במדבר ד-ח: מחנה עם שכינת האל בתוכו

במרכז היחידה השבועית עומדות כמה פרשיות הלכתיות, שהמשותף להן הוא הקשר שבין הציבור למרכז הקדוש (המשכן) בלב המחנה. נדמה כי הערך המרכזי של ספר במדבר הוא המחויבות של העם למשכן ונוכחות האל בלב המחנה. מבין הפרשיות השונות הנקשרות לתמה מרכזית זו, בחרנו להתמקד בפרשת הנזיר. נדון בדמותו של הנזיר ונשאל, מי עדיף בעינינו - האם איש המעשה או איש הלימוד? מי שמביע את שאיפותיו להתעלות באמצעות מעשים סמליים, או מי שמביע אותן במילים וביצירתן?

דיון
במרכז היחידה השבועית עומדות כמה פרשיות הלכתיות, שהמשותף להן הוא הקשר שבין הציבור, העם, לבין המשכן הקדוש בלב המחנה: מכיוון שיש מקום קדוש במחנה, אין מקום לטמאים במחנה ועליהם לצאת ממנו (פרק ה, פסוקים א-ד); המשכן, המרכז הציבורי, הוא המקום שאליו מביאים כסף שנגזל ממי שמת חסר יורשים (פרק ה, פסוקים ה-י); המשכן מסייע להשכין שלום בין איש לאשתו, על ידי סילוק חשדות בדבר נאמנותה אליו (פרק ה, פסוקים יא-לא); המשכן הוא המוקד לשאיפתו של כל מי שאינו כהן להשיג קדושה, וזאת באמצעות הנזירות (פרק ו, פסוקים א-כא); והמשכן הוא גם המקור לברכת הכהנים הנשלחת ממנו לכל המחנה וחלה על כולו (פרק ו, פסוקים כב-כז).
לאחר שרשרת הלכתית זו מספרת התורה באריכות רבה על חנוכת המשכן על ידי נשיאי העדה (פרק ז). מהי טיבה של אריכות זו המוגזמת בעליל? ייתכן כי הערך המיוצג בה הוא הערך המרכזי של ספר במדבר: מחויבותו של העעם למשכן והנוכחות של האל בלב המחנה.
פרק ח מוקדש לפריבילגיה של הכוהנים (העבודה במשכן והדלקת המנורה), ולהקדשת הלוויים, המסמלים, כפי שראינו בלימוד בשבוע שעבר, את הקשרים בין הקודש לבין העם.
מבין הפרשיות הללו בחרנו להתמקד בלימוד זה בפרשת הנזיר, התופסת את רובו של פרק ו.
הנזיר מכונה בתורה 'קדוש' (במדבר פרק ו, פסוק ה). ננסה לעיין בפרשה וללמוד דבר או שניים על הקדושה.

• אילו יתרונות מפיק העם מנוכחותו של המשכן בתוך המחנה? מה המחיר שהוא משלם על כך?
• האם הייתם רוצים שגם במדינת ישראל בימינו תהיה נוכחות של האל במחנה (לא במובן של מקדש והקרבת קורבנות ומלחמות בין-דתיות...)?

דיון
קראו את הפסוק הבא ושרטטו לפיו את דמות הנזיר. נסו לאפיין אותו ואת המוטיבציה שלו:
'אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר, לְהַזִּיר לַה''.

דיון

• מה אתם יודעים על המושג נזיר/ה? מה מאפשר להם להיות נזירים? האם יש תנאי סף לנזירות?
• מה המחויבויות המיוחדות של הנזירים? האם יש להן קשר לחיי משפחה?

נשווה את דיני הנזיר המובאים בפרקנו לדיני הכוהנים המפורטים בספר ויקרא וביחזקאל:

במדבר, פרק ו

הדין	נזיר/ה	כהן
איסור שתיית יין	(ג) מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל: (ד) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל:	(ח) וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: (ט) יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם: (ויקרא י)
איסור גילוח השיער	(ה) כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה' קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ:	(טו) וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק... (כ) וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם: (כא) וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ כָּל כֹּהֵן בְּבוֹאָם אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית: (יחזקאל מד)
איסור הטומאה	(ו) כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא: (ז) לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ: (ח) כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה':	(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: (ב) כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו: (ג) וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא: (ד) לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ: (ה) לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת: (ויקרא כא)
קורבן סיום / התחלה	(יג) וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: (יד) וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה' כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים: (טו) וְסַל מַצּוֹת סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם:	(כו) וּמִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' לָקַח חַלַּת מַצָּה אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד וַיָּשֶׂם עַל הַחֲלָבִים וְעַל שׁוֹק הַיָּמִין: (כז) וַיִּתֵּן אֶת הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וַיָּנֶף אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה':

דיון

• במה דומה הנזיר לכהן ובמה הוא שונה ממנו?
• מה ההבדל המרכזי ביניהם?

ננסה לקשור בין פרשת הנזיר לבין המקור הבא:

ילקוט שמעוני שופטים ד
מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ: בין גוי בין ישראל, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו של אדם - רוח הקדש שורה עליו!

דיון

• כיצד התיחסו חז"ל לנזירים?

הנזיר המפורסם ביותר הוא שמשון הגיבור, ולהלן האזכור היחיד שלו במשנה:

דיון

• נראה שהיחס לנזירים בכלל ולשמשון בפרט, הוא יחס קריר. מדוע?
• ממה חוששים חז"ל בדמות הנזיר?

הגיבור של חז"ל אינו הכהן ואף לא הנזיר אלא התלמיד החכם, לומד התורה. מה ההבדלים העיקריים בין הנזיר לבין לומד התורה? מה משותף לשתי הדמויות מבחינת שאיפותיהן ובמה הן שונות מגיבורי התרבות של ימינו?