מיקרופדיה תלמודית:הוראה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/מיקרופדיה_תלמודית:הוראה
מקורה
וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא י יא) - אלו ההוראות (תורת כהנים שמיני סוף פרשה א, וכריתות יג ב, לאיסור הוראה בשתויי יין, ראה להלן: שתויי יין) של איסור והיתר (רבינו גרשם ורש"י כריתות שם); ויש מהראשונים שכתבו שזוהי מצות עשה להורות, שמצוה לאדם להשיב לשואל דבר הוראה אם יודע, ומנו אותה במנין המצות (סמ"ק קיא).
דאתרע. והט''ז חולק על זה ומביא ראיה לדבריו דאף מי שנטל קבלה יש לאסור למפרע ומסיק להחמיר ולאסור הבשר שישנו עדיין משחיטתו שלא לאכול והכלים הידועים שנתבשלו בהם משחיטתו יש לאסור. ובספר נקודת הכסף חולק עליו. אבל אם בפשיעה הוציא טרפה מתחת ידו לא אסרינן למפרע. ועי' בש''ך ופר''ח. כתב בדק הבית סי' קי''ט אם שחט או נקר חלב ואח''כ המיר אפי' באותו יום הכל כשר. טבח שמכר בשר שלא הודח ולא נמלח יותר מג' ימים אחר השחיטה ולא הגיד לקונים שלא יאכלו כי אם צלי אש. מצד הדין אין להעבירו אם לא למגדר מלתא. עבודת הגרשוני סימן ט''ו: