הדף מאת: רחמים תמם / 929- תנ"ך ביחד
דף לימוד זה עוסק בדיאלוג שבין אלוהים לאדם, בין האדם לעצמו, בין האדם למה שהוא מחפש - דרך התבוננות בדימויי הזרימה, המים, הדמעה הצימאון ודומיהם.
תהלים פרק מ"ב
(א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קֹרַח.
(ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם - כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.
(ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי:
מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.
(ד) הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה;
בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.
(ה) אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי -
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים:
בְּקוֹל-רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג.
(ו) מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו.
(ז) אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח:
עַל-כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר.
(ח) תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ;
כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
(ט) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי
תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי.
(י) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי:
לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב.
(יא) בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי;
בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם, אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.
(יב) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי.
(א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קֹרַח.
(ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם - כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.
(ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי:
מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.
(ד) הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה;
בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.
(ה) אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי -
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים:
בְּקוֹל-רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג.
(ו) מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו.
(ז) אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח:
עַל-כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר.
(ח) תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ;
כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
(ט) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי
תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי.
(י) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי:
לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב.
(יא) בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי;
בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם, אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.
(יב) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי.
For the Leader; Maschil of the sons of Korah. As the hart panteth after the water brooks, so panteth my soul after Thee, O God. My soul thirsteth for God, for the living God: 'When shall I come and appear before God?' My tears have been my food day and night, while they say unto me all the day: 'Where is Thy God?' These things I remember, and pour out my soul within me, how I passed on with the throng, and led them to the house of God, with the voice of joy and praise, a multitude keeping holyday. Why art thou cast down, O my soul? And why moanest thou within me? Hope thou in God; for I shall yet praise Him for the salvation of His countenance. O my God, my soul is cast down within me; therefore do I remember Thee from the land of Jordan, and the Hermons, from the hill Mizar. Deep calleth unto deep at the voice of Thy cataracts; all Thy waves and Thy billows are gone over me. By day the LORD will command His lovingkindness, and in the night His song shall be with me, even a prayer unto the God of my life. I will say unto God my Rock: 'Why hast Thou forgotten me? Why go I mourning under the oppression of the enemy?' As with a crushing in my bones, mine adversaries taunt me; while they say unto me all the day: 'Where is Thy God?' Why art thou cast down, O my soul? And why moanest thou within me? Hope thou in God; for I shall yet praise Him, the salvation of my countenance, and my God.
דיון
- מי הוא האייל העורג על אפיקי מים?
- מי הם המים?
- אילו מוטיבים של מים וזרימה ישנם במזמור?
- מדוע לדעתכם המשורר בוחר דווקא במוטיבים אלה כדי לבטא את רגשותיו?
תהלים פרק ס"ג
א. מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה:
ב. אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם:
א. מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה:
ב. אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם:
A Psalm of David, when he was in the wilderness of Judah. O God, Thou art my God, earnestly will I seek Thee; My soul thirsteth for Thee, my flesh longeth for Thee, In a dry and weary land, where no water is.
דיון
- מי הוא הצמא בפרק זה?
- מי הם המים המרווים את הצמא?
ישעיהו פרק מ"ד
(א) וְעַתָּה שְׁמַע, יַעֲקֹב עַבְדִּי; וְיִשְׂרָאֵל, בָּחַרְתִּי בוֹ. (ב) כֹּה-אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן, יַעְזְרֶךָּ: אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ. (ג) כִּי אֶצָּק-מַיִם עַל-צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל-יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי עַל-זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל-צֶאֱצָאֶיךָ.
(א) וְעַתָּה שְׁמַע, יַעֲקֹב עַבְדִּי; וְיִשְׂרָאֵל, בָּחַרְתִּי בוֹ. (ב) כֹּה-אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן, יַעְזְרֶךָּ: אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ. (ג) כִּי אֶצָּק-מַיִם עַל-צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל-יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי עַל-זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל-צֶאֱצָאֶיךָ.
Yet now hear, O Jacob My servant, And Israel, whom I have chosen; Thus saith the LORD that made thee, And formed thee from the womb, who will help thee: Fear not, O Jacob My servant, And thou, Jeshurun, whom I have chosen. For I will pour water upon the thirsty land, And streams upon the dry ground; I will pour My spirit upon thy seed, And My blessing upon thine offspring;
דיון
- איזה דימוי משרתים כאן המים?
- מי היוצק? על מי יוצקים?
עמוס פרק ח'
(יא) הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם אֲדֹנָי ה', וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב, בָּאָרֶץ: לֹא-רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא-צָמָא לַמַּיִם--כִּי אִם-לִשְׁמֹעַ, אֵת דִּבְרֵי ה'.
(יב) וְנָעוּ מִיָּם עַד-יָם, וּמִצָּפוֹן וְעַד-מִזְרָח; יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת-דְּבַר-ה', וְלֹא יִמְצָאוּ.
(יג) בַּיּוֹם הַהוּא תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת הַיָּפוֹת, וְהַבַּחוּרִים--בַּצָּמָא.
(יד) הַנִּשְׁבָּעִים, בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן, וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן, וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר-שָׁבַע; וְנָפְלוּ, וְלֹא-יָקוּמוּ עוֹד.
(יא) הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם אֲדֹנָי ה', וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב, בָּאָרֶץ: לֹא-רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא-צָמָא לַמַּיִם--כִּי אִם-לִשְׁמֹעַ, אֵת דִּבְרֵי ה'.
(יב) וְנָעוּ מִיָּם עַד-יָם, וּמִצָּפוֹן וְעַד-מִזְרָח; יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת-דְּבַר-ה', וְלֹא יִמְצָאוּ.
(יג) בַּיּוֹם הַהוּא תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת הַיָּפוֹת, וְהַבַּחוּרִים--בַּצָּמָא.
(יד) הַנִּשְׁבָּעִים, בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן, וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן, וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר-שָׁבַע; וְנָפְלוּ, וְלֹא-יָקוּמוּ עוֹד.
Behold, the days come, saith the Lord GOD, That I will send a famine in the land, Not a famine of bread, nor a thirst for water, But of hearing the words of the LORD. And they shall wander from sea to sea, And from the north even to the east; They shall run to and fro to seek the word of the LORD, And shall not find it. In that day shall the fair virgins And the young men faint for thirst. They that swear by the sin of Samaria, And say: ‘As thy God, O Dan, liveth’; And: ‘As the way of Beer-sheba liveth’; Even they shall fall, and never rise up again.
דיון
- איזה צמא ואיזה רעב מתוארים כאן?
- היכן מחפשים פתרון לצמא?
בראשית רבה צ"ז, ג
"וידגו לרוב בקרב הארץ" מה דגים הללו גדלים במים, כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה, מקבלים אותה בצימאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהם, כך הן ישראל: גדלים במים בתורה, כיון שהן שומעים דבר חדש מן התורה, הם מקבלים אותו בצימאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהם.
"וידגו לרוב בקרב הארץ" מה דגים הללו גדלים במים, כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה, מקבלים אותה בצימאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהם, כך הן ישראל: גדלים במים בתורה, כיון שהן שומעים דבר חדש מן התורה, הם מקבלים אותו בצימאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהם.
"The angel who has redeemed me from all harm[...]" (Genesis 48:16) Rabbi Yosei son of Chalafta said, sustenance is doubly difficult, like birth. Of birth it is written (Genesis 3:16) "In pain [עצב] shall you bear children", and of sustenance it is written (Genesis 3:17) "By toil [עצבון] shall you eat of it [the ground] all the days of your life." Rabbi Elazar and Rabbi Shmuel son of Nachman, Rabbi Elazar said, redemption is deduced from sustenance and sustenance from redemption. Just as redemption is doubled, so too is sustenance doubled. Just as sustenance is daily, so too is sustenance daily. Rabbi Shmuel son of Nachman said, and [sustenance] is greater than redemption, for redemption comes at the hand of an angel and sustenance at the hand of the Holy Blessed One. Redemption by the hand of an angel, "the angel who redeemed me" (Genesis 48:16), and sustenance by the hand of the Holy Blessed One, "open Your hand and satisfy all that lives" (Psalms 145:16). Rabbi Yehoshua son of Levi said, the victuals of man are as difficult as the splitting of the Sea of Reeds, as it says "to the One Who split the Sea of Reeds asunder" (Psalms 136:13) and it is written later "Who gives food to all flesh" (Psalms 145:25). "Bless the lads" (Genesis 48:16), these are Yehoshua and Gidon, for there it says "And it was when Yehoshua was in Yericho, and he lifted up his eyes and saw, and behold, a man stood over him... and he [the man] said 'No, but I am captain of the LORD's host and have just arrived...'" (Joshua 5:13-14). Rabbi Yehoshua in the name of Rabbi Chanina son of Yitzchak, he cried out from within his toenails, as it says "And he said, 'I am a captain of the LORD's host'" (ibid.) - a captain of the Lofty Ones am I, and every place that I am seen, the Holy Blessed One is seen. This is a sign that in every place that Rabbi Yosei was set[?], so too Rabbi would appear. "Now I have come" (ibid.) -- with Moshe your teacher I have come, rather that he was praying and said "Unless You go in the lead..." (Exodus 33:15) - I was unable to ascend above, but now that I have not done my mission, I was not able to descend below, that now I pray and say "Unless You go in the lead." Rather, be warned that you should not do as Moshe your teacher did with me, and I was swayed. "And may they be teeming multitudes [וידגו לרב] on the earth..." (Genesis 48:16). Just as the eye does not penetrate/rule over to see these fish [דגים], so your sons will not be seen/ruled over by the [evil] eye. So it is written, "The sons of Yosef spoke to Yehoshua... [saying, 'Why have you assigned as our portion a single allotment and a single district, seeing that we are a numerous people...']" (Joshua 17:14). He said to them, 'Are you not afraid of the [evil] eye?' [i.e. how can you boast of your numbers?]. They responded, 'This was our father's blessing for us, "they shall be teeming multitudes on the earth" (Genesis 48:16).' Just as these fish are only caught in the throat, so your sons will only be caught in the throat. "And they said to him, please say 'shibolet,' and he said 'sibolet'." (Judges 12:6). Just as these fish grow in water, and when one drop descends from above they accept it with thirst like one who had never tasted water in their life, so too Israel grow in the water of Torah, and when they hear one new word of Torah they accept it with thirst as one who had never heard a word of Torah in their life. Rabbi Levi said, the women of Israel became impregnated with sixty thousand foetuses in one night, and all were sent to the Nile, and they ascended [out of the Nile?] in the merit of Moshe, since Moshe said "Six hundred thousand are my feet of the people that I am within" (Numbers 11:21) -- they all went up to my feet. Rabbi Zacai....
ספר הזהר, חלק ג, קפ"ז עמוד א
זהר פרשת בלק
אמר הילד: אני איני מפחד מעין הרע, כי בן דג גדול ויקר אני, ודג אינו מפחד מפני עין הרע, שכתוב: "וידגו לרוב בקרב הארץ", מהו לרוב? הוא לרוב על העין, (כלומר שלא ישלוט בהם עין הרע). ולמדנו, מה דגים שבים המים מכסים עליהם ואין עין הרע (שולט בהם, אף אלו אין עין הרע ישלוט בהם), ועל כן לרוב ודאי. "בקרב הארץ", היינו בתוך בני אדם שעל הארץ (כלומר שלא ישלוט בהם עין הרע אף על פי שאינם מכוסים כמו הדגים). אמרו לו: בן מלאך ה', אין בנו עין הרע, ולא מצד עין הרע באנו, והקב"ה מכסה עליך בכנפיו.
זהר פרשת בלק
אמר הילד: אני איני מפחד מעין הרע, כי בן דג גדול ויקר אני, ודג אינו מפחד מפני עין הרע, שכתוב: "וידגו לרוב בקרב הארץ", מהו לרוב? הוא לרוב על העין, (כלומר שלא ישלוט בהם עין הרע). ולמדנו, מה דגים שבים המים מכסים עליהם ואין עין הרע (שולט בהם, אף אלו אין עין הרע ישלוט בהם), ועל כן לרוב ודאי. "בקרב הארץ", היינו בתוך בני אדם שעל הארץ (כלומר שלא ישלוט בהם עין הרע אף על פי שאינם מכוסים כמו הדגים). אמרו לו: בן מלאך ה', אין בנו עין הרע, ולא מצד עין הרע באנו, והקב"ה מכסה עליך בכנפיו.
דיון
- איך הביטוי "ידגו" מפורש בשני מקורות אלו?
- איזה שימוש נעשה במטפורת המים במקור הראשון ובמקור השני?
שלמה ארצי, מתוך האלבום צמאון, 2002
שלמה ארצי – צמאון
....לא חיים לנצח כי, הנצח לא קיים תדעי,
לבני אדם יש מצוקות, והן כל כך גדולות.
מי ישים אותך אצלי, מי ישים אותי אצלך?
מי ישקה אותנו, בזמן הצימאון.
בלילה תחפשי כוכב, אם זה עובד לא תהיי לבד.
אל תשתני, אל תתחנפי לאף אחד ביום,
כנסי אלי לתוך הדם, זאת אהבה וזה לא מושלם.
תקשיבי לי, אני צועק פה, איזה צימאון...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
שלמה ארצי – צמאון
....לא חיים לנצח כי, הנצח לא קיים תדעי,
לבני אדם יש מצוקות, והן כל כך גדולות.
מי ישים אותך אצלי, מי ישים אותי אצלך?
מי ישקה אותנו, בזמן הצימאון.
בלילה תחפשי כוכב, אם זה עובד לא תהיי לבד.
אל תשתני, אל תתחנפי לאף אחד ביום,
כנסי אלי לתוך הדם, זאת אהבה וזה לא מושלם.
תקשיבי לי, אני צועק פה, איזה צימאון...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
Error loading media...
שלמה ארצי, מתוך האלבום צמאון, 2002
רואים רחוק רואים שקוף, מילים: יענקלה רוטבליט, לחן: שמוליק קראוס, מתוך האלבום גלגל מסתובב, 1982
רואים רחוק רואים שקוף
...אז דרכי אבדה
חיי היו חידה
צמא כמו הלך במדבר
אל מילת אמת
שכוח בה לתת
לשאת פנים אל המחר.
בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש. ...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
רואים רחוק רואים שקוף
...אז דרכי אבדה
חיי היו חידה
צמא כמו הלך במדבר
אל מילת אמת
שכוח בה לתת
לשאת פנים אל המחר.
בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש. ...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
Error loading media...
מאיר בנאי, רואים רחוק רואים שקוף, 2010
דיון
- לְמה צמא שלמה ארצי?
- לְמה צמא יעקב רוטבליט?
- מה מרווה את צמאונם, אם בכלל?
מסכת בבא קמא
אין מים אלא תורה.
אין מים אלא תורה.
The Gemara discusses the second of Ezra’s ordinances: And that they should read the Torah on every Monday and Thursday. The Gemara asks: Did Ezra institute this practice? But it was instituted from the beginning, i.e., long before his time. As it is taught in a baraita with regard to the verse: “And Moses led Israel onward from the Red Sea, and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water” (Exodus 15:22). Those who interpret verses metaphorically said that water here is referring to nothing other than Torah, as it is stated metaphorically, concerning those who desire wisdom: “Ho, everyone who thirsts, come for water” (Isaiah 55:1).
מסכת תענית
אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים? דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.
אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים? דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.
And Rabbi Ḥanina bar Idi said: Why are matters of Torah likened to water, as it is written: “Ho, everyone who thirsts, come for water” (Isaiah 55:1)? This verse comes to tell you: Just as water leaves a high place and flows to a low place, so too, Torah matters are retained only by one whose spirit is lowly, i.e., a humble person.
דיון
- איזה שימוש נעשה כאן למטפורת המים?
- מה המים מסמלים?
- האם המים כאן הם המטרה או האמצעי?
דף הנחיות למנחה:
תהלים לט-מג למנחה ערוך.docx
תהלים לט-מג למנחה ערוך.docx
דף מספר 105 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161