד-התשוש הזה, כפות הרגליים שלי, ועוברת דקה מביכה עד שמתחוור שאני מחכה לו שישחיל אותן לתוך הנעליים. אני אף פעם לא קונה. אני רק רוצה לא למות ביום שבו לא ראו אותי".
© כל הזכויות שמורות להוצאת כנרת - מחברות לספרות
www.kinbooks.co.il

דיון
שאלות מנחות להבנה ודיון:
ניקול קראוס מתארת בספרה 'תולדות האהבה' דמות אדם זקן על מחשבותיה ומעשיה.
מהי החוויה שהזקן מתאר? מדוע חשובה לו הראייה?
מה מאפיין את הראייה שרבי נחמן מתאר, לעומת מה שמתואר בטקסט של ניקול קראוס?
איזה סוג של 'ראייה' ו'התבוננות' אנחנו נותנים או מקבלים בחיים שלנו?

אורית גידלי, מתוך: ערש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 10, 2015
הבחירה בהפניית המבט ובידיעה, מתוך "ערש" | אורית גידלי
בַּדֶּרֶךְ לְמִגְדַּל הָאִשְׁפּוּז הַמַּעֲרָבִִי אֲנִי מִזְדַּקֶּפֶת.
צֵל הַגּוּף נִמְתָּח לְסַמֵֵּן
קַו עַל סַרְגֵּל הַמִּסְדְּרוֹן.
עַד כָּאן הָיִִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת,
וְלׂא בִּזְבַּזְתִִּי אֶת זֶה בְּלׂא לָדַעַת.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולהוצאה

דיון
אורית גידלי כותבת על הביקור בבית החולים לפני שאמא שלה נפטרה.
איזה מקום יש למבט אחורה על החיים שהיו עד כה?
"...וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב" - האם ניתן לראות כאן בחירה במבט מסוים?

דיון
הצעה לסבב סיכום: באיזה מבט אתם הייתם רוצים לבחור? השלימו את המשפט: "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי _____".

דיון
מוקדש לזכרו של סבא שלי, הנרי חיים אריה שטיינברג ז"ל, שראה דבר או שניים בחייו, ובכל זאת בערוב ימיו לא היה מפסיק לצטט את פסוק כ"ה מפרק ל"ז "נַ֤עַר ׀ הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא־רָ֭אִיתִי צַדִּ֣יק נֶעֱזָ֑ב וְ֝זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם". על שזכיתי שיראה גם אותי באמת.