What Moshe's Tefillah Was Missing

(כג) וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־ה' בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃ (כד) ה' אלוקים אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃ (כה) אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֽוֹן׃ (כו) וַיִּתְעַבֵּ֨ר ה' בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר ה' אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

Deuteronomy 3:23-26

(23) I pleaded with the LORD at that time, saying, (24) “O Lord GOD, You who let Your servant see the first works of Your greatness and Your mighty hand, You whose powerful deeds no god in heaven or on earth can equal! (25) Let me, I pray, cross over and see the good land on the other side of the Jordan, that good hill country, and the Lebanon.” (26) But the LORD was wrathful with me on your account and would not listen to me. The LORD said to me, “Enough! Never speak to Me of this matter again!

דברים רבה י״א:י׳

וּמִנַּיִן שֶׁהִתְפַּלֵּל משֶׁה בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כג): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, וָאֶתְחַנַּן בְּגִימַטְרִיָּא הָכֵי הֲוֵי.

Devarim Rabbah 11:10

How do we know that Moshe davened 515 times at that point? As the verse states: I pleaded (ואתחנן) with the LORD, and ואתחנן in gematria is 515.

פני יהושע על ברכות ל״ב א

ובדרוש העליתי עוד שזה פירוש הפסוק רב לך אל תוסף דבר אלי עוד שאילו התפלל משה עוד תפלה א' שהם תקי"ו ועולה ו' פעמים כמנין אלקים היה ממתיק בזה ו' בתי דינין האמורין בפ' במה בהמה והיה נענה בתפלתו לכך אמר לו אל תוסף דבר ועיין עוד בסמוך:

Penei Yehoshua on Berakhot 32a

The explanation of the verse "Enough! Never speak to me of this matter again!" is that if Moshe had prayed once more, which is 516 prayers (6 times the gematria of א-להים), he would have been answered in his prayers.

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים א׳:ב׳

(ב) וּלְפִיכָךְ נָשִׁים וַעֲבָדִים חַיָּבִין בִּתְפִלָּה לְפִי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא אֶלָּא חִיּוּב מִצְוָה זוֹ כָּךְ הוּא שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְחַנֵּן וּמִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וּמַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כָּךְ שׁוֹאֵל צְרָכָיו שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶם בְּבַקָּשָׁה וּבִתְחִנָּה וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לַה׳‎ עַל הַטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לוֹ כָּל אֶחָד לְפִי כֹּחוֹ:

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 1:2

(2) Hence, women and slaves are under an obligation to pray, this being a duty, the fulfillment of which is independent of set periods. The obligation in this precept is that every person should daily, according to his ability, offer up supplication and prayer; first uttering praises of God, then, with humble supplication and petition ask for all that he needs, and finally offer praise and thanksgiving to the Eternal for the benefits already bestowed upon him in rich measure.

ויקרא רבה ט׳:ז׳

(ז) רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחֵם דְּגַלְיָא, לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין וְקָרְבַּן תּוֹדָה אֵינוֹ בָּטֵל, כָּל הַתְּפִלּוֹת בְּטֵלוֹת, הַהוֹדָאָה אֵינָהּ בְּטֵלָה.

Vayikra Rabbah 9:7

Rabbi Pinchas, Rabbi Levi, and Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Menachim Degalia: In the future, all of the offerings will be null except for the thanksgiving offering. All of the prayers will be null except for prayers of thanks.

סוטה מ׳ א:י״א

בזמן ששליח צבור אומר מודים העם מה הם אומרים אמר רב מודים אנחנו לך ה' אלקינו על שאנו מודים לך ושמואל אמר אלקי כל בשר על שאנו מודים לך רבי סימאי אומר יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו על שאנו מודים לך רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי כן תחיינו ותחננו ותקבצנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך

Sotah 40a:11

§ The Gemara returns to discuss the response of the congregants to certain parts of the prayer service. While the prayer leader is reciting the blessing of: We give thanks, what do the people say? Rav says that they say: We give thanks to You, Lord our God, for the merit of giving thanks to You. And Shmuel says that one should say: God of all living flesh, for the merit of giving thanks to You. Rabbi Simai says that one should say: Our Creator, Who created everything in the beginning, for the merit of giving thanks to You. The Sages of Neharde’a say in the name of Rabbi Simai that one should say: We offer blessings and praises to Your great name, for You have given us life and sustained us, for giving thanks to You. Rav Aḥa bar Ya’akov would finish the blessing as follows: So may You give us life, and show us favor, and collect us, and gather our exiles into Your sacred courtyards, in order to observe Your laws and to fulfill Your will wholeheartedly, for giving thanks to You.

משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳:ב׳

(ב) וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל.

Mishneh Torah, Foundations of the Torah 2:2

(2) But how may one discover the way to love and fear Him? When man will reflect concerning His works, and His great and wonderful creatures, and will behold through them His wonderful, matchless and infinite wisdom, he will spontaneously be filled with love, praise and exaltation and become possessed of a great longing to know the Great Name.

רבנו בחיי, במדבר ט״ז:כ״ב:ג׳

(ג) השלישית, להראות אסירת חושיו ובטול הרגשותיו, והוא כי הנופל על פניו מכסה עיניו וסותם פיו והוא מסכים במחשבתו שאינו רואה נזקו ותועלתו ואינו יודע דרכו ועניניו ואין בידו להפיק רצונו אם אין הקב"ה מסכים על ידו וכענין שכתוב (ירמיהו י׳:כ״ג) כי לא לאדם דרכו, וכאלו הרגשותיו בטלות ואסורות ממצוא חפצו, ועיניו ושפתיו מסותמין לא יוכל לראות ולדבר כי אם בהפקת רצון הש"י, וזה דוגמת מה שמסכים עם לבו בכוון רגליו בתפלה כאלו רגליו כבולים, אין חפצו תלוי בעצמו.

Rabbeinu Bahya, Bamidbar 16:22:3

(3) The third element in “falling on one’s face” during prayers of entreaties is the utter denial of self, surrendering oneself to the mercy of G’d at the expense of what we usually call one’s own personality, one’s ego. A person becomes so engrossed in his prayer that he closes his eyes, is blind to his surroundings and totally oblivious of any danger that might face him while he was so indifferent to his physical surroundings. Such a person acknowledges at such a time that he is completely unable to chart a course unless he receives guidance from G’d. This is described in Jeremiah 10,23 as כי לא לאדם דרכו, “I know, O Lord it is not up to man to choose his road, that man as he walks cannot direct his own steps.”

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, עמידה, מודים

(א) מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ. שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלקֵינוּ וֵאלקֵי אֲבותֵינוּ לְעולָם וָעֶד. צוּר חַיֵּינוּ. מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדור וָדור: נודֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ. וְעַל נִשְׁמותֵינוּ הַפְּקוּדות לָךְ. וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יום עִמָּנוּ. וְעַל נִפְלְאותֶיךָ וְטובותֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת. עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם: הַטּוב כִּי לא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. וְהַמְרַחֵם כִּי לא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. מֵעולָם קִוִּינוּ לָךְ:

(ו) וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרומַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד לְעולָם וָעֶד:

(ח) וְכל הַחַיִּים יודוּךָ סֶּלָה. וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהודות:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Thanksgiving

(1) We gratefully thank You, for You, O Lord our God, are our fathers' God for all eternity, our Rock, our Shield of salvation generation to generation. We thank You and recount Your praise for our lives. We trust our lives into Your loving hand. Our souls are in Your custody and Your miracles are with us every day and Your wonders and goodness are with us at all times: evening, morning and noon. You are good, for Your mercies never fail us, and the Compassionate One, for Your loving kindness never ceases; forever we have placed our hope in You.

(6) And for all these, may Your name be blessed and exalted, our King, always and forever and ever.

(8) All the living shall gratefully acknowledge You, Selah; and praise Your name in truth, the God of our salvation and our help, Selah. Blessed are You, O Lord, Whose name is good and to Whom it is fitting to give thanks.

ישעיהו מ׳:כ״ב-כ״ו

(כב) הַיֹּשֵׁב֙ עַל־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנּוֹטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת׃ (כג) הַנּוֹתֵ֥ן רוֹזְנִ֖ים לְאָ֑יִן שֹׁ֥פְטֵי אֶ֖רֶץ כַּתֹּ֥הוּ עָשָֽׂה׃ (כד) אַ֣ף בַּל־נִטָּ֗עוּ אַ֚ף בַּל־זֹרָ֔עוּ אַ֛ף בַּל־שֹׁרֵ֥שׁ בָּאָ֖רֶץ גִּזְעָ֑ם וְגַם־נָשַׁ֤ף בָּהֶם֙ וַיִּבָ֔שׁוּ וּסְעָרָ֖ה כַּקַּ֥שׁ תִּשָּׂאֵֽם׃ (ס) (כה) וְאֶל־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה יֹאמַ֖ר קָדֽוֹשׁ׃ (כו) שְׂאוּ־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר׃ (ס)

Isaiah 40:22-26

(22) It is He who is enthroned above the vault of the earth, So that its inhabitants seem as grasshoppers; Who spread out the skies like gauze, Stretched them out like a tent to dwell in. (23) He brings potentates to naught, Makes rulers of the earth as nothing. (24) Hardly are they planted, Hardly are they sown, Hardly has their stem Taken root in earth, When He blows upon them and they dry up, And the storm bears them off like straw. (25) To whom, then, can you liken Me, To whom can I be compared? —says the Holy One. (26) Lift high your eyes and see: Who created these? He who sends out their host by count, Who calls them each by name: Because of His great might and vast power, Not one fails to appear.

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור