הדף מאת: איריס יניב / תמורה – יהדות ישראלית
בפרקים לח-לט מתאר יחזקאל את חזון המלחמה בגוג, נשיא מגוג. זהו חזון אפוקליפטי המתאר את סוף העולם, ולפיו, גוג יאסוף כמה עמים כדי לעלות למלחמה על עם ישראל, היושב בטח בארצו. אך ה' הזועם על תכניתו של גוג, גורם לכישלונה. גוג נוחל מפלה קשה ועם ישראל נגאל. ה' שופט את גוג ומעניש את כל עוזריו.
חזון גוג ומגוג (כך קראו לו חז"ל) עורר את דמיונם של פרשנים יהודיים, נוצריים ומוסלמים, לאורך כל הדורות עד ימינו אלה. בדף לימוד זה ננסה לעמוד על כמה מהמוטיבים האופייניים למלחמת גוג ממגוג, כפי שהם מופיעים בתרבות היהודית, ונבחן האם הם עדיין רלוונטיים לימינו.
דיון
פתיחה
1. האם אתם מאמינים ביום הדין? האם אתם מאמינים שיש משפט צדק לכל אדם ועם, בסופו של דבר?
2. האם אתם מאמינים שעם ישראל הוא עם נבחר, ושגורלו תמיד יהיה שונה משאר העמים?
3. האם אתם חושבים שלעולם שלנו יהיה פעם סוף? אם כן, מה, לדעתכם, יגרום לסוף העולם? איך, לדעתכם, ייראה סוף העולם? מה יקרה אז?
פתיחה
1. האם אתם מאמינים ביום הדין? האם אתם מאמינים שיש משפט צדק לכל אדם ועם, בסופו של דבר?
2. האם אתם מאמינים שעם ישראל הוא עם נבחר, ושגורלו תמיד יהיה שונה משאר העמים?
3. האם אתם חושבים שלעולם שלנו יהיה פעם סוף? אם כן, מה, לדעתכם, יגרום לסוף העולם? איך, לדעתכם, ייראה סוף העולם? מה יקרה אז?
דיון
מבוא
בפרקים לח-לט מתאר יחזקאל את חזון המלחמה בגוג, נשיא מגוג. זהו חזון אפוקליפטי המנבא את סוף העולם, ולפיו גוג יאסוף כמה עמים כדי לעלות למלחמה על עם ישראל היושב בטח בארצו. ה' הזועם על תכניתו של גוג, גורם לכישלונה. גוג נוחל מפלה קשה ועם ישראל נגאל. ה' שופט את גוג ומעניש את כל עוזריו.
חזון גוג ומגוג (כך קראו לו חז"ל) עורר את דמיונם של פרשנים יהודיים, נוצריים ומוסלמים לאורך כל הדורות ועד ימינו אלה. בדף לימוד זה ננסה לעמוד על כמה מהמוטיבים האופייניים למלחמת גוג ממגוג כפי שהם מופיעים בתרבות היהודית, ונבחן האם הם עדיין רלוונטיים לימינו.
מבוא
בפרקים לח-לט מתאר יחזקאל את חזון המלחמה בגוג, נשיא מגוג. זהו חזון אפוקליפטי המנבא את סוף העולם, ולפיו גוג יאסוף כמה עמים כדי לעלות למלחמה על עם ישראל היושב בטח בארצו. ה' הזועם על תכניתו של גוג, גורם לכישלונה. גוג נוחל מפלה קשה ועם ישראל נגאל. ה' שופט את גוג ומעניש את כל עוזריו.
חזון גוג ומגוג (כך קראו לו חז"ל) עורר את דמיונם של פרשנים יהודיים, נוצריים ומוסלמים לאורך כל הדורות ועד ימינו אלה. בדף לימוד זה ננסה לעמוד על כמה מהמוטיבים האופייניים למלחמת גוג ממגוג כפי שהם מופיעים בתרבות היהודית, ונבחן האם הם עדיין רלוונטיים לימינו.
דיון
האם לנבואה יש רקע היסטורי ריאלי?
4. השאלה הראשונה שעולה היא: מי הוא גוג, והיכן היא מגוג? האם מדובר על דמות ומקום היסטוריים, או על דמות ומקום ספרותיים סימבוליים?
א. קראו את פירוש המלבי"ם - מהי תשובתו לשאלה זו? האם אתם מסכימים איתו?
האם לנבואה יש רקע היסטורי ריאלי?
4. השאלה הראשונה שעולה היא: מי הוא גוג, והיכן היא מגוג? האם מדובר על דמות ומקום היסטוריים, או על דמות ומקום ספרותיים סימבוליים?
א. קראו את פירוש המלבי"ם - מהי תשובתו לשאלה זו? האם אתם מסכימים איתו?
"שם גוג ושם מגוג כבר יישכח בימים ההם, עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכהּ גוג. רק אז, כשיבוא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא, אז ידעו שזה הוא המלך גוג שניבא עליו".
דיון
ב. קראו את המקור הבא, מתוך הבבלי במסכת סנהדרין, דף צד עמוד א: מי הוא גוג, לפי פירוש זה?
ב. קראו את המקור הבא, מתוך הבבלי במסכת סנהדרין, דף צד עמוד א: מי הוא גוג, לפי פירוש זה?
ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג.
מילים
מילים
- חזקיהו - מלך יהודה במאה ה-8 לפנה"ס
- סנחריב - מלך בבל, מחריב הבית הראשון בשנת 586 לפנה"ס
§ Apropos Hezekiah, the Gemara cites that which is stated: “That the government may be increased [lemarbe] and of peace there be no end, upon the throne of David, and upon his kingdom, to establish it and uphold it through justice and through righteousness, from now and forever; the zeal of the Lord of hosts does perform this” (Isaiah 9:6). Rabbi Tanḥum says that bar Kappara taught in Tzippori: Due to what reason is it that every letter mem in the middle of a word is open and this mem, of the word lemarbe, is closed? In the Masoretic text, the letter mem in the word “lemarbe” is written in the form of a mem that appears at the end of a word, closed on all four sides. This is because the Holy One, Blessed be He, sought to designate King Hezekiah as the Messiah and to designate Sennacherib and Assyria, respectively, as Gog and Magog, all from the prophecy of Ezekiel with regard to the end of days (Ezekiel, chapter 38), and the confrontation between them would culminate in the final redemption.
דיון
ג. ומי הם עוזריו של גוג, לפי המלבי"ם?
ג. ומי הם עוזריו של גוג, לפי המלבי"ם?
מלבי"ם ליחזקאל ל"ח
הנה, בעת קץ, אחר שכבר יֵשבו ישראל על אדמת ישראל, עתידים האומות להתאסף ולכבוש את ירושלים. ויבוא גוג, נשיא משך ותובל, מארצות הצפון והמערב, שהם הערלים (לא נימולים) הנקראים אדום. ומשך ותובל הם מבני יפת הגרים באירופה, ושם אמר כי פרס כוש ופוט איתם, וכן בית תוגרמה (טורקיה), שהם כולם נימולים מחזיקים בדת ישמעאלים, והם יתאספו עם בני אדום לכבוש הארץ מיד ישראל.
הנה, בעת קץ, אחר שכבר יֵשבו ישראל על אדמת ישראל, עתידים האומות להתאסף ולכבוש את ירושלים. ויבוא גוג, נשיא משך ותובל, מארצות הצפון והמערב, שהם הערלים (לא נימולים) הנקראים אדום. ומשך ותובל הם מבני יפת הגרים באירופה, ושם אמר כי פרס כוש ופוט איתם, וכן בית תוגרמה (טורקיה), שהם כולם נימולים מחזיקים בדת ישמעאלים, והם יתאספו עם בני אדום לכבוש הארץ מיד ישראל.
יחזקאל מביא את דבר ה' לגוג ועוזריו
(א) וַיְהִי דְבַר-ה' אֵלַי לֵאמֹר. (ב) בֶּן-אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל-גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו. (ג) וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. (ד) וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת-כָּל-חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם. (ה) פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע. (ו) גֹּמֶר וְכָל-אֲגַפֶּיהָ בֵּית תּוֹגַרְמָה יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְאֶת-כָּל-אֲגַפָּיו עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ. (ז) הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ אַתָּה וְכָל-קְהָלֶךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר.
(א) וַיְהִי דְבַר-ה' אֵלַי לֵאמֹר. (ב) בֶּן-אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל-גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו. (ג) וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. (ד) וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת-כָּל-חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם. (ה) פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע. (ו) גֹּמֶר וְכָל-אֲגַפֶּיהָ בֵּית תּוֹגַרְמָה יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְאֶת-כָּל-אֲגַפָּיו עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ. (ז) הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ אַתָּה וְכָל-קְהָלֶךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר.
And the word of the LORD came unto me, saying: ’Son of man, set thy face toward Gog, of the land of Magog, the chief prince of Meshech and Tubal, and prophesy against him, and say: Thus saith the Lord GOD: Behold, I am against thee, O Gog, chief prince of Meshech and Tubal; and I will turn thee about, and put hooks into thy jaws, and I will bring thee forth, and all thine army, horses and horsemen, all of them clothed most gorgeously, a great company with buckler and shield, all of them handling swords: Persia, Cush, and Put with them, all of them with shield and helmet; Gomer, and all his bands; the house of Togarmah in the uttermost parts of the north, and all his bands; even many peoples with thee. Be thou prepared, and prepare for thyself, thou, and all thy company that are assembled unto thee, and be thou guarded of them.
דיון
גוג ועוזריו מתוארים כרבים וכבעלי נשק וציוד לחימה רב.
גוג ועוזריו מתוארים כרבים וכבעלי נשק וציוד לחימה רב.
גוג מתכנן לעלות על עם ישראל
(ח) מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל-אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם. (ט) וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבוֹא כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה אַתָּה וְכָל-אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים רַבִּים אוֹתָךְ.
(ח) מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל-אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם. (ט) וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבוֹא כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה אַתָּה וְכָל-אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים רַבִּים אוֹתָךְ.
After many days thou shalt be mustered for service, in the latter years thou shalt come against the land that is brought back from the sword, that is gathered out of many peoples, against the mountains of Israel, which have been a continual waste; but it is brought forth out of the peoples, and they dwell safely all of them. And thou shalt ascend, thou shalt come like a storm, thou shalt be like a cloud to cover the land, thou, and all thy bands, and many peoples with thee. .
דיון
עם ישראל מתואר כיושב לבטח בארצו. גוג פושט עליו "כשואה".
עם ישראל מתואר כיושב לבטח בארצו. גוג פושט עליו "כשואה".
ה' כועס על תכניתו של גוג
(י) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל-לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה. (יא) וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל-אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם. (יב) לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל-חֳרָבוֹת נוֹשָׁבוֹת וְאֶל-עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל-טַבּוּר הָאָרֶץ. (יג) שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל-כְּפִירֶיהָ יֹאמְרוּ לְךָ הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא הֲלָבֹז בַּז הִקְהַלְתָּ קְהָלֶךָ לָשֵׂאת כֶּסֶף וְזָהָב לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדוֹל?!
(י) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל-לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה. (יא) וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל-אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם. (יב) לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל-חֳרָבוֹת נוֹשָׁבוֹת וְאֶל-עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל-טַבּוּר הָאָרֶץ. (יג) שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל-כְּפִירֶיהָ יֹאמְרוּ לְךָ הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא הֲלָבֹז בַּז הִקְהַלְתָּ קְהָלֶךָ לָשֵׂאת כֶּסֶף וְזָהָב לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדוֹל?!
Thus saith the Lord GOD: It shall come to pass in that day, that things shall come into thy mind, and thou shalt devise an evil device; and thou shalt say: I will go up against the land of unwalled villages; I will come upon them that are at quiet, that dwell safely, all of them dwelling without walls, and having neither bars nor gates; to take the spoil and to take the prey; to turn thy hand against the waste places that are now inhabited, and against the people that are gathered out of the nations, that have gotten cattle and goods, that dwell in the middle of the earth. Sheba, and Dedan, and the merchants of Tarshish, with all the magnates thereof, shall say unto thee: Comest thou to take the spoil? hast thou assembled thy company to take the prey? to carry away silver and gold, to take away cattle and goods, to take great spoil?
דיון
5. לפי הקטע שקראתם, מהי מטרתו של גוג בפשיטתו על ארץ ישראל?
5. לפי הקטע שקראתם, מהי מטרתו של גוג בפשיטתו על ארץ ישראל?
דיון
6. א. בפסוק יב מופיע הביטוי "טַבּוּר הָאָרֶץ". ביטוי זה מופיע רק עוד פעם אחת בתנ"ך בשופטים פרק ט, פסוקים לו-לז. לפי ההקשרים שבהם מופיע הביטוי, מהי, לדעתכם, משמעותו?
6. א. בפסוק יב מופיע הביטוי "טַבּוּר הָאָרֶץ". ביטוי זה מופיע רק עוד פעם אחת בתנ"ך בשופטים פרק ט, פסוקים לו-לז. לפי ההקשרים שבהם מופיע הביטוי, מהי, לדעתכם, משמעותו?
(לו) וַיַּרְא-גַּעַל אֶת-הָעָם וַיֹּאמֶר אֶל-זְבֻל הִנֵּה-עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים. (לז) וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַל לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר הִנֵּה-עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ וְרֹאשׁ-אֶחָד בָּא מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים.
And when Ga῾al saw the people, he said to Zevul, Behold, there come people down from the tops of the mountains. And Zevul said to him, Thou seest the shadow of the mountains as if they were men. And Ga῾al spoke again and said, See there come people down from the knoll of the land, and another company come along by the oak of Me῾onenim.
דיון
ב. קראו את מדרש תנחומא, פרשת קדושים, סימן י'. מהו טבור העולם, לפי המדרש? מהי התפיסה הבאה לידי ביטוי במדרש זה? האם אתם מסכימים איתה?
ב. קראו את מדרש תנחומא, פרשת קדושים, סימן י'. מהו טבור העולם, לפי המדרש? מהי התפיסה הבאה לידי ביטוי במדרש זה? האם אתם מסכימים איתה?
כשם שהטבור הזה נתון באמצע האיש, כך ארץ ישראל נתונה באמצע העולם, שנאמר: "יושבי על טבור הארץ" (יחזקאל לח, יב).
(Lev. 19:23:) “When you come into the land and plant.” This text is related (to Eccl. 2:5), “I made gardens and orchards for myself, and in them I planted every kind of fruit tree.” Do not all people plant whatever they want, whatever someone plants in the earth, be it pepper or anything [else. But] if he plants, do [the plants automatically] produce? As no one knows the place of every plant, [i.e.] where to plant it. However, because Solomon was wise, he planted all the species of trees [in their place], as stated (ibid.), “I made gardens and orchards for myself, in which I planted every kind of fruit tree.” What is the meaning of “every kind of fruit tree?” R. Jannay said, “Solomon even planted peppers in the land.” But how did he plant them? It is simply that Solomon was wise and knew the root of the foundation of the world.31See Eccl. R. 2:5:1. How? (Ps. 50:2), “Out of Zion God has shined forth as the perfection of beauty.” [This means that] out of Zion has all of the whole world been perfected, as it is taught: Why is it called foundation stone? Because out of it the world was founded.32See above, Lev. 6:4, and the note there. Now Solomon knew which vein went to Cush and planted peppers on it, and they produced immediately. See what he says (in Eccl. 2:5), “and in them I planted every kind of fruit tree.” Another interpretation (of Eccl. 2:5), “and in them I planted every kind of fruit tree.” Just as a navel is set in the middle of a person, so the Land of Israel is the navel of the world. Thus it is stated (in Ezek. 38:12), “who dwell on the navel of the earth.” And the foundation of the world comes out of it, as stated (Ps. 50:1), “A psalm of Asaph. God, the Lord God spoke and summoned the world from East to West.” How is this known? (Ps. 50:2), “Out of Zion God has shined forth as the perfection of beauty.” The Land of Israel sits at the center of the world; Jerusalem is in the center of the Land of Israel; the sanctuary is in the center of Jerusalem; the Temple building is in the center of the sanctuary; the ark is in the center of the Temple building; and the foundation stone, out of which the world was founded, is before the Temple building.33Cf. Numb. R. 1:4. Now Solomon, who was wise, determined the roots that went out from [that stone] into the whole world and planted all species of trees in them. He therefore said (in Eccl. 2:5), “I made gardens and orchards for myself.”
תכניתו של ה' להשמדת גוג ועוזריו
(יד) לָכֵן הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע. (טו) וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. (טז) וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג. (יז) כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה' הַאַתָּה-הוּא אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם. (יח) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה' תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. (יט) וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. (כ) וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. (כא) וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב נְאֻם אֲדֹנָי ה' חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. (כב) וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. (כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'.
(יד) לָכֵן הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע. (טו) וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. (טז) וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג. (יז) כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה' הַאַתָּה-הוּא אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם. (יח) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה' תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. (יט) וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. (כ) וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. (כא) וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב נְאֻם אֲדֹנָי ה' חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. (כב) וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. (כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'.
Therefore, son of man, prophesy, and say unto Gog: Thus saith the Lord GOD: In that day when My people Israel dwelleth safely, shalt thou not know it? And thou shalt come from thy place out of the uttermost parts of the north, thou, and many peoples with thee, all of them riding upon horses, a great company and a mighty army; and thou shalt come up against My people Israel, as a cloud to cover the land; it shall be in the end of days, and I will bring thee against My land, that the nations may know Me, when I shall be sanctified through thee, O Gog, before their eyes. Thus saith the Lord GOD: Art thou he of whom I spoke in old time by My servants the prophets of Israel, that prophesied in those days for many years, that I would bring thee against them? And it shall come to pass in that day, when Gog shall come against the land of Israel, saith the Lord GOD, that My fury shall arise up in My nostrils. For in My jealousy and in the fire of My wrath have I spoken: Surely in that day there shall be a great shaking in the land of Israel; so that the fishes of the sea, and the fowls of the heaven, and the beasts of the field and all creeping things that creep upon the ground, and all the men that are upon the face of the earth, shall shake at My presence, and the mountains shall be thrown down, and the steep places shall fall, and every wall shall fall to the ground. And I will call for a sword against him throughout all my mountains, saith the Lord GOD; every man’s sword shall be against his brother. And I will plead against him with pestilence and with blood; and I will cause to rain upon him, and upon his bands, and upon the many peoples that are with him, an overflowing shower, and great hailstones, fire, and brimstone. Thus will I magnify Myself, and sanctify Myself, and I will make Myself known in the eyes of many nations; and they shall know that I am the LORD.
דיון
7. בפסוק ט"ז כתוב: "וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג". מדוע ה' יביא את גוג ועוזריו לארץ ישראל? כיצד אתם מבינים את הנימוק הזה? מה דעתכם עליו?
8. בפסוק יז כתוב: "כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה' הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם". לפי פסוק זה, נראה שכבר בימים קדמונים הייתה נבואה על בואו של גוג לארץ ישראל. נשאלת השאלה: מי ניבא נבואה כזו, ומתי?
תשובת חז"ל לשאלה מקשרת בין פרקנו לבין הסיפור על התנבאות אלדד ומידד במחנה (במדבר פרק י"א, פסוקים כו-כט).
קראו את המקור: כיצד קושר רב נחמן בין נבואת אלדד ומידד לחזון יחזקאל על גוג ממגוג?
7. בפסוק ט"ז כתוב: "וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג". מדוע ה' יביא את גוג ועוזריו לארץ ישראל? כיצד אתם מבינים את הנימוק הזה? מה דעתכם עליו?
8. בפסוק יז כתוב: "כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה' הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם". לפי פסוק זה, נראה שכבר בימים קדמונים הייתה נבואה על בואו של גוג לארץ ישראל. נשאלת השאלה: מי ניבא נבואה כזו, ומתי?
תשובת חז"ל לשאלה מקשרת בין פרקנו לבין הסיפור על התנבאות אלדד ומידד במחנה (במדבר פרק י"א, פסוקים כו-כט).
קראו את המקור: כיצד קושר רב נחמן בין נבואת אלדד ומידד לחזון יחזקאל על גוג ממגוג?
(כו) וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי-אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה. (כז) וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה. (כח) וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. (כט) וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם ה' נְבִיאִים כִּי-יִתֵּן ה' אֶת-רוּחוֹ עֲלֵיהֶם.
But there remained two men in the camp, the name of the one was Eldad, and the name of the other Medad; and the spirit rested upon them; and they were of them that were recorded, but had not gone out unto the Tent; and they prophesied in the camp. And there ran a young man, and told Moses, and said: ‘Eldad and Medad are prophesying in the camp.’ And Joshua the son of Nun, the minister of Moses from his youth up, answered and said: ‘My lord Moses, shut them in.’ And Moses said unto him: ‘Art thou jealous for my sake? would that all the LORD’S people were prophets, that the LORD would put His spirit upon them! ’
ומה נבואה נתנבאו [אלדד ומידד]?
אמרו: משה מת. יהושע מכניס את ישראל לארץ....
רב נחמן אמר: על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין, שנאמר(יחזקאל לח יז) : 'כה אמר ה' אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שָׁנִים להביא אותך עליהם [וגו]' אל תיקרי 'שָׁנִים' אלא 'שְׁנַיִּם', ואיזו הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת? הוי אומר: אלדד ומידד.
אמרו: משה מת. יהושע מכניס את ישראל לארץ....
רב נחמן אמר: על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין, שנאמר(יחזקאל לח יז) : 'כה אמר ה' אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שָׁנִים להביא אותך עליהם [וגו]' אל תיקרי 'שָׁנִים' אלא 'שְׁנַיִּם', ואיזו הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת? הוי אומר: אלדד ומידד.
Apropos Eldad and Medad being prophets, the Gemara asks: And what prophecy did they prophesy? They said: Moses will die, and Joshua will bring the Jewish people into Eretz Yisrael. Abba Ḥanin says in the name of Rabbi Eliezer: They prophesied about the matter of the quail that came afterward (Numbers 11:31–33), saying: Arise quail, arise quail, and then the quail came. Rav Naḥman says: They were prophesying about the matter of Gog and Magog, as it is stated with regard to Gog and Magog: “So says the Lord God: Are you the one of whom I spoke in ancient days, through my servants, the prophets of Israel, who prophesied in those days for many years [shanim] that I would bring you against them?” (Ezekiel 38:17). Do not read it as: “Years [shanim]”; rather, read it as: Two [shenayim]. And who are the two prophets who prophesied the same prophecy at the same time? You must say: Eldad and Medad.
דיון
9. לפי הקטע ביחזקאל ל"ח, כיצד ישמיד ה' את גוג ועוזריו? האם רק הם יסבלו במהלך הצעדים שה' ינקוט כדי להשמידם?
10. בפסוק כג קובע ה', שהמטרה תושג: "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'". האם מטרה זו מצדיקה לדעתכם את השמדת גוג ועוזריו?
9. לפי הקטע ביחזקאל ל"ח, כיצד ישמיד ה' את גוג ועוזריו? האם רק הם יסבלו במהלך הצעדים שה' ינקוט כדי להשמידם?
10. בפסוק כג קובע ה', שהמטרה תושג: "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'". האם מטרה זו מצדיקה לדעתכם את השמדת גוג ועוזריו?
ההשמדה בפועל של גוג ועוזריו
(א) וְאַתָּה בֶן-אָדָם הִנָּבֵא עַל-גּוֹג וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. (ב) וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן וַהֲבִאוֹתִךָ עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל. (ג) וְהִכֵּיתִי קַשְׁתְּךָ מִיַּד שְׂמֹאולֶךָ וְחִצֶּיךָ מִיַּד יְמִינְךָ אַפִּיל. (ד) עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפּוֹל אַתָּה וְכָל-אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים אֲשֶׁר אִתָּךְ לְעֵיט צִפּוֹר כָּל-כָּנָף וְחַיַּת הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה. (ה) עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי ה'. (ו) וְשִׁלַּחְתִּי-אֵשׁ בְּמָגוֹג וּבְיֹשְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'. (ז) וְאֶת-שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְלֹא-אַחֵל אֶת-שֵׁם-קָדְשִׁי עוֹד וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי-אֲנִי ה' קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
(א) וְאַתָּה בֶן-אָדָם הִנָּבֵא עַל-גּוֹג וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל. (ב) וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן וַהֲבִאוֹתִךָ עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל. (ג) וְהִכֵּיתִי קַשְׁתְּךָ מִיַּד שְׂמֹאולֶךָ וְחִצֶּיךָ מִיַּד יְמִינְךָ אַפִּיל. (ד) עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפּוֹל אַתָּה וְכָל-אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים אֲשֶׁר אִתָּךְ לְעֵיט צִפּוֹר כָּל-כָּנָף וְחַיַּת הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה. (ה) עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי ה'. (ו) וְשִׁלַּחְתִּי-אֵשׁ בְּמָגוֹג וּבְיֹשְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'. (ז) וְאֶת-שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְלֹא-אַחֵל אֶת-שֵׁם-קָדְשִׁי עוֹד וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי-אֲנִי ה' קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
And thou, son of man, prophesy against Gog, and say: Thus saith the Lord GOD: Behold, I am against thee, O Gog, chief prince of Meshech and Tubal; and I will turn thee about and lead thee on, and will cause thee to come up from the uttermost parts of the north; and I will bring thee upon the mountains of Israel; and I will smite thy bow out of thy left hand, and will cause thine arrows to fall out of thy right hand. Thou shalt fall upon the mountains of Israel, thou, and all thy bands, and the peoples that are with thee; I will give thee unto the ravenous birds of every sort and to the beasts of the field, to be devoured. Thou shalt fall upon the open field; for I have spoken it, saith the Lord GOD. And I will send a fire on Magog, and on them that dwell safely in the isles; and they shall know that I am the LORD. And My holy name will I make known in the midst of My people Israel; neither will I suffer My holy name to be profaned any more; and the nations shall know that I am the LORD, the Holy One in Israel.
דיון
11. נוסף על השמדת גוג ועוזריו, מנבא יחזקאל כי ה' ישרוף גם את הארצות שמהן באו האויבים, כולל ארץ מגוג (פסוק ו). שיטה זו נקראת "אדמה חרוכה", והיא מקובלת גם כיום כטקטיקה צבאית של נסיגה, תוך החרבת כל מה שעשוי להיות שימושי לאויב. השם מתייחס לנוהג לשרוף יבולים כדי למנוע מהאויב משאבי מזון.
דוגמאות בנות זמננו:
לפני החזרת חצי האי סיני למצרים בשנת 1956, הרס חיל ההנדסה של צה"ל את התשתיות בחצי האי. גדוד 601 שביצע את המשימה זכה בצל"ש יחידתי בשל כך.
כאשר הכוחות העיראקיים נהדפו מכוויית במהלך מלחמת המפרץ, הם בזזו את בתי התושבים ואת ארמון המלוכה הכווייתי, והבעירו בארות נפט במדיניות אדמה חרוכה הלכה למעשה - הבארות בערו לעתים במשך מספר שבועות, עד שהצליחו לכבותן לאחר המלחמה. (ויקיפדיה. להרחבה קראו כאן)
מה דעתכם על צעד זה?
11. נוסף על השמדת גוג ועוזריו, מנבא יחזקאל כי ה' ישרוף גם את הארצות שמהן באו האויבים, כולל ארץ מגוג (פסוק ו). שיטה זו נקראת "אדמה חרוכה", והיא מקובלת גם כיום כטקטיקה צבאית של נסיגה, תוך החרבת כל מה שעשוי להיות שימושי לאויב. השם מתייחס לנוהג לשרוף יבולים כדי למנוע מהאויב משאבי מזון.
דוגמאות בנות זמננו:
לפני החזרת חצי האי סיני למצרים בשנת 1956, הרס חיל ההנדסה של צה"ל את התשתיות בחצי האי. גדוד 601 שביצע את המשימה זכה בצל"ש יחידתי בשל כך.
כאשר הכוחות העיראקיים נהדפו מכוויית במהלך מלחמת המפרץ, הם בזזו את בתי התושבים ואת ארמון המלוכה הכווייתי, והבעירו בארות נפט במדיניות אדמה חרוכה הלכה למעשה - הבארות בערו לעתים במשך מספר שבועות, עד שהצליחו לכבותן לאחר המלחמה. (ויקיפדיה. להרחבה קראו כאן)
מה דעתכם על צעד זה?
דיון
התקדשות שמו של האל
12. בפסוק ז' מופיעה מטרה נוספת להשמדת גוג ועוזריו: "וְאֶת-שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל". מדוע יש צורך לקדש את שם ה' בתוך עם ישראל? מה דעתכם על האופן שבו תושג מטרה זו?
13. המוטיב של התקדשות שם האל מופיע בתפילת ה"קדיש", שאותה קוראים בהקשרים שונים, המפורסם ביניהם הוא קדיש יתום. עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. קראו את הקדיש. מדוע לדעתכם נוהגים לומר אותו בין השאר על קבר המת? מה הקשר בין הבקשה להתגדלות והתקדשות שם האל לבין קבורת המת?
התקדשות שמו של האל
12. בפסוק ז' מופיעה מטרה נוספת להשמדת גוג ועוזריו: "וְאֶת-שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל". מדוע יש צורך לקדש את שם ה' בתוך עם ישראל? מה דעתכם על האופן שבו תושג מטרה זו?
13. המוטיב של התקדשות שם האל מופיע בתפילת ה"קדיש", שאותה קוראים בהקשרים שונים, המפורסם ביניהם הוא קדיש יתום. עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. קראו את הקדיש. מדוע לדעתכם נוהגים לומר אותו בין השאר על קבר המת? מה הקשר בין הבקשה להתגדלות והתקדשות שם האל לבין קבורת המת?
תפילת קדיש, מתוך סידור התפילה
הקדיש בארמית | הקדיש בעברית |
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר, וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. | יתגדל ויתקדש שמו הגדול בעולם שברא כרצונו וימליך מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן. יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים ויתעלה ויתהלל שמו של הקדוש ברוך הוא למעלה מכל הברכות והשירות התשבחות והנחמות שאנו אומרים בעולם ואמרו אמן. |
קבורת הגופות לאחר המפלה של גוג ועוזריו
(ח) הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה נְאֻם אֲדֹנָי ה' הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי. (ט) וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים. (י) וְלֹא-יִשְׂאוּ עֵצִים מִן-הַשָּׂדֶה וְלֹא יַחְטְבוּ מִן-הַיְּעָרִים כִּי בַנֶּשֶׁק יְבַעֲרוּ-אֵשׁ וְשָׁלְלוּ אֶת-שֹׁלְלֵיהֶם וּבָזְזוּ אֶת-בֹּזְזֵיהֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'. (יא) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם-שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת-הָעֹבְרִים וְקָבְרוּ שָׁם אֶת-גּוֹג וְאֶת-כָּל-הֲמוֹנֹה וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג. (יב) וּקְבָרוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמַעַן טַהֵר אֶת-הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. (יג) וְקָבְרוּ כָּל-עַם הָאָרֶץ וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם יוֹם הִכָּבְדִי (כדי שאהיה מכובד) נְאֻם אֲדֹנָי ה'. (יד) וְאַנְשֵׁי תָמִיד יַבְדִּילוּ עֹבְרִים בָּאָרֶץ מְקַבְּרִים אֶת-הָעֹבְרִים אֶת-הַנּוֹתָרִים עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ לְטַהֲרָהּ מִקְצֵה שִׁבְעָה-חֳדָשִׁים יַחְקֹרוּ. (טו) וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים אֶל-גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג. (טז) וְגַם שֶׁם-עִיר הֲמוֹנָה וְטִהֲרוּ הָאָרֶץ.
(ח) הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה נְאֻם אֲדֹנָי ה' הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי. (ט) וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים. (י) וְלֹא-יִשְׂאוּ עֵצִים מִן-הַשָּׂדֶה וְלֹא יַחְטְבוּ מִן-הַיְּעָרִים כִּי בַנֶּשֶׁק יְבַעֲרוּ-אֵשׁ וְשָׁלְלוּ אֶת-שֹׁלְלֵיהֶם וּבָזְזוּ אֶת-בֹּזְזֵיהֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'. (יא) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם-שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת-הָעֹבְרִים וְקָבְרוּ שָׁם אֶת-גּוֹג וְאֶת-כָּל-הֲמוֹנֹה וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג. (יב) וּקְבָרוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמַעַן טַהֵר אֶת-הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. (יג) וְקָבְרוּ כָּל-עַם הָאָרֶץ וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם יוֹם הִכָּבְדִי (כדי שאהיה מכובד) נְאֻם אֲדֹנָי ה'. (יד) וְאַנְשֵׁי תָמִיד יַבְדִּילוּ עֹבְרִים בָּאָרֶץ מְקַבְּרִים אֶת-הָעֹבְרִים אֶת-הַנּוֹתָרִים עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ לְטַהֲרָהּ מִקְצֵה שִׁבְעָה-חֳדָשִׁים יַחְקֹרוּ. (טו) וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים אֶל-גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג. (טז) וְגַם שֶׁם-עִיר הֲמוֹנָה וְטִהֲרוּ הָאָרֶץ.
Behold, it cometh, and it shall be done, saith the Lord GOD; This is the day whereof I have spoken. And they that dwell in the cities of Israel shall go forth, and shall make fires of the weapons and use them as fuel, both the shields and the bucklers, the bows and the arrows, and the hand-staves, and the spears, and they shall make fires of them seven years; so that they shall take no wood out of the field, neither cut down any out of the forests, for they shall make fires of the weapons; and they shall spoil those that spoiled them, and rob those that robbed them, saith the Lord GOD. And it shall come to pass in that day, that I will give unto Gog a place fit for burial in Israel, the valley of them that pass through on the east of the sea; and it shall stop them that pass through; and there shall they bury Gog and all his multitude; and they shall call it the valley of Hamon-gog. And seven months shall the house of Israel be burying them, that they may cleanse the land. Yea, all the people of the land shall bury them, and it shall be to them a renown; in the day that I shall be glorified, saith the Lord GOD. And they shall set apart men of continual employment, that shall pass through the land to bury with them that pass through those that remain upon the face of the land, to cleanse it; after the end of seven months shall they search. And when they that pass through shall pass through the land, and any seeth a man’s bone, then shall he set up a sign by it, till the buriers have buried it in the valley of Hamon-gog.
דיון
על פי התיאור, תושבי הארץ יוכלו להסיק את בתיהם שבע שנים עם השלל שהם יאספו (פסוק ט). יחזקאל מציין שהם ישתמשו רק בכלי הנשק שאספו כדי להסיק (פסוק י). כך הוא מדגיש את מספרם הרב של כלי הנשק. כמו כן, הגופות של חיילי גוג ועוזריו יהיו רבות כל כך, שלתושבי הארץ ייקח שבעה חודשים לקבור את כולן (פסוק יד). הקבורה תיעשה לא למען כבודם של החללים, אלא כדי לא לטמא את הארץ (פסוק יב), כיוון שמתים מביאים טומאה. יהיו כל כך הרבה חללים שיהיה צורך ב'אנשי תמיד' - אנשים שתפקידם יהיה לעבור בארץ, לקבור את החללים, למצוא עצמות של המתים ולשים שם "ציון" (סימן) כדי שידעו לקבור אותן (פסוק טו).
על פי התיאור, תושבי הארץ יוכלו להסיק את בתיהם שבע שנים עם השלל שהם יאספו (פסוק ט). יחזקאל מציין שהם ישתמשו רק בכלי הנשק שאספו כדי להסיק (פסוק י). כך הוא מדגיש את מספרם הרב של כלי הנשק. כמו כן, הגופות של חיילי גוג ועוזריו יהיו רבות כל כך, שלתושבי הארץ ייקח שבעה חודשים לקבור את כולן (פסוק יד). הקבורה תיעשה לא למען כבודם של החללים, אלא כדי לא לטמא את הארץ (פסוק יב), כיוון שמתים מביאים טומאה. יהיו כל כך הרבה חללים שיהיה צורך ב'אנשי תמיד' - אנשים שתפקידם יהיה לעבור בארץ, לקבור את החללים, למצוא עצמות של המתים ולשים שם "ציון" (סימן) כדי שידעו לקבור אותן (פסוק טו).
ה' קורא לבעלי החיים לטרוף את הגוויות
(יז) וְאַתָּה בֶן-אָדָם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה' אֱמֹר לְצִפּוֹר כָּל-כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הֵאָסְפוּ מִסָּבִיב עַל-זִבְחִי אֲשֶׁר אֲנִי זֹבֵחַ לָכֶם זֶבַח גָּדוֹל עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר וּשְׁתִיתֶם דָּם. (יח) בְּשַׂר גִּבּוֹרִים תֹּאכֵלוּ וְדַם-נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ אֵילִים כָּרִים וְעַתּוּדִים פָּרִים מְרִיאֵי בָשָׁן כֻּלָּם. (יט) וַאֲכַלְתֶּם-חֵלֶב לְשָׂבְעָה וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן מִזִּבְחִי אֲשֶׁר-זָבַחְתִּי לָכֶם. (כ) וּשְׂבַעְתֶּם עַל-שֻׁלְחָנִי סוּס וָרֶכֶב גִּבּוֹר וְכָל-אִישׁ מִלְחָמָה נְאֻם אֲדֹנָי ה'. (כא) וְנָתַתִּי אֶת-כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם וְרָאוּ כָל-הַגּוֹיִם אֶת-מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְאֶת-יָדִי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָהֶם. (כב) וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם מִן-הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. (כג) וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי בַעֲוֹנָם גָּלוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם וָאֶתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם וַיִּפְּלוּ בַחֶרֶב כֻּלָּם. (כד) כְּטֻמְאָתָם וּכְפִשְׁעֵיהֶם עָשִׂיתִי אֹתָם וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם.
(יז) וְאַתָּה בֶן-אָדָם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה' אֱמֹר לְצִפּוֹר כָּל-כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הֵאָסְפוּ מִסָּבִיב עַל-זִבְחִי אֲשֶׁר אֲנִי זֹבֵחַ לָכֶם זֶבַח גָּדוֹל עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר וּשְׁתִיתֶם דָּם. (יח) בְּשַׂר גִּבּוֹרִים תֹּאכֵלוּ וְדַם-נְשִׂיאֵי הָאָרֶץ תִּשְׁתּוּ אֵילִים כָּרִים וְעַתּוּדִים פָּרִים מְרִיאֵי בָשָׁן כֻּלָּם. (יט) וַאֲכַלְתֶּם-חֵלֶב לְשָׂבְעָה וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן מִזִּבְחִי אֲשֶׁר-זָבַחְתִּי לָכֶם. (כ) וּשְׂבַעְתֶּם עַל-שֻׁלְחָנִי סוּס וָרֶכֶב גִּבּוֹר וְכָל-אִישׁ מִלְחָמָה נְאֻם אֲדֹנָי ה'. (כא) וְנָתַתִּי אֶת-כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם וְרָאוּ כָל-הַגּוֹיִם אֶת-מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְאֶת-יָדִי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָהֶם. (כב) וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם מִן-הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. (כג) וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי בַעֲוֹנָם גָּלוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם וָאֶתְּנֵם בְּיַד צָרֵיהֶם וַיִּפְּלוּ בַחֶרֶב כֻּלָּם. (כד) כְּטֻמְאָתָם וּכְפִשְׁעֵיהֶם עָשִׂיתִי אֹתָם וָאַסְתִּר פָּנַי מֵהֶם.
And thou, son of man, thus saith the Lord GOD: Speak unto the birds of every sort, and to every beast of the field: Assemble yourselves, and come; gather yourselves on every side to My feast that I do prepare for you, even a great feast, upon the mountains of Israel, that ye may eat flesh and drink blood. The flesh of the mighty shall ye eat, and the blood of the princes of the earth shall ye drink; rams, lambs, and goats, bullocks, fatlings of Bashan are they all of them. And ye shall eat fat till ye be full, and drink blood till ye be drunken, of My feast which I have prepared for you. And ye shall be filled at My table with horses and horsemen, with mighty men, and with all men of war, saith the Lord GOD. And I will set My glory among the nations, and all the nations shall see My judgment that I have executed, and My hand that I have laid upon them. So the house of Israel shall know that I am the LORD their God, from that day and forward. And the nations shall know that the house of Israel went into captivity for their iniquity, because they broke faith with Me, and I hid My face from them; so I gave them into the hand of their adversaries, and they fell all of them by the sword. According to their uncleanness and according to their transgressions did I unto them; and I hid My face from them.
דיון
14. התיאורים בפסוקים אלה אכזריים מאוד. מה דעתכם עליהם? איזו הרגשה הם יוצרים?
14. התיאורים בפסוקים אלה אכזריים מאוד. מה דעתכם עליהם? איזו הרגשה הם יוצרים?
גאולת ישראל
(כה) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' עַתָּה אָשִׁיב אֶת-שבית (שְׁבוּת) יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי. (כו) וְנָשׂוּ אֶת-כְּלִמָּתָם וְאֶת-כָּל-מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי בְּשִׁבְתָּם עַל-אַדְמָתָם לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד. (כז) בְּשׁוֹבְבִי אוֹתָם מִן-הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים. (כח) וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם בְּהַגְלוֹתִי אֹתָם אֶל-הַגּוֹיִם וְכִנַּסְתִּים עַל-אַדְמָתָם וְלֹא-אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם שָׁם. (כט) וְלֹא-אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת-רוּחִי עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה'.
(כה) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' עַתָּה אָשִׁיב אֶת-שבית (שְׁבוּת) יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי. (כו) וְנָשׂוּ אֶת-כְּלִמָּתָם וְאֶת-כָּל-מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי בְּשִׁבְתָּם עַל-אַדְמָתָם לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד. (כז) בְּשׁוֹבְבִי אוֹתָם מִן-הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים. (כח) וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם בְּהַגְלוֹתִי אֹתָם אֶל-הַגּוֹיִם וְכִנַּסְתִּים עַל-אַדְמָתָם וְלֹא-אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם שָׁם. (כט) וְלֹא-אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת-רוּחִי עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה'.
Therefore thus saith the Lord GOD: Now will I bring back the captivity of Jacob, and have compassion upon the whole house of Israel; and I will be jealous for My holy name. And they shall bear their shame, and all their breach of faith which they have committed against Me, when they shall dwell safely in their land, and none shall make them afraid; when I have brought them back from the peoples, and gathered them out of their enemies’lands, and am sanctified in them in the sight of many nations. And they shall know that I am the LORD their God, in that I caused them to go into captivity among the nations, and have gathered them unto their own land; and I will leave none of them any more there; neither will I hide My face any more from them; for I have poured out My spirit upon the house of Israel, saith the Lord GOD.’
דיון
לאחר מפלת גוג ועוזריו, יחזור עם ישראל לאמונתו בה', וה' ייתן להם לשבת בארצם בטח ללא הפרעה.
לאחר מפלת גוג ועוזריו, יחזור עם ישראל לאמונתו בה', וה' ייתן להם לשבת בארצם בטח ללא הפרעה.
דיון
לסיכום הנבואה
הנביא יחזקאל פעל וניבא בבבל לאחר גלות יהודה.
קראו את פסוקים כה-כט:
15. האם, לדעתכם, הנבואה של יחזקאל מיועדת לגויים או לעם ישראל עצמו? נמקו.
16. האם, לדעתכם, זו נבואת נחמה או נבואת פורענות?
לסיכום הנבואה
הנביא יחזקאל פעל וניבא בבבל לאחר גלות יהודה.
קראו את פסוקים כה-כט:
15. האם, לדעתכם, הנבואה של יחזקאל מיועדת לגויים או לעם ישראל עצמו? נמקו.
16. האם, לדעתכם, זו נבואת נחמה או נבואת פורענות?
דיון
חזון גוג מגוג בתרבות היהודית
חזון גוג ממגוג עורר תהיות ופרשנויות רבות בתרבות היהודית.
אחת השאלות שהעסיקה את הפרשנים היא, מתי יתממש החזון. יחזקאל אומר: "הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה נְאֻם אֲדֹנָי ה' הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי" (פרק ל"ט פסוק ח). מצד אחר הוא אומר: "בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא" (פרק ל"ח פסוק ח) ו"בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה" (שם, פסוק ט"ז).
17. קראו את המקור בצד שמאל. האם אתם מסכימים עם דעה זו? האם, לדעתכם, יחזקאל תיאר חזון שעומד להתממש בימיו, או שהוא התכוון לחזון אחרית הימים (חזון לזמן עתידי רחוק ולא מוגדר)?
חזון גוג מגוג בתרבות היהודית
חזון גוג ממגוג עורר תהיות ופרשנויות רבות בתרבות היהודית.
אחת השאלות שהעסיקה את הפרשנים היא, מתי יתממש החזון. יחזקאל אומר: "הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה נְאֻם אֲדֹנָי ה' הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי" (פרק ל"ט פסוק ח). מצד אחר הוא אומר: "בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא" (פרק ל"ח פסוק ח) ו"בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה" (שם, פסוק ט"ז).
17. קראו את המקור בצד שמאל. האם אתם מסכימים עם דעה זו? האם, לדעתכם, יחזקאל תיאר חזון שעומד להתממש בימיו, או שהוא התכוון לחזון אחרית הימים (חזון לזמן עתידי רחוק ולא מוגדר)?
אתר "ישוע - הדרך האמת והחיים"
חשוב להבהיר שהאירוע הזה עדיין לא התרחש בהיסטוריה.
מכיוון שגוג ממגוג עתיד לעלות על עם ישראל היושב בארץ ישראל ובמצב של שלום כללי, ומכיוון שמצב פוליטי מדיני שכזה מעולם לא התרחש, יוצא שנבואה זו אודות גוג ממגוג לא התגשמה בהיסטוריה ועתידה להתרחש בעתיד.
למקור השלם
חשוב להבהיר שהאירוע הזה עדיין לא התרחש בהיסטוריה.
מכיוון שגוג ממגוג עתיד לעלות על עם ישראל היושב בארץ ישראל ובמצב של שלום כללי, ומכיוון שמצב פוליטי מדיני שכזה מעולם לא התרחש, יוצא שנבואה זו אודות גוג ממגוג לא התגשמה בהיסטוריה ועתידה להתרחש בעתיד.
למקור השלם
דיון
שאלה אחרת שהעסיקה את הפרשנים היא מה יהיה סדר הדברים.
לפי החזון, מלחמת גוג ממגוג תתחיל אחרי שעם ישראל ישב בטח בארצו. אם כך, האם קודם יבוא המשיח ותהיה הגאולה, ואז תהיה מלחמת גוג ממגוג, או להפך?
18. קראו את המקור ממסכת שבת. לפי חז"ל, מהו סדר האירועים שיהיה באחרית הימים?
שאלה אחרת שהעסיקה את הפרשנים היא מה יהיה סדר הדברים.
לפי החזון, מלחמת גוג ממגוג תתחיל אחרי שעם ישראל ישב בטח בארצו. אם כך, האם קודם יבוא המשיח ותהיה הגאולה, ואז תהיה מלחמת גוג ממגוג, או להפך?
18. קראו את המקור ממסכת שבת. לפי חז"ל, מהו סדר האירועים שיהיה באחרית הימים?
כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג.
מילים
מילים
- חבלו של משיח - הקשיים שיבואו על עם ישראל לפני בוא המשיח
Rabbi Shimon ben Pazi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said in the name of bar Kappara: Anyone who fulfills the obligation to eat three meals on Shabbat is rescued from three punishments: From the pangs of the Messiah, i.e., the suffering that precedes the advent of Messiah, and from the judgment of Gehenna, and from the war of Gog and Magog. The Gemara derives that one is rescued from the pangs of Messiah by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day: “Eat it today” (Exodus 16:25). And it is written there, with regard to Messiah, day: “Behold, I am sending you Elijah the prophet before the coming of the great and awesome day of God” (Malachi 3:23). The Gemara derives that one is rescued from the judgment of Gehenna by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day, as cited above. And it is written there, day: “That day will be a day of wrath, a day of trouble and distress, a day of destruction and desolation, a day of darkness and blackness, a day of cloud and thick fog” (Zephaniah 1:15), which is interpreted as referring to the punishment of Gehenna. The Gemara derives that one is rescued from the war of Gog and Magog by means of a verbal analogy. It is written here, with regard to Shabbat, day. And it is written there, with regard to the War of Gog and Magog, day: “And it shall be on that day, on the day that Gog arrives on the land of Israel” (Ezekiel 38:18).
דיון
19. מה דעת הרמב"ם על שאלת סדר האירועים? האם אתם מסכימים איתו?
19. מה דעת הרמב"ם על שאלת סדר האירועים? האם אתם מסכימים איתו?
אמרו חכמים, אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד. יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא ליישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר "הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו'" (מלאכי ג' 23- 24). ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר "והשיב לב אבות על בנים" (שם).
ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן, לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו.
ועל כל פנים אין סידור הוויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקיצין (חישוב הסוף). אמרו חכמים: "תיפח רוחם של מחשבי הקצים" (סנהדרין צ"ז ע"ב). אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שבארנו
ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן, לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו.
ועל כל פנים אין סידור הוויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקיצין (חישוב הסוף). אמרו חכמים: "תיפח רוחם של מחשבי הקצים" (סנהדרין צ"ז ע"ב). אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שבארנו
Our Sages have said that there is no difference between This World and the Days of the Messiah except (our) subservience to the kingdoms of the world alone. From the plain meaning of the words of the prophets we understand that at the beginning of the days of the Messiah there will be the War of Gog and Magog. Before the War of Gog and Magog, a prophet will arise to correct Israel and prepare their hearts137I.e. Direct them to G-d., as it says, “Behold, I will send you Elijah” (Malachi 3:23). He will not come to make the pure impure, nor purify the impure, nor disqualify people who are presumed to have legitimate lineage138Or, family pedigree., nor qualify those who are disqualified. He will only come to bring peace to the world139Between Israel and the other nations., as it says, “And he shall turn the hearts of the fathers on the children” (Malachi 3:24). Some of the Sages say that Elijah will come140Either to announce his coming or “authorize rabbis” (for the Sanhedrin?). before the coming of the Messiah. But regarding all these matters and similar, no one knows how it will be until it will be. For these matters were unclear to the Prophets. Even the Sages themselves did not have a Tradition regarding these matters and only could attempt to understand the verses. Thus, there were disagreements in these matters. Nevertheless, neither the order that these events will occur nor their details are fundamental to the religion. Thus, a person must never busy himself with the Aggadohs and not dwell on the Midrashim regarding these matters or similar issues. He must not make them dogma141Or, the essence, a tenet.. For these do not result in either love (for G-d) nor fear (of sin). Similarly, one should not calculate the Ends142Of a) the Exile, and b) when the Messiah will come.. Our Sages have said that the spirit of those who calculate the Ends will expire143I.e. They will die.. Rather, one is to (simply) wait and believe in the principle144And not contemplate the details. of this matter, as we have explained.
דיון
חזון גוג מגוג בימינו
16. האם לדעתכם, חזון גוג מגוג עתיד להתגשם? האם הוא כבר מתגשם בימינו?
17. יש הרואים במאבק של מדינות המערב בדאע"ש ובאיסלאם הקיצוני ביטוי למלחמת גוג ממגוג. קראו את המקורות בעניין. מה דעתכם על הטענה שאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת גוג ומגוג?
חזון גוג מגוג בימינו
16. האם לדעתכם, חזון גוג מגוג עתיד להתגשם? האם הוא כבר מתגשם בימינו?
17. יש הרואים במאבק של מדינות המערב בדאע"ש ובאיסלאם הקיצוני ביטוי למלחמת גוג ממגוג. קראו את המקורות בעניין. מה דעתכם על הטענה שאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת גוג ומגוג?
אתרי חדשות ודעות ברשת
- מדינות האיסלאם והנצרות (ארה"ב בראשות "חוסיין אובאמה" ?) יבואו יחד לירושלים להילחם בישראל, אלא שסופם של הנוצרים והמוסלמים להילחם ביניהם, ולהרוג אלו את אלו [וראו יחזקאל ל"ח 21: "חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה"]. נמצא, שירושלים היוותה "סף רעל" (מלכודת ממיתה) עבורם, כיוון שרצון ה' לנקום מהם דווקא במקום שציערו לעם ישראל. ובסוף המלחמה תתגשם המטרה של מלחמה זו: "והתגדלתי והתקדשתי לעיני עמים רבים" (יחזקאל ל"ח 23)". (מתוך האתר "יהדות.נט")
- וכן ההסבר של ד"ר יחיאל שבי בחדשות אתר "וואלה": "התנועות האסלאמיות הקיצוניות זהות במטרותיהן, הדברים היחידים שמבדילים ביניהן, הן שמותן ודרכי פעולתן. כדאי שנתעורר. אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה עולמית טוטאלית בין כוחות האופל לכוחות האור, ואם זו לא מלחמת "גוג ומגוג", אז מה כן?"
- באוגוסט 2015 נחשף בתקשורת מסמך מסמך גיוס פנימי של ארגון דאע"ש, שכותרתו "היכונו לסוף העולם". המסמך חושף את התכנית של הארגון להשתלטות על העולם. בין היתר הם מתכננים מלחמת עולם שלישית.
דף הנחיות למנחה:
יחזקאל לט-מג למנחה.docx
יחזקאל לט-מג למנחה.docx
דף מספר 82 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161