(יט) גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃
(19) wondrous in purpose and mighty in deed, whose eyes observe all the ways of men, so as to repay every man according to his ways, and with the proper fruit of his deeds!
(יד) ד"א כשתפסו את ר' חנינא בן תרדיון נגזרה עליו גזירה לשרוף ספרו. אמרו לו גזירה נגזרה עליך לשרוף ספרך. קרא מקרא הזה הצור תמים פעלו. אמרו לאשתו: נגזרה על בעליך גזירה לשרוף ספרו עליו, ועליך ליהרג. קראה המקרא הזה אל אמונה ואין עול. אמרו לבתו: נגזרה גזירה על אביך לשרוף ספרו עליו, ועל אמך ליהרג, ועליך לעשות מלאכה. קראת מקרא זה (ירמיה לב) גדול העצה ורב העליליה. ר' אומר: גדולים מעשים אלו שהם בעת צרתם הצמיחו ג' ים של צדוק הדין, מה שאין כן בכל הכתובים. כוונו שלשתם את לבן וצדקו עליהם את הדין! עמד פליסופוס על הפרכיא שלו, אמר לו אל תזוח דעתך על ששרפת את התורה, שמשעה שיצאת חזרה לה לבית אביה. אמר לו למחר אף אני דנך כיוצא באלו! אמר לו בשרתני בשורה טובה: למחר יהיה חלקי עם אלו לעולם הבא.
(14) When they seized R. Chanina b. Teradyon, it was decreed upon him to be burned together with his Torah scroll. They said to him: It was decreed upon you to be burned together with your Torah scroll — whereupon he recited "The Rock, perfect is His work." They said to his wife: It was decreed upon your husband to be burned together with his Torah scroll, and upon you to be executed — whereupon she recited "He is a G-d of trust, without wrong." They said to his daughter: It was decreed upon your father to be burned together with his Torah scroll, upon your mother to be executed, and upon you to sit in a hovel of harlots — whereupon she recited (Jeremiah 32:19) "Great in counsel and mighty in deed, Your eyes are open to all the ways of men to give to a man according to his ways and according to the fruit of his deeds." Rebbi said: How great are these righteous ones, who were presented in the time of their affliction with these three verses of vindication of (G-d's) justice (tzidduk hadin), (the likes of) which are not to be found in all of the writings! All of them directed their hearts (to Heaven) and vindicated His judgment upon them — whereupon a philosopher stood up against his consul, (who had issued the decree, and said to him: Don't let your head swell over having burned the Torah scroll. As soon as you left, it (the Torah) returned to its Father's house. The consul: Tomorrow, your fate will be as theirs. The philosopher: Glad tidings! — Tomorrow, let my portion be with those in the world to come!
בשעה שיצאו שלשתן צדקו עליהם את הדין הוא אמר (דברים לב, ד) הצור תמים פעלו [וגו'] ואשתו אמרה (דברים לב, ד) אל אמונה ואין עול בתו אמרה (ירמיהו לב, יט) גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי וגו' אמר רבי [כמה] גדולים צדיקים הללו שנזדמנו להן שלש מקראות של צדוק הדין בשעת צדוק הדין
The Gemara relates: When the three of them went out after being sentenced, they accepted the justice of God’s judgment. Rabbi Ḥanina ben Teradyon said: “The Rock, His work is perfect; for all His ways are justice” (Deuteronomy 32:4). And his wife said the continuation of the verse: “A God of faithfulness and without iniquity.” His daughter said: “Great in counsel, and mighty in work; whose eyes are open upon all the ways of the sons of men, to give every one according to his ways” (Jeremiah 32:19). Rabbi Yehuda HaNasi said: How great are these righteous people, that these three verses, which speak of the acceptance of God’s judgment, occurred to them at the time of accepting the righteousness of His judgment.
(יא) וכשנכנס רבי חנניא בן תרדיון למינות גזרו עליו שריפה ועל אשתו הריגה ועל בתו לישב בקופה אמר להם מה גזרו על אותה עניה אמרו לו הריגה קרא עליה המקרא הזה (תהלים קמה) צדיק ה׳ בכל דרכיו. אמרה להם מה גזרו על אותו רבי אמרו לה שריפה קראה עליו המקרא הזה (ירמיה לב) גדול העצה ורב העליליה וכששרפו אותו כרכוהו בס"ת ושרפוהו והיתה בתו צועקת ובוכה ומתחבטת לפניו אמר לה בתי אם עלי את בוכה אם עלי את מתחבטת מוטב שתאכלני אש שנופחה ולא אש שלא נופחה שנא׳ (איוב כ) אש לא נופח ואם על ס"ת את מתחבטת הרי התורה אש ואין אש אוכלת אש הרי אותיות פורחות ואין האש אוכלת אלא על הנייר שאף כל עבדי המלך גדולים לוקין על ידי קטנים על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי (הושע ו)
(11) When R. Ḥanina b. Teradion was arrested42So GRA and H; V has ‘entered’. on the charge of heresy,43His heresy consisted in occupying himself with the Torah when it was forbidden by the Romans. Cf. ‘A.Z. 17b (Sonc. ed., p. 90), Sifrë, §307. [the Romans] sentenced him to be burnt, his wife to be executed and his daughter to be consigned to a brothel. He asked, ‘What have they decreed against that poor woman?’ They replied, ‘She is to be executed’. Thereupon he recited of her the verse, The Lord is righteous in all his ways.44Ps. 145, 17. She asked, ‘What have they decreed against the Rabbi?’ They replied, ‘He is to be burnt’. Thereupon she recited of him the verse, Great in counsel, and mighty in work.45Jer. 32, 19.When they burnt him, they wrapped him in a scroll of the Torah and burnt him. His daughter wept, wailed and threw herself before him. Whereupon he exclaimed, ‘My daughter, if for me you weep, if for me you throw yourself down, it were better that a fire which [a man] has fanned should consume me and not one which [a man] has not fanned;46i.e. the fires of Gehinnom. as it is stated, A fire not blown by man shall consume him.47Job 20, 26. If, however, you threw yourself down because of the scroll of the Torah, behold, the letters are flying upwards and only parchment is being consumed. For even great servants of the king are punished by inferior servants, [as it is stated,] Therefore have I hewed them by the prophets, I have slain them by the words of My mouth’.48Hos. 6, 5. The prophets, the servants of God, endeavoured to hew Israel into shape but the people ill-treated them.
(ח) ואומר השכיבנו אבינו לשלום אמר אבינו כלומר כמו האב החומל על בנו שמשכיבו בין זרועותיו כך השכיבנו אתה בצל כנפי שלומך. והעמידנו מלכנו לחיים ולשלום אמר מלכנו והוסיף לומר לחיים על שם שמחזיר לנו נשמותינו בבקר כמו שפירשנו בברכת המפיל חבלי שינה והרי כאלו החיה אותנו ובהחזרת נשמותינו לנו תראה מלכותו עלינו שעל המתים אינה נראית אלא על החיים על דרך לא המתים יהללו יה וגומ'. ופרוש עלינו על שם פרש ענן למסך סוכת שלומך על שם באברתו יסך לך ומפרש במדרש תלים לפי שאין מצות צצית ערבית מסיף פורש סוכת שלום. ותקננו בעצה טובה מלפניך על שם גדול העצה ורב העליליה וכתיב אברך את ה' אשר יעצני וגומ'. ואמר ותקננו לפי שאין עצה מתוקנת לעמוד בלתי עצתו שנאמ' עצת ה' לעולם תעמוד. ולפי שבלילה לב האדם פנוי מעסקי העלם והוא חושב מחשבות על משכבו אנו מבקשים מאת השם ליעצנו עצה טובה. והושיענו בקרוב למען שמך על שם ויושיעם למען שמו. ואמר בקרוב על שם קרבה אל נפשי גאלה. והגן בעדנו על שם ואתה ה' מגן בעדי. והסר מעלינו אויב דבר חרב צרה רעה ויגון על שם הסר מעלי נגעך ועל שם והסירותי מחלה מקרבך. שבור שטן מלפנינו ומאחרינו על שם יפול מצדך אלף ורבבה מימינך. וכן בלילה אומר לשם שמירה וכן מלפני אוריאל ומאחרי רפאל. ושמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם. כי שומרנו על שם ה' שומרך. ומצילנו אתה על שם כי הוא יצילך מפח יקוש. ויש מוסיפין לומר כאן מכל דבר רע ומפחד לילה ותוספת זה מורה חסרון כי כיון שאמר כי שומרנו ומצילנו אתה כלל בו כל נזק שבעולם. ברוך אתה ה' שומר את עמו ישראל לעד על שם הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ומפני שהלילה צריכה שמור מן המזיקין יותר מהיום תקנו ברכה זו לבקש בה מאת השם שישמרנו מפחד בלילות. וכבר כתבנו בהקדמת הספר הזה שצריך לומ' כאן אמן מפני שברכה זו היא סוף ענין ברכות קריאת שמע.