Save "Shemini Atzeret: What is it?"
Shemini Atzeret: What is it?
(לד) דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהֹוָֽה׃ (לה) בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ (לו) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

(34) Say to the Israelite people: On the fifteenth day of this seventh month there shall be the Feast of Booths to Adonai, [to last] seven days. (35) The first day shall be a sacred occasion: you shall not work at your occupations; (36) seven days you shall bring offerings by fire to Adonai. On the eighth day you shall observe a sacred occasion and bring an offering by fire to Adonai; it is a solemn gathering: you shall not work at your occupations.

(א) עצרת הוא. עָצַרְתִּי אֶתְכֶם אֶצְלִי; כְּמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן אֶת בָּנָיו לִסְעוּדָה לְכָךְ וְכָךְ יָמִים, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן לִפָּטֵר, אָמַר, בָּנַי בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם עַכְּבוּ עִמִּי עוֹד יוֹם אֶחָד, קָשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם:

(1) עצרת הוא — The word is derived from the root עצר “to hold back” and suggests: I keep you back with Me one day more. It is similar to the case of a king who invited his children to a banquet for a certain number of days. When the time arrived for them to take their departure he said, “Children, I beg of you, stay one day more with me; it is so hard for me to part with you!” (cf. Rashi on Numbers 29:36 and Sukkah 55b).

(ג) לא תעשו. יָכוֹל אַף חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד יְהֵא אָסוּר בִּמְלֶאכֶת עֲבוֹדָה, תַּ"לֹ "הִוא" (שם):

(3) לא תעשו YE SHALL NOT DO: — One might think that it is forbidden to do such urgent work (מלאכת עבדה) also on the intermediate days of Passover and Tabernacles (which are Half-festivals)! Scripture, however, states: עצרת] הוא], “it (i. e. the eighth day) forms a restriction: [ye shall do no urgent work]” — but on the intermediate days such work is not forbidden (Sifra, Emor, Section 12 6).

(לט) אַ֡ךְ בַּחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בְּאָסְפְּכֶם֙ אֶת־תְּבוּאַ֣ת הָאָ֔רֶץ תָּחֹ֥גּוּ אֶת־חַג־יְהוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הָֽרִאשׁוֹן֙ שַׁבָּת֔וֹן וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י שַׁבָּתֽוֹן׃

(39) Mark, on the fifteenth day of the seventh month, when you have gathered in the yield of your land, you shall observe the festival of Adonai [to last] seven days: a complete rest on the first day, and a complete rest on the eighth day.

(ו) יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג הָיוּ שָׁם שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים, וְאֵילִים שְׁנַיִם, וְשָׂעִיר אֶחָד. נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים לִשְׁמֹנֶה מִשְׁמָרוֹת. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשֵּׁנִי, חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁלִישִׁי, אַרְבָּעָה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בָּרְבִיעִי, שְׁלשָׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּחֲמִשִּׁי, שְׁנַיִם מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשִּׁשִּׁי, אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁבִיעִי, כֻּלָּן שָׁוִין. בַּשְּׁמִינִי, חָזְרוּ לַפַּיִס כְּבָרְגָלִים. אָמְרוּ, מִי שֶׁהִקְרִיב פָּרִים הַיּוֹם, לֹא יַקְרִיב לְמָחָר, אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִילָה:

(6) On the first festival day of Sukkot there were thirteen bulls, two rams and one goat. Fourteen lambs remained for the other eight priestly watches.On the first day, six [watches] offered two each and the remaining [two] one each. On the second day five offered two each and the remaining [four] one each. On the third day four offered two each and the remaining [six] one each. On the fourth day three offered two each and the remaining [eight] one each. On the fifth day two offered two each and the remaining [ten] one each. On the sixth day one offered two and the remaining [twelve] one each. On the seventh day all were equal. On the eighth day they again cast lots as on the other festivals. They said: the [watch] that offered bulls on one day should not offer them on the next, but that they should take their turns in rotation.

בשמיני חזרו לפייס כברגלים אמרו מי שהקריב פרים היום לא יקריב למחר אלא חוזרין חלילה:

... On the eighth day, when there was a completely different configuration of offerings, they returned to the standard lottery system used to determine which of the priestly watches would sacrifice the offerings, as they did on the other pilgrimage Festivals, which do not have as many offerings as does Sukkot. They said about the ordering of the priestly watches: One who sacrificed bulls today will not sacrifice bulls tomorrow; rather, they will sacrifice one of the other types of offerings. They rotate, so that each of the watches will have the opportunity to sacrifice bulls as well as other animals.

אי הכי התם נמי הראשון למה לי ותו התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע שאני התם דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני שמיני דחג אף ראשון ראשון דחג
The Gemara raises an objection: If so, there too, with regard to Sukkot, why do I need the verse to say harishon? And furthermore, there it is written: “On the first [harishon] day a solemn rest and on the eighth day a solemn rest” (Leviticus 23:39). Here too, say that first means previous, the day preceding the Festival. The Gemara rejects this suggestion: It is different there, as the verse said: “And on the eighth day a solemn rest,” from which it can be inferred that just as the eighth means the eighth day of the Festival, so too, rishon is referring to the first day of the Festival.

אך בחמשה עשר יום אחר שהזכיר את הדברים הכללים שכל המועדים מסכימים בהם וזה במה שכולם מקראי קדש וטעונים קרבן מוסף כאמרו אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש להקריב אשה וכו' אמר אך בחמשה עשר יום וכו' והודיע שחג הסכות נבדל משאר המועדים ראשונה שהשמיני שלו מקרא קדש כאמרו וביום השמיני שבתון לא כן בימי השבוע ובימי חג המצות וכן בחדשים ובשנים שבהם קדש השביעי לא השמיני. שנית במה שזה החג טעון שנוי דירה כאמרו בסכות תשבו. שלישית שטעון נענוע ארבע מינים כאמרו ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכו':

the Torah continues 'אך בחמשה עשר יום וגו, by showing that the festival of Sukkot is different from all the other festivals: 1) the eighth day of that festival is called as we know from וביום השמיני שבתון (uvayom hashmini shabbaton), that the eighth day of that sequence of days is to be regarded as a kind of Sabbath. Such a concept does not exist as a special, day in the “week,” nor on the festival of matzot, neither in connection with months or years. In respect of all of these only the number seven has a connotation of holiness, not the number eight.

עצרת הוא. יש אומרים שטעמו קהלה כטעם עצרת בוגדים והטעם התחברות כל ישראל לשלש רגלים ולא דברו נכונה כי הנה כתוב בפסח וביום השביעי עצרת וכתיב ופנית בבקר והלכת לאהליך והקרוב שהוא כמו נעצר לפני ה׳‎ שיהיה בטל מכל עסקי העולם ופירוש עצרת הוא כל מלאכת עבודה לא תעשו וכן כתוב בעצרת מועד הפסח:

it is a stoppage [Hebrew: ‘aṣeret] Some say this word means “assembly”, as in “an assembly [Hebrew: ‘aṣeret] of treacherous men” [Jeremiah 9:1] — in that all Israel gathers together for the three festivals. This translation is incorrect, because concerning Passover Scripture says, “on the seventh day there will be an ‘aṣeret ” [Deuteronomy 16:8]; yet earlier Scripture has said, “in the morning you may return to your homes” [Deuteronomy 16:7]. It is more plausible to translate the word along the lines of “detained [Hebrew: ne‘ṣar] before God” [I Samuel 21:8] to denote a respite from worldly concerns. Accordingly, Scripture says, it is a stoppage: you will do no servile work . A similar phrase describes the stoppage on Passover.

עצרת היא עצרתי אתכם לפני כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים כיון שהגיע זמנן ליפטר אמר בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד שקשה עלי פרידתכם לשון רש"י ואגדה זו שנויה בויקרא רבה ועל דרך האמת כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ (שמות כ יא) ויום השביעי הוא שבת ואין לו בן זוג וכנסת ישראל היא בת זוגו שנאמר ואת הארץ והנה היא שמינית "עצרת היא" כי שם נעצר הכל וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה' ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם וקדש יום שמיני כשמיני של חג והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן וזהו מאמרם (חגיגה יז) שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב ותשלומין דראשון הוא כי הוא אצילות הראשונים ואינו כאחדות שלהם ולכך יזכיר בפרשת כל הבכור (דברים טז טו) בשלש רגלים חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות שבעת ימים ולא יזכיר השמיני כי שם אמר יראה כל זכורך וגו' והנה זה מבואר:

It is a convocation (atseret): "I have held you up (atsarti) with Me. It is similar to a king who invited his children to a banquet for a certain number of days. When the time arrived for them to leave, he said, 'Children, I beg of you, stay one day more with me, as your leaving is hard for me!'" [That is] the language of Rashi, and this homily is taught in Vayikra Rabbah. And in the way of truth, [it means] "Since in six days did God make the Heavens and the Earth" (Exodus 20:11), and the seventh is Shabbat; and [since] it has no match, the community of Israel is its match, as it is stated, "and the earth" - and behold, it is the eighth. "It is a convocation," since everything is stored (ne'etsar) there. And God commanded seven days on the Festival of Matzot, with holiness before them and after them, 'since they are all holy and amongst them is Adonai.' And God counted from it forty-nine days - seven weeks and God sanctified the eighth, like the eighth [day] of Sukkot. And the days that are counted between them are like the intermediate days of the festival (chol ha-moed) between the first and eighth day of the Festival. And it is the day of the giving of the Torah, on which God showed them God's great fire. And therefore in every place, our rabbis called the Festival of Weeks, the convocation - as it is like the eighth day of [Sukkot]. And this is [the meaning of] their statement (Chagigah 17a), "The eighth [day of Sukkot] is a holiday on its own, with regard to lots, time, festival, sacrifice, song and blessing, [but] it is a time of making up the first [days]," since it is an emanation of the first [days], but it is not like their unity.

גמ׳ מנהני מילי אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל נאמר עצרת בשביעי של פסח ונאמר עצרת בשמיני של חג מה להלן לתשלומין אף כאן לתשלומין
GEMARA: The mishna taught that if one did not bring his Festival peace-offering on the first day of the festival of Sukkot, he may bring it even on the Eighth Day of Assembly, despite the fact that it is a separate Festival. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Yishmael that this halakha is derived by means of a verbal analogy. It is stated: “Assembly” (Deuteronomy 16:8), with regard to the seventh day of Passover, and it is stated: “Assembly” (Leviticus 23:36), with regard to the eighth day of the festival of Sukkot. Just as there, with regard to Passover, the day of assembly, i.e., the seventh day of Passover, is available for redress, as it is certainly part of the Festival, so too here, in the case of Sukkot, the Eighth Day of Assembly is available for redress.
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור