(א) ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו.
(1) The four new years are: On the first of Nisan, the new year for the kings and for the festivals; On the first of Elul, the new year for the tithing of animals; Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon say, on the first of Tishrei. On the first of Tishrei, the new year for years, for the Sabbatical years and for the Jubilee years and for the planting and for the vegetables. On the first of Shevat, the new year for the trees according to the words of the House of Shammai; The House of Hillel says, on the fifteenth thereof.
לאילן - לענין מעשר שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם שבט על שחנטו לאחר שבט שבאילן הולך אחר חנטה ...
For the tree. For the matter of ma'aser, that fruits of the tree that bloomed before Shvat aren't tithed together with fruits that bloomed after Shvat; the tree goes according to the blooming.
(23) And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as forbidden; three years shall it be as forbidden unto you; it shall not be eaten. (24) And in the fourth year all the fruit thereof shall be holy, for giving praise unto the LORD. (25) But in the fifth year may ye eat of the fruit thereof, that it may yield unto you more richly the increase thereof: I am the LORD your God.
באחד בשבט ר"ה לאילן: מ"ט אמר רבי אלעזר א"ר אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ
On the first of Shvat, Rosh Hashana for the tree: What is the reason? Rabbi Elazar says in the name of Rabbi Oshaya, since most of the rain of the year has already fallen, and yet the majority of time period is yet to come....
הואיל ויצאו רוב גשמי שנה - שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה:
Since most of the rain of the year has fallen. Most of the days of rain have passed, it is the time of the revi'ah [quarter] and the sap has risen in the trees, and the fruits are blooming from now.
(ו) נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם בְּט''וּ בְּאָב, וְלֹא בְּט''וּ בִּשְׁבָט, ....
It is the custom not to "fall on the face" [i.e. recite tachanun] on the 15th of Av, and not on 15th of Shvat
(טז) בט"ו בשבט. ראש השנה לאילנות. ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה):
Tu b'shvat. New year of the trees. And it is the Ashkenazic custom to [have] an abundance of many types of fruit of the trees. (Tikkun Yissachar)
(ב) בארבעה פרקים העולם נדון: בפסח על התבואה, בעצרת על פרות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, ובחג נדונין על המים.
(2) At four times the world is judged: On Pesach, for the crops. On Shavuot, for the fruits of the tree. On Rosh Hashnah, all the world passes before Him like sheep, as it says, "He that fashioneth the hearts of them all, that considereth all their doings." (Psalms 33:15) And on Sukkot, they are judged for the water.
The Satmar Rov, Rabbi Yoel Teitelbaum (1887-1979), asks (Mahari Tab pg. 143) why it is the custom to eat fruits on Tu B'Shvat, the New Year for trees, and while on Shavuot, the day on which the world's fruits for the year are judged the custom is to decorate houses and synagogues withtrees. Logically, it should be the opposite. He explains that when a father is judged in the heavenly courts, in addition to considering his own actions, the court also examines the actions of his children, to see if the father raised the children properly. Similarly, when a child is judged, his father’s actions are also taken into account. Therefore, on Tu B’Shvat, the day when the trees are judged, the custom is to to give the trees more merits by performing extra mitzvos using the fruits (their “children”), while on Shavuos, the day when the fruits are judged, extra merits are acquired for the fruits by using the trees for Mitzvos.
(יג) הַתְּאֵנָה֙ חָֽנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי לכי [לָ֛ךְ] רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ (ס)
(13) The fig-tree putteth forth her green figs, And the vines in blossom give forth their fragrance. Arise, my love, my fair one, and come away.
(יג) חנטה . יציאת הפירות והראותן קודם גמר בישולן תקרא חנטה ובדברי רז''ל אילן שחנטו פירותיו ( ר''ה טו . ) :
Chanta. Sprouting of fruits, and their appearance prior to ripening is called chanata in the language of the sages...
(ב) וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
(2) And Joseph commanded his servants the physicians to embalm his father. And the physicians embalmed Israel.
(ב) ויחנטו. המתיקו גופו לאחר שהשליכו בו הסמים המרים כדי להוציא טנף שבמעיו וכדי שלא יסרח השליכו בתוכו אחרי כן סמנים מתוקים להריח ריח טוב ודומה לו התאנה חנטה פגיה המתיקה פירותיה:
(2) ויחנטו הרופאים, “the physicians embalmed, etc.” they made his bodily remains stench-proof, emptied his bowels, stomach, etc.; afterwards they inserted various spices into the orifices of his body so that it would not decompose. We have a similar expression in Song of Songs 2,13: התאנה חנטה פגיה, “the fruit of the fig tree were sweetened.”
(ב) ויחנטו. כדמות אבק ויתכן רק על דרך רחוקה מעט להיות כמוה התאנה חנטה פגיה
... only distantly related to chanta in the context of the fig
לנטיעה - למנין שני ערלה ואפילו נטעה באב כלתה שנתה הראשונה לסוף אלול ובכולהו מפרש טעמא בגמרא: