Shavuot The 3rd Utterance "You shall not take God's name in vain"

(ז) לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ (פ)

Exodus 20:7

(7) You shall not swear falsely by the name of the LORD your God; for the LORD will not clear one who swears falsely by His name.

Questions to Ponder:

When is it appropriate to use God's name?

Does it matter if the reason is true or false?

Why are the punishments so extreme for swearing while using God's name?

Is this law written for God's sake or humanity's sake?

רש"י על שמות כ׳:ז׳:א׳

לשוא. חִנָּם, לַהֶבֶל, וְאֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ – עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב (שבועות כ"ט):

Rashi on Exodus 20:7:1

(Rashi's Question: How does one define 'in vain'?)

לשוא IN VAIN — for no valid reason, idly. What is a שבועת שוא, an oath taken for no valid reason? If one takes an oath declaring something, the nature of which is evident, to be different from what it is: e. g., swearing about a stone pillar that it is of gold (Shevuot 29a).

ספורנו על שמות כ׳:ז׳:ב׳

לשוא לשקר, כי אין ספק שתחול באופן זה אלת השבועה על הנשבע: כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא. להבל ובלתי צורך, כי אף על פי שישבע על האמת לא ינקה ה' אותו מאלת השבועה, כל שכן כשישבע לשקר, כי אין כבודו שישא האדם את שמו, זולתי לקיים איזה אמת אשר לא יקויים בלעדיו. אמנם השבועה בשמו כשתהיה לשקר, שאומר הנשבע זה אמת, כמו שהאל יתברך אמת, הנה הוא כופר ומחלל את שמו, כאומר שאין האל יתברך אמת, כאמרו ולא תשבעו בשמי לשקר, וחללת את שם אלקיך:

Sforno on Exodus 20:7:2

לשוא, committing perjury thereby; without doubt this oath will backfire on the one uttering it; כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא, for having used His holy name to utterly no purpose. Even if the person swearing such an oath had spoken the truth he will not be free from this sin, how much more so if someone used G’d’s name to swear falsely. It is not compatible with G’d’s honour and dignity that man use His Holy name for his own ends. The only time such an oath is permissible, or in some instances even mandatory, is when it is impossible to arrive at the truth by any other means there being no witnesses to the matter under dispute. As far as swearing a false oath, i.e. perjuring oneself is concerned, the Torah has a separate commandment in Leviticus 19,12 spelling this out. ולא תשבעו בשמי לשקר, “and you must not swear an oath in My name when that oath is a lie.”

What is the difficulty with using God's name when telling the truth?

חזקוני, שמות כ׳:ז׳:ב׳

לשוא לחנם כתרגומו. אל תרגיל עצמך לישא את שמו בחנם אפי׳‎ באמת שמתוך הרגילות תבא לישא את שמו לשקר ואז לא תנקה. כי לא ינקה ה׳‎ את אשר ישא את שמו לשוא ולשקר.

Chizkuni, Exodus 20:7:2

לשוא, “in vain.” Do not make a habit of prefacing any parts of your speech by invoking the name of G-d (unless as a pseudonym), even if what you say is the truth. The very habit of uttering G-d’s name on too many occasions will lead you to do so when it is a blasphemy, or an outright lie. If that were to happen it would result in an unforgivable sin, i.e. כי לא ינקה.

אור החיים על שמות כ׳:ז׳:ב׳

עוד ירצה כי באמצעות שבועת שוא הוא נושא מעליו שם ה' הנקרא עליו ומתלבש בבחינת הרע המתיחסת בשם שוא כי שם ה' אמת והמזכירו בשקר פורח ממנו בחינת השם לסיבת בוחרו בשוא, וזה הוא שיעור הכתוב לא תשא מעליך שם ה' אלהיך לסיבת שוא, ואמר כי לא ינקה ה' לעושי כן:

Or HaChaim on Exodus 20:7:2

Another reason why using G'd's name to make a lie believable is out of the question is because by doing so the person swearing the oath loses his צלם אלוקים, the image of G'd he has been created with and is known by. Such a person will become known instead as שוא, vain, false, worthless. G'd's name is "truth." Anyone associating that name with a lie, makes the name of G'd "fly away," seeing the person doing so has chosen something vain. An apt translation of this verse would be: "do not remove from yourself the name of the Lord your G'd on account of the pursuit of something that is vain, worthless."

שבועות ל״ט א:א׳-ב׳

שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני (שמות כ, ו) לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא וכל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה וכאן נאמר לא ינקה וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו וממשפחתו שנאמר (קהלת ה, ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואין בשרו אלא קרובו שנאמר (ישעיהו נח, ז) ומבשרך לא תתעלם

Shevuot 39a:1-2

The entire world trembled when the Holy One, Blessed be He, said at Mount Sinai: “You shall not take the name of the Lord, your God, in vain, for the Lord will not hold guiltless one who takes His name in vain” (Exodus 20:7). And be aware that with regard to all of the other transgressions in the Torah it is stated: “And will…clear the guilty [venakkeh]” (Exodus 34:7); whereas here, with regard to taking a false oath, it is stated: “Will not hold guiltless [lo yenakkeh].” And be aware that with regard to all of the other transgressions in the Torah, punishment is exacted only from the transgressor, whereas here, punishment is exacted from him and from his family, as it is stated: “Do not allow your mouth to bring your flesh into guilt” (Ecclesiastes 5:5).

שבועות ל״ט א:כ״ב

כל עבירות שבתורה מכל העולם לא? והכתיב (ויקרא כ"ו) וכשלו איש באחיו - איש בעון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה!

Shevuot 39a:22

And for all transgressions of the Torah is not the whole world punished? Lo, it is written, "And they shall stumble one upon another" (Leviticus 26) - one because of the iniquity of the other; this teaches us that all Israel are responsible for one another. [Soncino translation]