הדף מאת: רחמים תמם / 929- תנ"ך ביחד
דף הלימוד מציע השוואה בין יועצים בספר שמואל ב' לבין היועץ המתואר בפרקנו - וביניהם לבין תפקיד היועץ בימינו, בדמותו העוצמתית ביותר - היועץ המשפטי לממשלה.
נבחן את מרכיבי הייעוץ, נשאל למי היועץ נאמן, ומה ערכה של עצתו.
משלי, פרק כד
משלי, פרק כ"ד
א אַל-תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה וְאַל-תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם.
ב כִּי-שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה.
ג בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן.
ד וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל-הוֹן יָקָר וְנָעִים.
ה גֶּבֶר-חָכָם בַּעוֹז וְאִישׁ-דַּעַת מְאַמֶּץ-כֹּחַ.
ו כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
ז רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח-פִּיהוּ.
ח מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ לוֹ בַּעַל-מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ.
ט זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ.
י הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה.
יא הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם-תַּחְשׂוֹךְ.
יב כִּי-תֹאמַר הֵן לֹא-יָדַעְנוּ-זֶה
הֲלֹא-תֹכֵן לִבּוֹת הוּא-יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ.
יג אֱכָל-בְּנִי דְבַשׁ כִּי-טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל-חִכֶּךָ.
יד כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם-מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת.
טו אַל-תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק אַל-תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ.
טז כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה.
יז בִּנְפֹל אויביך (אוֹיִבְךָ) אַל-תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל-יָגֵל לִבֶּךָ.
יח פֶּן-יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.
יט אַל-תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל-תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים.
כ כִּי לֹא-תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.
כא יְרָא-אֶת-ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם-שׁוֹנִים אַל-תִּתְעָרָב.
כב כִּי-פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ.
כג גַּם-אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֵּר-פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל-טוֹב.
כד אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים.
כה וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת-טוֹב.
כו שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים.
כז הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.
כח אַל-תְּהִי עֵד-חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ.
כט אַל-תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה-לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה-לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ.
ל עַל-שְׂדֵה אִישׁ-עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל-כֶּרֶם אָדָם חֲסַר-לֵב.
לא וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.
לב וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר.
לג מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.
לד וּבָא-מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן.
משלי, פרק כ"ד
א אַל-תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה וְאַל-תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם.
ב כִּי-שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה.
ג בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן.
ד וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל-הוֹן יָקָר וְנָעִים.
ה גֶּבֶר-חָכָם בַּעוֹז וְאִישׁ-דַּעַת מְאַמֶּץ-כֹּחַ.
ו כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
ז רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח-פִּיהוּ.
ח מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ לוֹ בַּעַל-מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ.
ט זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ.
י הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה.
יא הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם-תַּחְשׂוֹךְ.
יב כִּי-תֹאמַר הֵן לֹא-יָדַעְנוּ-זֶה
הֲלֹא-תֹכֵן לִבּוֹת הוּא-יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ.
יג אֱכָל-בְּנִי דְבַשׁ כִּי-טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל-חִכֶּךָ.
יד כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם-מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת.
טו אַל-תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק אַל-תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ.
טז כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה.
יז בִּנְפֹל אויביך (אוֹיִבְךָ) אַל-תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל-יָגֵל לִבֶּךָ.
יח פֶּן-יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.
יט אַל-תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל-תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים.
כ כִּי לֹא-תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.
כא יְרָא-אֶת-ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם-שׁוֹנִים אַל-תִּתְעָרָב.
כב כִּי-פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵעַ.
כג גַּם-אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֵּר-פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל-טוֹב.
כד אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים.
כה וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת-טוֹב.
כו שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים.
כז הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ.
כח אַל-תְּהִי עֵד-חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ.
כט אַל-תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה-לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה-לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ.
ל עַל-שְׂדֵה אִישׁ-עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל-כֶּרֶם אָדָם חֲסַר-לֵב.
לא וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.
לב וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר.
לג מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.
לד וּבָא-מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן.
דיון
נקודות לקורא
נקודות לקורא
- זהו את ביטויי הגבורה בפרק.
- מי הוא החזק?
- איזו דמות של חכם עולה מהמחצית הראשונה של הפרק?
אחיתופל
וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד מֵעִירוֹ מִגִּלֹה בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם.
וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד מֵעִירוֹ מִגִּלֹה בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם.
And Avshalom sent Aĥitofel the Giloni, David’s counsellor, from his city, from Gilo, while he offered sacrifices. And the conspiracy became strong, the people increasing continually with Avshalom.
דיון
נקודות לקורא
נקודות לקורא
- מי הוא אחיתופל?
- מה אתם יודעים עליו?
שמואל ב, פרקים טז-יז
קרב יועצים
היכרות עם שני היועצים
יד וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ עֲיֵפִים וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם. טו וְאַבְשָׁלוֹם וְכָל-הָעָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ יְרוּשָׁלִָם וַאֲחִיתֹפֶל אִתּוֹ. טז וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-בָּא חוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעֶה דָוִד אֶל-אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל-אַבְשָׁלוֹם יְחִי הַמֶּלֶךְ יְחִי הַמֶּלֶךְ. יז וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-חוּשַׁי זֶה חַסְדְּךָ אֶת-רֵעֶךָ לָמָּה לֹא-הָלַכְתָּ אֶת-רֵעֶךָ. יח וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל-אַבְשָׁלֹם לֹא כִּי אֲשֶׁר בָּחַר ה' וְהָעָם הַזֶּה וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל לא (לוֹ) אֶהְיֶה וְאִתּוֹ אֵשֵׁב. יט וְהַשֵּׁנִית לְמִי אֲנִי אֶעֱבֹד הֲלוֹא לִפְנֵי בְנוֹ כַּאֲשֶׁר עָבַדְתִּי לִפְנֵי אָבִיךָ כֵּן אֶהְיֶה לִפָנֶיךָ.
עצת אחיתופל הראשונה
כ וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-אֲחִיתֹפֶל הָבוּ לָכֶם עֵצָה מַה-נַּעֲשֶׂה. כא וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל-אַבְשָׁלֹם בּוֹא אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל-יִשְׂרָאֵל כִּי-נִבְאַשְׁתָּ אֶת-אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל-אֲשֶׁר אִתָּךְ. כב וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל עַל-הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל. כג וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל- (אִישׁ) בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם-לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם.
עצת אחיתופל השניה
א וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל-אַבְשָׁלוֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי-דָוִד הַלָּיְלָה. ב וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת-הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ. ג וְאָשִׁיבָה כָל-הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל-הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם. ד וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם וּבְעֵינֵי כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. ה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי וְנִשְׁמְעָה מַה-בְּפִיו גַּם-הוּא. ו וַיָּבֹא חוּשַׁי אֶל-אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו לֵאמֹר כַּדָּבָר הַזֶּה דִּבֶּר אֲחִיתֹפֶל הֲנַעֲשֶׂה אֶת-דְּבָרוֹ אִם-אַיִן אַתָּה דַבֵּר. ז וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל-אַבְשָׁלוֹם לֹא-טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר-יָעַץ אֲחִיתֹפֶל בַּפַּעַם הַזֹּאת. ח וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת-הָעָם. ט הִנֵּה עַתָּה הוּא-נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם. י וְהוּא גַם-בֶּן-חַיִל אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה הִמֵּס יִמָּס כִּי-יֹדֵעַ כָּל-יִשְׂרָאֵל כִּי-גִבּוֹר אָבִיךָ וּבְנֵי-חַיִל אֲשֶׁר אִתּוֹ. יא כִּי יָעַצְתִּי הֵאָסֹף יֵאָסֵף עָלֶיךָ כָל-יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב. יב וּבָאנוּ אֵלָיו באחת (בְּאַחַד) הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם וְנַחְנוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר יִפֹּל הַטַּל עַל-הָאֲדָמָה וְלֹא-נוֹתַר בּוֹ וּבְכָל-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-אִתּוֹ גַּם-אֶחָד. יג וְאִם-אֶל-עִיר יֵאָסֵף וְהִשִּׂיאוּ כָל-יִשְׂרָאֵל אֶל-הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד-הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר-לֹא-נִמְצָא שָׁם גַּם-צְרוֹר. יד וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל.
קרב יועצים
היכרות עם שני היועצים
יד וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ עֲיֵפִים וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם. טו וְאַבְשָׁלוֹם וְכָל-הָעָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ יְרוּשָׁלִָם וַאֲחִיתֹפֶל אִתּוֹ. טז וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-בָּא חוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעֶה דָוִד אֶל-אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל-אַבְשָׁלוֹם יְחִי הַמֶּלֶךְ יְחִי הַמֶּלֶךְ. יז וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-חוּשַׁי זֶה חַסְדְּךָ אֶת-רֵעֶךָ לָמָּה לֹא-הָלַכְתָּ אֶת-רֵעֶךָ. יח וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל-אַבְשָׁלֹם לֹא כִּי אֲשֶׁר בָּחַר ה' וְהָעָם הַזֶּה וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל לא (לוֹ) אֶהְיֶה וְאִתּוֹ אֵשֵׁב. יט וְהַשֵּׁנִית לְמִי אֲנִי אֶעֱבֹד הֲלוֹא לִפְנֵי בְנוֹ כַּאֲשֶׁר עָבַדְתִּי לִפְנֵי אָבִיךָ כֵּן אֶהְיֶה לִפָנֶיךָ.
עצת אחיתופל הראשונה
כ וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-אֲחִיתֹפֶל הָבוּ לָכֶם עֵצָה מַה-נַּעֲשֶׂה. כא וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל-אַבְשָׁלֹם בּוֹא אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל-יִשְׂרָאֵל כִּי-נִבְאַשְׁתָּ אֶת-אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל-אֲשֶׁר אִתָּךְ. כב וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל עַל-הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל-פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל. כג וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל- (אִישׁ) בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם-לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם.
עצת אחיתופל השניה
א וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל-אַבְשָׁלוֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי-דָוִד הַלָּיְלָה. ב וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת-הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ. ג וְאָשִׁיבָה כָל-הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל-הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם. ד וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם וּבְעֵינֵי כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. ה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי וְנִשְׁמְעָה מַה-בְּפִיו גַּם-הוּא. ו וַיָּבֹא חוּשַׁי אֶל-אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו לֵאמֹר כַּדָּבָר הַזֶּה דִּבֶּר אֲחִיתֹפֶל הֲנַעֲשֶׂה אֶת-דְּבָרוֹ אִם-אַיִן אַתָּה דַבֵּר. ז וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל-אַבְשָׁלוֹם לֹא-טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר-יָעַץ אֲחִיתֹפֶל בַּפַּעַם הַזֹּאת. ח וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת-הָעָם. ט הִנֵּה עַתָּה הוּא-נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם. י וְהוּא גַם-בֶּן-חַיִל אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה הִמֵּס יִמָּס כִּי-יֹדֵעַ כָּל-יִשְׂרָאֵל כִּי-גִבּוֹר אָבִיךָ וּבְנֵי-חַיִל אֲשֶׁר אִתּוֹ. יא כִּי יָעַצְתִּי הֵאָסֹף יֵאָסֵף עָלֶיךָ כָל-יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב. יב וּבָאנוּ אֵלָיו באחת (בְּאַחַד) הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם וְנַחְנוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר יִפֹּל הַטַּל עַל-הָאֲדָמָה וְלֹא-נוֹתַר בּוֹ וּבְכָל-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-אִתּוֹ גַּם-אֶחָד. יג וְאִם-אֶל-עִיר יֵאָסֵף וְהִשִּׂיאוּ כָל-יִשְׂרָאֵל אֶל-הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד-הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר-לֹא-נִמְצָא שָׁם גַּם-צְרוֹר. יד וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל.
דיון
נקודות לקורא
נקודות לקורא
- מה מייעץ אחיתופל? ומה מייעץ חושי הארכי?
- מי צודק?
- מי מתאים לדמות היועץ המשתקפת בספר משלי?
אחריתו של אחיתופל
(יד) וַה' צִוָּה לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל-אַבְשָׁלוֹם אֶת-הָרָעָה.
(כג) וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֹ אֶל-עִירוֹ וַיְצַו אֶל-בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו.
(יד) וַה' צִוָּה לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל-אַבְשָׁלוֹם אֶת-הָרָעָה.
(כג) וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֹ אֶל-עִירוֹ וַיְצַו אֶל-בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו.
And Avshalom and all the men of Yisra᾽el said, The counsel of Ĥushay the Arkite is better than the counsel of Aĥitofel. For the Lord had ordained it to defeat the good counsel of Aĥitofel, to the intent that the Lord might bring evil upon Avshalom.
דיון
נקודות לקורא
נקודות לקורא
- קראו שוב את פסוקי הפרק בעיון.
- כעת קראו את הצעת אחיתופל ואת הצעת חושי.
- מה השונה ומה המשותף להן?
- למי הם פונים?
- איך הם מציגים את עצתם?
- מה הקווים העולים מפרקנו לדמותו של אחיתופל והקווים העולים לדמותו של חושי?
- איזה יועץ הייתם מעדיפים?
- מדוע לדעתכם אחיתופל העדיף להתאבד? מה זה אומר על תכונותיו? האם הוא היועץ המתואר בפרקנו?
איזו עצה מתקיימת?
"ועלהו לא יבול" - שהכל צריכין לעצתו ולתלמודו.
"וכל אשר יעשה יצליח" - שהכל צריכין לעצתו, כגון ר' אלעזר בן ערך שהוא היה יועץ עצות ומתקיימות ומצליחות, אמרו לו נביא אתה, אמר להן לא נביא אנכי, ולא בן נביא, אלא כך מקובלני מרבותי, שכל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, אמר ר' מנסיא מקרא מלא הוא: "[רבות מחשבות בלב איש] ועצת ה' היא תקום" (משלי יט כא), עצה שיש בה דבר ה' היא תקום.
"ועלהו לא יבול" - שהכל צריכין לעצתו ולתלמודו.
"וכל אשר יעשה יצליח" - שהכל צריכין לעצתו, כגון ר' אלעזר בן ערך שהוא היה יועץ עצות ומתקיימות ומצליחות, אמרו לו נביא אתה, אמר להן לא נביא אנכי, ולא בן נביא, אלא כך מקובלני מרבותי, שכל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, אמר ר' מנסיא מקרא מלא הוא: "[רבות מחשבות בלב איש] ועצת ה' היא תקום" (משלי יט כא), עצה שיש בה דבר ה' היא תקום.
דיון
נקודות לקורא
נקודות לקורא
- מה גורם לעצה להתקיים?
- האם לפי הקטע יכול להיות יועץ אמת שעצתו איננה מתקיימת?
פרקי דרבי אליעזר, פרק ג
יועץ - חובה?!
אמרה תורה: בי נתיעץ הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם, שנאמר [משלי ח, יד] "לי עצה ותושיה" וגו'.
מכאן אמרו חכמים: כל מלכות שאין לה יועצים אין מלכותה מלכות.
ומניין אנו למדים? ממלכות בית דוד שהיו לה יועצים, שנאמר [דברי הימים א, כז, לב] "ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא".
ומלכות בית דוד היו לה יועצים, ושאר כל אדם על אחת כמה וכמה שהיא טובה להם, שנאמר:
"ושמע לעצה חכם" [משלי יב, טו],
וכתוב אחד אומר "ותשועה ברב יועץ" [שם יא, יד, כד, ו]
יועץ - חובה?!
אמרה תורה: בי נתיעץ הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם, שנאמר [משלי ח, יד] "לי עצה ותושיה" וגו'.
מכאן אמרו חכמים: כל מלכות שאין לה יועצים אין מלכותה מלכות.
ומניין אנו למדים? ממלכות בית דוד שהיו לה יועצים, שנאמר [דברי הימים א, כז, לב] "ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא".
ומלכות בית דוד היו לה יועצים, ושאר כל אדם על אחת כמה וכמה שהיא טובה להם, שנאמר:
"ושמע לעצה חכם" [משלי יב, טו],
וכתוב אחד אומר "ותשועה ברב יועץ" [שם יא, יד, כד, ו]
דיון
נקודות לקורא
נקודות לקורא
- האם מינוי יועץ הוא רשות או חובה?
- מניין למדים זאת?
- מתי, אם בכלל, נדרש יועץ?
- מהן התכונות הנדרשות מהיועץ?
- למי היועץ צריך להיות נאמן? לשולחו? לעצתו? לאמונתו?
דברי השופט שמגר, בג"צ מס' 3094/93, פד"י מז - 5 - 404
יועצים בימינו
"ראש הממשלה גם הפנה לתקדים שנוצר לדעתו בפרשת השר אהרון אבו-חצירה, שהמשיך לכהן בממשלה בעת שנוהלו נגדו שני משפטים פליליים, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופסור י' זמיר, לא נקט בקשר לכך פעולה כלשהי.
כאמור, לפי הטענה אין בנושא שלפנינו נורמה שבדין. דעתו של היועץ המשפטי מושתתת על נורמות ציבוריות של אמון הציבור במערכת השלטון. אולם כנגד אלה יש להציב, לפי דברי ראש הממשלה, נורמה בעלת חשיבות ציבורית שאינה פחותה בערכה, היינו, אמינות ראש הממשלה אשר הרכיב ממשלה על סמך התחייבות שקיבלה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, והנה נדרש ממנו להפר התחייבות זו במישור הציבורי ובמישור האישי ללא שינוי של ממש בנסיבות..."
הוא מסכם ואומר:
"העניין שבפנינו יחיד ומיוחד במינו, באשר אין מדובר כלל בשאלת פירושו של החוק אלא בנורמה ציבורית אחת מול נורמה ציבורית אחרת. ובמיוחד אמורים הדברים לאחר שבסוגיה התחייבתי, ואף פעלתי, על-פי חוות דעתך שניתנה אך לפני כשנה, ואשר אינני מוצא אפשרות, סיבה או הצדקה לסטייה ממנה".
הסברים
יועצים בימינו
"ראש הממשלה גם הפנה לתקדים שנוצר לדעתו בפרשת השר אהרון אבו-חצירה, שהמשיך לכהן בממשלה בעת שנוהלו נגדו שני משפטים פליליים, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופסור י' זמיר, לא נקט בקשר לכך פעולה כלשהי.
כאמור, לפי הטענה אין בנושא שלפנינו נורמה שבדין. דעתו של היועץ המשפטי מושתתת על נורמות ציבוריות של אמון הציבור במערכת השלטון. אולם כנגד אלה יש להציב, לפי דברי ראש הממשלה, נורמה בעלת חשיבות ציבורית שאינה פחותה בערכה, היינו, אמינות ראש הממשלה אשר הרכיב ממשלה על סמך התחייבות שקיבלה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, והנה נדרש ממנו להפר התחייבות זו במישור הציבורי ובמישור האישי ללא שינוי של ממש בנסיבות..."
הוא מסכם ואומר:
"העניין שבפנינו יחיד ומיוחד במינו, באשר אין מדובר כלל בשאלת פירושו של החוק אלא בנורמה ציבורית אחת מול נורמה ציבורית אחרת. ובמיוחד אמורים הדברים לאחר שבסוגיה התחייבתי, ואף פעלתי, על-פי חוות דעתך שניתנה אך לפני כשנה, ואשר אינני מוצא אפשרות, סיבה או הצדקה לסטייה ממנה".
הסברים
בעקבות סירובו של ראש הממשלה לפטר את השר אריה דרעי, עקב החקירות כנגדו, הוגש בג"צ בשנת 1993. היועץ המשפטי לממשלה סירב לייצג את הממשלה, אשר לה הוא מייעץ על פי חוק.את הדברים הללו אמר השופט שמגר בפסק הדין.
השופט ברק על היועמ"ש לממשלה - דניאל בן-אוליאל ויובל יועז משפט וממשל יז תשע"ה
עצת יועץ - רשות? חובה?
בכל מקרה חוות-דעת היועץ תחייב, שכן היא קובעת לממשלה את מסגרת סמכותה. אם הממשלה פועלת בניגוד לחוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא חורגת מסמכותה, ואת זאת היא אינה רשאית לעשות. מדוח ועדת אגרנט למדנו כי חוות-הדעת של היועץ המשפטי אומרת לממשלה מהו הדין. הממשלה אינה יכולה לטעון כי הדין הוא אחר. מכיוון שכך, היא חייבת לפעול על-פי הדין. אם תרצו, לא חוות-הדעת של היועץ מחייבת, אלא הדין הוא המחייב, והיועץ המשפטי אומר לממשלה באופן מוסמך מהו הדין.
עצת יועץ - רשות? חובה?
בכל מקרה חוות-דעת היועץ תחייב, שכן היא קובעת לממשלה את מסגרת סמכותה. אם הממשלה פועלת בניגוד לחוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא חורגת מסמכותה, ואת זאת היא אינה רשאית לעשות. מדוח ועדת אגרנט למדנו כי חוות-הדעת של היועץ המשפטי אומרת לממשלה מהו הדין. הממשלה אינה יכולה לטעון כי הדין הוא אחר. מכיוון שכך, היא חייבת לפעול על-פי הדין. אם תרצו, לא חוות-הדעת של היועץ מחייבת, אלא הדין הוא המחייב, והיועץ המשפטי אומר לממשלה באופן מוסמך מהו הדין.
דיון
נקודות לקורא
היועץ המשפטי לממשלה הוא גם מייעץ לממשלה ולעומד בראשה, וגם המבקר הראשי שלה כראש התביעה הכללית.
נקודות לקורא
היועץ המשפטי לממשלה הוא גם מייעץ לממשלה ולעומד בראשה, וגם המבקר הראשי שלה כראש התביעה הכללית.
- לאיזה עיקרון היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות נאמן במקרים אלו?
- איזה מתפקידיו גובר?
- למה הדבר דומה ביועצים שראינו למעלה?
- האם כולם היו נאמנים לשולחיהם? או למשהו אחר?
- האם לדעתכם שני תפקידים אלו של היועץ המשפטי לממשלה יכולים לדור בכפיפה אחת?
דף הנחיות למנחה:
משלי כד-כח למנחה.docx
משלי כד-כח למנחה.docx
דף מספר 132 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161