Is A Digital Shabbat Kosher?

וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃ שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃ לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ (פ)

Exodus 35:1-3

Moses then convoked the whole Israelite community and said to them: These are the things that the LORD has commanded you to do: On six days work may be done, but on the seventh day you shall have a sabbath of complete rest, holy to the LORD; whoever does any work on it shall be put to death. You shall kindle no fire throughout your settlements on the sabbath day.

חגיגה י׳ א:י״ז-י׳ ב:א׳

מאי כהררין התלויין בשערה מלאכת מחשבת אסרה תורה ומלאכת מחשבת לא כתיבא:

Chagigah 10a:17-10b:1

The Gemara returns to the mishna. What then does the mishna mean by the phrase: Like mountains suspended by a hair? The Gemara answers: The Torah prohibited only planned, creative labor on Shabbat. An act of labor that is not intended, or whose result is unintended, or whose consequence is destructive, is not included in this category. Therefore, one who performs labor in this manner is exempt. And limitation of the prohibition against creative labor is not written anywhere in the Torah with regard to the laws of Shabbat. Admittedly, this principle is written in connection with the Tabernacle, and there is an established exegetical link between the building of the Tabernacle and Shabbat. Nevertheless, as this fundamental principle concerning the halakhot of Shabbat does not appear explicitly, it is compared to mountains suspended by a hair.

רש"י על חגיגה י׳ ב:א׳:א׳

מלאכת מחשבת - שהמחשבה חשבה בדעתו ונתכוון לה וזה לא נתכוון לה לבנין זה לפיכך פטור וזהו רמז מועט דאילו מלאכת מחשבת בשבת לא כתיבא אלא במשכן הוא דכתיב ולפי שסמך בפרשת ויקהל פרשת שבת לפרשת משכן אנו למדין מלאכת מחשבת לשבת:

Rashi on Chagigah 10b:1:1

Creative work - That the creative work was thought about in the mind and intentional. And if it was not intentional, then it exempt. And this is a hint as to why the creative work of Shabbat was not written [explicitly] in the Torah but was written [implicitly] in the [actions of building] the tabernacle. And since in Parashat Vayakhel the section on Shabbat (Exodus 35:1-3) is connected to the section on the building of the tabernacle (Exodus 35:4-29), we learn what constitutes creative work [that is forbidden] on Shabbat from the work that was done for the tabernacle.

שמות ל״ה:ד׳-כ״ט

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃ וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׂטִּֽים׃ וְשֶׁ֖מֶן לַמָּא֑וֹר וּבְשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ וְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃ וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃ אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן אֶֽת־אָהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו׃ אֶת־הָאָרֹ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃ וְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃ וְאֶת־מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֙רֶת֙ וְאֶת־בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן׃ אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֗ה וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃ אֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶחָצֵ֔ר אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃ אֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם׃ אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃ וַיֵּֽצְא֛וּ כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃ וַיָּבֹ֕אוּ כָּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִיאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ׃ וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִיאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהוָֽה׃ וְכָל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א אִתּ֗וֹ תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ וְעִזִּ֑ים וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים הֵבִֽיאוּ׃ כָּל־מֵרִ֗ים תְּר֤וּמַת כֶּ֙סֶף֙ וּנְחֹ֔שֶׁת הֵבִ֕יאוּ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א אִתּ֜וֹ עֲצֵ֥י שִׁטִּ֛ים לְכָל־מְלֶ֥אכֶת הָעֲבֹדָ֖ה הֵבִֽיאוּ׃ וְכָל־אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־הַתְּכֵ֙לֶת֙ וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֔ן אֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃ וְכָל־הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָעִזִּֽים׃ וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃ וְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן לְמָא֕וֹר וּלְשֶׁ֙מֶן֙ הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֮ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהוָֽה׃ (פ)

Exodus 35:4-29

Moses said further to the whole community of Israelites: This is what the LORD has commanded: Take from among you gifts to the LORD; everyone whose heart so moves him shall bring them—gifts for the LORD: gold, silver, and copper; blue, purple, and crimson yarns, fine linen, and goats’ hair; tanned ram skins, dolphin skins, and acacia wood; oil for lighting, spices for the anointing oil and for the aromatic incense; lapis lazuli and other stones for setting, for the ephod and the breastpiece. And let all among you who are skilled come and make all that the LORD has commanded: the Tabernacle, its tent and its covering, its clasps and its planks, its bars, its posts, and its sockets; the ark and its poles, the cover, and the curtain for the screen; the table, and its poles and all its utensils; and the bread of display; the lampstand for lighting, its furnishings and its lamps, and the oil for lighting; the altar of incense and its poles; the anointing oil and the aromatic incense; and the entrance screen for the entrance of the Tabernacle; the altar of burnt offering, its copper grating, its poles, and all its furnishings; the laver and its stand; the hangings of the enclosure, its posts and its sockets, and the screen for the gate of the court; the pegs for the Tabernacle, the pegs for the enclosure, and their cords; the service vestments for officiating in the sanctuary, the sacral vestments of Aaron the priest and the vestments of his sons for priestly service. So the whole community of the Israelites left Moses’ presence. And everyone who excelled in ability and everyone whose spirit moved him came, bringing to the LORD his offering for the work of the Tent of Meeting and for all its service and for the sacral vestments. Men and women, all whose hearts moved them, all who would make an elevation offering of gold to the LORD, came bringing brooches, earrings, rings, and pendants—gold objects of all kinds. And everyone who had in his possession blue, purple, and crimson yarns, fine linen, goats’ hair, tanned ram skins, and dolphin skins, brought them; everyone who would make gifts of silver or copper brought them as gifts for the LORD; and everyone who had in his possession acacia wood for any work of the service brought that. And all the skilled women spun with their own hands, and brought what they had spun, in blue, purple, and crimson yarns, and in fine linen. And all the women who excelled in that skill spun the goats’ hair. And the chieftains brought lapis lazuli and other stones for setting, for the ephod and for the breastpiece; and spices and oil for lighting, for the anointing oil, and for the aromatic incense. Thus the Israelites, all the men and women whose hearts moved them to bring anything for the work that the LORD, through Moses, had commanded to be done, brought it as a freewill offering to the LORD.

What About A Shabbos Goy?

אורח חיים ש״ז

(א) דיני שבת התלויים בדיבור ובו כ"ב סעיפים:

(ב) אסור לשכור פועלים ולא לומר לעכו"ם לשכור לו פועלים בשבת אע"פ שאין הישראל צריך לאותה מלאכה אלא לאחר השבת שכל מה שהוא אסור לעשותו בשבת אסור לומר לעכו"ם לעשותו אפי' לומר לו קודם השבת לעשותו בשב' אסור אבל מותר לומר לו אחר השבת למה לא עשית דבר פלוני בשבת שעבר אף על פי שמבין מתוך דבריו שרצונו שיעשנו בשבת הבאה:

(ג) אסור לתת לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו בשבת אבל יכול לומר לו קנה לעצמך ואם אצטרך אקנה ממך לאחר השבת:

(ד) מותר לתת לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת: הגה וכן מותר ליתן לו בגדים למכור ובלבד שלא יאמר לו למכרן בשבת (ב"י בשם סמ"ג) מי ששכר עכו"ם להוליך סחורתו ובא העכו"ם ולקחה מבית ישראל בשבת אסור וראוי לענוש העושה (ר' ירוחם חי"ב ב"י סי' ש"ו):

(ה) דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לעכו"ם לעשותו בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי או יהיה צריך לדבר צורך הרבה או מפני מצוה כיצד אומר ישראל לעכו"ם בשבת לעלות באילן להביא שופר לתקוע תקיעת מצוה או להביא מים דרך חצר שלא עירבו לרחוץ בו המצטער ויש אוסרין: הגה ולקמן סי' תקפ"ו פסק להתיר וע' לעיל סי' רע"ו ס"ב דיש מקילין אפי' במלאכה דאורייתא וע"ש ס"ג:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 307

(1) 1. The Laws of Shabbat as it relates to Speech, 22 Seifim:

(2) 2. It is prohibited to hire workers or to ask a Gentile to hire workers on Shabbos, even if the Jew only requires the work to be done after Shabbos. This is because everything that one is forbidden to do it is forbidden to tell a Gentile to do. It is also prohibited to ask a Gentile before Shabbos to do something on Shabbos. Nevertheless one is permitted to say to him after Shabbos “why did you not do so and so last Shabbos”, even though he will understand that one wishes he should do that particular Melacha next Shabbos.

(3) 3. It is prohibited to give money to a Gentile before Shabbos for him to make a purchase on Shabbos but one may say to him “purchase it for yourself and if necessary I will buy it from you after Shabbos.”

(4) 4. It is permitted to give money to a Gentile before Shabbos for him to make a purchase provided that one does not say to him “purchase it on Shabbos”. RAMA: Likewise it is permitted to give him clothes to sell provided that one does not tell him to sell them on Shabbos. (Beis Yosef in the name of the Sma"g). One who hired a Gentile to transport merchandise and the Gentile arrived on Shabbos in order to take it from the Jew’s house, it is forbidden to allow him to take it and it is proper to punish the perpetrator. (Rabbeinu Yerucham).

(5) 5. One may instruct a Gentile to do an action that is not a Melacha but which is prohibited on account of a rabbinical prohibition, provided that it is needed in a case of minor illness, or it is greatly needed, or for the sake of a Mitzvah. For example, a Jew may instruct a Gentile to climb a tree to bring down a Shofar needed to blow for the sake of a Mitzvah, or to bring water through a yard that was not included in an Eiruv in order to wash someone suffering. There are those who prohibit it. RAMA: Further in Siman 686 the Mechaber ruled that it is permitted, and see above in Siman 276 that there are those who permit it even for a Melacha de’Oraissa (work forbidden Biblically).

מבוא התלמוד ט׳:ג׳

אמירה לעכו״ם שבות כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן ויבאו לעשות בעצמן, אין דנין ואין מקדשין ואין חולצין ואין מיבמין בשבת גזירה שמא יבא לכתוב. וכן איסור הלואה בשבת גזירה שמא יבא לכתוב.

Mevo HaTalmud (Chajes) 9:3

Saying to a non-Jew to do a shvut is done so that Shabbat will not be "light" in the eyes of Jews and they will come to do it themselves. [For instance] There are no judgments, or weddings, or other legal enactments done on Shabbat lest one is tempted to write. So too it is impossible to do a funeral because one might come to write.

שלחן ערוך הרב (שז:יב)

דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות -- מותר לישראל לומר לנכרי לעשות בשבת

Shulkhan Arukh HaRav (307:12)

Something that is not melachah and it is only forbidden to do on Shabbat because it is a shvut (a rabbinic prohibition to stop one from possibly doing an act of melachah) -- it is possible for a Jew to ask a non-Jew to do it for her on Shabbat.

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור