דף מקורות זה מציע משמעות לנקיון הקדחתני של החמץ לפני פסח. למי הדף מתאים? ללומד העצמאי, ללומדים בחבורה, למורים ולתלמידי תיכון. צרו עותק של הדף בחשבונכם בספריא, והוסיפו לו מקורות, מדיה, דברי הסבר ושאלות המתאימים להבנתכם וללימודכם.
אכילת המצות בפסח אינה רק פולקלור, מין 'מאכל חג' נחמד- אלא כרוכה באיסור כרת חמור של אכילת חמץ. הפסוקים כורכים בין אכילת המצה לאיסור החמץ. אך האיסור לא מסתכם באכילה בלבד ומדגיש גם את ביטול החמץ במרחב כולו.
(טו) שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
(15) Seven days you shall eat unleavened bread; on the very first day you shall remove leaven from your houses, for whoever eats leavened bread from the first day to the seventh day, that person shall be cut off from Israel.
(יט) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ (כ) כָּל־מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצּֽוֹת׃ (פ)
(19) No leaven shall be found in your houses for seven days. For whoever eats what is leavened, that person shall be cut off from the community of Israel, whether he is a stranger or a citizen of the country. (20) You shall eat nothing leavened; in all your settlements you shall eat unleavened bread.
(ז) מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ׃
(7) Throughout the seven days unleavened bread shall be eaten; no leavened bread shall be found with you, and no leaven shall be found in all your territory.
- כדי לראות זאת היטב בפסוקים- לאחר יצירת עותק של הדף, במצב של 'עריכה', השתמשו ב-3 צבעים והדגישו:
- 1. אכילת מצות 2. איסור אכילת חמץ 3. ביטול החמץ במרחב
מדוע איסור החמץ הוא חמור כל כך עד שיש לטרוח ולנקות בכל פינה על מנת לבטלו מממרחב החיים כולו? מדוע לא מספיק שלא לאכול אותו?
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי דִּכְתִּיב, אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אוֹכֵל מַחְמֶצֶת. אֲנָא הָכִי אוֹקִימְנָא, הַאי שְּׂאוֹר, וְהַאי מַחְמֶצֶת, דַּרְגָּא חַד אִינּוּן, וְכֻלְּהוּ חַד. רְשׁוּ אוֹחֲרֵי, אִינּוּן שָׁלְטָנִין, דִּמְמָנָן עַל שְׁאַר עַמִּין, וְקָרֵינָן לְהוּ יֵצֶר הָרָע, רְשׁוּתָא אַחֲרָא, אֵל נֵכָר, אֱלהִים אֲחֵרִים. אוּף הָכִי, שְּׂאוֹר, וּמַחְמֶצֶת, וְחָמֵץ, וְכֹלָּא חַד. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל הָנֵי שָׁנֵי, קַיְימִתוּ בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא, עַבְדִין לְעַם אַחֲרָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה דְּאַתּוּן בְּנִי חוֹרִין, אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם. כָּל מַחְמֶצֶת לא תֹאכֵלוּ. וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ.
תרגום פירוש הסולם:"אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל מַחְמֶצֶת". שאור זה ומַחְמֶצֶת זו הם מדרגה אחת, וכולם אחד. רשות אחרת, הם השרים הממונים על שאר העמים. ואנחנו קוראים אותם יצר הרע, רשות אחרת, אל נכר, אלהים אחרים. אף כאן, שאור ומחמצת וחמץ, הכל אחד הוא. אמר הקב"ה, כל אלו השנים עמדתם ברשות אחרת, ועבדתם לעם אחר. מכאן ולהלאה, שאתם בני חורין, "אך ביום הראשון תשביתו שְׂאוֹר מבתיכם כל מחמצת לא תאכלו" ו"לא יֵרָאֶה לך חמץ".
על פי הזוהר החמץ הוא ביטוי ל''רשות אחרת'' (=אלהים אחרים, יצר הרע ועוד).
- מדוע לדעתכם חמץ מבטא ''רשות אחרת''?
- כיצד ביעור החמץ קשור לחירות?
תָּא חֲזֵי, כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם נָפְקוּ מֵרְשׁוּ דִּלְהוֹן, מֵרְשׁוּ אַחֲרָא, מֵהַהוּא רְשׁוּ דְּאִקְרֵי חָמֵץ, נַהֲמָא בִּישָׁא. וְעַל דָּא אִקְרֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הָכִי, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְּיֵצֶר הָרָע, פּוּלְחָנָא נוֹכְרָאָה, דְּאִקְרֵי אוּף הָכִי שְׂאוֹר. וְדָא אִיהוּ יֵצֶר הָרָע, דְּהָכִי אִיהוּ יֵצֶר הָרָע בְּבַר נָשׁ, כְּחָמִיר בְּעִיסָה, עָאל בִּמְעוֹי דְּבַר נָשׁ זְעֵיר זְעֵיר, וּלְבָתַר אַסְגֵּי בֵּיהּ, עַד דְּכָל גּוּפָא אִתְעֲרַב בַּהֲדֵיהּ. וְדָא אִיהוּ כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים פ״א:י׳) לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר. אֵל זָר וַדַּאי.
תרגום פירוש הסולם
גם בדרשה זו אפשר לראות כיצד הזוהר רואה בחמץ את העבודה הזרה ואת היצר הרע, אולם כאן נוסף הסבר מדוע.
- מהו ההסבר שנותן הזוהר לזיהוי החמץ עם עבודה זרה?
פירוש ההגדה ''דברי נגידים'' המיוחס למהר"ל מפראג, מסביר מדוע המצה נקראת ''לחם עוני'':
ואולי יקשה לך מה ענין העניות אל החירות, והלא שני הפכים הם החירות והעניות.
אבל דבר זה אין קשיא כי העניות בעצמה הוראה על הגאולה שאין ענין הגאולה רק כשיוצא להיות עומד לגמרי ברשות עצמו ואין לו שום צירוף אל זולתו.
לא כמו העבד שאינו עומד ברשות עצמו ויש לו צירוף אל זולתו הוא האדון. לכך הדבר שיש בו עשירות אינו עומד בעצמו רק יש לו צירוף אל קנינו ואין בזה גאולה. אבל הדבר שיש בו עניות ואין לו קנין רק עומד בעצמו שייך בו גאולה.
ולפיכך נצטוינו לאכול לחם עוני שהוא המצה בליל היציאה בעבור שאין במצה רק עצם הלחם ולא יצטרף בו דבר מן שאור. והוא כמו עני
... וזה כי העני הוא שאין לו דבר וזה ענין פשיטות כאשר הוא עומד בעצמו. ודבר זה אף שהוא לחסרון נחשב בעולם הזה שהוא עולם ההרכבה ומעלתו בהרכבה. מכל מקום הפשטות מעלה הוא מצד עולם הפשוט שאין בו הרכבה. ובלילה הזה היו צריכים אל הגאולה שלא מצד העולם הזה שהוא עולם המורכב רק מצד עולם העליון הפשוט.
Matzah and Simplicity There is another way in which matzah is related to the bread of poverty, and redemption. The poor person has nothing, so his life is simplified and he stands detached from the world of things. In this complex material world such simplicity is considered a shortcoming. In the divine realm (olam hapashut), *The divine and spiritual realm is called olam hapashut, the world of simplicity. The physical world is called olam harkavah, the world of complexity. simplicity is a virtue. That is why we are commanded to eat matzah, the simplest form of bread. It contains nothing but the most essential ingredients… Israel was redeemed on this night from the complex material world through the higher spiritual realm. So, too, we are commanded to eat matzah which epitomizes this simplicity of the divine realm.This ideal of simplicity is also expressed in the clothing that the high priest wore on Yom Kippur. Throughout the year he dressed in golden garments, but on Yom Kippur he wore plain white garments when entering the Holy of Holies. Since he was about to encounter the highest spiritual realm, he had to get rid of the trappings of the material world. When he entered the Holy of Holies on Yom Kippur he dressed in white, which represents the qualities of holiness and simplicity. This is the meaning of the verse, "Seven days shall you eat matzot, the bread of poverty, for you came out of the land of Egypt b'hipazon, in haste.” (Deut. 16:3) The people left Egypt in haste, without tarrying, signifying that they left at the highest spiritual level. B'hipazon suggests that there was timelessness to the way they left unlike natural activities that involve the passage of time. Therefore it is fitting to eat the lechem oni which is the simplest bread without other ingredients.The Talmud says that matzah is lechem oni*The word עוני is spelled without a vav but it is pronounced as if there were vav. The Aramaic word for it used in the Haggadah is spelled with an aleph. Hebrew words are derived from three letter root words. Oni comes from the same root as Ani, poor. But it might as easily be derived from the root oneh which means to answer or explain. The Talmud explains the expression lechem oni as the bread that explains the story of the Exodus. But if the word oni comes from this root than it should have been written correctly as aniya. That is why the Talmud offers a second explanation. In this way it suggests that lechem oni is associated with both possible interpretations of the word oni. because it is "the bread over which we recite (onim) many things." (Pesahim 115a) This means that we publicize the Exodus through matzah; through it we learn the nature of the Exodus from Egypt. Therefore it is fitting to tell the story of the Exodus with the unleavened bread. But there is a difficulty with this explanation. If this is so, it should have been עניא called lechem aniya עניה ; Why is it called lechem oni עוני then? The Talmud also interprets the word oni as coming from the word poor, " It is called the bread of (עני ani - poverty): just as a beggar generally takes a piece, so here too a piece is taken. Another interpretation: just as a poor man fires the oven while his wife bakes, so here too, he heats and she bakes." Yet if it referred to the poor it should have been written ani עני instead of Oni עוני . Therefore both interpretations of the word can be derived from Oni.
- נסו להסביר כיצד "דבר העומד ברשות עצמו שייך לגאולה" ולהפך, כיצד "דבר שאינו עומד ברשות עצמו" שייך לשעבוד?
כעת ברור יותר מדוע לבער ולבטל את החמץ.
ברייתא זו ממסכת פסחים פוסקת שיש לבטל חמץ כאשר אין אפשרות להגיע עד אליו ולבערו באופן פיזי:
ורמינהו חור שבין אדם לחבירו זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו
The Gemara raises a contradiction between this baraita and another: With regard to a hole in a wall that is between a house belonging to one person and a house belonging to another, this neighbor searches to the point that his hand reaches, and that neighbor searches to the point that his hand reaches. And as for leaven found in the rest of the hole, each one renders it null and void in his heart. Rabban Shimon ben Gamliel says: A bed that divides the area inside a house, with wood and stones placed under it, and space separates the bottom of the bed from the wood and stones beneath it, does not require searching.
הכוונה הפשוטה של הברייתא היא שאדם יתכוון לבטל את כל החמץ שברשותו, גם זה שלא הצליח לבער.
ר' ישעיה הלוי הורוויץ, מחבר הספר ''שני לוחות הברית", קרא את הברייתא ברגישות ושם לב לביטויים: "בין אדם לחברו" ו"מבטלו בלבו":
(קמג) ויבדוק כל החורין וסדקין, כי הקב"ה בוחן לבבות. גם הרבה עבירות שהאדם דש בהן ונשכחות ממנו, הקדוש ברוך הוא זוכר כל הנשכחות, על כן יבדקם לתקנם בעודו בחיים חיותו. וכמו שבודק עבירות שבינו למקום, כן בודק שבינו לחבירו, וזה הוא (פסחים ח, א) חור שבין אדם לחבירו כו'. וכל אחד בודק ומתקן מה שיודע, ומה שנעלם מבטל ומוחל אחד לחבירו הן ממון הן שאר דברים שביניהם:
ביעור החמץ הוא הזדמנות לנקיון פנימי ולביעור החמץ שבלב
כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי דַחֲזִתֵּיהּ וּדְלָא חֲזִתֵּיהּ דַחֲמִתֵּיהּ וּדְלָא חֲמִתֵּיהּ דְבִעַרְתֵּיהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא:
[כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו, ושלא ביערתיו ושלא ידעתיו יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ].
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְבַעֵר חָמֵץ מִבֵּיתִי וּמֵרְשׁוּתִי כַּךְ יהוה אֱלֹהַי וֵאלֹהַי אֲבוֹתַי תְּבַעֵר אֶת כָּל הַחִיצוֹנִים וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה תְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ וְאֶת יִצְרֵנוּ הָרָע תְּבַעֲרֵהוּ מֵאִתָּנוּ וְתִתֶּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר וְכָל הַסִטְרָא אַחֲרָא וְכָל הָרִשְׁעָה כְּעָשָׁן תִּכְלֶה וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ וְכָל הַמְעִיקִים לַשְׁכִינָה תְּבַעֲרֵם בְּרוּחַ בָּעֵר וּבְרוּחַ מִשְׁפָּט כְּשֵׁם שֶׁבִּעַרְתָּ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם בַּיָמִים הַהֵם וּבִזְמַן הַזֶּה אָמֵן:
לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃
Fashion a pure heart for me, O God; create in me a steadfast spirit.
- פירושים רבים לפסוק-תפילה זה. לחצו על הפסוק וחפשו פירוש או קישור שירחיבו את לבכם במאגר ספריא (ואם כבר יצרתם עותק, הוסיפו את המקורות שמצאתם לדף).
***תודה לערנ שפיר עבור המקורות!***