(א) אֵין דּוֹרְשִׁין בַּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם. וְלֹא בַמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים, וּמַה לְּאָחוֹר. וְכָל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם:
(1) Não se pode expor, sobre o assunto de relações proibidas na presença de três. Nem sobre a obra da criação, na presença de dois. Nem sobre a obra da carruagem na presença de um, a menos que ele seja um sábio e compreenda por si mesmo. Quem especula sobre estas quatro coisas, teria sido melhor se ele não viesse ao mundo: o que está acima, o que está abaixo, o que veio antes e o que veio depois. E quem não pensa na honra de seu criador, seria melhor que não tivesse vindo ao mundo.
(ה) וממה שצריך שתתעורר עליו - חלקו 'דמות אדם שעל הכסא' והעליון שבו 'כעין חשמל' והתחתון 'כמראה אש'. וזאת מילת 'חשמל' בארו שהיא מורכבת משני ענינים "חש מל" - כלומר המהירות המורה עליו 'חש' וההפסק המורה עליו 'מל' - הכוונה התחבר שני ענינים חלוקים בבחינת שני צדדים עליון ותחתון על דרך הדימוי. וכבר העירונו הערה שנית ואמרו שהוא נגזר מן הדיבור והשתיקה - אמרו "פעמים חשות פעמים ממללות" - גזרו השתיקה מן "החשיתי מעולם" - הערה על שני הענינים בדיבור בלי קול. ואין ספק שאמרם 'פעמים חשות פעמים ממללות' אמנם הוא על דבר נברא. וראה איך בארו לנו שזה 'דמות אדם שעל הכסא' החלוק אינו משל עליו - יתעלה מכל הרכבה - אבל משל על דבר נברא. וכן אמר הנביא "הוא מראה דמות כבוד יי" - ו'כבוד יי' אינו 'יי' כמו שבארנו פעמים רבות. וכל מה שהמשיל באלו ההשגות כולם אמנם הוא 'כבוד יי' - רצוני לומר ה'מרכבה' לא ה'רוכב' - כי לא ימשילוהו יתעלה. והבן זה: הנה נתתי לך גם כן בזה הפרק מ'ראשי הפרקים' מה שאם תשלים ה'ראשים' ההם יבוא לך מהם כלל מועיל בזה הענין. וכשתסתכל כל מה שאמרנוהו בפרקי זה המאמר עד זה הפרק יתבאר לך מזה הענין רובו או כולו מלבד חלקים מועטים וכפל דברים שנעלם ענינם ואולי עם ההסתכלות המופלג יגלה זה ולא יעלם ממנו דבר:
(5) Tu deves prestar atenção ao fato de que ele dividiu a <demut> humana, situada "acima do trono", em duas partes, "com o aspecto do fogo" (1: 27). Os Sábios explicaram que a palavra <Hashmal> é composta de duas concepções: <Hash> e <Mal>, isto é, da concepção de rapidez - indicada por <Hash> - e da concepção de cortar - indicada por <Mal> - e, portanto, o profeta pretendeu reunir, numa palavra, duas concepções opostas, por meio da menção alegórica dois conceitos, o superior e o inferior. Os sábios nos mostraram que, outra explicação seria dizer, que <Hashmal> é um termo derivado de duas palavras, que significam respectivamente, falar e calar; Querendo dizer com isso que, 'as vezes calam e às vezes falam'. Eles compreendiam o sentido de calar - Hash - como no verso, "Fiquei calado <Heshesheti> por um longo tempo" (Ieshaiahu 42: 14). Deste modo, <Hashmal> (no sentido de calar/falar) seria como um termo sem som, numa alusão a duas concepções antagônicas. Não resta dúvida que, quando disseram, "às veszes calam e outras, falam", estavam apontando para algo criado. Veja então, como nos disseram claramente, que a mesma "figura humana sobre o trono", que está dividida, não é uma Imagem da Divindade, pois, está além de qualquer complexidade e sim, a imagem de algo criado, conforme o profeta declarou: "este era o aspecto da aparência da <kavod> do HaShem" (Ieheskel 1: 28). E como a <kavod> do HaShem, não é o HaShem - conforme já explicado várias vezes - tudo que ele apresenta na alegoria, nestas percepções, não será outra coisa, senão a <kavod> de Elohim - a Mercavá - e não, quem monta nela (na alegoria), pois a Divindade não pode ser representada. Compreenda isso!
(ב) וכבר בארנו שאלו הדברים הם מכלל 'סתרי תורה'. וידעת גם כן איך האשימו רבותינו ז"ל מי שמגלה אותם. ובארו ז"ל ששכר מעלים 'סתרי תורה' המבוארים והגלויים לבעלי העיון עצום מאד - אמרו בסוף 'פסחים'. על מה שכתוב "כי ליושבים לפני יי יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק" אמרו "למכסא דברים שגילן עתיק יומיא - ומאי ניהו? סתרי תורה" - והבן שיעור מה שהישירו אליו אם יש בלבבך תבונה. והנה בארו עומק 'מעשה מרכבה' והיותו רחוק מדעות ההמון והתבאר שאפילו מה שיבין ממנו מי שחננו האלוה תבונה - אסרה התורה ללמדו אלא פנים בפנים למי שיש לו המידות הנזכרות ואין מוסרים לו ממנו אלא 'ראשי פרקים' לבד. וזאת היא הסיבה בהפסק ידיעתו מן האומה לגמרי עד שלא נמצא ממנו דבר קטן או גדול. וראוי היה להעשות בו כך כי לא נעדר מקבל מפי מקבל ולא חובר בו ספר כלל: ואחר שהוא כן - איך יש לי תחבולה להעיר על מה שאפשר שנודע לי והתבאר אלי בלא ספק במה שהבינותיו מזה? אבל המנעי מחבר דבר ממה שנודע לי בו עד שיהיה אבדו באבדי - אשר אי אפשר מבלעדיו - היה בעיני אונאה גדולה בחוקיך וחוק כל נבוך וכאילו עושק האמת מן הראוי לה או קנאת המוריש ביורש על ירושתו - ושתיהן מדות מגונות.
(2) ...Já explicamos que, estes assuntos pertencem aos "segredos da Torá", e você sabe como os Sábios condenavam aqueles que revelam estes segredos, e expunham claramente a grande recompensa de quem os ocultasse. [Estes segredos] são claros e conhecidos, àqueles dotados de "inclinação investigativa". No final do Tratado de Pessahim, os sábios interpretaram as palavras finais de "e seu ganho e seu salário..." senão dedicados aos que vivem com o HaShem, para que comam com satisfação <VeLim'hasseatik> (se vistam com distinção) - Ieshaiahu 23: 18 - como "que encobrem as coisas reveladas, por <Atissiomaia> - e o que são estas coisas?
Os segredos da Torá.
Portanto, se você é um destes que compreende, saiba o quanto eles advertiram sobre isso.
Eles explicaram claramente a profundidade do <Ma'asseh Mercavá>, e o quanto isso é inascessível, ao simplório.
Ficou claro, que aquele a quem a Divindade concedeu entendimento, está proibido pela Torá, de ensinar sobre isso, explicando aos outros; a não ser, oralmente e, ao indivíduo provido de determinadas qualidades. E mesmo assim, apenas os primeiros elementos. Este é o motivo desta sabedoria, ter desaparecido completamente da nossa Comunidade, a ponto de não ser mais encontrada, com ou sem volume. E deve ser assim mesmo, pois, isto deve ser transmitido por um sábio, para outro. Sem jamais ser colocado por escrito.
Deste modo, como eu despertaria a atenção, sobre aquilo que talvez, teria ficado claro para mim e, sem dúvida alguma, me foi esclarecido, conforme tal compreensão?
Abster-me de escrever algo daquilo que me foi elucidado, de tal modo que minha inevitável morte causasse a perca de tal saber, me parece como roubar a verdade de quem lhe é digno, ou invejar de quem herda sua herança - duas características condenáveis...
(5) E dentro desta <demut> havia quatro <hai'ot> com a <demut> de Adam
(10) E a <demut> de seus rostos (suas laterais), era como de um rosto (uma lateral) de Adam, e cada um dos quatro tinha uma lateral de leão à direita, cada um dos quatro tinha uma lateral de boi à esquerda, cada um dos quatro tinha uma lateral de água atrás.
(24) Quando se moviam, ouvi o som de suas asas, era como o som de águas correntes, como o som de <Shadai>, como o barulho de uma multidão, de um exército.