(ג) וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹקִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יי מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ד) אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ (ה) וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ (ו) וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
(3) and Moses went up to God. The LORD called to him from the mountain, saying, “Thus shall you say to the house of Jacob and declare to the children of Israel: (4) ‘You have seen what I did to the Egyptians, how I bore you on eagles’ wings and brought you to Me. (5) Now then, if you will obey Me faithfully and keep My covenant, you shall be My treasured possession among all the peoples. Indeed, all the earth is Mine, (6) but you shall be to Me a kingdom of priests and a holy nation.’ These are the words that you shall speak to the children of Israel.”
כה תאמר לבית יעקב, אלו הנשים; ותגד לבני ישראל, אלו האנשים. [ד"א כה תאמר לבית יעקב, בזכות יעקב; ותגד לבני ישראל, בזכות ישראל] ד"א כה תאמר לבית יעקב, אמור בלשון רכה, אמור ראשי דברים לנשים; ותגד לבני ישראל, ותדקדק עמהם ואמור להם.
.(Exodus 19:3) "Thus shall you say to the house of Jacob" — the women, "and speak to the children of Israel" — the men. "Thus shall you say to the house of Jacob" — "gently"; "say" — Give the women the basic ideas. "...and speak to the children of Israel" - "speak" in detail to the men.
(ב) דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לַנָּשִׁים תְּחִלָּה, שֶׁהֵן מִזְדָּרְזוֹת בְּמִצְווֹת. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיְהוּ מַנְהִיגוֹת אֶת בְּנֵיהֶן לַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְּקֵיסָרִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם, לֹא צִוִּיתִי אֶלָּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ נִצְטַוֵּית חַוָּה וְעָבְרָה וְקִלְקְלָה אֶת הָעוֹלָם, עַכְשָׁיו אִם אֵינִי קוֹרֵא לַנָּשִׁים תְּחִלָּה, הֵן מְבַטְּלוֹת אֶת הַתּוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב.
(2) Another explanation: why were the women first? Since they are keen with mitzvot. Another explanation, so that they could accustom their children to Torah. Rabbi Tachlifa Dekeisarin ["kingmaker"?] said, the Holy Blessed One said 'When I created the world, I commanded only the First Man; and after that Chava was commanded, and she transgressed and corrupted the world. Now, if I do not call to the women first, they will nullify the Torah.' So it says, "So say to the House of Jacob".
(יג) אִשָּׁה שֶׁלָּמְדָה תּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שָׂכָר אֲבָל אֵינוֹ כִּשְׂכַר הָאִישׁ. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִצְטַוֵּית. וְכָל הָעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ אֵין שְׂכָרוֹ כִּשְׂכַר הַמְצֻוֶּה שֶׁעָשָׂה אֶלָּא פָּחוֹת מִמֶּנּוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שָׂכָר צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה. מִפְּנֵי שֶׁרֹב הַנָּשִׁים אֵין דַּעְתָּם מְכֻוֶּנֶת לְהִתְלַמֵּד אֶלָּא הֵן מוֹצִיאוֹת דִּבְרֵי תּוֹרָה לְדִבְרֵי הֲבַאי לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתָּן. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ לִמְּדָהּ תִּפְלוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לֹא יְלַמֵּד אוֹתָהּ לְכַתְּחִלָּה וְאִם לִמְּדָהּ אֵינוֹ כִּמְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת:
(13) A woman who studied the Torah has a reward coming to her but it is incomparable to the reward of a man because she was not commanded to do so, and whosoever does something which is not mandatory upon him to perform receives not a hire equal to the hire of him who is commanded to perform it but less than he. And, although she has a reward coming the sages commanded that a man shall not instruct his daughter in the Torah, because most women have no set mind to be instructed therein, but, on the contrary, are apt to divert matters of the Torah to nonsensical matters, of course, in proportion to the inferiority of their mind. The sages said: "Whosoever instructs his daughter in Torah does no better than if he instructed her in matters of profanity." (Sotah, 21b). These matters are thus spoken of only concerning the Oral Torah, but respecting Holy Writ it is best not to begin to instruct her therein but if he did instruct her it is not as if he instruct her in profanity.14Abodah Zarah, 3b; Kiddushin, 31a. C.
(ו) תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֺֽן׃
(6) Proper rulings were in his mouth, And nothing perverse was on his lips; He served Me with complete loyalty And held the many back from iniquity.
(כו) פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחָכְמָ֑ה וְתֽוֹרַת־חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃
(26) Her mouth is full of wisdom, Her tongue with kindly teaching.
(כז) וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יי אֱלֹקֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁר לֹֽא־עָזַ֥ב חַסְדּ֛וֹ וַאֲמִתּ֖וֹ מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗י בַּדֶּ֙רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יי בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
(27) and said, “Blessed be the LORD, the God of my master Abraham, who has not withheld His steadfast faithfulness from my master. For I have been guided on my errand by the LORD, to the house of my master’s kinsmen.”
(יא) קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
(11) I am unworthy of all the kindness that You have so steadfastly shown Your servant: with my staff alone I crossed this Jordan, and now I have become two camps.
(ו) וַיַּעֲבֹ֨ר יי ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יי ׀ יי אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת ׀
(6) The LORD passed before him and proclaimed: “The LORD! the LORD! a God compassionate and gracious, slow to anger, abounding in kindness and faithfulness,