הדף מאת: תמי לוז-גרבר / המדרשה באורנים
בשיר "אסתר אמה של מלכות" מאת אסתר שקלים מתואר המהפך שעובר על אסתר, מנערה פרסיה וצייתנית למלכה השוררת על ליבה ועל הכל.
אסתר עוברת תהליך צמיחה המאפיין נשים רבות אשר צריכות לעבור "זעזוע" כדי לחפש את קולן הפנימי, את כוחן ואת דרכן להתמודד עם המצב הנתון. על רקע זה לימוד המגילה עשוי לעורר נשים נוספות לגילוי והעצמה אישיים.
דיון
4>אסתר במדרש
4>אסתר במדרש
אסתר ד, יג-יד
(יג) וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים: (יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
(יג) וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים: (יד) כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
Then Mordecai bade them to return answer unto Esther: ‘Think not with thyself that thou shalt escape in the king’s house, more than all the Jews. For if thou altogether holdest thy peace at this time, then will relief and deliverance arise to the Jews from another place, but thou and thy father’s house will perish; and who knoweth whether thou art not come to royal estate for such a time as this?’
"כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי" (אסתר ד, יד) – אם תשתקי עכשיו, שלא ללמד סניגוריא על אומתך, סופך לשתוק לעתיד לבא, ואין לך פתחון פה למה שאת יכולה לעשות טובה בימיך ולא עשית. ומה את סבורה, שהקב"ה מניח את ישראל? מכל מקום מעמיד להם גואל, הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב] "רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (שם).
דיון
שאלות לשיחה:
מה מוסיף הדרשן ב'אסתר רבה' על פשט הכתוב?
שאלות לשיחה:
מה מוסיף הדרשן ב'אסתר רבה' על פשט הכתוב?
אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות! שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי פרס ומדי.
Apropos the statement of Rav Shmuel bar Yehuda with regard to the establishment of the holiday of Purim, the Gemara cites a related statement. Rav Shmuel bar Yehuda said: Esther sent to the Sages: Establish me for future generations. Esther requested that the observance of Purim and the reading of the Megilla be instituted as an ordinance for all generations. They sent to her: You will thereby arouse the wrath of the nations upon us, as the Megilla recounts the victory of the Jews over the gentiles, and it is best not to publicize that victory. She sent back to them: I am already written in the chronicles of the kings of Media and Persia, and so the Megilla will not publicize anything that is not already known worldwide.
דיון
שאלות לשיחה:
שאלות לשיחה:
- מה מניע את אסתר לפעול ומה תכניתה?
- מהו המתח בין אסתר לחכמים?
- האם המחלוקת נובעת מפרשנות שונה של גברים ונשים למצב הנתון?
- איך לימוד המקורות השפיע על הבנת תפקידה של אסתר ומקומה?
דיון
4>אסתר בשיר מודרני
4>אסתר בשיר מודרני
אסתר שקלים, אסתר- אמה של מלכות
אֶסְתֵּר - אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת
"דוֹחְתָרֶ נַגִ'יבּ" -
נַעֲרָה פָּרְסִיָּה,
צְנוּעָה וּכְנוּעָה
כַּיָּאוּת
הָיִיתִי
אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ נִלְקַחְתִּי
צַו דּוֹדִי קִיַּמְתִּי
וְאֶת אֲשֶׁר עִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי
וְדָבָר לֹא בִּקַּשְׁתִּי
צוֹפָה
מָה יֵעָשֶׂה בִּי
וְאָז יָדַעְתִּי
כִּי לָעֵת הַזֹּאת הִגַּעְתִּי לַמַּלְכוּת
וְנַהֲפוֹךְ הוּא לֹא עוֹד
הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי
מִמֶּנִּי
וְלֹא עוֹד אַחְרִישׁ
אֶלְבַּשׁ מַלְכוּת
אֶת מָרְדְּכַי אֲצַוֶּה
וּדְבַר הַמַּלְכָּה
בְּמֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת
אָרִיץ כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא
וּבְשֵּׁם ה' אֶקְרָא
וְהַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לִמְלָכוֹת
הוּא יִהְיֶה בְּעֶזְרִי
קְבָעוּנִי לְדוֹרוֹת
לִהְיוֹת כָּל אִשָּׁה
שׂוֹרֶרֶת עַל לִבָּהּ
וּפֹעַל יָדֶיהָ תִּרְצֶה
אֶסְתֵּר -
אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
אֶסְתֵּר - אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת
"דוֹחְתָרֶ נַגִ'יבּ" -
נַעֲרָה פָּרְסִיָּה,
צְנוּעָה וּכְנוּעָה
כַּיָּאוּת
הָיִיתִי
אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ נִלְקַחְתִּי
צַו דּוֹדִי קִיַּמְתִּי
וְאֶת אֲשֶׁר עִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי
וְדָבָר לֹא בִּקַּשְׁתִּי
צוֹפָה
מָה יֵעָשֶׂה בִּי
וְאָז יָדַעְתִּי
כִּי לָעֵת הַזֹּאת הִגַּעְתִּי לַמַּלְכוּת
וְנַהֲפוֹךְ הוּא לֹא עוֹד
הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי
מִמֶּנִּי
וְלֹא עוֹד אַחְרִישׁ
אֶלְבַּשׁ מַלְכוּת
אֶת מָרְדְּכַי אֲצַוֶּה
וּדְבַר הַמַּלְכָּה
בְּמֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת
אָרִיץ כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא
וּבְשֵּׁם ה' אֶקְרָא
וְהַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לִמְלָכוֹת
הוּא יִהְיֶה בְּעֶזְרִי
קְבָעוּנִי לְדוֹרוֹת
לִהְיוֹת כָּל אִשָּׁה
שׂוֹרֶרֶת עַל לִבָּהּ
וּפֹעַל יָדֶיהָ תִּרְצֶה
אֶסְתֵּר -
אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
"וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל יַד הֵגָי וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" (אסתר ב, ח)
"לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד" (אסתר ב, י)
"וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים ..." (אסתר ב, טו)
"וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ" (אסתר ב, יא)
"כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" (אסתר ד, יד)
"... וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט, א)
"וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים לא, יח)
"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (אסתר ד, טז)
"כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא" (תהלים קטז, יג)
"הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה" (תהלים קמד, י)
אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: 'קבעוני לדורות'. שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס. (בבלי, מגילה ז ע"א)
"וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ" (אסתר א, כב)
"בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן" (דברים לג, יא – ברכת משה ללוי)
"וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ" (מלכים א, ב, יט) - זו רות המואביה, שהיא היתה אמה של מלכות. (מדרש זוטא, רות, פרשה א)
"וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל יַד הֵגָי וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" (אסתר ב, ח)
"לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד" (אסתר ב, י)
"וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים ..." (אסתר ב, טו)
"וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ" (אסתר ב, יא)
"כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" (אסתר ד, יד)
"... וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט, א)
"וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים לא, יח)
"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (אסתר ד, טז)
"כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא" (תהלים קטז, יג)
"הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה" (תהלים קמד, י)
אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: 'קבעוני לדורות'. שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס. (בבלי, מגילה ז ע"א)
"וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ" (אסתר א, כב)
"בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן" (דברים לג, יא – ברכת משה ללוי)
"וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ" (מלכים א, ב, יט) - זו רות המואביה, שהיא היתה אמה של מלכות. (מדרש זוטא, רות, פרשה א)
דיון
שאלות לשיחה:
איך קוראת אסתר המשוררת את הסיפור, ומהי המגמה ה'מדרשית' שלה?
מה בין המדרש הגברי הקדום למדרש הנשי החדש?
שאלות לשיחה:
דיון
שאלות לסיכום:
שאלות לסיכום:
- מה מניע נשים לפעול?
- איזה מאמץ נשים צריכות לעשות כדי לפעול בזירה הציבורית?
- מהם המחירים שאסתר משלמת (לא כתוב שנולדו לה ילדים, אין תיאור להמשך חייה ומעמדה בארמון).
- מהם המחירים שנשים משלמות היום על כניסה לזירה הציבורית?
- ולסיום: איך עד היום לא קראנו כך את המגילה, איך שיטת החינוך הממלכתית הצליחה להקטין את המהלך ההרואי שאסתר עוברת?
דף הנחיות למנחה:
הצעת הנחיה -אסתר אמה של מלכות doc.rtf
הצעת הנחיה -אסתר אמה של מלכות doc.rtf
דף מספר 2 בסדרה דרכה של אסתר למלכות, דפים נוספים בסדרה:
1
1