אין עידי השטר נעשים זוממים עד שיאמרו בב"ד שטר זה בזמנו כתבנוהו ולא איחרנוהו אבל אם (לא) אמרו כן אע"פ שזמנו של שטר בא' בניסן בירושלי' ובאו עדים והעידו שעידי השטר היו עמהם בבבל ביום זה השטר כשר והעדי' כשרים שאפשר שכתבוהו ואיחרוהו וכשהיו בירושלים בא' באדר כתבו שטר זה שם ואיחרו זמנו וכתבו זמנו בניסן ואם אמרו בזמנו כתבנוהו והוזמו אם יש שם עדים שיודעים היום שחתמו על זה השטר או עדים שראו זה השטר בחתימת ידם בו ביום פלו' כיון שהוזמו נפסלו למפרע מיום שנודע שחתמו על השטר שהעדים החתומים הרי הם כמי שנחקרה עדותן בב"ד בעת החתימה אבל אם אין עדים שראו עדותן ולא ראו השטר מקודם אינם נפסלים אלא מעת שהעידו בב"ד שזה כתב ידם ואמרו בזמנו כתבנוהו דאפשר שביום זה שהעידו בבית דין בו ביום חתמו על השטר שיש לו כמה שנים והם שקרו ואמרו בזמנו כתבנו (עדים שחתמו עצמם על שטר מוקדם במזיד פסולין לעדות) (המ"מ ריש פכ"ג מה' מלוה):
9. Witnesses on a document cannot be impeached unless they said in court that the document was written on its date and was not delayed. If, however, they did not say that, even if the document has a date of 1 Nissan in Jerusalem and witnesses testify that the document’s witnesses were with them in Babylon on the date of this document, the document and the witnesses are both valid because it is possible that they wrote it and postdated it. We say that when they were in Jerusalem on 1 Adar they wrote this document and postdated it for Nissan. If they said we wrote it on its date and they were impeached and there are witnesses that know the date they wrote the document or there were witnesses that saw the document on a certain date, their impeachment would disqualify them retroactively from the date that we know the document had been signed because signed witnesses are considered as if their testimony was investigated in court at the time of the signature. If, however, there were no witnesses that saw them sign or saw the document on an earlier date, the witnesses will only be disqualified from the time they testified in court that this is their handwriting and it was written on its date because it is possible that it was actually signed on the date it they testified in court and they had the document around for many years and they lied and said it was written on its date. Witnesses that deliberately signed on a predated document as disqualified from testifying.
המלוה מעות יתומים אפי' ברבית קצוצה לא נפסל משום דסבר מצוה קעבידנא להרויח נכסי היתומים:
11. One who lends money of orphans out with interest, even literal interest, would not be disqualified from testifying because he thinks he is doing a mitzvah by having the orphan’s property turn a profit.
עד החתום בשטר שמת והעידו עליו שהלוה לישראל ברבית קצוצה אם הוא מפורסם שהוא אפטרופוס או סנטר של עכו"ם תולין דשל עכו"ם הלוה ברבית וכן אם הוא אפוטרופוס ליתומים תולים בשל יתומים אבל באינו מפורסם אין תולים בכך עד שיתברר אם העידו על אדם שמוחזק בכשרות שהלוה ברבית לא נפסל שתולים לומר בדרך שאין בו איסור הלוה או שהיה טועה וסבור שאין אסור בדרך ההוא:
12. If a witness that signed on a document had died, and witnesses testify that the deceased would lend to other Jews with literal interest and it is well-known that he was a guardian or the agent of a gentile we assume that he lent the gentile’s money with interest. Similarly, if he was a guardian, we assume he lent the orphans’ money with interest. If, however, he did not have such a reputation, we do not make this assumption until it becomes clear to us. If witnesses testify on a person who is known as valid that he lent with interest, he would not be disqualified because we assume he lent in a manner that was not prohibited or that he erred and thought the manner he did it in was not prohibited.
להזהר בכבוד שבת. ובו סעיף אחד:
אפילו מי שצריך לאחרים אם יש לו מעט משלו צריך לזרז עצמו לכבד את השבת ולא אמרו עשה שבתך חול ולא תצטרך לבריות אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר על כן צריך לצמצם בשאר ימים כדי לכבד את השבת מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת מפני כבוד השבת: הגה נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב [סמך ממרדכי ריש מסכת ר"ה] והוא מכבוד שבת ויום טוב ואין לשנות יש שכתבו שבקצת מקומות נהגו לאכול מולית"א שקורין פשטיד"א בליל שבת זכר למן שהיה מכוסה למעלה [מהרי"ל ולא ראיתי לחוש לזה]:
אפילו מי שצריך לאחרים אם יש לו מעט משלו צריך לזרז עצמו לכבד את השבת ולא אמרו עשה שבתך חול ולא תצטרך לבריות אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר על כן צריך לצמצם בשאר ימים כדי לכבד את השבת מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת מפני כבוד השבת: הגה נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב [סמך ממרדכי ריש מסכת ר"ה] והוא מכבוד שבת ויום טוב ואין לשנות יש שכתבו שבקצת מקומות נהגו לאכול מולית"א שקורין פשטיד"א בליל שבת זכר למן שהיה מכוסה למעלה [מהרי"ל ולא ראיתי לחוש לזה]:
Even regarding someone who depends on others for his livelihood, if he has [even just] some [food] of his own, he must make an effort to honor the Shabbat. The halachic decisors [poskim] who said, "make your Shabbat as a weekday so that you not rely on others," only said it regarding one in a time of dire need. Therefore [a person who has a bit of their own food, i.e. the initial situation discussed,] must practice restraint during the week so that he can honor the Shabbat. This is based on the decree of Ezra, that poeple should wash clothes on Thursday (i.e. prepare during the week) for the honor of Shabbat. RAMA: We customarily knead a quantity of dough that is sufficient to become obligated in the mitzvah of challah, in the home. With these we bake breads that we will then break on Shabbat and holidays. This is one of the [many ways] in which we honor Shabbat and holidays, and one must not deviate from this custom. Some write that in a few places they are accustomed to eat mulitha, also known as pashtida, on the night of Shabbat as a remembrance to the manna, which was covered above and below. [Source: Maharil; Rama comments: I don’t see that one should be concerned to follow this.
(ד) כדי לכבד השבת - דבמזונות של שבת ויו"ט אם מוסיף מוסיפין לו וכמו שאחז"ל כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה ועד ר"ה ויש ליזהר שלא יוסיף בהן פן לא קצבו לו כ"כ חוץ מהוצאות שבת ויו"ט והוצאות בניו לת"ת שאם מוסיף מוסיפין לו [טור] לוין ברבית לצורך סעודת שבת או סעודת מצוה והיינו מא"י או מישראל בדרך היתר. אם שלחו לו דבר מאכל שיאכלנו בשבת לא יאכלנו בחול כ"כ בס"ח ועיין לקמן בסימן תרצ"ד ס"ב דדעת הש"ע שם דהעני יכול לשנות במגבת פורים למה שירצה אף דגבוהו לצורך פורים אכן גם שם יש מחמירין בזה עיין בטור שם:
ר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר שנה בעסיא פגע בהו ריש לקיש איטפיל בהדייהו אמר איזיל איחזי היכי עבדי עובדא חזייה לההוא גברא דקא כריב אמר להן כהן וחורש אמרו לו יכול לומר אגיסטון אני בתוכו תו חזייה לההוא גברא דהוה כסח בכרמי אמר להן כהן וזמר א"ל יכול לומר לעקל בית הבד אני צריך אמר להם הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות
§ The Gemara recounts an incident connected tangentially to the discussion concerning the Sabbatical Year: Rabbi Ḥiyya bar Zarnokei and Rabbi Shimon ben Yehotzadak were going to intercalate the year in Asya, as circumstances did not enable them to perform the intercalation of the year in Eretz Yisrael. Reish Lakish met them and joined with them. He said: I will go see how they do the deed, i.e., how the intercalation is performed practically. Reish Lakish saw a certain man plowing a field. He said to the other Sages: Look at this priest who is plowing during the Sabbatical Year. They said to him that he could say in his own defense: I am a hired worker [agiston] in the field, which belongs to a gentile. Therefore, it is permitted. Reish Lakish further saw a certain man pruning vines in the vineyards. He said to the other Sages: Look at this priest who is pruning vines during the Sabbatical Year. They said to him that he could say: I need the branches to make a bale [ekel ] for my olive press, i.e., a basket to hold olives for pressing. Since he is not pruning the vines for agricultural purposes but to use the branches, it is permitted for him to do so in the Sabbatical Year. Reish Lakish said to them, in a play on words: The heart knows whether he is doing so for a bale [ekel ], or whether he is saying this as deceit [la’akalkalot].
תנו רבנן הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים ערב יום הכפורים אמר לו תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני אמר לו אין לי מעות אמר לו תן לי פירות אמר לו אין לי תן לי קרקע אין לי תן לי בהמה אין לי תן לי כרים וכסתות אין לי הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משוי שלשה חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לו לביתו אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו אמר לו בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני אמרתי שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני אמרתי שמא מושכרת ביד אחרים בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני אמרתי שמא מוחכרת ביד אחרים היא ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני אמרתי שמא אינן מעושרות ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים אמר ליה העבודה כך היה הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי ואתה כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות
The Sages taught in a baraita: One who judges another favorably is himself judged favorably. And there was an incident involving a certain person who descended from the Upper Galilee and was hired to work for a certain homeowner in the South for three years.On the eve of the Day of Atonement, he said to the homeowner: Give me my wages, and I will go and feed my wife and children. The homeowner said to him: I have no money. He said to him: In that case, give me my wages in the form of produce. He said to him: I have none. The worker said to him: Give me my wages in the form of land. The homeowner said to him: I have none. The worker said to him: Give me my wages in the form of animals. He said to him: I have none. The worker said to him: Give me cushions and blankets. He said to him: I have none. The worker slung his tools over his shoulder behind him and went to his home in anguish. After the festival of Sukkot, the homeowner took the worker’s wages in his hand, along with a burden that required three donkeys, one laden with food, one laden with drink, and one laden with types of sweets, and went to the worker’s home. After they ate and drank, the homeowner gave him his wages. The homeowner said to him: When you said to me: Give me my wages, and I said: I have no money, of what did you suspect me? Why did you not suspect me of trying to avoid paying you? The worker answered, I said: Perhaps the opportunity to purchase merchandise [perakmatya] inexpensively presented itself, and you purchased it with the money that you owed me, and therefore you had no money available. The homeowner asked: And when you said to me: Give me animals, and I said: I have no animals, of what did you suspect me? The worker answered: I said: Perhaps the animals are hired to others. The homeowner asked: When you said to me: Give me land, and I said: I have no land, of what did you suspect me? The worker answered: I said: Perhaps the land is leased to others, and you cannot take the land from the lessees. The homeowner asked: And when you said to me: Give me produce, and I said: I have no produce, of what did you suspect me? The worker answered: I said: Perhaps they are not tithed, and that was why you could not give them to me. The homeowner asked: And when I said: I have no cushions or blankets, of what did you suspect me? The worker answered: I said: Perhaps he consecrated all his property to Heaven and therefore has nothing available at present. The homeowner said to him: I swear by the Temple service that it was so. I had no money available at the time because I vowed and consecrated all my property on account of Hyrcanus, my son, who did not engage in Torah study. The homeowner sought to avoid leaving an inheritance for his son. And when I came to my fellow residents in the South, the Sages of that generation, they dissolved all my vows. At that point, the homeowner had immediately gone to pay his worker. Now the homeowner said: And you, just as you judged favorably, so may God judge you favorably.
https://www.kikar.co.il/351921.html
האדמו"ר מצאנז: אל תהיו לחוצים בבית; נקו פחות לפסח
לדברי הרבי, כשם שאת הווירוס אי אפשר לראות בעיניים, ולמרות כך רואים שזה משהו שמשפיע על כל העולם, כך הקב"ה, הוא אינו נראה, אך מנהל את כל העולם. "ואם תאמר שהרי בכלים נכונים ניתן לראות גם את הוירוס, אכן דע, כי אם יהיו לך את הכלים הדרושים תוכל לראות גם את הקב"ה. הכלים הם - כמובא בקדמונים ובספרי חסידות - הדביקות בתורה", הוסיף האדמו"ר.
עוד הוסיף הרבי כי מה שנאמר אין פורענות באה אלא בשביל ישראל, הפירוש הוא אדרבה, כדי לרומם דרכו את כלל ישראל. ואכן רואים בכל ההתרחשויות שהקב"ה מכוון לטובתם של ישראל.
האדמו"ר חידד ואמר כי בוודאי שאסור לומר על דבר שמקרה הוא, וצריכים להתבונן על מה עשה ה' ככה. יש כאלה שתולים זאת בסיבות כאלה ואחרות, אבל אנחנו קבלנו מאבי זי"ע - וזה היה אחד מעיקרי היסודות בחסידות - שלא לחפש את החסרונות אצל אחרים.
לא חילול השבת ההוא אשם ולא העבירות והחטאים של ההם אשמים", אמר האדמו"ר, "ובוודאי שאסור לומר כך במצבים כאלה כשצריכים לעורר רחמים וצריכים להמליץ טוב על עם ישראל, בזמן כזה על כל אחד לחפש אצלו, מה אני יכול אצלי לתקן, איך אני יכול להוסיף זכויות עבורי ועבור כלל ישראל. כל אחד יבדוק עצמו מהן חולשותיו בתורה בתפילה ועוד יותר בבין אדם לחברו".
בהמשך דבריו עבר האדמו"ר לדבר על ההתמודדות של הציבור עם נגיף הקורונה, ואמר כי אנו במצב שאנשים לחוצים מאד ומפחדים לצאת מהבית, ומטבע הדברים הדבר גורם להם לאבד את הסבלנות בבית, ובפרט כאשר הילדים נמצאים בבית, ובתקופה של ערב חג הפסח.
"הדבר הראשון שצריך לקבל על עצמנו זה, להיות בשמחה, להיות רגועים בעצמנו, להיות רגועים עם הילדים, להקדיש זמן לילדים,לבנים ולבנות, ועוד יותר מבזמנים רגילים", ביקש האדמו"ר.
לסיום אמר הרבי כי בנוגע להכנות ולניקיונות בערב פסח, "אני חייב לומר שלמרות שנהגו נשים צדקניות להקדיש את כל מרצן להכין את הבית לפסח, הרי שאני קבלתי כמה פעמים מאבי זי"ע, שחג הפסח לא נועד כדי לחדש את הבית ולא כדי לנקות את הבית מכל מיני הלכלוך וכדומה. לכבוד פסח צריך רק להוציא את החמץ. ועל פי הלכה בביטול בעלמא סגי.
"אבי היה מספר שאצל החדר בו למד זקנו בעל הבני יששכר היו מנקים את הבית בזמן של בדיקת חמץ וזה היה כל ההכנה לפסח. אבי בעצמו היה מזהיר את ילדיו בתקופות שהיו מטופלים בילדים קטנים, שלא יטרחו האמהות מעל החובה ולא יהפכו את הבית כדי לנקות.
העובר על גזל של דבריהם פסול מדבריהם כיצד (כגון שגזל מציאת חרש שוטה וקטן או) (טור) החמסנים והם הלוקחים קרקע או מטלטלים שלא ברצון הבעלים אע"פ שנותנים הדמים וכן הרועים אחד רועי בהמה דקה ואחד רועי בהמה גסה של עצמם הרי הם פסולים שחזקתן פושטים ידיהם בגזל ומניחים בהמתן לרעות בשדות ובפרדסים של אחרים:
13. One who violates rabbinical theft is rabbinically disqualified from testifying. How so? If he stole a found-item from one was who deaf, a fool or a minor or if he is a chamsan- one who takes land or movable items without the owner’s permission and pays for it. The same applies if he is a shepherd of his own animals- whether of small or large animals. He is disqualified because there is an assumption that he participates in theft and allows his animals to graze in the fields and gardens of others.
המוכסים סתמם פסולים מפני שחזקתן ליקח יותר מהקצוב להם בדין המלכות אבל גבאי מנת המלך סתמם כשרים ואם נודע שלקחו אפי' פעם אחת יותר מהראוי להם לגבות פסולים: הגה י"א דפי' מוכסים שגובה המכס לפי אומד דעתו ואין בדבר קצבה לפיכך מסתמא פסול דמסתמא נושאים פנים למקצת בני אדם ומכבידים על אחרים ולכן שמאי העיר שמטילים מס על בני העיר לפי אומד הדעת צריכין ליזהר שלא יחניפו לאחד ויכבידו על האחר שלא יפסלו לעדות ולשבועה (הגהות אשירי):
14. A tax-collector is assumed to be disqualified because we assume they take more than they are entitled by law of the land. The collectors of the king’s tax, however, is assumed to be valid. If it is known that he took more than he was entitled to- even just one time, he is disqualified. There are those that say that the definition of a tax-collector is one who collects a tax based on his decision-making with no affixed amount. Therefore, we presume it is invalid because we assume he plays favorites with some individuals and is difficult with others. Therefore, the city-appraisers who place a tax on the all the people in the city based on their estimation must be careful not to flatter one person while mistreating another and thereby disqualifying themselves from testifying and taking oaths.
דיין שדן כבר כו'. כן משמע מאשירי כו'. עי' בס' פלפלא חריפתא מהגאון בעל תוי"ט שם אות כ"א שכ' עוד דבר גדול נשמע מדברי הרא"ש שם דשוחד אסור אף בדבר שאינו דין תורה אלא דרך קנס בעלמא כו' וכתבתי זה להורות לנאמנים על הצבור אע"פ שאין דיניהם דין תורה ולא נתקבלו לכך אפ"ה יזהרו מלקבל מתנות על דיניהם עכ"ל:
אריס שלקח דבר מועט מהפירות שבכרו ביומי ניסן ויומי תשרי קודם שתגמר מלאכתן (וי"א שנגמר מלאכתם) (טור ס"ך) אע"פ שלקח שלא מדעת בעל השדה אינו גנב וכשר לעדות שאין בעל השדה מקפיד עליו וכן כל כיוצא בזה:
15. A sharecropper that took a small amount of the early fruits in Nissan or Tishrei, prior to the conclusion of its work and some say for a fruit that’s work was finished, even without the knowledge of the owner, is not a thief and is able to testify because a field-owner is not strict about this. The same applies to anything similar.
מפריחי יונים (פי' שמלמדים אותם להביא יונים משובך הזולת) בישוב פסולים מפני שחזקתן שגוזלים יונים של אחרים וכן סוחרי שביעית והם בני אדם שיושבים בטלים וכיון שבאה שביעית פושטים ידיהם ומתחילים לישא וליתן בפירות שחזקת אלו שהם אוספים פירות שביעית ועושין בהם סחורה וכן משחק בקוביא והיא שלא תהיה לו אומנות אלא הוא הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם ה"ז בחזקת שאוכל מן הקוביא שהוא אבק גזל ולא אקוביא בלבד אמרו אלא אפי' משחקים בקליפי אגוזים וקליפי רמונים וכן לא יונים בלבד אמרו אלא אפי' במשחקים בבהמה חיה ועוף ואומרים כל הקודם את חבירו או כל הנוצח את חבירו יטול בעליו שניהם וכל כיוצא בשחוק זה והוא שלא תהיה לו אומנות אלא שחוק זה הרי זה פסול וכל אלו הפסולי' מדבריהם:
16. Those that teach birds how to capture other birds from a nest in a populated area are disqualified from testifying because we assume they are stealing other’s birds. The same applies to those that sit idle and then grab fruits when shmitah comes and start participating in commerce because we assume they are doing business with fruits of shmitah. The same applies to those that that gamble with stones assuming they have no other trade because they are not participating with the settling of the world and have the status of those that eat from gambling, which is quasi-theft. This does not only apply to stones, but also to those that play with nut-shells and pomegranate shells. Similarly, this does not only apply to birds but even to those that play with domesticated animals, wild animals and any type of birds and say whoever’s comes first or defeats its opponent will receive double. The same applies to any similar game assuming he has no other trade other than this game, and he will be disqualified from testifying. These are all rabbinical disqualifications.