ויקרא טז - כ: קדושה: מהות או אתגר?

לכבוד יום ירושלים החל השבוע, לרגל חג השבועות הקרב והעובדה שפרשת קדושים (ויקרא יט) כלולה בלימוד השבועי שלנו - בחרתי לעסוק בדף זה במושג הקדושה. נשאל האם הקדושה היא תכונה מהותית או שהיא תוצאה של פעילות אנושית ונעיין בגישה הקושרת בין קדושה ליחסים שבין אדם לחברו.

דיון
מבוא
הגדרת המושג 'קדושה' אינה פשוטה. לכאורה, המילה נוגעת באופן מובהק לתחום הדתי, לציר היחסים שבין אדם למקום, ולכן היא גם כינוי של אלוהים 'הקדוש ברוך הוא'.
הקדושה יכולה להיות תכונה מהותית של חפץ, זמן, מקום או אדם שקדושתם אינה תלויה באדם - ואז נגזר ממנה קוד התנהגות של האדם כלפי הקדוש. מנגד, הקדושה יכולה להיתפס כאידיאל המציב מערכת דרישות נורמטיבית לאדם כדי ליצור את אותה קדושה של חפץ, זמן, מקום או אדם.
למשל, קדושת יום השבת - האם היא קדושה נתונה ועל האדם רק לכבד זאת, או שמא האדם בפעולותיו, כגון הקידוש והימנעותו מעשיית מלאכה - הוא המקדש את השבת? במילים אחרות, האם אלוהים הוא המקדש את הקדוֹש, או שמא האדם בפעולותיו האנושיות, נדרש לקדש את הקדוש?

דיון

• האם מדובר בפסוק תיאורי כלומר, שהקדושה היא תכונה מהותית של עם ישראל? או שמא מדובר בצו, באתגר, במצווה להיות קדושים?

פרק יט גדוש במצוות, חלקן דתיות מובהקות וחלקן מוסריות ובין-אישיות, לפניכם כמה דוגמאות ומומלץ גם לעיין בפרק כדי להתרשם ממגוון המצוות המצויות בו.

• האם יש בפרק זה כדי להסביר את עמדת התורה באשר לשאלה המעסיקה אותנו?

אברהם אבן-שושן, המילון החדש, קרית ספר ירושלים תשמ"א, כרך ג'
קדוש:
1. נעלה ונשגב, כליל השלמות והטוהר ביחוד כתואר לה'.
2. צדיק גדול, טהור ונעלה במוסריותו, המדבק בדרכי אלוהים.
3. שהקדושה שורה בו, שאינו חולין.
4. נעלה, מרומם, חשוב ונכבד ביותר.
© כל הזכויות שמורות ל יורשי המחבר

מרטין בובר, אור הגנוז, שוקן, ירושלים ותל-אביב, עמ' 202-201, תשס"ה
רגש השבת
רבי אלימלך ורבי זוסיא היו מרגישים שניהם את קדושת השבת בכל שבוע מִבּוֹאה ועד צאתה, ובייחוד בשעה שהחסידים ישבו בסעודת השבת ודיברו ביניהם דברי תורה. כשנזדמנו יחד במקום אחד, אמר רבי אלימלך אל רבי זוסיא: "אחא, אֵימה תוקפת אותי לפרקים, שהרגָשתי את קדושת השבת אינה הרגשה אמיתית אלא היא דבר שבדמיון, ואם כן גם עבודתי את השם אינה עבודה אמיתית". "אחא", אמר זוסיא, "גם אותי תוקפת לפרקים אימה כזו". "מה נעשה?", שאל אלימלך. "עלינו", אמר זוסיא, "על כל אחד משנינו, לערוך ביום חול סעודה של שבת לכל פרטיה, ונשב בקרב החסידים ונאמר דברי תורה. אם נרגיש את קדושת השבת, נדע שדרכנו אינה דרך האמת; ואילו אם לא נרגיש כלום סימן הוא שדרכנו נכונה". כך עשו. ביום חול ערכו סעודה של שבת, התלבשו במלבושי השבת, חבשו לראשם את ה"שטריימל" וישבו בין החסידים ואמרו תורה. מיד בא בלבם רגש קדושת השבת כמו בימי השבתות. כשנפגשו שוב שאל רבי אלימלך: "הה, אחא, מה נעשה?" "הבה נלך למזריטש", אמר רבי זוסיא. הלכו למזריטש וסיפרו לרבם מה שמציק ללבם. אמר להם המגיד: "אם לבשתם מלבושי שבת וחבשתם את ה'שטריימל', הרי בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן מלבושי שבת ו'שטריימל' יש בכוחם להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת. ובכן אין אתם צריכים לחשוש כלל".
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
www.schocken.co.il

מושגים

• מרדכי מרטין בובר - (וינה, 1878 – ישראל, 1965) חוקר, סופר והוגה דעות. עסק במחקר, בכתיבה ובהוראה של פילוסופיה, הגות ציונית, פרשנות מקרא, חסידות וחקר תרבויות. מפעליו המרכזיים היו איסוף וסיפור מחדש של מעשיות חסידיות, תרגום התנ"ך לשפה הגרמנית ופיתוח משנתו הדיאלוגית. בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. היה תומך נלהב בהקמת מדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים על אדמת ארץ ישראל.
• אור הגנוז - קובץ סיפורים חסידיים בעריכת מרטין בובר

דיון

• מה הבעיה של החסידים? מהי עמדת המגיד ממזריטש על הקדושה ומקורה?
• מה דעתכם: האם הקדושה היא תכונה נתונה או שמא היא נובעת מפעילות אנושית?

גם הוגים במאה העשרים עסקו בשאלה זו. נעיין כעת בשתי עמדות נוגדות. עמדת ישעיהו ליבוביץ ועמדת הראי"ה קוק.

הראי"ה קוק, אורות הקודש, מוסד הרב קוק, סעיף ח, תש"י
רוח הקודש בכנסת ישראל
רוח הקודש שופעת תמיד על כנסת ישראל ומשקה היא בשיקוי לשדה את כל הנשמות של כל אישי ישראל היחידים. ואפילו השדרות היותר נמוכות של עמי הארץ ושל פושעי ישראל הם בכלל הזה.

מושגים

• הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק - (1865 – 1935) רב, פוסק, מקובל, משורר והוגה דעות. מנהיגה הרוחני הבולט של הציונות הדתית.

ישעיהו ליבוביץ', הערות לפרשות השבוע, מאגנס, עמ' , 1988
פרשת קדושים
"קדושים תהיו"...אלה צווים וייעודים נעלים ביותר, ועם זה אין כמותם פסוקים, ביטויים וניסוחים המסוכנים יותר מבחינת האמונה. שהרי הם ניתנים להתפרש, וכך פורשו - בשגגה, ולפעמים גם בזדון - כאילו יש בעם ישראל מטבעו משהו שמקנה לו משמעות של קדושה. תפיסה זו משחררת את האדם מישראל מן האחריות, ומקנה לו ביטחון לגבי דברים אשר אסור שיהיה האדם בעל ביטחון לגביהם, משום שהם מן הדברים שהם מגמה ותכלית וחיוב ומשימה ופרוגרמה, ואינם נתונים. הפיכת מושג הקדושה, כתפקיד וכמשימה המוטלת על עם ישראל, לתכונה המושרשת וטבועה בעם ישראל זו הפיכת האמונה לעבודת אלילים. ... אנחנו נצטווינו להיות עם קדוש ולא היינו עם קדוש.
© כל הזכויות שמורות להוצאת מאגנס
www.magnespress.co.il

מושגים

• ישעיהו ליבוביץ - (ריגה-ישראל 1903 – 1994) מדען, הוגה דעות ואיש-רוח ישראלי. פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהגותו הדגיש את חשיבותה של ההלכה ועבודת האלוהים כתכלית החיים הדתיים. בהגותו הפילוסופית נקט קו אנליטי פוסט-קאנטיאני. בענייני דת גרס כי עיקרה של הדת היהודית הוא במעמדו של האדם לפני האל, מעמד המתבטא בקיום המעשי של המצוות ולא באמונה בתיאוריות דתיות.

דיון
בדומה לישעיהו ליבוביץ', עמנואל לוינס סבר שקדושה אינה תכונה נתונה כי אם דרישה ומשימה. עם זאת, הוא העניק לקדושה משמעות אחרת, כמעט נוגדת לזו שהעניק לה ליבוביץ'. עבור ליבוביץ' הקדושה היא יחס לה'. עבור לוינס מדובר בסוג של יחסים בין בני אדם. נראה כיצד פירש את 'קדושת לחם הפנים' ואת 'קדושת ירושלים'.

עמנואל לוינס, מעבר לפסוק, שוקן, ירושלים ותל-אביב, עמוד 39, 2007
קדושת לחם הפנים
אותו לחם, לחם הפנים, בתרגום מילולי יש לומר, "לחם שיש לו פנים". מדוע "לחם שיש לו פנים"? רש"י אומר: לחם שצורתו היא בעלת שתי פנים הנפנים לשני צדי ההיכל.[1] לפי דברי אבן עזרא - שהוא כנראה פחות דתי מרש"י , אך גם הוא אמר דברים נפלאים - "לחם הפנים" הוא לחם שנמצא תמיד אל מול פני ה'.[2] סבורני ששני הפירושים אינם רחוקים זה מזה; מה אתם רוצים שיעשה לחם הנמצא אל מול פני ה' אם לא לפנות ולהסתכל בבני האדם? מה תכליתו אם לא לזון בני-אדם? הכיוון האופקי של המבט הוא השלמה למבט הבא מגבוה. אני יודע ש"אופקי" ו"אנכי" הם מושגים שדנים בהם עכשיו כאשר מבקשים את משמעות הדת. שני הכיוונים מכוונים, לדעתי, אותה תנועה... יש לציין שמדובר בלחם שאינו בראש וראשונה לחם קדוש; הוא בראש וראשונה לחם של הרעבים, ומשום כך הוא אולי גם לחם קדוש.
[1] רש"י לשמות כה 29: "...ולכן קרוי לחם הפנים שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן לצידי הבית מזה ומזה".
[2] אבן עזרא לשמות כה 30: "על דרך הפשט נקרא לחם הפנים. בעבור הפי' שהוא אחריו".
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
www.schocken.co.il

עמנואל לוינס, מעבר לפסוק, שוקן, ירושלים ותל-אביב, עמ' 62, 2007
קדושת ירושלים
שלום דתי ללא צדק בעיר הארצית אינו אפשרי עבור ישראל או לפי ישראל. אין ממד אנכי ללא ממד אופקי. הצדק הוא תחנה הכרחית בדרך לכל התעלות... אין דרך להגיע אל השלום מלבד זו העוברת דרך משכנם של בני-אדם. (עמ' 62)
קדושת ירושלים היא התקווה למדע חברתי ולחברה אנושית לחלוטין. (שם 78)
© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
www.schocken.co.il

מושגים

• עמנואל לוינס - לוינס (1906 – 1995) פילוסוף יהודי-צרפתי. הגותו עסקה בעיקר בעקרון ה"אחריות לאחר", במחויבות מוסרית לאחר באשר הוא. בין ספריו: אתיקה והאינסופי, אלוהים והפילוסופיה, תשע קריאות תלמודיות.