וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ? וברשי נאמר תתקע"ד דורות - באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו עתידין דורות הללו להבראות שנאמר (תהילים ק״ה:ח׳) דבר צוה לאלף דור וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כל כך והעבירן ולא בראן ונתנה לכ"ו דורות הרי שחסרו תתקע"ד מאלף:
דברי רשי מגלים טפח ומכסים שניים.
התורה הקדושה היא התגלות דבר הי"ת כיצד יש ליהודי להתנהג לילך בדרך הקודש למקומו בבית עולמו בשבעים שנה שניתנו לו לצורך הליכה זו .לפני שהיא מתגלית בכל דור ודור היא מכונת חמדה גנוזה (חמדה לשון חשק וגנוזה שאין יודעים ממנה עדיין בזה העולם.)
אלפיים (א' בלשון רבים התחדשות כתר השגה ) שנות תהו שתורה קדמה לעולם הן הנהגת הי"ת את הבריות רק על סמך אמונתו התמימה ובטחונו החזק של כל אחד ואחד (תקופת אבות) זו תורה שהמדור שלה הוא בכתר (דורות בלשון רשי אלף (מ)דור) אלא שכשהנהגת ה היא רק לפי אמונה חזקה ומבוררת יש חשש שרבים לא יוכלו לברר דרכם ולפיכך בתקופה זו לא נבראו אותם נשמות שהיו טועות ללא הוראה כתובה ומסודרת אך הן מוכרחות לבוא כי זה הוא זמנן לפיכך פיזרם הי"ת כל שנות ימי עולם בכל דור ודור והן עזי פנים שבדור המתעקשים לא לקבל את האמונה הקדושה בחושים עד הדעת של השגחה פרטית .
התגלות התורה הק' כפי שאנו מכירים בה היום שייכת לכו' דורות מדור 26 גימ' הויה הדבר מתהווה להיות כבר דבר תורה ובין מדור האלף לתורה למדור ה26 יש מרחק ושיעור של תתקע"ד (974) מדורים (דורות) זהו המרחק בין תורה שקודם העולם וההתגלות לתורה שמתגלית והוא מכונה גם חלל פנוי או תוהו משה רבינו בא בקבלת התורה לפתוח עידן של תורה הוראה אחר חושך על פני תהום ששרר בעולם אך יש לו ברצון ה להתנצח עם מידת הדין של המלאכים הצדיקים עם טענותיהם החזקות וכשיחזיק בכסא הכבוד לעלות לרחמי הי"ת האין סופיים יגלה מה שאפילו המלאכים לא יודעים וגם לא מסוגלים לבוא לשם מבלעדי משה רבינו.
עליית צדיק עליית נשמה להשיג עבור עם סגולה הודעות והוראות נחוצות והיא מכונה עליה למרום שהוא למעלה משכל רגיל למקום של כתר ופלא עליון מקום מחשבה בטרם מתגלית אצלו בחוש ובעליה להמשכת תורה לידי כתיבה של משה (ידי משה)להיות כתובה לנצח יש לו להמתיק גבורות ודין (מלאכי שרת שבמחשבת היהודי עצמו) ואזי כשנוחל נצחון נוחל תורה .
כל דיבור ודיבור מעשרת הדיברות הכוללות כל התורה כולה כרוך במאבק הצדיק בעליית נשמתו מחשבתו לפדותה מקיטרוג קנאת ודין המלאכים שמתפלאים מה שייכות השגות גבוהות כאלו לבשר ודם שם מקום החושך הצדיק מתיירא תחילה מההתעצמות עם המלאכים שניצחונם עליו מתגלה במה שיוציא הצדיק מפיו דיבורים של קנאה (בסוד הייחוד) ולא של חן ורחמים( רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִתְיָירֵא אֲנִי שֶׁמָּא יִשְׂרְפוּנִי בַּהֶבֶל שֶׁבְּפִיהֶם)
רק עלייה למקום שלמעלה מהם יכול לסייעו והעזרה באה לו מהי"ת (אחוז בכסא כבודי) כסא הכבוד הוא ייחודים המייחד הצדיק בחושים שלו (מראה קול ריח דיבור) ונרמזים בתיבת לפניו זהו אור הכבוד, הענן ,ההוד,זוהר הנזכרים בכל מקום ותורתנו כולה היא מעליית נשמה וייחודים של משה רבינו ולנו יש אמונת חכמים.
כאשר מנצח הצדיק מידת הדין להמתיקה ברחמים וחסדים הוא בא לקבל דעת שהיא גבורות ממותקות והיא היא התורה הקדושה האויב נהפך לאוהב ומוסר דרך לימוד(שיכולה להיות כתובה באמצעות ידי משה וזהו מיד הודו לו ר"ל שהודו יתברך הניח בכת יד של ספר התורה והלוחות )מתנת הדעת לצדיק אפילו דינו של מלאך המוות מתמתק והוא מוסר לו סוד הקטורת להחיות מתים(רשי מסר לו סודו - להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה היינו לקשר (לשון קטורת) גם את החימה(לשון מחתות) ולעמוד בין המתים ובין החיים(ע"י האף הנושם אויר מחייה ומוציא אויר ממית והבן)
מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃
הי"ת ברחמיו הגדולים מבקש ללמד כל אחד עד היכן הם מגיעים עד עוללים ויונקים שאין יאוש לאף אחד .זהו שיעור הנלמד מהתחזקות ואמונה השייכת לכסא כבודי הנ"ל והשיעור נלמד מחדש בכל דור ודור שוב ושוב (חזור להן תשובה) ובכל פעם שזוכים לתשובה הנלקטת מהביזיונות( רש"י באדם בשכר - שחרפוך וקראוך אדם נוצר מאדמה לשון שפלות) ולפיכך חוזר משה על לשון זה בייחודיו שוב מה כתיב בה.