הדף מאת: שירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
בדף הלימוד נעסוק בסוגיית חשיבותה של המנהיגות הטובה המוּנעת ממניעים של גדולה, תחושת שליחות חברתית ויכולת הנהגה. נשאל מה קורה כאשר אין הנהגה ראויה, ונבחן מה מצופה מאנשים בעלי תכונות טובות להנהגה - האם חובה עליהם לקחת חלק בתפקידי ההנהגה?
א. "אין מלך בישראל"
דיון
הביטוי "אין מלך בישראל" חוזר על עצמו שוב ושוב בספר שופטים:
הביטוי "אין מלך בישראל" חוזר על עצמו שוב ושוב בספר שופטים:
פסל מיכה
(א) וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ [...] (ג) [...] וַתֹּאמֶר אִמּוֹ הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַכֶּסֶף לַה' מִיָּדִי לִבְנִי לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ (ד) וַיָּשֶׁב אֶת-הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם כֶּסֶף וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ (ה) וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן (ו) בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
(א) וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ [...] (ג) [...] וַתֹּאמֶר אִמּוֹ הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַכֶּסֶף לַה' מִיָּדִי לִבְנִי לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ (ד) וַיָּשֶׁב אֶת-הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם כֶּסֶף וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ (ה) וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן (ו) בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
And there was a man of mount Efrayim, whose name was Mikhayehu. And he said to his mother, The eleven hundred shekels of silver that were taken from thee, about which thou didst pronounce a curse, uttering it also in my ears, behold, the silver is with me; I took it. And his mother said, Blessed be thou of the Lord, my son. And when he had restored the eleven hundred shekels of silver to his mother, his mother said, I had wholly dedicated the silver to the Lord from my hand for my son, to make a carved and a molten idol: now therefore I will restore it to thee. And when he had given back the money to his mother, his mother took two hundred shekels of silver, and gave them to the founder, who made of it a carved and a molten idol: and they were in the house of Mikhayehu. And the man Mikha had a shrine, and made an efod, and terafim, and consecrated one of his sons, who became his priest. In those days there was no king in Yisra᾽el, but every man did that which was right in his own eyes.
נחלת שבט דן
(א) בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה.
(א) בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה.
In those days there was no king in Yisra᾽el: and in those days the tribe of the Dani sought for itself an inheritance to dwell in; for to that day a due inheritance had not fallen to their share among the tribes of Yisra᾽el.
פילגש בגבעה
(א) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר-אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה.
(א) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר-אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה.
And it came to pass in those days, when there was no king in Yisra᾽el that there was a certain Levite sojourning on the far side of mount Efrayim, who took to him a concubine out of Bet-leĥem-yehuda.
דיון
ביטוי זה חוזר על עצמו בצורה מעט שונה גם בביקורת שמשמיע הנביא הושע כלפי בני ישראל:
ביטוי זה חוזר על עצמו בצורה מעט שונה גם בביקורת שמשמיע הנביא הושע כלפי בני ישראל:
א. כִּי עַתָּה יֹאמְרוּ אֵין מֶלֶךְ לָנוּ כִּי לֹא יָרֵאנוּ אֶת ה' וְהַמֶּלֶךְ מַה יַּעֲשֶׂה לָּנוּ.
Israel was a luxuriant vine, Which put forth fruit freely: As his fruit increased, He increased his altars; The more goodly his land was, The more goodly were his pillars.
דיון
- מדוע לדעתכם חוזר ביטוי זה דווקא בהקשרים אלו? על מה הוא בא למחות?
- לפי הקטעים המצוטטים - מהם התפקידים המצופים מהמלך?
ב. "לך אתה מלוך עלינו"
דיון
אחד הקטעים הפוליטיים הטעונים ביותר בתנ"ך הוא משל יותם המופיע בספר שופטים. יותם היה בנו הצעיר של השופט גדעון, והיחיד מבניו שנותר בחיים לאחר הטבח שעשה בהם אבימלך במהלך המירוץ שלו אחר הכתר.
אחד הקטעים הפוליטיים הטעונים ביותר בתנ"ך הוא משל יותם המופיע בספר שופטים. יותם היה בנו הצעיר של השופט גדעון, והיחיד מבניו שנותר בחיים לאחר הטבח שעשה בהם אבימלך במהלך המירוץ שלו אחר הכתר.
משל יותם
(ו) וַיֵּאָסְפוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם. (ז) וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים. (ח) הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מלוכה (מָלְכָה) עָלֵינוּ. (ט) וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים? (י) וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ (יא) וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים? (יב) וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מלוכי (מָלְכִי) עָלֵינוּ. (יג) וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים? (יד) וַיֹּאמְרוּ כָל הָעֵצִים אֶל הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ. (טו) וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי, וְאִם אַיִן, תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
(ו) וַיֵּאָסְפוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם. (ז) וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים. (ח) הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מלוכה (מָלְכָה) עָלֵינוּ. (ט) וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים? (י) וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ (יא) וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים? (יב) וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מלוכי (מָלְכִי) עָלֵינוּ. (יג) וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים? (יד) וַיֹּאמְרוּ כָל הָעֵצִים אֶל הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ. (טו) וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי, וְאִם אַיִן, תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
And all the men of Shekhem gathered together, and all the house of Millo, and went, and made Avimelekh king, by the oak of the pillar that was in Shekhem. And when they told it to Yotam, he went and stood at the top of mount Gerizzim, and lifted up his voice, and cried, and said to them, Hearken to me, men of Shekhem, that God may hearken to you. The trees went out to anoint a king over them; and they said to the olive tree, Reign over us. But the olive tree said to them, Should I leave my fatness, with which by me they honour God and man, and go to hold sway over the trees? And the trees said to the fig tree, Come thou, and reign over us. But the fig tree said to them, Should I forsake my sweetness, and my good fruit, and go to hold sway over the trees? Then said the trees to the vine, Come thou, and reign over us. And the vine said to them, Should I leave my wine, which cheers God and man, and go to hold sway over the trees? Then said all the trees to the bramble, Come thou, and reign over us. And the bramble said to the trees, If in truth you anoint me king over you, then come and put your trust in my shadow: and if not, fire will issue from the bramble, and devour the cedars of Levanon.
דיון
- מדוע נבחרו דווקא הזית, התאנה והגפן כדי לייצג את העצים שסירבו למלוך? מה משותף להם?
- מדוע נבחר דווקא האטד כדי לשמש כאנטי-תזה (ניגוד) לשלושת העצים האחרים?
- מיהם הנמשלים של עצי הלבנון?
- אל מי לדעתכם מפנה יותם את ביקורתו המרכזית?
דיון
מאיר שלו מסביר בספרו 'תנ"ך עכשיו', מדוע הועמדו דווקא שלושת עצי הפרי כניגוד לאטד:
מאיר שלו מסביר בספרו 'תנ"ך עכשיו', מדוע הועמדו דווקא שלושת עצי הפרי כניגוד לאטד:
מאיר שלו, 'יומו של האטד', תנ"ך עכשיו, שוקן תשמ"ה, עמ' 154
שלושה עצי פרי לפנינו, עצים מניבים המכירים בערך עצמם ובערך תרומתם לחברה. אין בדבריהם התייהרות ריקה. הזית, התאנה והגפן יודעים היטב את תפקידם ותרומתם, הם מציבים זאת כנגד האפשרות לשלוט על הקהילה ופותרים אפשרות זו בלשון מזלזלת- "לנוע על העצים".
כך בבוז, מתייחסים עצי הפרי להצעה שיפסיקו את פעולתם הרגילה ויעברו לפוליטיקה. [...] כאשר נזקק יותם לשלושה קליברים בוטניים אלו במשלו, הוא אומר למעשה דבר ברור - עסקנות פוליטית היא עסק עקר.
מושגים
שלושה עצי פרי לפנינו, עצים מניבים המכירים בערך עצמם ובערך תרומתם לחברה. אין בדבריהם התייהרות ריקה. הזית, התאנה והגפן יודעים היטב את תפקידם ותרומתם, הם מציבים זאת כנגד האפשרות לשלוט על הקהילה ופותרים אפשרות זו בלשון מזלזלת- "לנוע על העצים".
כך בבוז, מתייחסים עצי הפרי להצעה שיפסיקו את פעולתם הרגילה ויעברו לפוליטיקה. [...] כאשר נזקק יותם לשלושה קליברים בוטניים אלו במשלו, הוא אומר למעשה דבר ברור - עסקנות פוליטית היא עסק עקר.
מושגים
- מאיר שלו - (נולד ב-1948). סופר ופובליציסט ישראלי. יליד נהלל, בנו של המשורר והסופר יצחק שלו. לשלו ידע נרחב בתנ"ך ובספרות הבא לידי ביטוי בספרי העיון, ברומנים ובספרי הילדים שפרסם. לשלו טור שבועי קבוע ב'ידיעות אחרונות'. ברבים מהרומנים שכתב הוא עוסק בחיים בארץ בראשית בתקופת ההתיישבות היהודית החלוצית בארץ ישראל.
דיון
- לפי מאיר שלו- כלפי מי (או מה) מופנית הביקורת של יותם?
- מדוע בחלו העצים במלוכה, על פי פירושו של שלו? מה דעתכם על כך?
דוד גרוסמן, עצרת הזיכרון ליצחק רבין, כיכר רבין בתל-אביב, 4.11.2006.
אחד הדברים הקשים שחידדה המלחמה האחרונה הוא התחושה שבימים האלה אין מלך בישראל, שההנהגה שלנו חלולה. ההנהגה הצבאית והמדינית שלנו חלולה. אני אפילו לא מדבר כעת על המחדלים הגלויים לעין של ניהול המלחמה, של הפקרת העורף, גם לא על השחיתויות הגדולות והקטנות. אני מדבר על כך שהאנשים שמנהיגים את ישראל כיום אינם מסוגלים לחבר את הישראלים אל זהותם. ובוודאי לא אל החלקים הבריאים והמחיים והמפרים של הזהות הזאת, לאותם חלקי זהות וזיכרון וערכים מכוננים שייתנו לנו תקווה וכוח, שיהוו נוגדנים להיחלשות של הערבות ההדדית, של הזיקה לארץ, שיעניקו משמעות כלשהי למאבק הקיום המתיש והמייאש. [...] הם אינם מנהיגים של עם במצב כל כך מסובך ותועה דרך זקוק לו.
לנאום המלא
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
אחד הדברים הקשים שחידדה המלחמה האחרונה הוא התחושה שבימים האלה אין מלך בישראל, שההנהגה שלנו חלולה. ההנהגה הצבאית והמדינית שלנו חלולה. אני אפילו לא מדבר כעת על המחדלים הגלויים לעין של ניהול המלחמה, של הפקרת העורף, גם לא על השחיתויות הגדולות והקטנות. אני מדבר על כך שהאנשים שמנהיגים את ישראל כיום אינם מסוגלים לחבר את הישראלים אל זהותם. ובוודאי לא אל החלקים הבריאים והמחיים והמפרים של הזהות הזאת, לאותם חלקי זהות וזיכרון וערכים מכוננים שייתנו לנו תקווה וכוח, שיהוו נוגדנים להיחלשות של הערבות ההדדית, של הזיקה לארץ, שיעניקו משמעות כלשהי למאבק הקיום המתיש והמייאש. [...] הם אינם מנהיגים של עם במצב כל כך מסובך ותועה דרך זקוק לו.
לנאום המלא
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- דוד גרוסמן - דוד גרוסמן: (נולד ב-1954) סופר ומסאי ישראלי מפורסם ועטור פרסים. יליד ירושלים. פרסם עשרות ספרי ילדים, נוער ומבוגרים. רבים מכתביו עוסקים במתח שבין יהודים וערבים. במלחמת לבנון השנייה שכל גרוסמן את בנו אורי.
דיון
- מה הקשר לדעתכם בין משל יותם לביקורתו של גרוסמן?
- לפי גרוסמן, אילו תכונות אמורות להיות למנהיגי ישראל?
ג. "והלכתי לנוע על העצים?"
דיון
מאיר שלו הולך בדרכם של פרשנים רבים, מוקדמים ומאוחרים, הרואים את ביקורתו של יותם כמופנית בעיקר כלפי העצים שהלכו למשוח להם מלך, וכלפי האטד הנקלה אשר ניצל את חולשתם ואת הצורך (הבעייתי) שלהם במלך. ישראל רוזנסון מציע כיוון אחר:
מאיר שלו הולך בדרכם של פרשנים רבים, מוקדמים ומאוחרים, הרואים את ביקורתו של יותם כמופנית בעיקר כלפי העצים שהלכו למשוח להם מלך, וכלפי האטד הנקלה אשר ניצל את חולשתם ואת הצורך (הבעייתי) שלהם במלך. ישראל רוזנסון מציע כיוון אחר:
ישראל רוזנסון, 'אבימלך: משל יותם', מתוך: שפוט השופטים: עיונים פרשניים בספר שופטים, תבונות (הוצאת מכללת יעקב הרצוג, אלון שבות). תשס"ג
מדוע נבחרו העצים הללו [=הזית, התאנה והגפן] כ'מועמדים' למלוכה? הדבר קשור במעמדם הסמלי. המכנה המשותף לכולם הוא תדמיתם כעצים תורמים לחומר ולרוח, ובנקודה זו גלומה תוספת לדמות המלך הרצוי. אין הוא רק מושיע במלחמות, עליו לתרום גם ברוח. והנה, המלוכה כרוכה בוויתור שאינם יכולים לעשות, מסיבות שיובהרו להלן, מה שמפנה את הדרך לאטד [...]
מה הטעם העקרוני לסירוב? כל המועמדים מציינים בתמיהה: "והלכתי לנוע על העצים" (ט, ט, יא, יג). הדגש כאן על לנוע, הרומז לאקטיביות ופעלתנות. אכן, כזו היא המלוכה המחייבת ויתור מהסוג שצוין קודם העץ לא יוכל לתת פרי משובח מהסוג שבו הוא משתבח אם לא יהיה נטוע על אדמתו, מושרש בקרקעה ומטופל ביציבות. אך מעבר להיבט האישי יש כאן רמז לדבר מה לאומי עזיבה של הנחלה [...] דוד עזב את בית לחם, עבר לחברון ואחריה לירושלים, היא 'עיר דוד'! הדברים נכונים במידה רבה גם לגבי שאול. [...] ברור שהחשבון של איכות ותועלת נפגע בגלל 'התנועה', אך אין מלוכה בלי ויתור מסוים. [...]
לפי הדרך שאנו מבינים את המשל עד כה מותח המשל ביקורת על העצים המניבים והתורמים, שלא נאותו לבקשת המלוכה, אך בעצם התייחסם אליה נתנו לה לגיטימציה בדיעבד, ובכך הכשירו את הדרך לאטד. אין זה משל אנטי-מלוכני פשוט, אלא משל המנסה מתוך ידיעת מצב האומה לברר מהי המלוכה הנכונה.
יותם עצמו לא נותר כדי לבחון את השפעת דבריו. [...] את תרומתו לספר תרם במשל, והשפעתו תשתלב במכלול האמירות במקרא המתייחסות לשאלת המלוכה. זו אמירה מיוחדת משום שאיננה שוללת את המלוכה לחלוטין, והיא מתאימה לרוח ספר שופטים הרואה את המורכבות שבמלוכה.
למאמר המלא:
© כל הזכויות שמורות לתבונות
www.herzog.ac.il
מדוע נבחרו העצים הללו [=הזית, התאנה והגפן] כ'מועמדים' למלוכה? הדבר קשור במעמדם הסמלי. המכנה המשותף לכולם הוא תדמיתם כעצים תורמים לחומר ולרוח, ובנקודה זו גלומה תוספת לדמות המלך הרצוי. אין הוא רק מושיע במלחמות, עליו לתרום גם ברוח. והנה, המלוכה כרוכה בוויתור שאינם יכולים לעשות, מסיבות שיובהרו להלן, מה שמפנה את הדרך לאטד [...]
מה הטעם העקרוני לסירוב? כל המועמדים מציינים בתמיהה: "והלכתי לנוע על העצים" (ט, ט, יא, יג). הדגש כאן על לנוע, הרומז לאקטיביות ופעלתנות. אכן, כזו היא המלוכה המחייבת ויתור מהסוג שצוין קודם העץ לא יוכל לתת פרי משובח מהסוג שבו הוא משתבח אם לא יהיה נטוע על אדמתו, מושרש בקרקעה ומטופל ביציבות. אך מעבר להיבט האישי יש כאן רמז לדבר מה לאומי עזיבה של הנחלה [...] דוד עזב את בית לחם, עבר לחברון ואחריה לירושלים, היא 'עיר דוד'! הדברים נכונים במידה רבה גם לגבי שאול. [...] ברור שהחשבון של איכות ותועלת נפגע בגלל 'התנועה', אך אין מלוכה בלי ויתור מסוים. [...]
לפי הדרך שאנו מבינים את המשל עד כה מותח המשל ביקורת על העצים המניבים והתורמים, שלא נאותו לבקשת המלוכה, אך בעצם התייחסם אליה נתנו לה לגיטימציה בדיעבד, ובכך הכשירו את הדרך לאטד. אין זה משל אנטי-מלוכני פשוט, אלא משל המנסה מתוך ידיעת מצב האומה לברר מהי המלוכה הנכונה.
יותם עצמו לא נותר כדי לבחון את השפעת דבריו. [...] את תרומתו לספר תרם במשל, והשפעתו תשתלב במכלול האמירות במקרא המתייחסות לשאלת המלוכה. זו אמירה מיוחדת משום שאיננה שוללת את המלוכה לחלוטין, והיא מתאימה לרוח ספר שופטים הרואה את המורכבות שבמלוכה.
למאמר המלא:
© כל הזכויות שמורות לתבונות
www.herzog.ac.il
דיון
- כלפי מי מופנית עיקר הביקורת של יותם על פי רוזנסון?
- כיצד מחבר רוזנסון בין המסר המרכזי של ספר שופטים למשל יותם?
- כיצד ניתן לקשור בין המסר שמעביר רוזנסון דרך משל יותם לבין נאומו של גרוסמן?
ד. "אנהיג את הציבור"
דיון
נסיים את הלימוד בקטע מאיגרת ששלח הרמב"ם לידידו ומתרגם כתביו שמואל אבן תיבון. הרמב"ם שהיה מנהיג מגדולי ההוגים והפוסקים היהודים ובנוסף היה גם רופא חצרו של מלך מצרים, כותב לאבן תיבון על סדר יומו העמוס:
נסיים את הלימוד בקטע מאיגרת ששלח הרמב"ם לידידו ומתרגם כתביו שמואל אבן תיבון. הרמב"ם שהיה מנהיג מגדולי ההוגים והפוסקים היהודים ובנוסף היה גם רופא חצרו של מלך מצרים, כותב לאבן תיבון על סדר יומו העמוס:
אגרות הרמב"ם, ליפסיה 1981, עמ' כח-28
אגרת הרמב"ם לאבן תיבון
בורא עולם יודע איך כתבתי לך השיעור הזה ואני בורח מבני אדם, מתיחד ומתבודד במקום שלא ירגישו בי ואני פעם נסמך לכותל ופעם כותב ואני שוכב לרוב חולשת הגוף כי חלשו כוחות הגוף מחובר אל הזקנה אני.
[...]
אני שוכן במצרים והמלך שוכן בחל קהירה ובין שני המקומות שני תחומי שבת ולי על המלך מנהג כבד מאד אי אפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחלת היום, אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה אחד מבניו או אחת מפלגשיו לא אסור מאלקאיר"ה ואני רוב היום בבית המלך ואי אפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו ואני צריך להתעסק ברפואתם, כללו של דבר כל יום אני עולה לאלקאיר"ה בהשכמה וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חדוש אשוב למצרים אחר חצי היום, על כל פנים לא אגיע קודם, ואני מתרעב ואמצא האכסדראות כלם מלאות בני אדם גוים ויהודים בהם, חשוב ובלתי חשוב, ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את שובי, ארד מעל הבהמה וארחץ את ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד שאוכל אכילת ארעי, והיא מעת לעת, ואצא לרפואתם, ולכתוב להם פתקאות ונוסחאות רפואת חלייהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה, ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם, ואני שוכב פרקדן מרוב העיפות, ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה, לא אוכל לדבר, סוף דבר לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהתבודד עמי זולת השבת, אז יבאו כל הקהל או רובם אחר התפילה, אנהיג הצבור במה שיעשו כל ימי השבוע [...] זה תוכן ענייני היום. ולא סיפרתי לך אלא קצת מה שתראהו אם תבוא בעזרת האל יתעלה.
מושגים
אגרת הרמב"ם לאבן תיבון
בורא עולם יודע איך כתבתי לך השיעור הזה ואני בורח מבני אדם, מתיחד ומתבודד במקום שלא ירגישו בי ואני פעם נסמך לכותל ופעם כותב ואני שוכב לרוב חולשת הגוף כי חלשו כוחות הגוף מחובר אל הזקנה אני.
[...]
אני שוכן במצרים והמלך שוכן בחל קהירה ובין שני המקומות שני תחומי שבת ולי על המלך מנהג כבד מאד אי אפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחלת היום, אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה אחד מבניו או אחת מפלגשיו לא אסור מאלקאיר"ה ואני רוב היום בבית המלך ואי אפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו ואני צריך להתעסק ברפואתם, כללו של דבר כל יום אני עולה לאלקאיר"ה בהשכמה וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חדוש אשוב למצרים אחר חצי היום, על כל פנים לא אגיע קודם, ואני מתרעב ואמצא האכסדראות כלם מלאות בני אדם גוים ויהודים בהם, חשוב ובלתי חשוב, ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את שובי, ארד מעל הבהמה וארחץ את ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד שאוכל אכילת ארעי, והיא מעת לעת, ואצא לרפואתם, ולכתוב להם פתקאות ונוסחאות רפואת חלייהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה, ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם, ואני שוכב פרקדן מרוב העיפות, ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה, לא אוכל לדבר, סוף דבר לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהתבודד עמי זולת השבת, אז יבאו כל הקהל או רובם אחר התפילה, אנהיג הצבור במה שיעשו כל ימי השבוע [...] זה תוכן ענייני היום. ולא סיפרתי לך אלא קצת מה שתראהו אם תבוא בעזרת האל יתעלה.
מושגים
- שמואל אבן תיבון - : (1150-1230). נחשב לגדול מתרגמי ספרות ימי הביניים. נולד בלוניל אשר בדרום צרפת למשפחת מתרגמים ורופאים מפורסמת. בנו של המתרגם יהודה אבן תיבון. נודע במיוחד בשל תרגומו מערבית לעברית של ספרו של הרמב"ם 'מורה נבוכים'. אבן תיבון פרסם ספרי פילוסופיה משלו ואף תרגם מערבית לעברית כתבי פילוסופיה יוונית.
- הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי ישראל שבכל הדורות, נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד"א תתצ"ח (1138) ונפטר בשנת ד"א תתקס"ה (1204) בפוסטט (קהיר העתיקה) שבמצרים. פילוסוף ורופא. ספריו הם מהמרכזיים בתחומי היהדות השונים: פרשנות - פירוש למשנה, הלכה - משנה תורה לרמב"ם, פילוסופיה יהודית - מורה נבוכים. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".
דיון
- לפי העולה מן האיגרת- אילו מחירים שילם הרמב"ם על היותו רופא ומנהיג קהילה?
- מה היה קורה אילו היה נכנע הרמב"ם לעומס יומו, מוותר על הנהגת הקהילה ומקדיש את שעותיו ללימוד תורה?
- כיצד ניתן לקשור את תיאור יומו העמוס של הרמב"ם לביקורת שמפנה רוזנסון כלפי עצי הפרי במשל יותם?
דף הנחיות למנחה:
אין מלך בישראל_מנהיגות_2.rtf
אין מלך בישראל_מנהיגות_2.rtf